Google

מדינת ישראל - שלמה אמיתי, דוד ברנהולץ, אליהו אוטמזגין ואח'

פסקי דין על שלמה אמיתי | פסקי דין על דוד ברנהולץ | פסקי דין על אליהו אוטמזגין ואח' |

9059-03/18 פ     05/12/2019




פ 9059-03/18 מדינת ישראל נ' שלמה אמיתי, דוד ברנהולץ, אליהו אוטמזגין ואח'










administrator
administrator
1
0
2019-12-11t16:01:00z
2019-12-11t16:01:00z
3
1620
8104
microsoft corporation
67
19
9705
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית משפט השלום בירושלים




ת"פ
9059-03-18 מדינת ישראל נ' אמיתי ואח'






 




בפני



כבוד השופט 
איתן כהן






בעניין:


מדינת ישראל













המאשימה








נגד








1.שלמה אמיתי
2.דוד ברנהולץ

3.אליהו אוטמזגין

4.עדיאל בן שבת

5.מלכיאל בן עזרא














הנאשמים






גזר דין
בעניין הנאשם 1





כללי
הנאשם-1 (להלן גם: "הנאשם")
הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בזיוף, עבירה לפי
סעיף 418 מציעא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק")
ובשימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק.

בהסדר הטיעון המקורי שנכרת בין הצדדים הוסכם
שהנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן. אשר לעונש נקבע שהצדדים יטענו במשותף
להטלת קנס ומאסר על תנאי. לעניין רכיבי ענישה נוספים הוסכם שהמאשימה תטען
לשלושה חודשי מאסר בעבודות שירות וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה.



 
במועד הטיעונים לעונש, לאחר
שהנאשם לא נמצא מתאים לעבודות שירות, באו הצדדים בהסכמה עונשית מעודכנת בנוגע
לעונש העיקרי שלפיה המאשימה תעתור לשל"צ בהיקף נרחב בן  
400 שעות וההגנה תהא רשאית לטעון להיקף
השעות. 

כתב האישום המתוקן
על פי עובדות כתב האישום המתוקן,
הנאשם-1 שימש כיועץ משכנתאות. בשנת 2015 פנה
הנאשם 2 לנאשם-1 לצורך ייעוץ לקבלת משכנתא עבור הוריו. הנאשם-1 ביקש מהנאשם 2
להעביר אליו מסמכים שונים ובהם: חוזה רכישת דירה, דפי חשבון בנק ותלושי שכר
של הוריו. הנאשם-1 פנה לקבלת דרישות הסף למשכנתא מבנק לאומי, ויידע את
הנאשם-2 שבנק לאומי דורש הכנסות חודשיות של 14,000 ₪ לפחות בעוד שאביו של
הנאשם-2 משתכר 10,250 ₪ בלבד. הנאשם-2 זייף ללא ידיעת הנאשם-1 תדפיסי עובר-ושב
של אביו שבהם נכתב בכזב שהכנסתו החודשית של האב גדולה ב- 5,000 ₪, 
כדי להונות את הבנק. הנאשם-1 זייף טופס
אישור עבודה על שם אמו של הנאשם-2 וכתב בו בכזב שהאם עובדת ומשתכרת 6,000 ₪.
זאת לאחר שהנאשם-2 יידע את הנאשם-1 שאמו משכרת סך של 6,000 ₪ לחודש אך אין על
כך רישום.
הנאשם-1 הגיש לבנק
לאומי את תדפיסי העובר ושב המזויפים שהועברו לו מהנאשם 2 ואת אישור העבודה
המזויף.

הנאשם הורשע על
שבמעשיו, זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר והשתמש במסמך ביודעו שהוא מזויף.

