פסקי דין על מאיר ורדי | פסקי דין על אוריאל כהן ארזי אריאלה כהן ארזי | פסקי דין על אילנה בלומנצויג חיים בועזדוד בועזחנה אלעד |

60838-08/19 א     13/12/2019




א 60838-08/19 מאיר ורדי נ' אוריאל כהן ארזי אריאלה כהן ארזי, אילנה בלומנצויג חיים בועזדוד בועזחנה אלעד








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 60838-08-19 ורדי נ' כהן ארזי
ואח'


תיק חיצוני:



מספר בקשה:4

בפני

כבוד השופט אבי סתיו


התובע:

מאיר ורדי


נגד

הנתבעים:
1
.
אוריאל כהן ארזי

2. אריאלה כהן ארזי

3.
אילנה בלומנצויג
4. חיים בועז
5. דוד בועז
6. חנה אלעד








בשם התובע:
בעצמו
בשם הנתבעים 6-3:
עו"ד עמית שגב


פסק דין
(בעניין הנתבעים 6-3)

1.
לפניי בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד הנתבעים 6-3 ("הנתבעים") מחמת מעשה בית דין.

2.
ביום 11.7.2011 נחתם הסכם לפיו רכשו הורי הנתבעים דירה מהתובע. בנוסף, מכר התובע דירה נוספת באותו בניין לנתבעים 2-1 (שעניינם לא יידון בגדר ההחלטה הנוכחית). בשנת 2012 הגישו ההורים לבית משפט השלום בנתניה תביעה נגד התובע למסירת החזקה בדירה ולפיצוי עבור האיחור במסירה, והתובע הגיש תביעה שכנגד לפיצוי כספי בגין איחור בתשלום מלוא התמורה על ידי ההורים (ת"א 28712-07-12; להלן – "ההליך הקודם"). בנוסף, הגיש התובע לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה לביטול הסכם המכר, בשל אי תשלום מלוא התמורה (ת"א 53119-10-14).
3.
במהלך ניהול ההליכים נפטרו ההורים, והנתבעים נכנסו בנעליהם. ביום 6.7.2015 ניתן פסק הדין בהליך הקודם, במסגרתו התקבלה התביעה ונדחתה התביעה שכנגד. בית המשפט קבע, כי התובע איחר במסירת הדירה, מכיוון שמסר אותה ללא טופס 4. נקבע כי ההורים לא הפרו את ההסכם, שכן לאור העובדה שלא נמסר טופס 4 טרם הגיע המועד לתשלום הסכום שהיה אמור להיות משולם עם המסירה. התובע חויב לפצות את הנתבעים בגין האיחור במסירה בסכום של 264,000 ש"ח וכן לשלם להם סכומים נוספים, ונקבע כי ניתן לנכותם מיתרת התמורה. עוד קבע בית המשפט, כי על התובע למלא אחר התחייבותו למסור את הדירה כשהיא לאחר טופס 4, וככל שלא יבוצעו הפעולות הנדרשות לשם כך ניתן יהיה להגיש הליך בבית המשפט המחוזי למינוי כונס נכסים על זכויות התובע בבניין. ערעור שהגיש התובע על פסק הדין נדחה (ע"א 36000-10-15), וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון (רע"א 7404/17). ביום 4.4.2016 נדחתה התביעה בת"א 53119-10-14 על הסף, מחמת קיומו של מעשה בית דין לאור פסק הדין בהליך הקודם.
לטענת הנתבעים, התובע סירב למסור להם את הדירה. לפיכך, נקטו הנתבעים הליך הוצאה לפועל, במסגרתו מונה כונס נכסים לצורך פינוי התובע. בקשתו של התובע לעיכוב הפינוי נדחתה, וכך גם בקשות רשות ערעור שהגיש על החלטה זו, תחילה לבית משפט השלום ולאחר מכן לבית המשפט המחוזי (רע"א 4880-11-16). בנובמבר 2016 קיבלו הנתבעים את החזקה בדירה.
4.
בינואר 2019 עתרו הנתבעים (יחד עם הנתבעים 2-1) לבית המשפט המחוזי מרכז למינוי כונס נכסים לצורך אכיפת הסכם המכר (ה"פ 9235-01-19). כמו כן, ביוני 2019 הגישו הנתבעים נגד התובע תביעה כספית לבית משפט השלום בנתניה, בטענה כי הוא פלש לדירתם, וגם לאחר שפונה על ידי ההוצאה לפועל הוא ממשיך לסכל את האפשרות שלהם לעשות שימוש בדירה (ת"א 16200-06-19). הליכים אלו עודם מתנהלים.
5.
ביוני 2019 הגיש התובע תביעה נוספת לביטול הסכם המכר לבית המשפט המחוזי מרכז (ה"פ 15383-06-19), אולם בהמשך היא נמחקה, לבקשתו, לאחר שהנתבעים הגישו בקשה לסילוקה על הסף.
6.
במסגרת ההליך הנוכחי, מבקש התובע, שאינו מיוצג, להורות לנתבעים למסור לו את החזקה בדירה. בתביעה נטען, כי ביום 15.7.2019 שלח התובע לנתבעים הודעת ביטול של חוזה המכר. בתביעה לא מצוין מהן העילות שבגינן סבור התובע כי עומדת לו זכות לבטל את ההסכם, והתובע מסתפק בהפניה להודעת הביטול שצורפה לתביעה. מדובר במכתב המתפרש על שבעה עמודים וכולל 89 סעיפים. הטענות במכתב אינן תמיד ברורות. התובע טוען כי הנתבעים והוריהם עשקו אותו, תוך ששיקרו והונו את בית המשפט. הטענות מתייחסות לכך שלא שולמה לתובע מלוא התמורה עבור הדירה; להליכים שיזמו הנתבעים שצוינו לעיל (ה"פ 9235-01-19 ות"א 16200-06-19), הכוללים לטענת התובע שקרים כגון כי הוא בנה יחידת דיור בחניון ודרישות חסרות יסוד ומנוגדות לחוזה המכר כגון שהגג יהיה רכוש משותף או שיתאפשר לנתבעים להיכנס לדירה העליונה בבניין; ולפעולות נוספות שעשו הנתבעים, כגון ניסיון לבטל טופס 4 שקיבל התובע, הריסת פיגום שבנה וכדומה. כל אלו מהווים, לטענת התובע, הפרות של חוזה המכר המצדיקות את ביטולו.
7.
עתה מונחת לפניי בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, מחמת מעשה בית דין. לטענת הנתבעים, טענותיו של התובע לגבי הפרת הסכם המכר הוכרעו במסגרת ההליכים הקודמים, והוא אינו רשאי לעורר אותן מחדש במסגרת ההליך הנוכחי. בתגובתו מעלה הנתבע טענות שונות ומרחיב לגבי העוול שנגרם לו, לטענתו, על ידי הנתבעים. בכל הנוגע לטענות בבקשה לסילוק על הסף, נראה שבפי הנתבע שלוש טענות: האחת, כי הנתבעים רימו את בית המשפט; השנייה, כי הודעת הביטול נסמכת גם על עילות חדשות, שצמחו לאחר שניתן פסק הדין בהליך הקודם; השלישית, כי קביעותיו של בית משפט השלום בהליך הקודם אינן מקימות מעשה בית דין בקשר לשאלת תוקפו של חוזה המכר, שכן מדובר בעניין שאינו בסמכותו העניינית של בית משפט שלום, והוא נדרש לו מכוח סמכות נגררת.
8.
דין התביעה סילוק על הסף.

חלק מהטענות בתביעה (וליתר דיוק, במכתב שצורף לתביעה) מתייחסות לשאלות שהוכרעו במסגרת ההליך הקודם. כך, טענת התובע כי הנתבעים או הוריהם לא שילמו לו את מלוא התמורה עומדת בסתירה ברורה לקביעות בפסק הדין. כזכור, בפסק הדין נקבע כי כל עוד לא הושג טופס 4 אין לומר שהדירה נמסרה, וממילא ההורים לא איחרו בתשלום התמורה, שכן החלק שלא שולם היה אמור להיות משולם עם המסירה. בפסק הדין נפסק פיצוי לטובת הנתבעים ונקבע כי הם רשאים לקזז אותו מהתמורה. אין טענה כי לאחר הקיזוז האמור נותרה יתרה שלא שולמה. הטענה לאי תשלום מלוא התמורה מתנגשת, אפוא, חזיתית עם הקביעות בפסק הדין.
התובע טוען כי הנתבעים רימו את בית המשפט. הוא אינו טוען במפורש כי הדבר מצדיק את ביטול פסק הדין, ובתביעה לא מתבקש סעד של ביטול פסק הדין. למען הסר ספק יובהר, כי התביעה אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין. טענות המרמה הן כוללניות וסתמיות ואינן מתבססות על ראיות חדשות או עובדות שלא היו ידועות במועד בו ניתן פסק הדין. ממילא, ככל שיש כוונה לבקש בגדר התביעה הנוכחית ביטול של פסק הדין מחמת מרמה, דין תביעה זו להימחק מחמת העדר עילה (לנטל המונח על כתפי מי שמבקש לבטל

פסק דין
מחמת מרמה ראו, ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, פ"ד סג(3) 612 (2010)).
אין ממש בטענה כי פסק הדין בהליך הקודם אינו מקים מעשה בית דין מכיוון שהוא ניתן בעניין שאינו בסמכותו העניינית של בית משפט שלום. זאת, גם אם אקבל שקביעות בית המשפט בהליך הקודם בשאלות הקשורות לתוקפו של הסכם המכר ניתנו מכוח סמכות נגררת. הן ההליך הקודם והן ההליך הנוכחי עוסקים בסוגיית החזקה על הדירה. אם ההכרעה בהליך הקודם הייתה מכוח סמכות נגררת, כך תהיה גם ההכרעה בהליך הנוכחי. ממילא, ההכרעה בהליך הקודם מקימה מעשה בית דין בהליך הנוכחי. הסייג הקבוע בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיו הכרעה של בית משפט מכוח סמכות נגררת אינה מקימה מעשה בית דין, חל רק כאשר ההליך השני נדון בפני
בית המשפט שנתונה לו סמכות ייחודית לדון בעניין. אולם, כאשר שני ההליכים נדונים מכוח סמכות נגררת, אין מניעה כי ההליך הראשון יקים מעשה בית דין לגבי ההליך השני (ע"א 153/71 יורשי המנוחה אני אלטשולר נ' בנינים ברחוב אלנבי בתל-אביב בע"מ, פ"ד כו(1) 693 (1972)).
9.
הנה כי כן, בכל הנוגע לטענות שעלו במסגרת ההליך הקודם, קיים מעשה בית דין החוסם את התובע מלהעלותן שוב. אשר לטענות המתייחסות להפרות הנטענות שהתרחשו לאחר ההליך הקודם, צודק התובע כי לגביהן אין מעשה בית דין. אולם, דין התביעה בכל הנוגע לטענות אלו להימחק, מחמת כך שכתב התביעה בעניינן אינו מגלה עילה. זאת, גם אם נתעלם מהפגם הדיוני בכך שהטענות אינן מפורטות בכתב התביעה, אלא רק במכתב המצורף. כזכור, התובע טוען כי ההליכים הנוספים שיזמו הנתבעים (ה"פ 9235-01-19 ות"א 16200-06-19) עולים כדי הפרה של הסכם המכר. הטענות בעניין זה נטענו באופן כוללני, ובעיקר מבלי להסביר מדוע יש לראות בהן משום הפרה של הסכם המכר. גם אם אניח שהתובע צודק בטענה כי הטענות שהועלו נגדו בהליכים הנוספים אינן נכונות, או אף "שקריות", הרי שדינן של טענות אלו להתברר במסגרת אותם הליכים, ועל פני הדברים אין בכך כדי להוות הפרה של הסכם המכר. התובע כלל לא צירף את חוזה המכר לתביעה, ואין במכתב הביטול או בתגובת התובע לבקשה לסילוק על הסף הסבר מדוע יש לראות בטענותיו, גם אם הן נכונות, משום הפרה של חוזה המכר, קל וחומר הפרה המצדיקה את ביטול ההסכם. הוא הדין לעניין הטענות הנוספות שמעלה התובע במכתב הביטול כנגד הנתבעים. טענות אלו אינן מפורטות ואינן נהירות לחלוטין. אולם, גם אם אניח שיש ממש בטענות התובע והוא יצליח להוכיחן, לא הונח בכתב התביעה בסיס, ולו ברמה הטיעונית, לכך שיש במעשים אלו כדי להוות הפרה של הסכם המכר, המצדיקה את ביטולו.
10.
אכן, סעד של סילוק על הסף הוא צעד חריג, ובדרך כלל יעדיף בית המשפט את בירור ההליך עד תומו. אלא שמקום בו מנסה בעל דין שהפסיד במשפט לשוב ולעורר טענות שנדחו, בלא שיש לו עילה לכך, לא ייתן לכך בית המשפט את ידו. הוא הדין כאשר מועלות טענות כוללניות וסתמיות, אשר אין בהן עיגון, ולו ראשוני, לסעד המבוקש בתביעה.
11.
לאור כל האמור, התביעה נגד הנתבעים 6-3 נדחית על הסף בכל הנוגע לטענה לפיה לא שולמה לתובע יתרת התמורה עבור הדירה, וזאת מחמת מעשה בית דין, ונמחקת על הסף בכל הנוגע ליתר הטענות, וזאת מחמת שכתב התביעה אינו מגלה עילה.


מכיוון שהנתבעים לא הגישו כתב הגנה בלא שניתנה החלטה המעניקה להם ארכה (וברי כי אין די בהגשת בקשה), לא יהיה צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.





ניתן היום,
ט"ו כסלו תש"פ, 13 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 60838-08/19 מאיר ורדי נ' אוריאל כהן ארזי אריאלה כהן ארזי, אילנה בלומנצויג חיים בועזדוד בועזחנה אלעד (פורסם ב-ֽ 13/12/2019)