פסקי דין על אברהם ברק | פסקי דין על גיל פרידמן | פסקי דין על עידו שניאור ( בת"צ ) | פסקי דין על ש.שסטוביץ | פסקי דין על colgate-palmolive company |

43569-04/19 תצ     10/12/2019




תצ 43569-04/19 אברהם ברק, גיל פרידמן נ' עידו שניאור ( בת"צ ), ש.שסטוביץ בע"מ, colgate-palmolive company








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד


ת"צ 43569-04-19 פרידמן ואח' נ' colgate-palmolive company
ואח'

ת"צ 43891-02-19 שניאור נ' ש. שסטוביץ בע"מ






מספר בקשה:
2

בפני

כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון

מבקשים
1
.
אברהם ברק

2
.
גיל פרידמן


נגד

משיבים
1. עידו שניאור (המבקש בת"צ 43891-02-19)
2. ש. שסטוביץ בע"מ
3.
colgate-palmolive company







החלטה

הבקשה והרקע לבקשה
1.
בפני
בקשה למחיקת בקשת אישור קודמת לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "הבקשה למחיקה" ו-"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה)
.
הבקשה הראשונה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה לבית משפט זה ביום 18.2.19, על ידי מר עידו שניאור (להלן: "שניאור")
נגד ש. שסטוביץ בע"מ
(להלן: "שסטוביץ")
– ת"צ 43891-02-19 (להלן "הבקשה המוקדמת")
.
הבקשה השנייה הוגשה לבית משפט זה ביום 18.4.19 על ידי המבקשים בבקשה זו, מר גיל פרידמן
ומר אברהם ברק
(להלן: "המבקשים")
, כנגד שסטוביץ וכן כנגד
colgate – palmolive company
(להלן: "קולגייט")
– ת"צ 43569-04-19 (להלן: "הבקשה המאוחרת")
.
2.
שתי בקשות האישור עוסקות בטענה שעניינה מניעת יבוא מקביל של מוצרי קולגייט לישראל.
בשתי הבקשות נטען כי שסטוביץ עשתה שימוש לרעה בכוחה המונופוליסטי. בבקשה המאוחרת הטענה נטענה כנגד שסטוביץ וכן כנגד קולגייט.
בבקשה המאוחרת נטען כי שסטוביץ גובה מחיר מופרז עבור מוצרי קולגייט בארץ.
עוד נטען בבקשה המאוחרת כי שסטוביץ וקולגייט נקשרו בהסדר כובל, בניגוד לסעיף 2 לחוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988, לפיו שסטוביץ מדווחת לקולגייט על ניסיונות ליבוא מקביל של מוצריה לארץ.
נטען גם כי קולגייט ושסטוביץ נושאות באחריות לעליית המחירים של כלל משחות השיניים בארץ, בשל "אפקט המטריה".
הקבוצה הנטענת בכל אחת מהבקשות מוגדרת כמי שרכשו משחות שיניים בישראל (בבקשה המוקדמת, הקבוצה הוגדרה ביחס למוצרי קולגייט ובשנתיים שקדמו להגשת בקשת האישור בלבד)
.
3.
ההבדלים העיקריים בין שתי בקשות האישור, הם כדלקמן: הבקשה המאוחרת כוללת עילות נוספות על אלה הכלולות בבקשה המוקדמת; הבקשה המאוחרת הוגשה אף כנגד קולגייט; וכן שלבקשת האישור המוקדמת לא צורפה חוות דעת, ואילו לבקשת האישור המאוחרת צורפה חוות דעת כלכלית של חנן שרון, ביחס להשלכות התחרותיות של התנהלותן של קולגייט ושסטוביץ בתחום משחות השיניים בישראל ולנזק הנגרם מכך (להלן: "חוות הדעת" ו"המומחה" בהתאמה)
.
4.
יצוין, כי טרם ניתנה החלטה בבקשה להכיר בהמצאה לקולגייט בת"צ 43569-04-19. ביום 7.10.19 התקיים דיון בשתי בקשות האישור, ללא נוכחותה של קולגייט, במסגרתו הוריתי לב"כ שסטוביץ לערוך בירור האם ניתן יהיה להגיש תשובה מטעם קולגייט לבקשה למחיקה מבלי לפגוע בטענותיה של קולגייט ביחס להמצאה, ככל שיהיו לה כאלה.
5.
ביום 31.10.19 הוגשה תשובתה של קולגייט.
לאחר מכן, ובהתאם להחלטה מיום 7.10.19, הגישו המבקשים ושניאור השלמות טיעון ביחס לבקשה למחיקה. שסטוביץ לא הגישה השלמת טיעון.
המבקשים ושניאור הגישו בקשות למחוק את השלמות הטיעון שהוגשו. המבקשים טוענים כי יש למחוק את השלמת הטיעון של שניאור, כיוון שזו מהווה מקצה שיפורים נרחב לתשובתו לבקשה וכי הועלו במסגרתה טענות חדשות.
שניאור טוען כי יש להורות על משיכת השלמת הטיעון של המבקשים, כיוון שזו הוגשה באיחור ולאחר שהוגשה השלמת הטיעון של שניאור, באופן שיצר למבקשים יתרון דיוני בלתי הוגן. יש בכך פעולה בחוסר תום לב.
ביום 8.12.19 הגישו המבקשים תשובה לבקשת שניאור למחיקת השלמת הטיעון שלהם, במסגרתה התנגדו לבקשתו.
לאחר שעיינתי בבקשות הצדדים להורות על מחיקת השלמות הטיעון, לא מצאתי להיעתר להן ואני סבורה שבנסיבות העניין יש לדון בבקשה לגופה תוך התייחסות להשלמות הטיעון של שני הצדדים.