תסקיר שירות המבחן
תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 29.07.2019. מטבע
הדברים וכדי לשמור על צנעת הפרט של הנאשם אפרט את עיקרי הדברים בלבד.
התסקיר סוקר את הרקע
האישי, המשפחתי, התעסוקתי של הנאשם.
על פי התסקיר הנאשם בן
35, נשוי ואב לחמישה ילדים, עובד כיועץ משכנתאות ומתגורר בירושלים. בעבר טופל
פסיכולוגית ופסיכיאטרית ובמהלך שלוש השנים האחרונות מטופל אצל עובדת סוציאלית ונוטל
תרופות נוגדות דיכאון.
אשר לעבירות מושא תיק
זה, שירות המבחן התרשם שהנאשם מקבל עליהן אחריות מלאה ומבין את חומרתן. כן הביע
חרטה כנה תוך שגילה יכולת להתבוננות פנימית אודות המניעים שעמדו בסיסי מעשיו.
לדברי הנאשם הוא פעל מתוך צורך לרצות את סביבתו ובכך לחזק את דימויו העצמי. שירות
המבחן התרשם שכיום מצליח הנאשם לבחון את התנהלותו ולזהות מצבי סיכון והוא משקיע את
מירב משאביו לדאגה ולטיפול בבני משפחתו.

בין גורמי הסיכוי
לשיקום מנה שירות המבחן את אלה: כוחותיו של הנאשם לתפקד באופן תקין וניהול
אורח חיים נורמטיבי; היעדר דפוסים עברייניים מושרשים; הבעת החרטה הכנה; יכולת
להתבוננות מעמיקה על המעשה והשלכותיו, והאפקט המרתיע שהיה בניהול ההליך הפלילי.

בין גורמי הסיכון
להישנות עבירות מנה שירות המבחן את אלה: נסיבות גדילתו ובפרט בהיעדר דמויות
מכוונות ותומכות; קשיים רגשיים, וקשיים בחישוב צעדיו במצבי לחץ.

שירות המבחן המליץ
על עונש חינוכי-שיקומי בדמות צו שירות לתועלת
הציבור בהיקף נרחב בן 300 שעות, אשר ישקף את חומרת העבירות ויאפשר לנאשם המשך
ניהול אורח חיים נורמטיבי. כן הומלץ על צו מבחן למשך שנה כגורם מפקח, תומך ומציב
גבולות, ולשם ליווי הנאשם בהליך הטיפולי שבו החל.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה, עו"ד שירה גרין, עתרה
להשית על הנאשם צו של"צ בהיקף נרחב של 400 שעות, קנס ומאסר על תנאי. אשר
למתחם העונש ההולם, טענה שזה נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד מספר
חודש מאסר ממש לצד קנס ומאסר מותנה. לדבריה, אם היה הנאשם נמצא מתאים לעבודות
שירות, הייתה המאשימה מבקשת למקמו בתחתית המתחם ולהטיל עליו עונש בן שלושה
חודשי עבודות שירות. אולם משנמצא שהנאשם אינו מתאים לעבודות שירות, שלא
באשמתו, החליטה המאשימה להסכים להמלצת שירות המבחן להטלת של"צ.
בטיעוניה הדגישה לחומרה
את הפגיעה בערכים המוגנים, התכנון, וחלקו היחסי של הנאשם בעבירה שהיה משמעותי.
לקולה ציינה את הודאת הנאשם שהייתה כרוכה גם בחרטה ובקבלת אחריות, היעדר עבר פלילי
ותסקיר חיובי.

ב"כ הנאשם, עו"ד נדב גדליהו אשר לימד
סניגוריה על הנאשם, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן לצו של"צ, אך להפחית
בכמות השעות ולהעמידה על 60 שעות בלבד. בטיעוניו הדגיש שאין קשר סיבתי בין
קבלת המשכנתא למעשה הנאשם, וכי המעשה השליך על תנאי הריבית בלבד. עוד הדגיש
שהנאשם הודה כבר במשטרה וגם בבית המשפט וזאת אף שהמסמך שזייף לא היה בתיק
המשכנתא ולא ניתן לדעת אם הבנק הסתמך עליו.

