פסקי דין על שירה אפרת זילברמן | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על שירות בתי הסוהר |

58712-01/17 תאמ     29/11/2019




תאמ 58712-01/17 שירה אפרת זילברמן נ' מדינת ישראל, שירות בתי הסוהר








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 58712-01-17 זילברמן נ' מדינת ישראל
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט אוהד גורדון


התובעת

שירה אפרת זילברמן


נגד

הנתבעים

1. מדינת ישראל
2. שירות בתי הסוהר




החלטה


לפניי בקשת הנתבעים מיום 14.11.19, בהמשך לבקשה דומה מיום 3.11.19, לעכב את ההליכים בתובענה וזאת בשל הליך פלילי המתנהל כנגד התובעת.

רקע
1.
בתביעה עותרת התובעת לפצותה בסך של 75,000 ₪ בשל פגיעה בזכויותיה בידי הנתבעים. בתביעה הוצגו שני אירועים כאשר בראשון, כך בתמצית ולטענתה של התובעת, נמנע ממנה שלא כדין להגיע למבואות הר הבית כדי להתפלל, היא עוכבה ונלקחה לחקירה ושם, כנטען, בוצעו פגיעות שונות בזכויותיה בדגש על חיפוש פוגעני. עוד נטען שבהמשך הורה בית המשפט על הרחקתה מהר הבית ומבואותיו. באירוע שני, כך נטען, נדרשה התובעת להתפנות מאזור שער האריות בטענה שכניסת יהודים למבואות הר הבית אסורה, ולאחר שהתיישבה על אבן וסירבה לקום הקימה אותה שוטרת בכוח תוך גרימת פציעה ובהמשך היא נעצרה. עוד בהמשך הורה בית משפט השלום על הרחקתה ממבואות הר הבית, ובית המשפט המחוזי ביטל החלטה זו.

הבקשה לעיכוב ההליכים ועמדות הצדדים
2.
הבקשה נשענת על הליך פלילי אשר מתנהל כנגד התובעת. לפי כתב האישום שצורף, ההליך הפלילי עוסק בארבעה אירועים ובהם האירועים מושא התביעה, ולתובעת מיוחסות עבירות של הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית. מעמדות הצדדים עולה, כי לאורך תקופה נדחה בירור ההליך הפלילי ואף עוכב וזאת משהתובעת לא הגיעה לדיונים, אך לאחרונה חודש והוא קבוע לדיון ליום 12.2.20.
3.
הנתבעים טוענים כי ניהול ההליך האזרחי עלול לסכל ולשבש את ההליך הפלילי, היות שמדובר באותה מסכת עובדתית ובאותם עדים. עוד נטען שהליך מקביל עלול להניב החלטות סותרות. נטען שהתובעת אינה משתפת פעולה בהליך הפלילי, כשלעניין זה הוצגו מסמכים אודות ניסיונות איתור ואי-התייצבות של התובעת לדיונים וכן נטען שהתובעת ידעה על ההליך כעולה מתגובה שהגישה באותו הליך מיום 7.5.18 ואשר הוצגה.
4.
בתגובתה מיום 21.11.19 מסרה התובעת כי היא מסכימה לעיכוב ההליכים "ככל שהוא מתייחס לאירועים בשטח", אך מבקשת להמשיך בהליך "בכל הקשור לעניין החיפוש". נטען שהבקשה הוגשה בשיהוי רב, הוכחש שהתובעת אינה משתפת פעולה ובין היתר נטען כי לאחר פנייתה של התובעת מיום 7.5.18 בהליך הפלילי לא נוצר עמה קשר, וכי ניסיונות האיתור היו בבית הוריה בו אינה מתגוררת. התובעת נמנעה מלהציג בפירוט את הנימוקים להסכמתה לעיכוב ההליכים כמפורט ברישא וזאת לטענתה בשל חשש "לשיבוש ההליכים ולתאום", אך ציינה שהטעמים "בהחלט קשורים לכך ששוטרים יעידו ויחשפו לחומרים שבתיק הפלילי הם לא אמורים להיחשף אליהם בטרם עדותם". נטען שסוגיית החיפוש שונה.
5.
בתגובה לתגובה, טענו הנתבעים שפיצול הדיון אינו יעיל.

דיון והכרעה
6.
כידוע,
"
הכלל

הוא

כי

אין

לעכב

הליך

אזרחי

אך

בשל

קיומו

של

הליך

פלילי

המתנהל

בשל

אותה

מסכת

עובדתית. כלל

זה

נובע

מהשאיפה

לנהל

משפטים

במועדם

ולהימנע

מדחיות

שאינן

הכרחיות
,
וזאת

בהתחשב

בכך

שניהול

הליך

פלילי

והליך

אזרחי

במקביל

בהתייחס

לאותו

עניין

אינו

דבר

נדיר
"

(רע"א 3146/19 דניה סיבוס נ' פלוני (7.7.19). ראו גם ת"א (מרכז) 13970-11-08 שמעונוב ואח' נ' מגדל ואחרים (29.9.09)).