טענות הצדדים
טענות המבקשים
6.
לטענת המבקשים, הבקשה המוקדמת הוגשה בחופזה והיא נחותה מהבקשה המאוחרת, שמוסיפה עליה נדבך משמעותי. במצב דברים זה, לפי ההלכה, יש להעדיף את הבקשה המאוחרת מטעמים של טובת הקבוצה בשמה הוגשו בקשות האישור.
עוד טוענים המבקשים כי הבקשה המוקדמת הוגשה ללא בעל דין דרוש ומרכזי – קולגייט. הבקשה המאוחרת מתייחסת בשל כך גם לטענה בדבר הסדר כובל, בעוד הבקשה המוקדמת מתייחסת רק לטענה בדבר ניצול מעמד לרעה מצד שסטוביץ. הבקשה המאוחרת נוגעת גם לעילה של מחיר מופרז.
הבקשה המאוחרת כוללת חוו"ד מומחה, ובהתאם להלכה בתחום דיני התחרות יש להציג מתודולוגיה סדורה לאמידת הנזק שנגרם לחברי הקבוצה. לפיכך הנתון שמציגים המבקשים בדבר הנזק מבוסס יותר.
הבקשה המאוחרת מתייחסת לנפגעים נוספים, לנוכח הטענה בדבר גלגול הנזק.
הבקשה המאוחרת מתייחסת למסכת ראייתית נרחבת יותר מהבקשה המוקדמת.
הקבוצה הכלולה בבקשה המאוחרת והתקופה אליה היא מתייחסת נרחבות יותר.
לטענת המבקשים, בהתאם להלכה ככלל יש להעדיף את הבקשה המוקדמת, אלא אם הבקשה המאוחרת מוסיפה עליה נדבך משמעותי ""והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר" כאמור בסעיף 7(ב)
(1)
לחוק תובענות ייצוגיות, ובמקרה כזה הבקשה המאוחרת היא שתיבחר" (בסעיף 7 לבקשה)
. כן טענו כי הבקשה המוקדמת הוגשה בחופזה וכי בעניין זה נקבע בפסיקה כי במצב דברים זה יש להעדיף את הבקשה המאוחרת, שהוגשה כדבעי.
יש להעדיף את הבקשה המאוחרת גם מטעמים של שמירה על מערך תמריצים נאות להגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בזמן סביר ולא בחופזה.
בהשלמת הטיעון של המבקשים, הם טוענים כי יש להתייחס לעמדתה של קולגייט, לפיה יש להותיר את הבקשה המוקדמת, בזהירות, שכן ברור שמבחינת קולגייט עדיף שלא תנוהל כנגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

