פסקי דין על הרב שלום סגל | פסקי דין על אברהם אורן דריימן אדרי | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על עו"ד דורון עמיר |

1873/19 בשא     18/11/2019




בשא 1873/19 הרב שלום סגל נ' אברהם אורן דריימן אדרי, כונס הנכסים הרשמי, עו"ד דורון עמיר




החלטה בתיק בש"א 1873/19



בבית המשפט העליון


בש"א 1873/19



לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן


המבקש:
הרב שלום סגל


נ


ג


ד

המשיבים:
1. אברהם אורן דריימן אדרי


2. כונס הנכסים הרשמי


3. עו"ד דורון עמיר

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; בקשה מתוקנת לאפשר הגשת ראיות חסויות; תגובת הנאמן לבקשות; תגובת המשיב 2 לבקשה; תגובת המשיב 1 לבקשה; בקשה למתן רשות להגיב




החלטה



1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 19.11.2018 ומיום 24.1.2019 (עש"א 25182-09-18, כבוד השופט
ג' דניאל
).

2.
ואלה בקצרה העובדות הרלוונטיות לענייננו: במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל בעניינו של המשיב 1, נדונה תביעת חוב שהגיש המבקש לנאמן, הוא המשיב 3 (להלן:
הנאמן
). תביעת החוב ידעה מספר גלגולים משפטיים, שאין לי צורך להידרש לכולם במסגרת ההחלטה בבקשה שלפניי, ודי שאציין כי בסופו של יום תביעת החוב נדחתה בהחלטת הנאמן מיום 17.6.2018 (להלן:
החלטת הנאמן
). בהמשך, המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הנאמן, וזו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.11.2018 (להלן:
ההחלטה מיום 19.11.2018
). המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 19.11.2018, ואף זו נדחתה בהחלטה מיום 24.1.2019, בנימוק לפיו "לא הוצגו נימוקים חדשים, מעבר לנימוקים שהועלו בבקשה המקורית (אשר הובאו בחשבון בהחלטה שניתנה) כגון נסיבות חדשות או עובדות מהותיות שהתגלו, היכולים להצדיק עיון חוזר" (להלן:
החלטה מיום 24.1.2019
).

3.
בתחילה, ביום 11.3.2019, ניסה המבקש להגיש ערעור על ההחלטה מיום 24.1.2019, אולם זה לא התקבל למרשם על-ידי מזכירות בית המשפט מן הטעם שדרך ההשגה על החלטה זו היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. המבקש הגיש השגה על החלטת המזכירות, וזו נדחתה בו ביום על-ידי כבוד הרשם
ר' גולדשטיין
(בש"א 1842/19).

3.
על רקע האמור לעיל, ביום 13.3.2019 הגיש המבקש את הבקשה שבכותרת בצירוף בקשת רשות הערעור עצמה. לטענת המבקש, ביום בו ניתנה ההחלטה מיום 24.1.2019 נישאה בתו ורק לאחר חגיגת שבע הברכות, ו"מיד כשהתאפשר לו", פנה אל הלשכה לסיוע משפטי בבקשה לקבל ייצוג משפטי לצורך הגשת הליך ערעורי, ואולם זה ניתן רק ביום 3.3.2019. המבקש ממשיך וטוען כי בשל טעות סברה באת-כוחו כי דרך ההשגה על ההחלטה מיום 24.1.2019 היא באמצעות הגשת ערעור בזכות, ומכאן שגתה אף לסבור כי יש למנות 45 ימים מיום מתן החלטה זו. מכל מקום, המבקש טוען כי
הצורך בהסדרת ייצוגו על-ידי הלשכה לסיוע משפטי מהווה "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת ההליך.
המשיבים כולם מתנגדים לבקשה, וטוענים, בין היתר, כי בהתחשב בעובדה שההחלטה מושא הבקשה עניינה בבקשה לעיון חוזר, סיכוייו הלכאוריים של ההליך הינם נמוכים.

4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות המשיבים לה, הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות. אמנם טענותיו של המבקש כוונו להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 24.1.2019, ואולם עיון בבקשה מעלה כי למעשה המבקש מעוניין להשיג גם על ההחלטה מיום 19.11.2018. על כן, ראיתי להידרש לכל אחת מההחלטות בנפרד:

5.

ההחלטה מיום 19.11.2018
– על ההחלטה מיום 19.11.2018, בגדרה נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על תביעת חוב, ניתן להשיג באמצעות בקשת רשות ערעור (ראו: ע"א 7829/04

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק)
, פיסקה 16 (13.07.2008)
). אשר על כן, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו חל ביום 19.12.2018. בהקשר זה יובהר כי הגשת בקשה לעיון חוזר אינה מאריכה את המועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה מיום 19.11.2018 (ראו למשל:
רע"א 1268/08

לוי נ' קצין התגמולים,
פיסקה 5
(2.9.2008) וההפניות
שם
). היינו, בכל הנוגע להחלטה מיום 19.11.2018, הבקשה שבכותרת הוגשה באיחור ניכר ומשמעותי של כ
שלושה חודשים
, ובנסיבות העניין לא מצאתי בגדרי הבקשה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד כה מופלגת.


