פסקי דין על רס"ב אבי צרפתי | פסקי דין על רס"ב אלי משעני | פסקי דין על ראש אכ"א - האלוף גיל רגב ואח'

9628/03 בג"צ     07/03/2006




בג"צ 9628/03 רס"ב אבי צרפתי,רס"ב אלי משעני נ' ראש אכ"א - האלוף גיל רגב ואח'






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 9628/03

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

בפני
:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
1. רס"ב אבי צרפתי

העותרים:
2. רס"ב אלי משעני
נ ג ד
1. ראש אכ"א - האלוף גיל רגב
המשיבים:
2. מפקד חיל האוויר - האלוף דן חלוץ

3. ע הפצ"ר ליעח"ק - אל"מ חני כספי

4. אכ"א מנהל התשלומים בצה"ל
עתירה למתן צו על תנאי

עו"ד רמי בובליל

בשם העותרים:

עו"ד מיכל אלבשן-לייסר

בשם המשיבים:


פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה
:
1. זו עתירה שעניינה בקשת העותרים להכיר בהם כ"צוות עזר אוויר" מוטס, לזכותם בהטבות הכספיות הנגזרות מכך הן במבט לעבר והן במבט צופה פני העתיד.

2. העותרים נמנים על מפעילי מערכות חימוש מוטסות בחיל האוויר (להלן - "חמשים"). הם שרתו באגף חימוש בבסיס חיל האוויר, וחלק מהתפקידים אותם נדרשו לבצע היו משימות חימוש במטוס אגב טיסה. בעת ביצוע המשימות, ובמהלך הטיסה, פועלים החמשים בתא המטען של המטוס. העותרים כיום משוחררים משירות קבע בצה"ל, ולטענתם, הצבא לא הכיר במלוא זכויותיהם ומעמדם במובנים הבאים: לדבריהם, תפקידם של החמשים במסגרת מבצעי הטיסה של החייל מזכים אותם במעמד של "צוות אוויר מוטס" או "צוות עזר אווירי" (להלן גם - "צע"א"), אשר להם מעמד מיוחד הזוכה להטבות הן במשכורת והן בזכויות הגמלה. עמדת העותרים היא, אפוא, כי אין מקום להבחין ביניהם לבין שאר ממלאי התפקידים בטיסות הצבאיות ויש להכיר בהם כנכללים בצוותים המוכרים לכל דבר ועניין.

3. החל מחודש מרס 1998, פנו העותרים לגורמי הצבא השונים, בבקשה להכרה בהם כאנשי "צוות עזר אוויר", הכרה אשר הייתה מזכה אותם בהטבה כספית משמעותית. לפנייתם הם נענו כי מערך החמשים, שהם נימנים עליו, אינו עונה לקריטריונים הנדרשים להכרה במעמד "צוות עזר אוויר" כהוראת הגדרת זרוע אוויר 010.05.03.01 הנושא כותרת "מפעילי מערכות ייעודיות במטוס בעת טיסה".

4. בחודשים מרס ויולי 2001, פנו העותרים בעניינם למפקד חיל האוויר ונענו מטעמו, כי מאחר שהחמשים אינם נמנים על הצוות האינטגרלי של המטוס הצבאי, והם אינם מפעילים מערכות ייעודיות במטוס, ואינם מוטסים לצורך ביצוע משימתם, אין הם נכללים בהגדרת "צוות עזר אוויר". יחד עם זאת, הוכרה זכאות החמשים לרמת פעילות המקבילה לאנשי צוות עזר אוויר, בכפוף לכך שהזכאות מותנית, בין היתר, בביצוע 10 גיחות טיסה לפחות בתקופה של מחצית שנה. מאחר שהעותרים לא קיימו את מכסת הטיסות הנדרשת, בקשתם להכרה בזכאות זו נדחתה (נספח ד1 לעתירה). הנושא הגיע גם לבחינת הפרקליטות הצבאית הראשית אשר בחנה את העניין ומצאה כי החלטת רשויות הצבא עונה לקריטריונים הנדרשים, קרי: אי הכללת החמשים בצוות עזר אווירי, אך הכרה בהם במסלול מקביל בכפוף לביצוע מספר מינימלי של גיחות טיסה במשך תקופה נתונה, וכל אלה בכפוף לאישור ראש אכ"א (מכתב הפרקליטות מיום 7.10.03).