טענות שניאור
7.
שניאור טוען כי הבקשה המוקדמת לא הוגשה בחופזה, וכי היא מציגה ניתוח משפטי מקיף של הסוגיה.
עוד הוא טוען כי בכך שהבקשה המוקדמת עמדה בפני
המבקשים טרם הגשת הבקשה המאוחרת, המבקשים קנו לעצמם יתרון דיוני בלתי הוגן.
הבקשה המאוחרת כוללת עילות שונות ובעלי דין שונים ולפיכך מעוררת שאלות שונות מאלו הכלולות בבקשה המוקדמת שהוגשה על ידו. עיקר טענות המבקשים מופנות כלפי קולגייט.
עניינה של הבקשה המאוחרת אינו רק משחות השיניים של קולגייט והתקופה בה היא עוסקת רחבה יותר. לפיכך, הבקשה המוקדמת ממוקדת, עילותיה ברורות ומדויקות ובירורה יהיה קל ופשוט יותר.
הדין אינו מחייב צירוף חוות דעת לבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
מהנימוקים הללו, ראוי שהבקשה המאוחרת תתנהל בעילותיה נגד קולגייט, ואילו הבקשה המוקדמת תתנהל בעילותיה נגד שסטוביץ.
שניאור טוען כי הבקשה המאוחרת לא עמדה בפני
ו שעה שהגיש את תשובתו לבקשה, וכי מצופה היה מהמבקשים שיצרפו אותה כנספח לבקשה למחיקה. שניאור טוען כי מסיבה זו אין בדעתו לטעון ביחס לטיבה של הבקשה המאוחרת.
בהשלמת הטיעון מטעמו, טוען שניאור כי התשתית העובדתית העומדת בבסיס שתי בקשות האישור זהה לחלוטין, ושתי בקשות האישור מבוססות על החלטת הממונה על רשות התחרות ביחס להוראות שיינתנו לשסטוביץ.
עוד הוא טוען כי צירופה של קולגייט הוא "אבן ריחיים הקשורה לרגלה של בקשת המבקשים" (בסעיף 16 להשלמת הטיעון)
, כיוון שבהתאם להלכה לא ניתן יהיה להמציא את הבקשה המאוחרת לקולגייט, שהינה חברה זרה. כמו כן, קביעות הממונה על התחרות בהליך שמתנהל נגד שסטוביץ יהוו מעשה בית דין נגד שסטוביץ בלבד.
שניאור טוען כי אין צורך בצירופה של חוות דעת בשלב של בקשת האישור. עוד הוא טוען כי חוות הדעת שצורפה לבקשה המאוחרת עוסקת בשאלות שלא מופיעות בבקשה המוקדמת, וכי חוות הדעת לא מראה כיצד שסטוביץ וקולגייט הגבילו עצמם – אחד התנאים לקיומו של הסדר כובל. לפיכך, חוות הדעת לא מוסיפה לאיכות הבקשה המאוחרת.
שניאור טוען כי חוות הדעת עוסקת בניתוח סוגיית המחיר הלא הוגן, סוגיה שלא מהווה חלק מהבקשה המוקדמת.
עוד נטען כי חוות הדעת לא אומדת את הנזק, בניגוד לנטען על ידי המבקשים.

טענות שסטוביץ וקולגייט
8.
שסטוביץ טוענת כי מן הראוי שיהא עליה להתמודד עם בקשת אישור אחת בלבד ולפיכך יש להורות על מחיקת אחת מבקשות האישור, ואיננה נוקטת עמדה את מי מהן.
קולגייט טוענת במסגרת התשובה כי דין שתי בקשות האישור להידחות. מעבר לכך, ביחס לבקשה המאוחרת, נטען כי המבקשים לא העמידו תשתית ראייתית מינימאלית ביחס לטענותיהם כלפי קולגייט וכי הם נסמכים על החלטת רשות התחרות שאיננה מתייחסת לקולגייט. לפיכך אין להתפלא כי שניאור בחר שלא להפנות טענותיו כלפיה. עוד טוענת קולגייט כי יש בבקשה המאוחרת משום הכבדה וסרבול ההליך ומשכך אין מקום להעדפתה.

דיון והכרעה
9.
אין מחלוקת בין הצדדים כי שתי בקשות האישור מעוררות, בעיקרן, סוגיות דומות וכי קיים דמיון גם בין חברי הקבוצות הנכללים בשתי בקשות האישור.
סעיף 7(ב)
(1)
לחוק תובענות ייצוגיות קובע הסדר החל במצב דברים בו מוגשות לבית המשפט שתי תובענות ייצוגיות אשר מתעוררות בהן שאלות משותפות של עובדה או משפט וכאשר הקבוצות בשמן הוגשו בקשות האישור זהות או דומות בעיקרן. בהתאם לסעיף האמור, כאשר טרם החל הדיון בבקשה לאישור הקודמת:

"... בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;"
10.
בהתאם להלכה, לבית המשפט שיקול דעת רחב בשאלה כיצד יש לנהל את ההליך, כאשר במסגרת זאת יש לתת את הדעת, ראשית, לכך ש"עניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר". עוד יש לתת את הדעת לשיקולים של יעילות הדיון והמערכת השיפוטית (ר' ת"צ 38266-09-13
abb ltd
נ' חנא
(פורסם במאגרים, 28.5.15)
. להלן: "עניין חנא")
.
אני סבורה כי יש ממש בטענת המבקשים לפיה אין מקום להמשיך ולברר את שתי בקשות האישור במקביל, אלא יש להותיר בקשת אישור אחת בלבד. כפי שפורט לעיל, זוהי אף עמדתה של שסטוביץ.
11.
ככלל, כאשר מוגשות לבית המשפט מספר בקשות לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין, יש להעדיף את הבקשה הראשונה בזמן. יחד עם זאת, בהתייחס לסוגיה זו, הובאו בעניין חנא דבריו של כב' השופט כבוב בתנ"ג 815-09-13


לנואל נ' מאור
(פורסם במאגרים, 14.4.15)
, לפיהם:
"שיקול המועד הכרונולוגי של הגשת הבקשה איננו מהווה שיקול מכריע, כי אם טיב הבקשה לאישור הוא שיקבע איזו מן הבקשות לאישור היא הראויה, והמועד הכרונולוגי בו הוגשה הבקשה יכריע את הכף מקום בו כל הבקשות לאישור המונחות בפני
בית המשפט הן מעמיקות, מבוססות וראויות - או אז תינתן עדיפות לזו שהוגשה ראשונה.
" (ההדגשה הוספה – א.ר.ב)
.
בת"צ 40065-03-16
אסם השקעות בע"מ
נ' אודיסיי מ.ס. בע"מ

(פורסם במאגרים, 2.7.16. להלן: "עניין אסם")
נקבע בעניין זה כך:
"
אני סבורה כי השיקול המרכזי בבחירת הבקשה שתיוותר בעינה מבין שלוש הבקשות, צריך להיות כאמור השיקול האיכותי. הבקשה הטובה ביותר, המלאה ביותר, השלמה ביותר – היא זו שתקנה לחברי הקבוצה אותם מבקש בא כוחם של כל אחד מהמבקשים לייצג, את הסיכוי הטוב ביותר כי הבקשה תתקבל.
" (ההדגשה הוספה – א.ר.ב)
.
12.
המחלוקת בין הצדדים נסובה בעיקר על איכות בקשות האישור.
כפי שפורט לעיל, במסגרת שתי בקשות האישור נטען כי שסטוביץ וקולגייט פעלו יחד למניעת יבוא מקביל של משחות שיניים של קולגייט לארץ. בשתי הבקשות נטען כי שסטוביץ מנצלת את מעמדה כבעלת מונופולין.
13.
הבקשה המאוחרת מתייחסת גם לעילה של הסדר כובל, שלטענת המבקשים קיים בין שסטוביץ לקולגייט. לפיכך אף צורפה קולגייט כמשיבה לבקשה המאוחרת. הבקשה המאוחרת מפנה בעניין זה לממצאי הועדה להגברת התחרותיות והסרת חסמים בתחום היבוא שהוקמה על ידי משרדי הכלכלה והאוצר. הבקשה המוקדמת לא מתייחסת כלל לעילה זו.
14.
בבקשה המוקדמת מצוין כי שסטוביץ פועלת לשימור רמת מחירים גבוהה, המייצרת לה מחיר בלתי הוגן גבוה. יחד עם זאת, נטען בה כי בכוונת שניאור להגיש בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית, במסגרתה תיבחן שאלת המחיר הבלתי הוגן הגבוה שגובה המשיבה וכי טענה זו אינה מהווה חלק מהבקשה המוקדמת (ר' בסעיף 15 לבקשה המוקדמת וכן בהערת השוליים שם)
. מאידך, במסגרת הבקשה המאוחרת נכללה הטענה לפיה קולגייט ושסטוביץ מנצלות את מעמדן לרעה באמצעות גביית מחיר מופרז ולא הוגן על מוצרי קולגייט, תוך התייחסות לצו הגנת הצרכן (סימון טובין)
(סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל)
, תשע"ט-2017.
בקשת האישור המאוחרת מעלה גם את הטענה ביחס ל"אפקט המטריה", לפיו מחירי משחות השיניים של קולגייט משפיעות על המחירים בכלל השוק. לפיכך, אף הקבוצה כפי שהוגדרה בבקשה המאוחרת יותר נרחבת מזו שהוגדרה בבקשה המוקדמת, וכוללת את כלל צרכני משחות השיניים בישראל, ולא רק צרכנים של מוצרי קולגייט.
מכל האמור לעיל עולה כי הבקשה המאוחרת מקיפה יותר, ובלשון כב' השופטת רונן בעניין אסם – מלאה ושלמה יותר.
15.
נוסף על כך, לבקשה המאוחרת צורפה, כאמור, חוות דעתו של המומחה. חוות הדעת מתייחסת למאפייני התחרות בענף, לתרומה של יבוא מקביל בענף זה, לחברות ולמעמדן בשוק משחות השיניים, לבחינת ההשלכות התחרותיות של ההסדר הכובל והפרקטיקות למניעת יבוא מקביל, למדיניות התמחור של שסטוביץ וכן לנזק שנגרם לחברי הקבוצה.
אמנם, ככלל, אין הכרח לצרף חוות דעת כבר בשלב הגשת הבקשה לאישור. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כי במקרים בהם עולות טענות הקשורות לדיני תחרות, יש לצרף חוות דעת כלכלית (ר' למשל רע"א 4778/12 תנובה נ' נאור, בפסקה 8 (פורסם במאגרים, 19.7.12)
; ת"צ 36098-05-16 צדוק נ' שטראוס, בפסקה 46 (פורסם במאגרים, 16.1.19)
)
.
ברע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ
נ' רייס, פ"ד נ"ט(5)
701, 716 (2005)
נקבע בעניין זה כך:
"לא אכחד כי מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית המבוססת על מחיר לא הוגן נוטל על עצמו, לעתים, משימה שאינה פשוטה כלל ועיקר. הניסיון האירופאי, כפי שסוקרת גל במאמרה, יוכיח. עם זאת תובע ייצוגי המבקש ליטול על עצמו משימה
בלתי פשוטה שכזאת יכול למשל להגיש חוות-דעת כלכלית היפותטית בשאלות כמו מה העלויות של הקמת חברת כרטיסי אשראי, מה הסיכונים ומה הרווחים וכל כיוצא באלה, וכפועל יוצא מכך מדוע המחיר המונופוליסטי איננו לכאורה מחיר הוגן. אם כך יראה אפשר גם שיצליח "לאלץ" את המשיבים שייתבעו להביא ראיות לסתור."
יצוין, כי בתי המשפט נתנו לא אחת עדיפות לבקשות אישור מאוחרות שנתמכו בחוות דעת מומחה (ר' למשל
ת"צ 45641-09-15
הרשקוביץ נ'