דברי הנאשם

הנאשם ניצל את זכותו למילה האחרונה וסיפר שהודה
מיוזמתו כבר בחקירה כתוצאה מחרטה שחש כבר שנה קודם לכן. לדבריו הוא משמש עד
היום יועץ משכנתאות, וחש שיש לו שליחות להזהיר את לקוחותיו לבל ימעדו. כן
ביקש להתחשב בגזירת הדין בו ובמשפחתו ולאפשר להם להמשיך בניהול חיים תקינים.

דיון
והכרעה

הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם
הם ההגנה על מרקם החיים הכלכלי, ההגנה על חופש הפעולה והבחירה של הבנק, מניעת
סיכון למלווה שמא הלווה אינו מסוגל לעמוד בהחזרי הלוואה שנטל, והשמירה על
האמון המתחייב בין מוסדות פיננסיים ובין הציבור. כפי שנקבע בגזר דינו של
הנאשם 2 שניתן ביום 27.01.2019 
(פסק
דינו של כב' סגן הנשיא מ' 
כדורי),
פגיעה מסוג זה עלולה להביא לבחינה קפדנית וממושכת של בקשות המוגשות לגורמי
המימון במשק וכתוצאה מכך לייקור עליות המימון ולהכבדה בירוקרטית נוספת על
ציבור הלווים התמימים.

אשר למידת הפגיעה – מדובר בפגיעה משמעותית.
הדברים אמורים אף על פי שבכתב האישום לא נטען שיש קשר סיבתי בין הענקת
המשכנתא למצגי השווא ואף שהמשכנתא נפרעת עד היום כסדרה.

כפי שקבע בית המשפט בגזר דינו של הנאשם 2, מתחם
העונש ההולם את המעשה נע בטווח שבין מאסר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר
בפועל. נוסף על כך, בהתייחס לחלקם היחסי של שני הנאשמים בעבירות, קבע בית
המשפט שחלקו של הנאשם-2 דומה לכל הפחות לחלקו של הנאשם-1.

לאחר שנתתי דעתי
לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לערכים החברתיים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, וכן
למדיניות הענישה הנוהגת שהשתקפה בפסיקה שהובאה בגזר דינו של הנאשם- 2 ובטעוני
המאשימה לעונש, וכיוון שמעשיו של הנאשם-2 דומים לאלה של הנאשם, מצאתי שמן הראוי לקבוע
מתחם עונש הולם אחד לשניהם.

בנסיבות אלה, העונש שהוצע
בהסדר הטיעון חורג לקולה מהרף התחתון של מתחם העונש ההולם שהייתי קובע אילולא הסדר
הטיעון.

להשלמת התמונה יש לציין
שבסופו של הליך נגזר דינו של הנאשם-2 לשלושה וחצי חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר
על תנאי בן שישה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירת מרמה, וקנס בסך 3,000 ₪ או 21
ימי מאסר תמורתו.

כאמור באו הצדדים בהסדר טיעון. הנימוק העיקרי
שבעקבותיו נסוגה המאשימה מעמדתה הראשונית להטלת עבודות שירות נעוץ בקביעת
הממונה שלפיה הנאשם אינו מתאים לשאת מאסר בעבודות שירות וזאת שלא באשמת הנאשם
ולאחר שהלה עשה את כל מה שהתבקש ממנו. במצב דברים זה החליטה המאשימה שלאור
ההודאה, קבלת האחריות החרטה הכנה והתסקיר החיובי יש לסגת מעמדה של מאסר בפועל
ולאמץ את המלצת שירות המבחן להטלת של"צ כעונש עיקרי.

על פי פסיקה עקבית וברורה של בית המשפט העליון,
ככלל ייטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לפניו, זולת במקרים חריגים
שבהם לא מתקיים איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם ובין
התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר, לאינטרס הציבורי (להלן: "נוסחת
האיזון") (ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל
(25.12.2002)).

