פסקי דין על שרון וילץ | פסקי דין על פרינס אקססוריז | פסקי דין על צבי סגל |

5355-05/19 סעש     13/11/2019




סעש 5355-05/19 שרון וילץ נ' פרינס אקססוריז בע"מ, צבי סגל










administrator
administrator
1
0
2019-11-20t07:18:00z
2019-11-20t07:18:00z
3
805
4029
microsoft corporation
33
9
4825
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית דין
אזורי לעבודה בחיפה







סע"ש 5355-05-19


 

13
נובמבר 2019

בפני
: כב'
השופטת סאוסן אלקאסם



המבקש
ת:  


שרון
וילץ
ע"י ב"כ: עו"ד זריהן






                                                       

-




המשיבים
:  




1

.
פרינס אקססוריז בע"מ

2

.
צבי סגל




החלטה

1.
לפני בקשה מטעם המבקשת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.
רקע מקדמי וטענות הצדדים
2.
ביום 2.5.2019, הגישה המבקשת תביעה בה היא דורשת זכויות הנובעות, לטענתה,
מתקופת עבודה אצל המשיבה 1 שהחלה ביום 1.2.2011 ועד 4.11.18. בין רכיבי התביעה
גמול שעות נוספות עבור שבע שנים אחרונות וכן פיצוי בגין אי הפקדות לקרן פנסיה.
3.
המשיבה 1 הגישה כתב הגנה והתקיים דיון מוקדם.
4.
ביום 29.10.19, הגישה המבקשת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים בה
ביקשה גילוים של המסמכים הבאים, הרלוונטיים לגישתה למחלוקות בין הצדדים –


א.
הפקה חוזרת של 14 תלושי שכר שנמסרו לה בעבר ואבדו.


ב.
יומן מעקב נוכחות.
5.
המשיבים לא התנגדו למסירת המסמכים כמבוקש, אלא שדרשו עבור הפקתם 60 ₪
עבור כל תלוש או דו"ח נוכחות, כשלטענתם, זוהי העלות שגובה רואה החשבון מטעמם.
עוד נטען כי דוחות הנוכחות נדרשו רק עבור השנתיים האחרונות לעבודת המבקשת.
6.
עוד יש לציין כי בדיון המוקדם, המבקשת התחייבה כי תשלם עבור הפקת
התלושים. בדיעבד ולאחר שהמשיבים מסרו לה את הסכום הנדרש, היא טוענת כי מדובר בסכום
שאינו סביר ואינו הוגן.
7.
בתשובתה לתגובת המשיבים, הפנתה אותנו המבקשת לבג"ץ 8783/18 מיינ-פרי
בע"מ – בית הדין הארצי לעבודה (10.1.19) (להלן: "בג"ץ מיינ-פרי
בע"מ"), אשר לא התערב בהחלטת רשמת בבית הדין לעבודה שהורתה למעסיק למסור
לעובדים מסמכים הדרושים להם לבירור זכויותיהם, על אף שמסמכים אלו הועברו אליהם משך
תקופת עבודתם במועד הקבוע בדין.
8.
כמו כן, המבקשת ציינה כי לאחר דרישת התשלום כאמור, אכן הגבילה את בקשתה
לשנתיים אחורה. נוסף, הציגה מסמך מאת רו"ח גוראל ענת לפיו היא נוהגת לחייב
לקוח שסיימה לתת לו שירות סך 0-1 ₪ עבור הפקת מסמך תלוש. ללקוחות שוטפים, היא אינה
גובה דבר.
דיון והכרעה
9.
המסגרת הנורמטיבית נטועה בתקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי
הדין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"), הקובעת כי "בית
הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או
לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך
בהוצאות."
10.
המבחן לבחינת הבקשה לגילוי מסמכים שהגיש בעל דין בהליך, הינו מבחן
הרלוונטיות, הבודק האם המסמך אשר גילויו מבוקש רלוונטי לנושא השנוי במחלוקת ועשוי
לשפוך אור על הסוגיה[1]
.

