פסקי דין על ש.שלמה רכב בע"מ | פסקי דין על אריה שרוני

49292-06/18 תאמ     21/11/2019




תאמ 49292-06/18 ש.שלמה רכב בע"מ נ' אריה שרוני








בית משפט השלום ברחובות



תא"מ 49292-06-18 ש. שלמה רכב בע"מ
נ' שרוני ואח'




לפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד


ה
תובעת

ש. שלמה רכב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עופר בן יוסף ואח'


נגד

הנתבעים
1.אריה שרוני
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אסף ורשה ואח'




פסק דין


רקע
1.
לפני תביעה במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים 1-2, לשלם לה
פיצויים בסך כולל של 1,729 ₪ בגין נזקים שנגרמו לטענתה, לרכבה מסוג יונדאי
i35
,עקב פגיעת
רכבו של נתבע 1 מסוג מרצדס
e350

המבוטח אצל נתבעת 2.

2.
אין
חולק על האחריות לתאונה שקרתה ביום 02/01/18 בעת שהמרצדס שהיה נהוג על ידי נתבע 1 הוסע אחורנית ופגע ביונדאי. המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין היקף הנזקים שנגרמו ליונדאי של התובעת עקב התאונה.

הדיון בתביעה
3.
התקיים לפני דיון במסגרתו העידו נהגת היונדאי, גב' עופרה פלד, נהג המרצדס מר אריה שרוני
- הנתבע 1 וכן שמאי התובעת מר מיכאל אילשטיין. מטעמי נוחות יכונו הנהגים בשמותיהם הפרטיים בלבד.

עדות נהגת התובעת גב' עופרה פלד
4.
עופרה נהגה ברכבה מסוג יונדאי, ביציאה מפתח תקווה. היא היתה בנתיב הימני בכביש כשלפניה היה המרצדס של אריה. שניהם עמדו במופע רמזור אדום. בכביש היה נתיב נוסף המאפשר פניה שמאלה. לפתע, המרצדס נסע אחורנית, פנה שמאלה, ניסה להשתלב לנתיב וברח. היא נאלצה לרדוף אחריו ורק לאחר שסימנה לאריה, לעצור הוא עצר את רכבו.

5.
בחקירתה הנגדית, עופרה אישרה כי לאחר התאונה אריה צילם את רכבה.
היא אף סימנה את הנזקים על גבי התמונות שצילם אריה. כשנשאלה היכן בתמונה רואים שהלוחית זיהוי זזה והפגוש זז ממקומו כפי שציינה בהודעתה למבטחת היא השיבה:. "יכול להיות שיש פה טשטוש". (ש' 9 ע'' 3 לפרוטו')
עופרה
ציינה כי בשנתיים שהיונדאי היה אצלה,
היא לא הייתי מעורבת בתאונות והיא לא זוכרת שהרכב קיבל מכות, אולי עקב היתקלויות בחניה. יחד עם זאת, היא לא הייתה יכולה לאשר בוודאות שהנקודה שסימנה, לא הייתה שם לפני התאונה. לדבריה, בעת התאונה, הראות לא הייתה טובה מכיוון שהיה גשום וחשוך, אולם למחרת בבוקר, הראות היה טובה יותר.

6.
עופרה אישרה כי בתאונה לא נגרם נזק למרצדס. לטענתה, היא הציגה לאריה את לוחית הזיהוי והיה שם משהו שזז, אולם מכיוון שהיה חשוך אמרה לו "בוא נתקדם". היא איננה זוכרת מה שקרה שכן חלפו מספר שנים מהתאונה.

"אני לא זוכרת. אני אחת שמניעה ונוסעת, אני לא מאלה שעכשיו בודקים כל דבר."
(ש' 26-27
ע' 3 לפרוטו')
עופרה ציינה כי קיימת סבירות נמוכה כי היו לה נזקים קודמים בחזית רכבה, שכן חיכוכים ברכב קורים בדרך כלל
בנסיעה אחורנית או בצדדים. היא מחנה את רכבה בחניונים מסודרים ובדרך כלל נסיעותיה הן מהבית לעבודה הלוך וחזור. היא לא הייתה יכולה לשלול בוודאות את האפשרות שהנזק נגרם כתוצאה מנסיעה בחניון או ברחוב, אולם זכור לה כי אחרי התאונה הרכב לא היה כתמול שלשום. עופרה הצהירה כי השבר בפגוש מתחת לפנס נגרם כתוצאה מהתאונה.