volkswagen ag

(פורסם במאגרים, 7.9.16)
; ת"צ 1162-04-19 בן ארי נ' בן שמעון פלוריש בע"מ
(פורסם במאגרים, 14.12.16)
)
.
שניאור טוען במסגרת השלמת הטיעון מטעמו כי "... לא תביעה למחיר לא הוגן בפני
נו ומן ההן ניתן ללמוד את הלאו" (בפסקה 20)
. אינני סבורה כי מסקנה זו של שניאור, לפיה לא נדרשת חוות דעת בתמיכה לבקשה לאישור מהסוג שהוגשה על ידו כפי שתוארה לעיל, אכן מבוססת. מעבר לכך, כאמור, שניאור טען במסגרת הבקשה המוקדמת כי בכוונתו להגיש בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית, שתכלול את שאלת המחיר הבלתי הוגן (ר' בעמ' 5 לבקשה המוקדמת, בה"ש 1)
. עוד צוין על ידו שם, כי הוא פועל לקבל חוות דעת בעניין.
לפיכך, אף לעמדתו של שניאור הטענה בדבר מחיר בלתי הוגן היא רלבנטית ביחס למצב העובדתי הנטען בבקשות האישור ואף לשיטתו, טענה זו מחייבת צירופה של חוות דעת.
כפי שנקבע בעניין חנא, בין השיקולים שיש לשקול במסגרת ההחלטה איזו מן הבקשות יש להותיר, מצויים השיקולים של יעילות הדיון והמערכת השיפוטית. אינני רואה טעם במתן אפשרות לנהל בקשה לאישור תובענה ייצוגית חלקית, תוך הגשת תובענה ייצוגית נוספת בעילות נוספות על סמך אותו מסד עובדתי נטען, שעה שישנה בקשת אישור מקיפה המעלה אותן טענות בעניין זה. הדבר אינו יעיל ויביא לבזבוז משאבים וזמן שיפוטי.
16.
לכך יש להוסיף גם את העובדה שהבקשה המוקדמת הוגשה, כאמור, ביום 18.2.19, מספר ימים בודדים לאחר הודעת הממונה על רשות התחרות על כוונתה להטיל הוראות על שסטוביץ למניעת פגיעה ביבוא מקביל של משחות שיניים קולגייט (מיום 13.2.19)
, ובטרם ניתנה החלטת הממונה בדבר מתן הוראות לשסטוביץ, שניתנה ביום 12.3.19. לפיכך, החלטת הממונה אינה חלק מהבקשה המוקדמת. כל שהבקשה המוקדמת נסמכת עליה היא ההודעה בדבר הכוונה להטיל הוראות.
17.
לפיכך, האופן בו פעל שניאור בעניין זה, בהגישו את הבקשה המוקדמת מבלי לצרף חוות דעת בעניין, ואף בטרם ניתנה החלטת הממונה, כאשר המשמעות היא הגשת בקשה ללא תשתית ראייתית מספקת, מעלה את החשש כי אכן הבקשה המוקדמת הוגשה בחופזה.

