פסקי דין על בלום אריאל | פסקי דין על ענת מאור

7870/04 דמ     06/03/2006




דמ 7870/04 בלום אריאל נ' ענת מאור




1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
דמ 007870/04
בפני
כב' השופט אילן איטח


06/03/2006





בעניין:
בלום אריאל

ע"י ב"כ עו"ד תמיר כנפי




התובע
(הנתבע שכנגד)

נ ג ד


ענת מאור

ע"י ב"כ עו"ד אייל גזית




הנתבעת
(התובעת שכנגד)

פסק דין


1. 1. בפני
תביעה ותביעה שכנגד. בתביעה עותר התובע (להלן: מר בלום) לחייב את הנתבעת (להלן – גב' מאור) לשלם לו פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו עקב החלטתה של הגב' מאור להתפטר, מהרגע להרגע, ולא להתחיל את עבודתה בגן הילדים שבבעלותו (גן יקינטון). מנגד עותרת הגב' מאור לחייב את מר בלום לשלם לה שכר עבודה ופיצוי בגין פיטוריה.

2. 2. מר בלום, ביחד עם שותפו דאז – מר טל מרדו - היו הבעלים של גן ילדים בשם יקינטון. עד לתקופה הרלוונטית פעל הגן במתכונת הבאה: פעוטון (גילאי שנה ושמונה חודשים עד שלוש) משעות הבוקר ועד לשעה 13:00 (מופעל על ידי שתי סייעות – הגב' אורלי כרמונה ונורית דלל) ומשעה 13:00 ועד לשעה 17:00 לערך צהרון לילדים בגילאים שונים (מגיל 3 ואילך).

3. 3. בגן גם פעלה גננת בשם אילנה מרדו (אימו של השותף מר מרדו). בשל גילה המתקדם היא ביקשה להפסיק לעבוד, ומר בלום ושותפו חיפשו גננת אחרת. למודעה נענתה הגב' מאור.

4. 4. עם התובעת סוכמו תנאי העסקה כדלהלן: עד לחודש ספטמבר 2004 היא תועסק בצהרון בלבד תמורת שכר של 2,000 ₪ ומחודש ספטמבר היא תועסק משעות הבוקר במשרה מלאה ושכרה יגדל בהתאם. הצדדים חלוקים לגבי גובה השכר. אין חולק כי הגב' מאור ביצעה חפיפה בגן לפני יום 28.4.04 ובגינה היא זכאית לשכר, לכך אתייחס בהמשך.

5. 5. הרקע לתביעות "הנזקיות" ההדדיות נעוצות בארועי יום 28.4.08 מועד בו התובעת אמורה היתה להתחיל לעבוד. הגב' מאור אמורה היתה להגיע לחפיפה נוספת ביום 28.4.04 ולהתחיל בעבודה כגננת ביום 1.5.04. באותו יום חלתה הגב' מאור, היא הודיעה על כך לגן ופנתה לרופאה אשר נתנה לה תעודת מחלה לימים 28.4.04 – 30.4.04. בעת שהגב' מאור היתה אצל הרופאה השאיר לה מר בלום הודעה במשיבון ולפיה מצידו של מר בלום שהגב' מאור תגיע לגן על אלונקה !!!! לאחר שהגב' בלום יצאה מהרופאה היא שמעה את ההודעה וטלפנה למר בלום. כאן חלוקים הצדדים בגירסאותיהם. לטענת מר בלום, הגב' מאור הודיעה לו שהיא התחרטה (לאחר יעוץ מחברים) וכי היא אינה מעוניינת לעבוד בגן. לטענת הגב' מאור, בלהט השיחה משהסבירה למר בלום שלא תוכל להגיע לעבודה בזמן מחלתה, התרה בה מר בלום שאם לא תגיע לגן הוא יתבע אותה ואמר לה במפורש כי במקרה כזה אין לה מה לעשות יותר בגן.

