פסקי דין על חיים כץ | פסקי דין על הוצאת עיתון הארץ בע"מ

64239-03/18 א     25/11/2019




א 64239-03/18 חיים כץ נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 64239-03-18 כץ נ' עיתון דה מרקר באמצעות הוצאת
עיתון הארץ בע"מ ואח'



תיק חיצוני:


לפני כב' השופט אילן דפדי
, סגן נשיא


המבקש

חיים כץ

ע"י עו"ד חובב ביטון ועו"ד אמיר בית-און



נגד


המשיבים

1. עיתון דה מרקר באמצעות הוצאת
עיתון הארץ בע"מ
2. הוצאת עיתון הארץ בע"מ
3. טלי חירותי סובר

ע"י עו"ד טל ליבליך


החלטה

1.
לפניי בקשה להורות על הוצאת ראיות ומחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית שהגישו המשיבים.

2.
שתי טענות מעלה המבקש: הראשונה, כי יש להורות על הוצאת דוחות מבקר המדינה אשר צורפו לתצהירי המשיבים ועל מחיקת סעיפים בתצהירים המביאים מדוחות אלה בשל אי קבילות. השנייה,
כי יש להורות על הוצאת נספחים שצורפו לתצהירי הנתבעת 3 וציטוטים מהם מאחר שאלה לא גולו במסגרת תצהירי גילוי המסמכים.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה החלטתי להיעתר לבקשה הראשונה ולדחות את הבקשה השנייה.

4.
אשר לבקשה הראשונה - סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 קובע כדלקמן:

"(א) דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי.

(ב) הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של המבקר לא תשמש ראיה בהליך משפטי או משמעתי, חוץ ממשפט פלילי בשל מסירת עדות בשבועה או בהן צדק, שהושגה מכוח הסמכויות האמורות בסעיף 26."

5.
במקרה דנן, המבקש הגיש תביעה נגד המשיבים בגין פרסומים שבוצעו על ידם במהלך השנים 2015 -2017 המהווים לטענתו לשון הרע. דוחות מבקר המדינה בגינם הוגשה הבקשה פורסמו בדצמבר 2018., קרי לאחר הפרסומים. באמצעות דוחות המבקר, מבקשים המשיבים להוכיח כי הדברים שיוחסו למבקש הינם אמת ולפיכך דין התביעה נגדם להידחות. משמעות האמור היא שהמשיבים מבקשים לעשות שימוש בדוחות אלה כראייה להוכחת הגנתם. זהו הדבר אשר חוק מבקר המדינה אוסר עליו מכל וכל. מתן אפשרות למשיבים להסתמך על דוחות אלה במסגרת ניהול הגנתם מרוקנת למעשה מתוכן את
האמור בסעיף 30 לחוק.

6.
הפסיקה קבעה כי
ניתן לצרף דוחות אלו כראיה לעצם קיומו של דוח ולתוכנו האופרטיבי בלבד (ראו
ע"ע (עבודה ארצי) 283/07 יוסי משה

- רש

ות העתיקות – מוזיאון רוקפלר

פסקה 13 לפסק הדין

(פורסם בנבו, 24.12.2007)
. על פניו נראה כי לא לשם כך צורפו הדוחות לתצהירים אלה.

7.
המשיבים הפנו בין היתר בתגובתם לסעיפים 13(4) ו-13(11) לחוק איסור לשון הרע, אשר לטענתם מתירים הסתמכות על דוחות מבקר המדינה כהגנה בתביעת לשון הרע שאף מוגדרים כפרסומים מותרים, שלא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי.
איני מקבל טענה זו בהיותה בלתי רלוונטית בענייננו.

8.
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע כי "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי.... (4) פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו או פרסום כאמור מטעמו"... (11) פרסום נכון והוגן - מלא, חלקי או תמציתי - של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (3), (4), (7), (8), (9) או (10), ופרסום חוזר כאמור של מה שפורסם בישיבת הממשלה והממשלה התירה לפרסמו". לעניין סעיף קטן 4, בעניינו אין המדובר בתביעת לשון הרע בגין פרסום שנעשה על ידי מבקר המדינה או מי מטעמו. ולעניין סעיף קטן
11, התביעה לא הוגשה בגין פרסומים של המשיבים אשר התייחסו לדוחות מבקר המדינה שקדמו לאותם פרסומים. כאמור, מדובר בדוחות מבקר מדצמבר 2018 ולפיכך לא ייתכן שהפרסומים נושא כתב התביעה התייחסו לדוחות אלה. טענת המשיבים כי יש להחיל את הסעיף בדיעבד אינה מתיישבת עם הוראות חוק מבקר המדינה שהינן ברורות וחד משמעיות.

9.
איני מקבל גם את טענת
המשיבים כי הבקשה אינה עולה עם תכלית ומטרת סעיף 30 לחוק מבקר המדינה כפי שניתן ללמוד מדברי ההסבר לחוק.
כאמור, הוראות סעיף 30 ברורות ולפיהן דוחות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי, כך שאין צורך להידרש לדברי ההסבר.



10.
אני דוחה אף את טענת המשיבים
כי המבקש עצמו הזכיר בכתב התביעה את דוחות המבקר ולפיכך הוא מושתק מלטעון כל טענה ביחס לצירופם בתצהירי הנתבעים. בסעיף 14.8 לכתב התביעה טען התובע כדלקמן:
"עוד נטען בכתבה, שקיימים דו"חות של מבקר המדינה כנגד התובע (מבלי לדווח שמדובר רק בדו"ח אחד, שאף קבע כי להתנהלותו לא היה היבט פלילי)" (ההדגשה במקור). לדו"ח שהוזכר בכתב התביעה אין קשר עם הדוחות עליהם מסתמכים המשיבים בתצהיריהם. בנוסף, המבקש אף
לא התייחס לגופו ותוכנו של אותו דוח.

11.
לסיכום נושא זה, הבקשה בעניין דוחות מבקר המדינה מתקבלת. מאחר שתצהירי המשיבים כוללים סעיפים רבים וציטוטים נרחבים אליהם צורפו דוחות ביקורת, יש להגישם מחדש

12.
אשר לבקשה השנייה – המדובר ב"תגובה מקדמית מטעם המדינה לעתירה" (נספח ה' לתצהיר הנתבעת 3) אשר הוכנה בשנת 2019. קרי במועד בו הוגשו תצהירי גילוי המסמכים מסמך זה לא היה ברשות המשיבים לפיכך אין מקום להוצאתו. אשר למשקלו של המסמך והרלוונטיות שלו להוכחת טענות המשיבים, אלה ייבחנו בהמשך לאחר שלב הראיות וחקירות המצהירים. כל שהמבקש יבקש בעקבות מסמכים אלה שלא גולו לו כאמור להגיש תצהיר בתשובה לכך, יגיש בקשה מתאימה והנושא ייבחן.

13.
סוף דבר הבקשה הראשונה מתקבלת והשנייה נדחית. המשיבים יגישו תצהירים מתוקנים עד ליום 25.12.2019. לאור התוצאה אליה הגעתי איני עושה צו להוצאות.

התיק נקבע לתז"פ ליום 26.12.2019.


ניתנה היום, כ"ז חשוון תש"פ, 25 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 64239-03/18 חיים כץ נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/11/2019)