פסקי דין על נתן פלד | פסקי דין על ירון ברנהולץ

43462-06/17 א     15/11/2019




א 43462-06/17 נתן פלד נ' ירון ברנהולץ








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 43462-06-17 ברנהולץ ואח' נ' פלד ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי


מספר בקשה:
17






המבקש/הנתבע

נתן פלד
ע"י ב"כ עוה"ד אלכס גרינשטיין
ו/או יוסי גרינשטיין


נגד

המשיב/ התובע
ירון ברנהולץ
ע"י ב"כ עוה"ד יורי נחושתן
ו/או הדס גרשטיין



החלטה


1.

לפניי בקשת הנתבע נתן פלד
לחיוב התובע ירון ברנהולץ
(להלן: המשיב) בהפקדת ערובה לצורך הבטחת הוצאות הנתבע (להלן: המבקש) בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: תקנות סדרך הדין האזרחי) .

2.

עניינה של התביעה, בכספים אשר לטענת המשיב הועברו למבקש במסגרת היחסים העסקיים ביניהם, ולאחר שהשיב התובע לטענתו את הכספים אותם היה חייב לנתבע במסגרת בטוחה לפירעון,
הנתבע נותר חייב לו סך של 7,273,175 ₪ ועל כן עותר התובע לסעד כספי בהתאם.


3.

בכתב ההגנה טוען המבקש כי מדובר בטענות מופרכות וחסרות בסיס וכי נקבע זה מכבר בתיק אשר התנהל בין הצדדים בבית המשפט השלום ת"א 51668-01-17 /31575-07-16 (להלן: "התיק המאוחד"), כי המשיב רכש את הנכסים נשוא התביעה שם בנאמנות וכבא כוחו מכספים אשר קיבל מהמבקש, כאשר בתביעה שכנגד טען המבקש כי המשיב הוא זה שחייב לו סך של 630,000 ₪ שלטענתו נגזלו מחשבונות הבנק של החברות.

טענות הצדדים בבקשה:

4.

במסגרת הבקשה להפקדת ערובה טוען המבקש כי קמה לו הזכות שלא להיות מוטרד בהליכים משפטיים ובהליכי סרק, וכדי שלא יעמוד בסוף ההליך בפני
שוקת שבורה משתידחה התביעה ותחסם דרכו לגביית הוצאות ההליך. לשיטתו, נוכח סכומה האדיר של התביעה, ובשל כך שכבר עתה לא משלם המשיב את חובותיו למבקש, קיים חשש כי המשיב יתקשה לשלם את הוצאות ההליך ככל שיידרש וכי סיכויי התביעה קלושים.

5.

מנגד, טוען המשיב כי כל תכליתה של הבקשה הינה סיכול ההליך המשפטי ועיכוב בירור התביעה לאחר ששילם למשיב כבר למעלה מ-2 מיליון ₪ בשנה האחרונה. לשיטתו, סיכויי התביעה טובים ולמצער, אינם קלושים באופן המצדיק חיובו בהפקדת ערובה, וכי הכלל בכגון דא, מורה כי ההפקדה נדרשת לרוב כשמדובר בתובעת שהינה חברה להבדיל מאדם
"בשר ודם" שאותו אין לחייב בהפקדת ערובה. בנוסף, טוען המשיב כי המבקש לא עמד בנטל להראות כי נסיבות המקרה דנן הן חריגות בהן יש לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות.
דיון והכרעה

6.


לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בתגובת המשיב לבקשה, ובתשובת המבקש לתגובה, החלטתי לדחות את הבקשה מהנימוקים להלן.

7.


סמכותו של בית המשפט לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע מעוגנת בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.


(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות."

8.

בית המשפט העליון קבע לא אחת כי חיוב תובע בהפקדת ערובה טומן בחובו פוטנציאל פגיעה ממש בזכות הגישה לערכאות ועל כן מחויב בית המשפט לפעול במתינות, בזהירות ואף בריסון בעת הפעלת שיקול הדעת במסגרת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. (ראו לדוגמה: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, [פורסם בנבו] בעמוד 6 (13.07.2008) [להלן: עניין נאות אואזיס]. עם כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קיבלה הזכות מעמד חוקי –על חוקתי, כנגזרת מהזכות לכבוד או לחירות (ראו: רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין, [פורסם בנבו] (13.11.14) [להלן: עניין שויהדי נעמאת].

9.

עם זאת, זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת, וההכרה הרחבה בזכות סויגה בעניין שויהדי נעמאת :

"ההכרה הרחבה בחשיבות זכות הגישה לערכאות מעוררת שני חששות איתם ביקש להתמודד מחוקק המשנה, בהסמיכו את בית המשפט לחייב תובע בערובה, בדמות תקנה 519 לתקסד"א. הראשון, חשש מתביעות והליכי סרק מחוסרי בסיס משפטי או עובדתי. אלה יגרמו לעומס מיותר על המערכת השיפוטית, על כל ההיבטים המעשיים הנגזרים מכך. השני, פגיעה ישירה בנתבעים בתביעות קנטרניות העשויים להתקשות בגביית החזר הוצאותיהם מהתובעים עם דחיית התובענה כנגדם. בכך תיפגע זכותם הקניינית של הנתבעים. על כן ניתן לחייב את התובע בהפקדת ערובה בשלב --- סוף עמוד 6 --- מקדמי של ההליך. הפקדה זו תהא לקופת בית המשפט, והסכום יועבר לנתבע לשם תשלום הוצאותיו באם התובע יפסיד."
(ההדגשה שלי).

10.

התקנה אינה מבהירה כיצד יש ליישמה, ומהם השיקולים הרלוונטיים העומדים בבסיסה.
בית המשפט העליון עמד בפסיקתו על השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת הכרעה בבקשה להפקדת ערבון להבטחת הוצאות הנתבע, והם: תושבות חוץ (אזרח זר שאין בידו להצביע על נכסים בישראל, מהם יוכל להיפרע התובע עם דחיית התביעה); אי ציון מען עדכני בכתב התביעה (ציון מען כנדרש בתקנות מטרתו לספק כתובת אליה יוכל לפנות הנתבע לצורך גביית הוצאותיו); סיכויי תביעה קלושים (נפסק כי אף שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, "אלא במקרים שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק" (רע"א 6353/12
אברהם נ' יגרמן
[פורסם בנבו] (16.1.2013]
ומצב כלכלי ירוד של התובע (גם במקרה זה בית המשפט העליון קבע כי לא יחייב בהפקדת עירבון רק בשל מצבו הכלכלי הירוד של התובע (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד 647,650 (1990).

11.

בענייננו, אין בידי לקבוע כי מתעורר חשש ממשי שהתובע דנן לא יוכל לשאת בהוצאות הנתבע ככל שיחויב בתשלומן למקרה ותביעתו תידחה וכי הנתבע לא יוכל לגבותן. השיקול של
סיכויי התביעה כשלעצמו אינו מצדיק חיוב בהפקדת ערובה, ובשלב דיוני זה מתקשה אני לראות בתביעת המבקשים כ"הליך סרק מובהק".

12.


ומעל לכל, יש לבכר בנסיבות דנן, ובשלב דיוני זה את זכות הגישה לערכאות של התובע, מבלי להגבילה על דרך חיובו בהפקדה.

13.

הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.





ניתנה היום, י"ז חשוון תש"פ, 15 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 43462-06/17 נתן פלד נ' ירון ברנהולץ (פורסם ב-ֽ 15/11/2019)