6. 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסוגיות "הנזקיות" החלטתי לדחותן הדדית, וזאת מן הטעמים להלן:

6.1. 6.1. ראשית, לא שוכנעתי בגרסאות הצדדים. מדובר בשיחה שרק מר בלום והגב' מאור היו צד לה. עדותם של השניים לא הותירה בי רושם המאפשר לי לקבל את גרסתם על יסוד עדותם בלבד; לכל צד יש את החולשה שלו: מחד, מוקשה שמר בלום ירצה לפטר גננת שקיבל לפני ימים אחדים ויותיר עצמו ללא גננת בהתראה קצרה, מאידך – ראיתי שסגנונו של מר בלום מתאים יותר להכשרת "טירונים קרביים" ויתכן כי הלחץ אליו נכנס גרם לו גם לאיים בתביעה ולהתבטא באופן הניתן לפירוש כפיטורים. אולם יותר מכל – ב"כ מר בלום לא חקר את הגב' מאור על תוכנה של השיחה והמנעותו מלעשות כן פועלת לרעת מר בלום. כפועל יוצא מכך, כל צד לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו "הנזיקית" והיא נופלת.

6.2. 6.2. שנית, גם אם היתה מוכחת הגרסה של מי מהצדדים לא היה בכך ולא כלום. שהרי אין חולק כי ביום 28.4.04 היתה התובעת אמורה להתחיל את עבודתה. עבודה זו לא היתה עבודה לתקופה קצובה ולפיכך במקרה שכזה כל צד יכול היה לסיים את ההתקשרות (פיטורים או התפטרות) בהודעה המוקדמת הקבועה בחוק (לא נטען כי הוסכם על הודעה מוקדמת ארוכה יותר) של יום אחד לכל היותר. במקרה זה במשך ההודעה המוקדמת ממילא הגב' מאור היתה בחופשת מחלה ולכן לא היתה לנתינתה כל משמעות.

7. 7. למעלה מן הדרוש אציין כי אפילו הייתי מקבלת את גרסת הפיטורים/התפטרות בחוסר תום לב לא הייתי פוסק את הסכומים שנתבעו באשר הנזקים שנטענו לא הוכחו. לכל היותר ניתן היה לפסוק פיצוי בסכום השווה לחלף הודעה מוקדמת בת חודש ימים, שבמקרה זה אין חולק כי שוויה הוא 2,000 ₪.

8. 8. הסוגיה האחרונה שנותרה היא התביעה לשכר עבודה. כאמור אין מחלוקת לגבי הזכאות. השאלה היא רק שאלה של היקף עבודה ושל גובה השכר. בכתב התביעה שכנגד ניתן פירוט של 26 שעות. בדיון מיום 11.9.05 פירטה הגב' מאור 4 מפגשים המסתכמים ב- 25 שעות. בתצהירה אין התייחסות לימי ושעות העבודה. יחד עם זאת בסעיף 11 לתצהירו של מר בלום יש הודיה ב- 22 שעות (פעמיים יום מלא ופעם אחה"צ בלבד). התובעת טענה בכתב התביעה לשכר מסויים (5,000 ₪), בתצהירה התייחסה לשכר אחר. בנסיבות אלה אין אלא לקבל את השכר הנטען על ידי מר בלום בסעיף 9 לתצהירו בבחינת הודית בעל דין – 2,000 ₪ עבור עבודה בצהרון (25 שעות שבועיות). שכר זה הינו שווה ערך לשכר שעה של 18.48 ₪1[1]. אשר על כן סך כל השכר לו זכאית הגב' מאור הוא
407 ₪.

9. 9. אשר על כן בכפוף לאמור בסעיף 8 לעיל, שתי התביעות לפיצוי נדחות. מר בלום ישלם לגב' מאור, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שכר עבודה בסך של
407 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.04 ועד למועד התשלום בפועל.

10. 10. באשר להוצאות משפט, הרי שנוכח התוצאה ונוכח הוצאות המשפט שכבר נפסקו בישיבה מיום 11.9.05, החלטתי שלא לפסוק הוצאות משפט נוספות.

11. 11. פסק הדין ניתן בדן יחיד מאחר ונציגי הציבור שהוזמנו לדיון מיום 27.2.06 לא באו והחלטתי לקיימו בהעדרם.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשה למתן רשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום ו' באדר, תשס"ו (6 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.

אילן איטח
, שופט

נאוה ינאי
1[1] 25 שעות שבועיות הן שוות ערך ל- 108.25 שעות חודשיות (25 * 4.33). 18.48 = 108.25 / 2,000.








דמ בית דין אזורי לעבודה 7870/04 בלום אריאל נ' ענת מאור (פורסם ב-ֽ 06/03/2006)