7.
עם זאת

אין המדובר בכלל מוחלט, ולבית המשפט שיקול דעת להורות על עיכוב ההליכים גם מטעמי ניהולו של הליך פלילי מקביל, במקרים המתאימים. כך למשל כאשר זכויותיו של מתדיין ייפגעו שכן הוא זקוק לחומרים שיתגלו בהליך הפלילי (עניין דניה סיבוס הנ"ל). דוגמה אחרת, הרלבנטית יותר לענייננו, היא כאשר
"קיים

קשר

הדוק

בין

המסכת

העובדתית

המתעוררת

במסגרת

ההליך

הפלילי

לזו

אשר

נדונה

במסגרת

ההליך

האזרחי. זאת

ועוד, לתוצאותיו

של

ההליך

הפלילי

עשויה

להיות

השפעה, מבחינות

מסוימות, על

ההתדיינות

במסגרת

ההליך

האזרחי. אם

אכן

יסתיים

ההליך

הפלילי

בהרשעתם

של

הנאשמים, אפשר

שקביעות

מסוימות

במסגרת

הכרעת

הדין

בהליך

הפלילי

יוכלו

להקים טענות

הגנה

לגרוסמן

במסגרת

ההליך

האזרחי"

(ע"א 2173/05

היועץ

המשפטי

לממשלה נ'
b.g. assistance ltd
(13.2.06)).

טעם נוסף עניינו בפערי המידע בין ההליכים:
"הפער

בין

המידע

המוצג

במסגרת

ההליך

הפלילי

לבין

המידע

שאליו

נחשף

בית

המשפט

במסגרת

ההליך

האזרחי

שעלול

להביא

לעיוות

דין... מדובר

בפער

שבין

הראיות

והעדויות

הרבות

שמוצגות

בהליך

הפלילי

ואשר

אינן

עומדות

לרשותם

של

נתבעים

בהליך

אזרחי, אינן

עומדות

לפני

בית

המשפט

אשר

דן

בהליך

האזרחי

ולכן

הוא

מקבל

תמונה

עובדתית

חסרה

ובלתי

מדוייקת"

(עניין שמעונוב הנ"ל, פיסקה 5).

8.
יישומם של קווים מנחים אלה על המקרה שלפני מביאני למסקנה, לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים בתובענה. אכן קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית שתדון בהליך זה, וזו שתדון בהליך הפלילי. המדובר באותם אירועים ממש, שבכתב האישום עותרת המאשימה להרשעת התובעת בגין התנהלותה בהם לרבות כלפי שוטרים שניצבו מולה, ואילו בתביעה עותרת התובעת לפצותה בשל פגיעה בזכויותיה בידי אותם שוטרים. המדובר באירועים ממוקדים ובאינטראקציה נקודתית בין שוטרים לתובעת. בנסיבות אלה מתעוררים השיקולים שהוצגו לעניין מעניין
b.g.
, שעיקרם באפשרות כי לתוצאות ההליך הפלילי תהיה השלכה על ההליך האזרחי (וראו למשל סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971). גם הנימוקים העוסקים בפערי המידע ובחשש לעיוות דין כתוצאה מכך רלבנטיים.

9.
למעשה, בניגוד למצב שהתעורר בפסיקה שנדונה לעיל בו היו הצדדים חלוקים אודות הצורך בעיכוב ההליכים, הרי שבמקרה שלפניי עולה מעמדותיהם כי יש מקום לעכבו בנוגע לאירועים המפורטים לעיל. כאמור, התובעת אינה מתנגדת לכך ואף נימקה זאת בהתייחס לעדויותיהם הצפויות של השוטרים ולחומרים שהם עלולים להיחשף אליהם בהליך האזרחי. הנמקה זאת לא רק שמדגישה את המסקנה בדבר קיומו של קשר הדוק בין ההליכים ודיון צפוי באותה מסכת עובדתית, אלא שהיא מציגה נימוק נוסף שעניינו בחששה של התובעת לפגיעה בזכויותיה כנאשמת בהליך הפלילי. התובעת אינה מעוניינת כי עדויות השוטרים בהליך הפלילי יינתנו לאחר שאלה יעידו בהליך זה, מחשש שיושפעו מעדותם כאן.
10.
התובעת עתרה, אמנם, לפצל את הדיון ולהמשיכו תוך עיסוק נפרד בטענותיה לפגיעה בזכויותיה במהלך חיפוש שנעשה בבית המעצר ואשר כלול בטיעוניה בכתב התביעה אודות האירוע הראשון. אלא, שבנסיבות העניין אין מקום לכך.
"
פיצול

ההתדיינות

אינו, ככלל, תופעה

רצויה
"
(בג"ץ 304/04 יאיר נ' בית הדין הרבני (6.7.05)).