בתנ"ג 19057-07-16 כימיקלים לישראל בע"מ
נ' ברק (פורסם במאגרים, 6.12.16)
נקבע בעניין זה כך:
"... הבקשה המוקדמת אינה מקבלת עדיפות אוטומטית ובבואו לבחור איזו מהבקשות יש להעדיף, על בית המשפט להביא בחשבון את יתר השיקולים המפורטים לעיל, בהתאם למשקלם הראוי בנסיבות שלפניו. כך למשל, לבקשה שהיא ראשונה מבחינה כרונולוגית אך לוקה בחסר מבחינת היסודיות, העומק והרצינות שלה, לא תינתן עדיפות על פני בקשות מאוחרות ומבוססות יותר. ... גם כלל זה נעוץ בטעמי מדיניות משפטית ראויה, שכן הוא מונע ממבקשים להגיש בקשה רשלנית, שטחית או לא בשלה בחיפזון, רק על מנת שזו תקבל עדיפות על פני בקשה אחרת המתחרה בה. כלל זה מאותת למבקשים פוטנציאליים כי בית המשפט יאשר רק בקשה שהיא מעמיקה, יסודית, רצינית ובשלה".
דברים אלו נאמרו ביחס לתובענות נגזרות מתחרות, אך הם יפים גם לענייננו.
18.
באשר לטענה בדבר היתרון הדיוני שקנו להם המבקשים שעה שידעו על הגשת הבקשה המוקדמת במועד שבה הוגשה הבקשה המאוחרת, אינני סבורה כי יש להעדיף את הבקשה המוקדמת אך מטעם זה וזאת, בשים לב לאמור לעיל בעניין המועד והאופן שבו הוגשה הבקשה המוקדמת. כאמור, הבקשה המאוחרת מקיפה ונרחבת יותר מהבקשה המוקדמת, היא נתמכת בחוות דעת וכפי שפורט לעיל, יש להעדיפה גם משיקולים של יעילות.
ניתן אף לציין בהקשר זה כי המבקשים ניצלו את פרק הזמן שבין מועד הגשת הבקשה המוקדמת למועד הגשת הבקשה המאוחרת לצורך הכנת חוות הדעת, כפי שנדרש בהתאם להלכה.
19.
גם בטענה בדבר הצורך בהמצאה מחוץ לתחום של הבקשה המאוחרת אין כדי להביא להעדפת הבקשה המוקדמת, מכל הטעמים שפורטו לעיל.
20.
לנוכח כל האמור לעיל, אינני סבורה כי יש מקום להורות על צירוף הבקשה המאוחרת לבקשה המוקדמת לפי
סעיף 7(ב)
(1)
לחוק.

סיכום
21.
אני מורה, אפוא, על מחיקת בקשת האישור המוקדמת (בת"צ 43891-02-19)
.
המשיבים בת"צ 43569-04-19 יגישו תשובותיהם לבקשה לאישור בתוך 90 יום מהיום.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ת"צ 43569-04-19 נקבעת לדיון ליום 12.7.20 שעה 11:30.




ניתנה היום, י"ב כסלו תש"פ, 10 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 43569-04/19 אברהם ברק, גיל פרידמן נ' עידו שניאור ( בת"צ ), ש.שסטוביץ בע"מ, colgate-palmolive company (פורסם ב-ֽ 10/12/2019)