פסקי דין על עלאא דאר עאצי | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על אילנה בר קפרא |

6501/18 עפ     17/11/2019




עפ 6501/18 עלאא דאר עאצי נ' מדינת ישראל, אילנה בר קפרא




החלטה בתיק ע"פ 6501/18



בבית המשפט העליון



ע"פ 6501/18

ע"פ 7424/18





לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן


המערער:
עלאא דאר עאצי


נ


ג


ד

המשיבות:
1. מדינת ישראל


2. אילנה בר קפרא


בקשה לאיחוד דיונים; תגובה מטעם המערער בע"פ 6501/18 מיום 1.11.2019; תגובה מטעם המערער בע"פ 7424/18 מיום 3.11.2019



החלטה




לפניי בקשה מטעם המדינה לאיחוד הדיונים בהליכים שבכותרת. המערערים מתנגדים לבקשה.


לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, החלטתי להורות כי הערעורים יידונו באותו מועד ובפני
אותו מותב. הערעורים שלפניי נסובים על שני פסקי-דין שניתנו על ידי מותבים שונים בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהתייחס לאותה פרשייה שעניינה נסיבות מותו של המנוח דוד בר קפרא ז"ל, וקיימת חפיפה משמעותית בתשתית הראייתית והסוגיות אשר במחלוקת בין הצדדים.


בשני פסקי הדין נשוא הערעורים שבכותרת הביע דעתו בית המשפט המחוזי כי מלכתחילה היה מקום להגיש כתב אישום אחד נגד שני המערערים, וכי ראוי היה שעניינם ידון לפני אותו מותב. כך, בפסק הדין נשוא ע"פ 7424/18, קבע כבוד בית המשפט המחוזי כי "...נראה לנו כי בענייננו ראוי ונכון היה להגיש כתב אישום אחד נגד שני הנאשמים. פיצול ההליכים לפני שני מותבים שונים לא רק גורר הליך כפול ושמיעת אותם עדים וראיות פעמיים, אלא גם מאפשר מניפולציה והצגת גירסה שונה לפורום ולהליך המתאים. יתר על כן, פיצול זה עלול להביא לקביעות עובדתיות שונות, וממילא גם לקביעות משפטיות שונות, לגבי אותו אירוע..." (תפ"ח 40519-07-15, עמ' 108). בדומה, בפסק הדין נשוא ע"פ 6501/18 צוין כי "
מן הראוי היה להגיש כתב אישום אחד כנגד שני הנאשמים
, וסבורני שלפחות חלק מן הקשיים והתסבוכות שהתעוררו בעקבות החלטת הפיצול היו נמנעים" (ההדגשות במקור – ע.ב.) (תפ"ח 40481-07-15, עמ' 128).


בהתחשב בדברים הברורים שנאמרו במסגרת שני פסקי הדין של בית המשפט המחוזי, אני סבורה כי קביעת הערעורים לשמיעה באותו מועד היא מחויבת בראש ובראשונה על-מנת למנוע הכרעות סותרות ועל-מנת שתינתן הכרעה כוללת וקוהרנטית בפרשייה הנדונה (ראו וה
שוו: ע"פ 8074/16
סוליימנוב נ' מדינת ישראל

(7.11.2017)). נוסף על כך, בשים לב להיקף פסקי הדין בבית המשפט המחוזי, אני סבורה כי גם שיקולים של יעילות דיונית מטים את הכף לעבר שמיעת הערעורים באותו מועד.


מנגד, לא מצאתי כי קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים שלא לקבוע את הערעורים לדיון לפני אותו הרכב. גם לאחר שנתתי דעתי לטענות המערערים לפיהן קווי ההגנה שנקטו בבית המשפט המחוזי היו שונים; בכל אחד מהתיקים הוצגו ראיות שונות; וקיימים הבדלים בעבירות בהן הורשעו; איני סבורה כי שמיעת הערעורים באותו מועד תגרום להם לעיוות דין (ראו והשוו: ע"פ 2353/17
פלוני נ' מדינת ישראל

(11.1.2018)). מכל מקום, אני סבורה כי בענייננו, נוכח ההערות שהושמעו בפסקי הדין נשוא הערעורים שבכותרת, הכף נוטה לעבר שמיעת הערעורים במאוחד.


אדגיש כי כל טענות המערערים שמורות להם, והם יהיו רשאים להעלותן לפני ההרכב שידון בערעורים ובכפוף להנחיותיו. כמו כן, אין בהחלטתי כדי למנוע מההרכב שידון בערעורים לקבל כל החלטה אחרת.


בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי אין מנוס מדחיית הדיון בע"פ 6501/18 הקבוע ליום 16.12.2019.


התיקים יועברו ליומן בית המשפט לקביעת מועד דיון באותו מועד ובפני
אותו מותב, בכפוף לאילוציו.



ההחלטה תתויק בתיקי השופטים בשני הערעורים.




ניתנה היום, י"ט בחשון התש"ף (17.11.2019).




שרית עבדיאן



ר ש מ ת

_________________________



18065010_d06.docx

מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







עפ בית המשפט העליון 6501/18 עלאא דאר עאצי נ' מדינת ישראל, אילנה בר קפרא (פורסם ב-ֽ 17/11/2019)