הוא אינו יעיל, ומעצים את היקף הזמן והתשומות הנדרשות להכרעה בהליך וזאת תוך פגיעה במשאב הציבורי-שיפוטי ובאחרים שתביעותיהם ממתינות לבירור.
11.
כך בהליך זה: הטענות אודות החיפוש שולבו בכתב התביעה במסגרת הדיון במה שלטענת התובעת הינו התנהלות מתמשכת של פגיעה בזכויותיה. בידולה של אחת הטענות מן המכלול ועריכת דיון נפרד בה יצריך "הליך כפול", שעה שניתן למצות את הבירור בצורה יעילה הרבה יותר. להמחשה, במקום לסיים את בירור התביעה בישיבת הוכחות אחת תידרשנה שתי ישיבות, התובעת תידרש להעיד פעמיים, הצדדים יידרשו לסכם פעמיים וכיוצא-בזה. ייתכן כי במצב אחר ניתן היה להשלים עם תוצאה שכזו למרות חוסר יעילותה, אך לטעמי העומס בו שרויים בתי המשפט מחייב הקפדה יתרה על ניצול יעיל של הזמן.
כאשר יומן הדיונים מתמלא חודשים ארוכים מראש והליכים רבים ממתינים לקביעת מועדי הוכחות, בזבוז משאבים באופן האמור לצורך בירורה של תביעה בהיקף מדוד הוא תוצאה שיש להימנע ממנה.
12.
זאת ועוד, לעיתים, וכך גם במקרה זה, פיצול הדיון אף אינו הולם מבחינת מהות הבירור: כמובא לעיל, הטענות בנוגע לחיפוש הוצגו כחלק מרצף טענות של התובעת לפגיעה בזכויותיה, באירועים מושא התביעה. להמחשה ראו את כתב התביעה וכן את תצהיר העדות הראשית של התובעת. על רקע זה, הכרעה בטענות הצדדים תהא שלמה יותר אם תבוצע לאחר הצגת הראיות בנוגע לכלל ההתרחשות, ולא בדרך של בידול מקטע ספציפי ודיון נפרד בו.
13.
המחשה לכך ניתן למצוא בתצהירה של רס"ר אלמוג שוקרון מטעם הנתבעים. המדובר במי שערכה את החיפוש ואשר טענה כי התנהלותה של התובעת במהלך זה כללה סירוב לשתף פעולה, שאז נדרשה רס"ר שוקרון לאמצעים המתוארים שם. טענות דומות הציגו הנתבעים בנוגע להתנהלות התובעת לאורך כלל האירועים מושא התביעה, וכלפי שוטרים שונים. לכן, הכרעה בטענותיה האמורות של רס"ר שוקרון, אשר נדרשת לצורך בירור טענות התובעת בנוגע לצורך בחיפוש בדרך בו נעשה, לא תהא שלמה ללא בחינה כוללת של התנהלות התובעת מול גורמי אכיפת החוק. בידולו של אקט החיפוש מן המכלול לא יתרום, אפוא, לבירור ההולם.
14.
כשיקול מסדר שני אציין כי להבנתי תשובת התובעת לאישום בהליך הפלילי טרם ניתנה, ולא ניתן לדעת האם תעלה גם במסגרת זו טענות אודות החיפוש – למשל במסגרת טענה ל"הגנה מן הצדק". לכן, בשלב זה איני יכול לשלול את האפשרות כי ייווצר דיון מקביל, כאן ובהליך הפלילי, גם בסוגיית החיפוש.
15.
אני ער לכך שעיכוב ההליכים ידחה את בירור התביעה ובכך יפגע בתובעת. ההליך מתנהל מאז 2017 וקבוע להוכחות. אלא, שמקום בו מוסכם על הצדדים כי בירור חלק הארי של התביעה יעוכב, ובנסיבות העניין, אין בשיקול זה לגבור על הטעמים שהוסברו לעיל ולהצדיק את פיצול הדיון.
16.
בשל כל אלה, אני סבור שיש להורות על עיכוב ההליכים. נוכח מסקנתי זו איני רואה להוסיף ולדון בטענות הצדדים אודות שיתוף הפעולה של התובעת בהליך הפלילי.
17.
אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה. בשל הסכמתה החלקית של התובעת לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
18.
המזכירות תשלח לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תש"פ, 29 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 58712-01/17 שירה אפרת זילברמן נ' מדינת ישראל, שירות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 29/11/2019)