11.
עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. מנגד "ניצבים ערכים אחרים, ובהם
יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה
באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל
מקרה". (ראה - רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ,
פ"ד נו(5) 193, 195.)
לגופו של עניין:
12.
המסמכים המבוקשים על ידי המבקשת רלוונטיים לתביעתה ויש לאפשר לה עיון
וגילוי נאות לגביהם. המשיבים עצמם אינם מתנגדים לכך ואינם טוענים כי אין המסמכים
מצויים בידם, אלא רק מבקשים הוצאות הפקת המסמכים – 60 ₪ לכל דף מודפס, כפי שגובה
מהם, לכאורה, רואה החשבון האמון על הפקת המסמכים המבוקשים, זאת מבלי להביא את
דרישת התשלום כאמור.
13.
המבקשת הפנתה אותנו לבג"ץ שסגר את החותם על פרשת מיינ-פרי. תחילת
הפרשה שם היה בערעור לבית הדין לאזורי על החלטת רשמת בית הדין האזורי לעבודה תמר
עציון פלץ. בערכאה הראשונה הורתה הרשמת למעסיק על מסירת הסכמי עבודה ותלושי שכר למרות
שלא הייתה מחלוקת כי העובדים קיבלו בתקופת עבודתם את המסמכים. בערעור הראשון,
בבית הדין האזורי,[2]
קבעה חברתי
כב' השופטת אופירה
דגן-טוכמכר כלהלן - "לדידי אין כל ספק כי ככלל, יש לחייב מעביד להיענות לבקשה
של עובד ולמסור העתק של מסמכים שחובה למסרם על פי הדין אף אם נמסרו בעבר, וזאת על
מנת לאפשר לעובד לבדוק את תנאי עבודתו. חובה כאמור נגזרת מחובת תום הלב של
הצדדים ליחסי עבודה, ומתכלית החקיקה."
[ההדגשה הוספה]
14.
ב
בר"ע (ארצי)
59115-11-18 איתן לידור פרוייקטים בע"מ – ירקוני (6.12.18), חידדה
כב' הנשיאה, ורדה וירט ליבנה, ואמרה את הדברים הבאים – "
בית הדין האזורי הבהיר היטב מדוע
אין מקום להתערב בפסק דינה של הרשמת אשר הורתה על מסירת עותק מחוזי העבודה ותלושי
השכר לידי המשיבים. בנסיבות העניין בהן לא הוכחש כי המסמכים נמצאים בידי
המבקשים; 
מדובר בפרק זמן שאינו ארוך שחלף
ממועד סיום יחסי העבודה עד למועד שבו התבקשו המסמכים; ומאחר שהסירוב להמצאת
המסמכים הוא גם בתמורה להוצאות ריאליות, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בכך".
[ההדגשה הוספה].
15.
במקרה דנן, אני סבורה כי התעקשות המשיבים על תשלום תמורה להוצאת המסמכים שנראית,
על פניה, כלא ריאלית ולא מגובה בראיה לעלות של הפקת המסמכים מגיעה כדי חוסר תום לב
ומניעת האפשרות של המבקשת באופן מכוון להוכיח את תביעתה. עוד נזכיר, כי לפי סעיף
26ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 קיימות סנקציות דיוניות מקום בו המעסיק לא
מציג את יומן הנוכחות, אשר חובה עליו לנהל.
[3]
16.
המשיבים אינם נדרשים לערוך מסמכים חדשים או
להפיק תלושים אחרים דבר שיכל להסביר את העלות הגבוהה הנדרשת, אלא להדפיס או להעביר
באמצעי אחר עותק ממסמכים קיימים.
17.
בנסיבות העניין, על המשיבים למסור למבקשת
את המסמכים כדלקמן -


א.
תלושי השכר החסרים – בעלות של 2 ₪ לכל תלוש.


ב.
דוחות הנוכחות של המבקשת– ללא עלות.
18.
על המשיבים להעביר את המסמכים כאמור לידי ב"כ המבקשת לא יאוחר מיום
21.11.19.


19.
המבקשת לא ביקשה לחייב את המשיבים בהוצאות מכאן החלטתי שכל צד יישא בהוצאותיו.


ניתנה היום, ט"ו
חשוון תש"פ,
(
13 נובמבר 2019), בהעדר
הצדדים ותישלח אליהם.







[1]

רע"א 6546/94

בנק איגוד לישראל בע"מ

נ' ה' אזולאי,
פ"ד מט(4) 54, 60

[2]

ע"ר (ת"א) 47579-12-16 איתן
לידור פרוייקטים בע"מ - דניאל ירקוני (12.11.18)

[3]
"

בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול
שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן
נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות
העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה,
ככל שהוא חייב לנהלו".

[ההדגשה הוספה]







סעש בית דין אזורי לעבודה 5355-05/19 שרון וילץ נ' פרינס אקססוריז בע"מ, צבי סגל (פורסם ב-ֽ 13/11/2019)