אכן,
הסדרת ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך ערעורי. עם זאת, וכך גם הודגש בפסיקה, פנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה עילה אוטומטית למתן הארכת מועד, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, לרבות: משך הארכה המבוקשת; מהות ההליך; והאם בעל-הדין התנהל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת לשם הגשת ההליך או בקשת הארכה (ראו
: בש"ם 2209/14
חזיזה נ' מדינת ישראל, משרד השיכון
, פיסקה 2 (22.4.2014)). זאת ועוד, מצופה כי בעל הדין יגיש את הבקשה להארכת מועד
בתוך המועד
להגשת ההליך הערעורי, וזאת כחלק מהחובה לנהוג כבוד בסדרי הדין ובבית המשפט, וכן כדי למנוע מהצד שכנגד לפתח צפייה לגיטימית לסיום ההליך
(ראו:
בש"א 9102/18
לוי נ' ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד
, פיסקאות 9-7 (11.3.2019); להלן:
עניין לוי
).



במקרה דנן,
הפנייה ללשכה לסיוע משפטי נעשתה זמן רב לאחר מתן ההחלטה מיום 19.11.2018, ולמעשה רק לאחר שניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 24.1.2019 בבקשה לעיון חוזר בהחלטה זו. בנסיבות אלה איני סבורה כי הפנייה ללשכה לסיוע משפטי מהווה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 19.11.2018.


אשוב ואדגיש כי אף הבקשה שהגיש המבקש לעיון חוזר אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 19.11.2018, שעה שלא היה בנמצא טעם מבורר המצדיק עיון חוזר בהחלטה זו, כגון שינוי נסיבות מהותי (ראו והשוו: רע"א 3881/17
טיבי נ' ווי קוון אינבסטמנטס לימיטד
, פיסקה 6 (7.8.2017); להלן: עניין
טיבי
).

6.

ההחלטה מיום 24.1.2019
– כפי שהובהר בהחלטתו של כבוד הרשם
גולדשטיין
בבש"א 1842/19,
אופן ההשגה על החלטה זו הוא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. אשר על כן, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו חל ביום 24.2.2019, ואילו הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.3.2019, היינו באיחור של 16 ימים. לא מצאתי בבקשה "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באיחור כאמור.


ראשית, המבקש לא הבהיר בבקשתו מהו המועד המדויק בו פנה בבקשה לקבלת סיוע משפטי אלא הסתפק בלציין כי עשה כן "מיד שהתאפשר לו" לאחר חגיגת שבע הברכות לכבוד נישואי בתו. מכאן, שאין בידי לקבוע כי המבקש פנה ללשכה לסיוע משפטי לצורך הסדרת ייצוגו בזריזות ובשקידה המתבקשת. לא זו אף זו, מצופה
היה מהמבקש כי יקדים ויגיש את הבקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת ההליך הערעורי (ראו:

עניין לוי
, בפיסקה 7), ולמצער בסמוך לאחר קבלת האישור מטעם הסיוע המשפטי, אשר ניתן כאמור ביום 3.3.2019.




שנית, המבקש טוען כאמור כי האיחור נסב, בין היתר, על טעות של באת-כוחו אשר חלף הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר הגישה ערעור בזכות. אולם אין בטעות זו כדי להצדיק הארכת מועד להגשת ההליך.
ככלל, טעות שבדין אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה להגשת הליך ערעורי בנסיבות בהן ניתן היה להימנע מהטעות בנקל באמצעות בדיקה פשוטה בדין.

ואף בענייננו, את טעותו של המבקש בבחירת ההליך הערעורי ניתן היה למנוע ללא קושי רב, מה גם שהבקשה אינה כוללת הסבר מבורר לגבי האופן שבו אירעה הטעות ואינה כוללת פירוט לגבי המאמצים אשר נעשו על מנת לברר את אופן ההשגה הנכון על ההחלטה מיום 24.1.2019.
בנסיבות אלה, אין בידי לקבוע כי הטעות אשר הובילה להגשת בקשת הארכה לבית משפט זה באיחור, הייתה בלתי נמנעת באורח סביר
(ראו:
בש"מ 6229/11

דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה
, פיסקה 8 (10.1.2012)).


שלישית, ודומה כי זה העיקר בענייננו, אני סבורה כי סיכויי בקשת רשות הערעור ככל שהם מופנים להחלטה מיום 24.1.2019 הם נמוכים מאד, בהתחשב בכך שמדובר בבקשה לעיון חוזר שהוגשה מבלי שהיה שינוי נסיבות או עובדות מהותיות חדשות שהתגלו (עניין
טיבי
,
פיסקה 6 (7.8.2017)).

7.
לבסוף אציין כי לא ראיתי לקבל את הבקשה מטעם המבקש להגשת תגובה נוספת, זאת בהתחשב בהיקף כתבי הטענות בתיק ובכך שלא הובא לפניי טעם המצדיק הגשת כתב טענות נוסף. אבהיר כי בניגוד לטענות המבקש במסגרת הליך ערעורי אין זכות קנויה להגיש תגובה לתשובת המשיב לבקשה בכתב (ראו: תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; כן ראו: בש"א 7082/18
דוד נ' ציצואשוילי
, פיסקה 6 (17.10.2018); ע"א 8853/18
בר נוי נ'
google incorporated
(25.12.2018)). כן אציין כי לפנים משורת הדין עיינתי במסמכים החסויים שצורפו לבקשה ולא ראיתי בהם טעם לשנות מהחלטתי זו.

8.
נוכח כלל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. המבקש יישא בהוצאות המשיבים 3-1 בסך של 600 ש"ח לכל משיב.


ניתנה היום, כ' בחשון התש"ף (18.11.2019).




שרית עבדיאן



ר ש מ ת

_________________________



19018730_d02.docx

מש
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







בשא בית המשפט העליון 1873/19 הרב שלום סגל נ' אברהם אורן דריימן אדרי, כונס הנכסים הרשמי, עו"ד דורון עמיר (פורסם ב-ֽ 18/11/2019)