עדותו של שמאי התובעת
7.
כשנשאל השמאי לגבי התמונות שצולמו מטעם התובעת השיב כי ראה תמונות שצולמו מרחוק בחושך וככה לא מצלמים. הוא אישר בחוות דעתו גם את שיפוץ המגן הקדמי,
לא
בגלל הנקודה אלא בגלל הסדק באמצע מתחת לסמל יצרן. למרות העובדה שהבדיקה נעשתה בחלוף חודש מרגע התאונה, מניסיונו הוא מאשר שהנזק קשור לתאונה ולא קרה בתאונה נוספת, שכן הנזק בדיוק תואם לתיאור בדו"ח.
מעבר לכך,
הוא אכן בחן את עברו התאונתי של הרכב, שכן משרד השמאים "זקצר" בו הוא עובד, הינו המשרד היחיד שבודק את מאגר כלי הרכב של התובעת ולצורך שליפת המידע הנדרש יש להקליד את מספר הרישוי של הרכב בלבד.

עדותו של אריה-נהג המרצדס
8.
במועד התאונה בלילה הוא נסע ברכבו, תוכנת הוייז הובילה אותו למקום שגוי והוא ראה שאיננו מצליח לשוב לביתו בתל אביב. לכן, הוא עצר את רכבו, נסע מעט לאחור ונגע ברכב התובעת. הוא ועופרה יצאו מכלי הרכב והסתכלו מה קרה להם. לרכבו לא קרה דבר וכך גם לרכב התובעת. הוא מסר את פרטיו לעופרה, אך לא לקח ממנה את פרטיה.

9.
המרצדס שלו הוא רכב גבוה והחלק האחורי שלו נגמר כלפי מעלה. לצורך השוואה הוא הציג תמונה של רכבו מול רכב מסוג יונדאי

i35
שמראה לטענתו שנקודת המפגש היא הבולטת והגבוהה. לאחר התאונה, מטעמי זהירות הוא ביקש לצלם את היונדאי. הצילומים הועברו למבטחת רכבו ורואים שהאוטו נקי ובאותם מקומות שיש כתם הוא איננו יכול להגיע לשם עם רכבו.

דיון והכרעה
10.
כידוע
,

על

התובע

מוטלת

החובה

להוכיח

את

תביעתו
,
בהתאם

לעיקרון

"
המוציא

מחברו

עליו

הראיה
"
.
נטל

ההוכחה

הוא

נטל

הבאת

הראיות

נקבע

במשפט

האזרחי

על

פי
"
הטיית

מאזן

ההסתברות
"
לאחר

שבית

המשפט

בוחן

את

מהימנותן

של

הראיות

שבפני
ו
,
את

דיותן

ואת

משקלן
(רע"א 3646/98
כ
.ו
.ע
. לבניין

נ
' מנהל

מע
"מ

פ
"ד

נז
(4)981(2003).

11.
לאחר שקילת מכלול הנתונים בתיק, אני מעדיף את גרסתה של עופרה נהגת התובעת על פני גרסת נהג הנתבעים אריה -הנתבע 1 כפי שינומק להלן;


אני מקבל את טענת התובעת כי הנזקים מושא התביעה, מתיישבים עם עדות הנהגת עופרה והודעתה למבטחת, יום אחד בלבד לאחר התאונה. אופן התרחשות התאונה: נסיעת המרצדס לאחור ומגע בחזית היונדאי איננו שנוי במחלוקת. בהודעתה פירטה עופרה בכתב ידה שהפגוש זז מתחת לסמל מעל לוחית הזיהוי -המספר. בדיוק איפה שהייתה נקודת המגע (האימפקט) בין כלי הרכב
הלחץ בדיוק במקום בו מצוי המספר. התיקון הנדרש הוא שיפוץ פגוש.

12.
אני דוחה את טענת הנתבעים כי מדובר בתאונה קלה מאד שלא גרמה לנזק.
אכן ליונדאי הייתה תאונה קודמת בחזית, בעקבותיה לא נקבעה ירידת ערך בגין התאונה דנן. העובדה שמדובר ברכב שגמע מעל
40,000
ק"מ, אין בה לכשעצמה כדי להביא למסקנה כי היו ברכב נזקים קודמים. גם אם לאחר התאונה, אריה צילם את היונדאי מקרוב ורואים ביונדאי נקודה בלבד,
אין בכך כדי לשלול את האפשרות שכתוצאה מהתאונה, נגרמה פגיעה מסוג סדק בפגוש, שלא ניתן היה לראותה, עקב תנאי הראות הגרועים שהיו בעת הצילום.

13.
טופס ההודעה למבטחת ובו פירוט הנזקים נעשה יום אחד בלבד לאחר התאונה. מעבר לעובדה כי עופרה טענה בעדותה כי איננה זוכרת במדויק מה קרה שכן חלפו מס' שנים מאז קרות התאונה. כאדם מן היישוב שאיננו בעל השכלה בתחום הרכב, לא הייתי מצפה לקבל ממנה הסברים מלומדים לעניין הרווחים ולוחית הזיהוי של הרכב.

14.
ככלל, בפסיקה נקבע שפרק זמן של חודש ימים בין מועד התאונה לבדיקת הרכב על ידי השמאי, איננו נחשב כשיהוי ואין בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזקים הנטענים. אני מקבל את הסברה של עופרה שלא זכרה במהלך עדותה כי רכבה עבר תאונה קודמת בה הוחלף פגוש. מה גם שבחלוף השנים סביר להניח כי שכחה עובדה זו. לכן, אני
קובע כי
אין בכך כדי לפגוע באמינות גרסתה לתאונה.

15.
לעניין העבר התאונתי, אני מקבל את גרסתו של השמאי שלא נסתרה כי למשרד השמאים בו הוא עובד "זקצר"
גישה ישירה ומהירה למידע התאונתי על מאגר כלי הרכב של התובעת. אכן מן הראוי היה לצרף תמונות של החלפת הפגוש ביונדאי, אולם אין בכך כדי לשלול את התיקון הנטען. נוסף על כך, לנתבעים עמדה הזכות לבקש להעמיד את היונדאי לבדיקת שמאי מטעמם ואולי אף להגיש חוו"ד נגדית מטעמם.
הנתבעים לא ניצלו את זכותם זו.

16.
אני דוחה את טענתו של אריה כמפורט בס' 9 לעיל, שעקב הפרשי הגובה בין כלי הרכב, נשללת האפשרות לגרימת הנזקים מושא התביעה. ראשית, המדובר בעניין שבמומחיות שיש
להוכיחו ע"י מומחה מתאים. שנית, כפי שהודה אריה בעדותו, נזקי התאונה מושפעים גם ממהירות הנסיעה של הרכב בעת התאונה.(ש' 20 ע' 7 לפרוטו').

17.
יתר על כן, ניסיון העבר בתיקים אחרים מלמד כי לא תמיד יש מתאם (קורלציה) בין עוצמת הפגיעה לנזק שנגרם לרכב הנפגע. הדבר תלוי במשתנים רבים כגון: עובי השלדה, מוקדי הפגיעה בכלי הרכב
וכו'. מה גם שיש להניח כי השלדה של המרצדס חזקה בהרבה מהשלדה של היונדאי. לא פעם במבט ראשון לא נראים נזקי התאונה, שלעיתים הם פנימיים.
מה גם שאין חולק על העובדה שהראות הייתה לקויה, בעת שצולם היונדאי בסמוך לאחר התאונה. לפיכך, אני קובע כי חוו"ד שמאי התובעת לא נסתרה ואני מקבלה במלואה.

סוף דבר
18.
אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: סך של 1,212
₪ דמי נזק, סך של 700 ש"ח החזר שכ"ט שמאי, החזר שכרם של עדת התובעת ושמאי התובעת כפי שפסקתי בפרוטוקול הדיון, אגרת משפט כפי ששולמה וסך כולל של 1,800 ₪ שכ"ט עו"ד.


זכות ערעור על פסק הדין בתוך 45 ימים לבימ"ש מחוזי מרכז לוד.

<#5#>

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,

כ"ג חשוון תש"פ
, 21 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.












תאמ בית משפט שלום 49292-06/18 ש.שלמה רכב בע"מ נ' אריה שרוני (פורסם ב-ֽ 21/11/2019)