טענת העותרים
5. טענת העותרים היא כי, בראייה פונקציונלית, אין מקום להבחין בינם לבין אנשי צוות עזר אוויר, שכן המשימות שהם מבצעים במטוס הן משימות טייס מובהקות, חיוניות להגשמת התכלית המבצעית של הטיסה. הם טוענים כי מדיניות הצבא שאינה מכירה בהם כנכללים בצוות עזר אווירי כאמור מפלה אותם לרעה, שכן כאמור אופי שירותם קשה וכרוך במאמץ וסיכון, ואין, למעשה, שונות רלבנטית בינם לבין אנשי צע"א. הם מפנים להוראות זרוע אוויר, המאפשרות לגורם המוסמך לקבוע כי גם מי שאינו מוגדר כצוות עזר אוויר מובהק יכול להיכלל בגדר המעמד המועדף הזה אם הוא חיוני לביצוע משימות הטיסה. לטענתם, הם מקיימים דרישה זו.

אשר לטענה כי לא עמדו במכסת הגיחות הנדרשת לצורך רכישת הזכאות טוענים העותרים כי קביעת רשויות הצבא בדבר המכסה שביצעו הלכה למעשה אינה נכונה, וטעונה תיקון, וכי הנתונים האמיתיים עונים על התנאי הנדרש.

עמדת המשיבים
6. מתשובת המדינה עולה כי בעבר הוכרו אנשי "צוות אויר" בלבד כזכאים למעמד מועדף והטבות שכר בגין השתתפות בטיסות, ועליהם נימנו טייסים, נווטים, מכונני אוויר, ומכונאים מוטסים. בשנות ה-70, נעשתה הערכה חדשה בנוהלי הצבא, ונמתחה אבחנה לצורך הטבות שכר בין "אנשי צוות אוויר", שתפקידיהם הכרחיים לביצוע הטיסה גופה, לבין אנשי "צוות עזר אוויר", הממלאים תפקיד חיוני בטיסה כגון: מכונאים מוטסים, בקרי דייה, ופקחי העמסה. הבחנה זו באה לידי ביטוי במתן תגמול לאנשי צוות אוויר המכונה "תוספת טיסה פעילה" אשר הוגדרה בפקודת מטכ"ל 36.03.02 וניתנה בכפוף להתקיימותם של תנאים שונים, ובהם, ביצוע מספר מינימאלי של טיסות לתקופה קצובה. כן תוגמלו גם אנשי "צוות עזר אוויר" בשכרם על-ידי הגדרת תוספת פעילות טיסה המשולמת להם בכפוף לקיומם של תנאים שונים, ובכלל זה תנאי של ביצוע מספר מינימאלי של גיחות בתקופה. יוצא, אפוא, שמאז שנות ה-70', אחד התנאים להכרה בזכות להטבות הן לאנשי צוות אוויר והן לאנשי צוות עזר אוויר מחייב רף מינימלי של גיחות בתקופה נתונה.

7. הוראת זרוע אוויר מפרטת את המקצועות, ההכשרה, ההסמכה, ומאפיינים נוספים של "צוות אוויר" ו"צוות עזר אוויר". המאפיינים לצורך הכללה ב"צוות עזר אוויר" הם כדלקמן: 1) תפקיד חיוני למטוס לביצוע משימות טיסה; 2) הפעלת מערכות ייעודיות במטוס בעת טיסה; 3) הטסה הנדרשת לצורך ביצוע המשימה. באותה הוראה נקבע עוד כי פורום שהוסמך לכך בראשות מפקד חיל האוויר רשאי לקבוע סוגי חיילים ומקצועות נוספים בחיל האוויר, שייכללו או ייגרעו מהמאפיינים והמקצועות הכלולים בצע"א.