ודוק,
נקודת המוצא בבחינת הסדר טיעון היא העונש המוצע בו. במסגרת הבחינה יבדוק בית המשפט
האם העונש המוצע במסגרת ההסדר הוא פרי של איזון נכון בין טובת ההנאה המוענקת לנאשם
– בהשוואה לנורמת הענישה המקובלת ובהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו של
הנאשם – ובין התועלת שיש בעונש לאינטרס הציבורי - בהתחשב במטרה שלשלמה גובש ההסדר.

ב
ע"פ
7757/11

פלוני
נגד מדינת ישראל

(13.02.2013) הדגיש בית המשפט העליון את השיקול הקשור בפגיעה שתיגרם לנאשם
אם יידחה הסדר הטיעון נוכח החלטתו להודות ולוותר על ניהול הליך מלא. ובלשון פסק
הדין נאמרו הדברים כך:

"אנו סבורים
כי סטייה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וזוהי המגמה המסתמנת
בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה [ראו:
ע"פ 2871/07
חייא נ' מדינת ישראל (17.12.07);
ע"פ 3836/08
ורטיק נ' מדינת ישראל (6.10.08)
וכיו"ב].
בבוא בית המשפט
קמא לבחון את הסדר הטיעון עליו לשקול, בין היתר, את מידת הפגיעה שתיגרם לנאשם נוכח
החלטתו להודות במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון ושלא להמשיך
בניהול הליך מלא בעניינו"


בבואי לבחון את סבירותו של הסדר הטיעון, זקפתי
לחובת הנאשם את התכנון שקדם למעשה, את השימוש שעשה במומחיות ובידע המקצועי
שצבר כיועץ משכנתאות לצורך הונאת הבנק, ואת מידת הפגיעה בערכים המוגנים.

לזכות הנאשם התחשבתי
בהודאתו, בקבלת האחריות הבלתי מסויגת, בחרטה הכנה שהביע - הן באוזני שירות המבחן
והן בדבריו לפניי, בהיעדר הרשעות קודמות, במצבו הנפשי, בהמלצתו החיובית של שירות
המבחן ובנסיבותיו האישיות המשפחתיות והכלכליות.

בהמשך
לכך, בחנתי את נימוקי הסדר הטיעון  
ואת העונש המוצע בו, ולאחר ששקלתי את כל
השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שעמדתה של המאשימה ראויה והסדר הטיעון
סביר ומקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו.

במחלוקת
שבין הצדדים בנוגע להיקף צו השל"צ, החלטתי לבכר את עמדת המאשימה על פני
עמדת ההגנה וקצבתי היקף שעות של"צ נרחב שקרוב לעתירת המאשימה, כדי  
שהעונש העיקרי שיוטל על הנאשם חלף המאסר
בעבודות שירות, ישאף לבטא הלימה שבין החטא לעונשו.

 
אף שהצדדים לא ביקשו
זאת בטיעוניהם, בצד צו השל"צ אטיל על הנאשם גם צו מבחן, כפי שהמליץ שירות
המבחן, כדי שימשיך בהליך טיפולי שבו החל.

סוף דבר

לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה – סוגם, מידתם והשפעתם
ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
 



א.
צו שירות לתועלת הציבור בן 300 שעות
על פי תכנית שיגיש שירות המבחן בתוך 21 יום מהיום.



ב.
מאסר בן שישה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים
מהיום עבירה שיש בה יסוד של מרמה ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.



ג.
קנס בסך 3,000 ₪ או 21 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם בשישה תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם ב-1 בחודש
ינואר 2020 ויתר חמשת התשלומים ישולמו באחד ב-1 בחודש בכל אחד מחמשת החודשים העוקבים.
לא ישולם תשלום במועדו תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מידי ותישא הפרשי הצמדה וריבית
עד ליום התשלום המלא בפועל.

מזכירות בית המשפט
תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים.

זכות ערעור לבית המשפט
המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים.


ניתן היום, 

ז' כסלו תש"פ, 05 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

  
                                                        








פ בית משפט שלום 9059-03/18 מדינת ישראל נ' שלמה אמיתי, דוד ברנהולץ, אליהו אוטמזגין ואח' (פורסם ב-ֽ 05/12/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים