פסקי דין על אלי אהרוני | פסקי דין על מועצה מקומית קריית עקרון

72545-05/19 חעמ     11/12/2019




חעמ 72545-05/19 אלי אהרוני נ' מועצה מקומית קריית עקרון








בית משפט השלום ברחובות


חע"מ 72545-05-19 מועצה מקומית קרית עקרון נ' אהרוני




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





מספר בקשה:
7

בפני

כבוד השופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ


המבקש

אלי אהרוני



נגד

המשיבה
מועצה מקומית קריית עקרון





החלטה


האם זכאי המבקש לפסיקת הוצאות בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין לאחר ביטול כתב האישום שהוגש כנגדו.

1.
ביום 27.03.19, בשעה 21:25 נרשם דוח לחובת המבקש בגין ביצוע שינויים ברחוב, עבירה לפי סעיף 51 לחוק העזר לקריית עקרון (שמירת הבטיחות, הסדר והנקיון ומניעת מפגעים ומטרדים), התשנ"א – 1991, שעניינה איסור ביצוע שינויים ברחוב, בכך שסימן חניה על הקרקע בשטח ציבורי.

2.
המבקש ביקש להישפט ולכן הוגש כתב האישום בתיק זה, ביום 30.05.19.

3.
ביום 13.10.19 הגיש המבקש מענה לכתב האישום בו טען, כי בעבר אושר לו, על-ידי מועצת היישוב, לסמן חניה סמוך לביתו בשל מצוקת חניה. כאשר בוצעו עבודות תשתית בתחילת 2019 נמחקו סימוני החניות ולכן מצא לנכון לחדש את הסימונים.

המבקש הוסיף, כי ביום 27.03.19 קיבל התראה מאת מפקח היישוב, שעליו להסיר את סימוני החניה עד ליום 28.03.19 בשעה 18:00 מאחר ואין לכך אישור על ידי המועצה. המבקש הבהיר, כי עוד באותו הערב של יום 27.03.19 הסיר את סימוני החניה ושלח על כך הודעה למחלקת הפיקוח. בסמוך לכך הוסרו סימוני החניה ובכל זאת נרשם הדוח מושא תיק זה. בנסיבות אלה נטען, כי לא היה מקום להגשת הדוח ובהתאם יש צורך להורות על ביטול כתב האישום.

למענה לכתב האישום צורף תצהירו של מר ציון יוסף, אשר כיהן בתפקיד מנהל אגף הנדסה ופיקוח במועצה, בין השנים 1991 ועד 2015. כעולה מתצהירו מפאת מצוקת חניה פנה אליו המבקש לצורך קבלת היתר לסמן חניה מחוץ לביתו "אישרתי את בקשתו ושלחתי את קבלן המועצה לבצע סימון על הכביש ברחוב שיבת ציון בעבור הנתבע ובעבור תושבים נוספים".

4.
בדיון שהתקיים ביום 22.10.19 הבהירה ב"כ המשיבה, כי המענה לכתב האישום לא נמסר לה והיא תפעל לבדיקת הדברים ואכן ביום 21.11.19 ביקשה המשיבה למחוק את כתב האישום.

5.
בבקשתו לחיוב בהוצאות מפרט המבקש, כי ניסה להסביר את עמדתו לנציגי המועצה עימם נפגש, שלח מכתבים אך הושב ריקם. נוכח חזרתה של המשיבה מכתב האישום מבקש המבקש לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בגין הזמן שהשקיע, ימי העבודה והכספים ששילם להוכחת חפותו.

6.
המשיבה התנגדה לבקשה. לשיטתה אין ספק, כי העבירה על חוקי העזר של סימון חניות בשטח ציבורי נעברה. טענות הגנת המבקש הובאו בפני
ב"כ המשיבה רק במעמד הדיון ובהתאם היא פעלה לבחון את עמדתה והגישה בקשה למחיקת כתב האישום.
מבדיקה שעשתה עלה, כי הדוח ניתן לאחר הסרת סימוני החניות ולכן החליטה לחזור בה מכתב האישום. נטען, כי לא היה על המשיבה לדעת, בהתאם לנתונים שהיו בפני
ה, כי הדו"ח בפועל ניתן לאחר הסרת הסימונים. המשיבה הבהירה, כי אין בסמכות מנהל הפיקוח לאשר סימון חניות במרחב הציבורי ובהתאם לא נמצא במועצה אישור שניתן למבקש על סימון חניה. בנסיבות אלה, בהן טרם נשמעו ראיות והמשיבה ביקשה למחוק את כתב האישום לאחר שביררה את טענות המבקש, ביקשה להורות על דחיית הבקשה לפסיקת הוצאות.

7.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

8.
סעיף 80 (א) לחוק העונשין מסדיר את נושא הוצאות ההגנה מאוצר המדינה, וקובע כך:
"משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1982 בסכום שייראה לבית המשפט...".