8. על-פי מדיניות הצבא, ההכרה במערך מקצועי מסוים ככלול ב"צוות עזר אוויר" איננה, כשלעצמה, מקימה זכות להטבה בשכר, אלא משמעותה המיידית היא הכרה במעמד המתבטא בעניינים שונים. כמו כן, כאשר ניתנת הכרה למערך מסוים כ"צוות עזר אוויר", פועל החייל להבאת הנושא בפני
ועדה שתפקידה לבחון את תוספת הפעילות בה יזוכה אותו מערך לפי מיתאר הפעילות שלו, ולצורך כך נדרשת הגדרה של מיכסת הגיחות המינימאלית שתהווה תנאי לזכאות בהטבת השכר וזכויות כספיות הנגזרות מכך. הוועדה ממליצה בפני
ראש אכ"א בעניינים אלה והוא בעל הסמכות לאשר את הזכאות על פי רמת הפעילות המתבססת, בין היתר, על מכסת הגיחות.

9. במשך השנים, נבחנו מערכים מקצועיים שונים על-ידי חיל האוויר לצורך בחינת הכללתם בצוות עזר אווירי. במסגרת שיקולים אלה נבחנים סוג הפעילות המוטסת, רמת ההכשרה ומידת המקצועיות המתחייבת, היקף הטיסות ואופי הטיסות בהן משתתפים חברי אותו מערך, חיוניותם של בעלי התפקידים הספציפיים לביצוע המשימה, מידת הסיכון הכרוכה בכך, היקף מכסת הגיחות המתבצעת, וכן נשקלים שיקולים הקשורים במתן תמריצים ועידוד למערכים מקצועיים מסוימים.

10. במהלך השנים החליטו רשויות הצבא להעניק תוספת שכר והגדלת קצבה בגין פעילות טיסה, גם למערכים מקצועיים המבצעים משימות מוטסות, אף שאינם באים בגידרו של "צוות עזר אוויר", בשל אי עמידתם באמות המידה האמורות לעיל. גם לגבי מערכים אלה, מתבצע הליך דומה של הגדרת רמת הפעילות של המערך המקצועי הרלבנטי וקביעת מספר הגיחות המינימאלי שעליו לבצע כדי לזכות בהטבת השכר, כאשר סמכות האישור הסופית לעניין זה נתונה לראש אכ"א.

11. גורמי הצבא שבו ובחנו את עניינם של החמשים הן לעניין הכללתם בהגדרת צע"א והן לעניין הכרה בזכאותם לתוספת פעילות בגין טיסה, שלא במסגרת צע"א. לאחר בחינה מקיפה הוחלט כי מערך זה אינו מתאים להיכלל במסגרת הגדרת צע"א, וזאת לאור אופי התפקיד והמשימות המאפיינות את פעילותו. הוערכו בהקשר זה מידת החיוניות של החמשים במשימות המוטסות, היקף המשימות המוטלות מבחינת מכסת הגיחות, ומידת הצורך לשמור על כשירות מקצועית והרמה המקצועית הנדרשת, וכן נלקחו בחשבון שיקולים של תיעדוף מקצועי בראייה כלל-מערכתית.

עם זאת, ביום 29.7.01 החליט מפקד חיל האוויר כי, הגם שהחמשים אינם באים בגדר "צוות עזר אווירי", יש לזכותם ברמת פעילות המקבילה לצע"א. במסגרת זו ניתן אישור עקרוני לכלול מערך זה במסגרת המערכים הזכאים לתוספת פעילות בגין טיסה, אך כל זאת בכפוף לביצוע 10 גיחות בתקופה של מחצית שנה. יש לציין, כי החל ב- 1.1.01 נקבעה מכסה זו גם לגבי אנשי צע"א עצמם. כך, בפועל נוצרה הקבלה בין מערך צוות עזר אוויר למערך החמשים לעניין הטבות השכר והגימלה. אלא שבפועל, העותרים לא עמדו במכסת הגיחות הנדרשת. מדוחות שהוגשו על-ידי המדינה עולה כי רף הגיחות של העותרים נמוך בהרבה מהמכסה הנדרשת.

הדיון בעתירה
12. בדיון שנתקיים בעתירה טענו העותרים, בין היתר, כי בהתייחס למכסת הגיחות הנדרשת, שגתה הרשות המוסמכת בחישוב שעשתה לגביהם, ולזכותם עומדת מכסה גדולה בהרבה מזו שנרשמה על ידי פיקוד הצבא. לאור טענה זו, נדחה הדיון כדי לאפשר לעותרים להמציא נתונים מטעמם ביחס למיכסת הגיחות שהם טוענים לה במועדים הרלבנטיים. רשויות הצבא נתבקשו לבדוק נתונים שיוצגו בפני
הן ולהודיע את עמדתם.

13. מהודעתה המשלימה של המדינה עולה כי לא הוצגו בפני
ה על ידי העותרים נתונים בעלי משמעות המצביעים על עמידתם בתנאי הבסיסי של מיכסת גיחות מינימלית במועדים הרלבנטיים, המצדיק הכרה בזכותם לתוספת פעילות טיסה. העותרים לא סיפקו נתונים אובייקטיביים בדוקים אלא הסתפקו באמירות כלליות בלתי מבוססות שלא נשענו על כל רישום או תיעוד מוסמך (מכתב עו"ד בובליל מיום 20.9.04). התייחסותם לחישובים חשבונאיים, פרי הערכות כלליות, נשענת גם היא על אמירות כלליות בלבד. משלא הוצגו נתונים מבוססים הסותרים את נתוניה של הרשות המוסמכת, לא הונחה תשתית עובדתית מבוססת לשינוי החלטתה של הרשות. משלא נתקיים תנאי זה, ממילא נתערערה דרישת העותרים לתוספות שכר, בין מכח השתייכות לקטגוריית צע"א ובין מכח הכרה במסלול המקביל, המכיר בתנאים מסוימים בזכות לתוספת פעילות טיסה לאנשי החמשים.
הכרעה
14. דין העתירה להידחות.

העותרים תוקפים הן את מדיניות הצבא והן את אופן יישומה הלכה למעשה בכל הקשור בהכרה בזכאותם להטבות שכר בגין פעולות טיסה שביצעו בתורת חמשים. לא מצאתי עילה להתערבות במדיניות הצבא ובאופן יישומה.


נקודת המוצא היא כי מדיניות הצבא בכל הנוגע למערכת היחסים בינו לבין החייל בשירות קבע אינה חסינה מביקורת שיפוטית, והיא נבחנת על-פי אמות מידה מקובלות המנחות את הפיקוח השיפוטי על מעשי הרשות הציבורית. במסגרת פיקוח זה נבחן האם הצבא פועל בגדרי סמכותו, האם הוא עומד בקני המידה של הגינות ותום-לב המתחייבים מרשות ציבורית בביצוע תפקידה, והאם החלטותיו חורגות מגדר הסבירות או מונחות משיקולי שרירות וטעמים בלתי עניינים. עם זאת, מידת הריסון הננקטת, דרך כלל, בביקורת שיפוטית על מעשי המינהל, חלה ביתר שאת לגבי מדיניות הצבא ביחסיו עם חייליו. כבר נאמר לא אחת כי הצבא מהווה מסגרת מיוחדת, עליה מוטלת המשימה הכבדה ביותר מאלה המוטלות על המערכות הציבוריות - להגן על חיי האזרחים ועל בטחון המדינה. במסגרת החובה לעמוד במטלה זו, נתון לצבא שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע לארגון המערכים המקצועיים בשירותיו וסיווגם לקטגוריות שונות, וקביעת מעמדם לצורך תכליות כאלה ואחרות. ארגון המערך המקצועי וסיווגו הוא אחד האמצעים החשובים הנתונים בידי צה"ל להבטיח את יכולתו לעמוד כראוי במשימות המוטלות עליו, והוא מצריך ראייה מקצועית רחבת היקף, בד בבד עם בקיאות פרטנית לגבי אופיים הפרטיקולרי של המערכות המקצועיות השונות ותרומתן היחסית לביצוע משימות הצבא. במסגרת קביעת המדיניות הנוגעת למערכים המקצועיים בצבא נשקלים, בין היתר, שיקולים של הקצאת כח אדם, תקציבים, הכשרה וקידום מקצועי, קביעת משקלם היחסי של המערכים השונים על פי נחיצותם וחשיבותם, וכיוצא באלה. מושכלות ראשונים הם כי בית-משפט זה לא יתערב, דרך כלל, במדיניות הצבא בנושאים אלה, אלא במקרים קיצוניים של סטייה מכללי מינהל תקין, פגיעה באמות מידה של המשפט הציבורי, ובכללם, פגיעה בזכויות אדם. המיוחדות של המערך הצבאי, והמקצועיות הנדרשת בקביעת מדיניותו להגשמת תכליותיו, מדגישים את הריסון המתבקש בהחלת הביקורת השיפוטית על מעשי המינהל הצבאי. וכך, הביקורת השיפוטית על מדיניות הצבא בהקצאת כח אדם לתפקידים שונים וקביעת מעמדם וזכויותיהם של מערכים מקצועיים שונים היא צרה ביותר (בג"ץ 279/72 עובד נ' שר הבטחון, פד"י כז(1) 169; בג"ץ 4537/90 שושן נ' הרמטכ"ל, פד"י נ(4) 416; בג"ץ 3246/92 הר עוז נ' שר הבטחון, פד"י מו(5) 301; בג"ץ 6840/01 פלצמן נ' הרמטכ"ל, תק-על 2005(4) 219).


בענייננו, לא נמצא פסול במדיניות הסיווג של הצבא המתייחסת למערכים מקצועיים השונים בהקשר לפעילותם במסגרת משימות טיסה לצורך הכרה במעמדם לעניין הטבות שכר. הצבא מעריך את מאפייני התפקיד שמבצעים המערכים המקצועיים השונים, ובתוכם החמשים, על פי אמות מידה רלבנטיות, ולא מצאנו פגם במבחנים אלה, או בדרך יישומם הלכה למעשה, ובמקרה זה על החמשים. המאפיינים הנדרשים להכרה במערך מקצועי כנכלל בצוות עזר אווירי הם רלבנטיים וענייניים. יישומם על החמשים הביא לתוצאה כי הם אינם עונים למאפיינים הנדרשים לצורך כך. לא ראינו להתערב בזה. יתר על כן, מתוך ראייה מערכתית רחבה, הצבא יצר מסלול מקביל לצע"א לצורך הכרה בתוספת פעילות בגין טיסה למערכים מקצועיים שאינם נכללים בצוות עזר אווירי. המסלול המקביל דומה במאפייניו למסלול צע"א, בין היתר, לענין מבחן מספר גיחות מינימלי הנדרש לצורך הכרה בזכאות להטבות; אלא שהעותרים בענייננו לא עמדו ברף המינימלי הנדרש לצורך כך, ולפיכך זכאותם לא הוכרה. יש להוסיף כי אפילו נתקבלה טענתם העקרונית כי אופי תפקידם אמור היה להצדיק את הכללתם בהגדרת צע"א, גם אז עתירתם היתה נדחית, שכן הם אינם מקיימים את רף הגיחות המינימלי הנדרש לצורך זכאות אנשי צע"א.

מטעמים אלה, דין העתירה להידחות, משלא הונחה תשתית לטענות העותרים לפיהן זכות משפטית הנתונה בידיהם נפגעה.

העותרים ישלמו למשיבים את שכר טרחתם במשפט בסך 10,000 ש"ח.
ש ו פ ט ת
השופט א' גרוניס
:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופטת א' חיות
:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

לפיכך, העתירה נדחית כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה
.

ניתן היום, ז' באדר תשס"ו (7.3.2006).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03096280_r06.docש.י.
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 9628/03 רס"ב אבי צרפתי,רס"ב אלי משעני נ' ראש אכ"א - האלוף גיל רגב ואח' (פורסם ב-ֽ 07/03/2006)