9.
לפיכך, כדי לפסוק פיצוי לנאשם, מכוח הוראות סעיף 80 לחוק העונשין, קיים צורך בשני תנאים מצטברים, שבהתקיימם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים.

התנאי הראשון
הוא
, כי המבקש זוכה
. תנאי זה הוא
בבחינת תנאי סף לכניסה לתחום תחולתו של סעיף 80 לחוק העונשין, כי הנאשם זוכה בדינו, או לחלופין, כי האישום שהוגש כנגדו בוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, דהיינו לאחר תשובת הנאשם לכתב האישום.

התנאי השני

נוגע לעילת הזכאות. דהיינו, בנסיבות בהן נמצא, כי לא היה יסוד לאשמה ולכן הביא הדבר לזיכויו או לביטולו של כתב האישום או במקרה בו ראה בית המשפט "נסיבות אחרות המצדיקות זאת".

מקום שנתקיים אחד מתנאי הסף, וכן התקיימה עילת זכאות "רשאי בית המשפט לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו...".

הפיצויים אותם אפשר לפסוק לנאשם על פי סעיף זה הם בגין הוצאות הגנתו או פיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל האישום שבוטל, כאשר הסכומים מוגבלים לאלה הקבועים בתקנות.

10.
בענייננו, המשיבה חזרה בה מכתב האישום, זה בוטל ועל כן מתקיים התנאי הראשון.
מן האמור לעיל עולה, כי לא היה כל יסוד להאשמתו של המבקש וזאת לאחר שניתנו לו 24 שעות למחיקת סימון החניות במהלכן אכן הסיר המבקש את סימון החניה, כך שבמועד מתן הדוח סימון החניה כבר הוסר. מקובלת עלי עמדת המשיבה, כי המבקש ביצע עבירה, ואולם רישום הדוח בטרם חלף המועד שנקבע באזהרה להסרתו, כאשר הסימון הוסר בפועל בתוך 24 השעות שנקבעו, הרי שלא היה מקום להגשת כתב האישום. לפיכך מתקיימת גם העילה השנייה לפסיקת הוצאות לפי סעיף 80 לחוק העונשין.

11.
אמנם בבקשה להישפט מיום 20.5.19 העלה המבקש טענות כנגד סעיף האישום בלבד ורק במסמך שצורך לכתב האישום שהוגש העלה את הטענות שהועלו במסגרת כפירתו לגבי הסרת הסימון בתוך 24 השעות שניתנו לו לצורך כך. יחד עם זאת, טענותיו של המבקש היו בפני
המשיבה כבר בעת הגשת כתב האישום וניתן היה לבחון את טענותיו בטרם הגשת כתב האישום.

12.
ככלל יש טעם לפגם בכך שפקח נותן לתושב אזהרה להסרת העבירה בתוך 24 שעות ובטרם חלף המועד, לעתים כמו במקרה זה הגם שהוסרה העבירה, מוגש לתושב דוח. מתן אזהרה נועד לאפשר לתושב להסיר את העבירה בתוך מסגרת הזמנים שניתנה לו, וככל שלא יעשה כן אז יוגש לו הדוח. הגשת הדוח אף שטרם חלף המועד שנקבע באזהרה, ובוודאי חרף הסרת העבירה, הוא פסול ועל המשיבה לחדד את ההנחיות בקרב הפקחים ברשות.
13.
נתתי דעתי לכך, כי המבקש סימן חניה ללא היתר ולכך שחרף הסרתו בתוך תקופת האזהרה נרשם לו הדוח. עוד נתתי דעתי לכך, שב"כ המבקש הצהיר בדיון שהתקים בפני
י, כי ככלל שהמשיבה תעמוד על שמיעת הראיות בתיק המבקש יעמוד על הוצאות. משמע שבשלב הדיון, עת הודיעה המשיבה שתבחן עמדתה לנוכח טענותיו, לא התכוון המבקש לעתור לחיובה בהוצאות.

עוד לקחתי בחשבון, כי חרף הנטען על ידי המבקש לא הוצגו בפני
י כל ראיות לגבי ההוצאות שנגרמו לו בתיק זה ועליהן יש לתת את הדעת בעת פסיקת ההוצאות.

14.
נוכח האמור לעיל אני מחייבת את המשיבה לשלם למבקש הוצאות משפט בסך של 500 ₪. קבעתי את סכום הפיצוי לפי סכום ההוצאות המקובל בדיון בבית משפט לתביעות קטנות לתיק שהדיון בו התקיים בישיבה אחת, כפי שנעשה בעניינו בו התקיימה ישיבת הקראה בלבד ומשלא צורפו ראיות המעידות על תשלומים בהם נשא המבקש. סכום ההוצאות ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד יום התשלום בפועל.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.



ניתנה היום, י"ג כסלו תש"פ, 11 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.










חעמ בית משפט שלום 72545-05/19 אלי אהרוני נ' מועצה מקומית קריית עקרון (פורסם ב-ֽ 11/12/2019)