Google

רובוקלין בע"מ, אסף שמעון אטדגי - טוענים, אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ, עירית נהריה ואח'

פסקי דין על רובוקלין | פסקי דין על אסף שמעון אטדגי | פסקי דין על טוענים | פסקי דין על אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח | פסקי דין על עירית נהריה ואח' |

13621-10/19 הפ     16/12/2019




הפ 13621-10/19 רובוקלין בע"מ, אסף שמעון אטדגי נ' טוענים, אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ, עירית נהריה ואח'








בית משפט השלום בקריות


ה"פ 13621-10-19 רובוקלין בע"מ
ואח'
נ' אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ
ואח'






לפני
כבוד השופט מוחמד עלי


מבקשים

1
.
רובוקלין בע"מ

2
.
אסף שמעון אטדגי


נגד

טוענים
1. אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ
2. עירית נהריה
3. נשר לבן אבטחה בע"מ
4. ו.י. סמארה בנין ותשתיות (2005) בע"מ
5. אדיב מחול


החלטה

במסגרת הליך של טען ביניים הועלו מספר טענות מקדמיות ונושאים דיוניים שיש לדון בהן, ובכך עוסקת החלטה זו.

רקע

1.
ראשיתם של ההליכים בתיק זה בבקשה למתן סעד בדרך של טען ביניים שהגישו המבקשים. הצורך בתובענה נולד עקב כך שביום 20.6.2019 ניתן

פסק דין
במסגרת ת"א 37753-03-16 (להלן: פסק הדין) שבו התנהלה תביעה שהגישה משיבה 1 (להלן: אוסי) נגד המבקשים. בפסק הדין נתקבלה תביעת אוסי והמבקשים חויבו לשלם לה סך של 410,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. יצוין כי על פסק הדין הוגש ערעור וערעור שכנגד וביום 8.12.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הערעורים והותיר את פסק הדין על כנו.

2.
המבקשים טוענים
כי לאוסי נושים רבים ובעבר אף הגישה בקשה להקפאת הליכים וכיום איננה פעילה. לדברי המבקשים, עוד במסגרת ניהול ההליך בו חויבו בפסק הדין, הגיעו דרישות רבות מנושים שונים ואף עיקולים שבהתאם להם עוקלו הכספים שמגיעים מהם לאוסי. כך למשל התקבל צו עיקול ביום 26.2.2019 בגין חוב של אוסי לעירית נהריה על סך 201,649 ₪; התקבלה פנייה מגורם אחר בה נטען כי אוסי התחייבה כי תעביר לה סך של 20,000 ₪ מהכספים שיפסקו. כמו כן נטען כי קיימים נושים רבים לאוסי שפתחו נגדה הליכי הוצאה לפועל. לצד נושיה של אוסי, עו"ד אדיב מחול, הוא המשיב 5 (להלן: עו"ד מח'ול), טען בפני
המבקשים כי הוא מחזיק בהמחאת זכות משנת 2008 לפיה אוסי המחתה לו את כל זכויותיה. המבקשים טוענים
כי עו"ד מח'ול אף כתב להם: "לא מציע לך לשלם שקל אחד לעיקולים לפני שתגיש בקשה להוראות" (ראו נספח יא' לתובענה).

3.
לשם שלמות התמונה יצוין כי בין הצדדים התנהל הליך אחר (רע"א 15726-04-19 – החלטה בבקשת רשות ערעור על פסקי דין שניתנו ברע"צ 45743-12-17 ורע"צ 8808-01-18 בעניין הליכי הוצאה לפועל שהתנהלו בין המבקש (אטדגי) ואוסי), שבו היו מעורבים אטדגי ואוסי ובו נטען לקיומה של המחאת זכות בין אוסי לעו"ד מח'ול. במסגרת ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי, התייחס בית המשפט להמחאת הזכות שבידי עו"ד מחול וקבע, בהתייחס לבקשה לשינוי שם הזוכה שהגיש עו"ד מח'ול בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו על ידי אוסי, כי "על המשיבה או ב"כ המשיבה להמציא את העתק הבקשה לשינוי שם הזוכה לכל הנושים של המשיבה וכן גם לב"כ המבקש... אם וכאשר תוגשנה השגות או התנגדויות של נושי המשיבה או מי מהם כנגד המחאת הזכות או כנגד הבקשה לשינוי שם הזוכה, יורה כב' רשם ההוצאה לפועל לב"כ המשיבה, לנקוט בהליך מתאים לבית משפט השלום לצורך קיום דיון ובירור במעמד המבקש, המשיבה וכל הנושים של המשיבה, על מנת להכריע בשאלת נפקותה של המחאת הזכות".

4.
חלק מן הטוענים
הגישו הודעת פרטים ואילו אוסי שמיוצגת על ידי עו"ד מחול הגישה בקשה לדחיית התובענה על הסף. נטען בבקשה כי ביסוד ההליך של טען ביניים ההנחה שלמבקשים אין אינטרס בתוצאות ההליך, אך לאמיתו של דבר אין כך מצב הדברים. נטען כי המבקשים עושים ככל אשר לאל ידם כדי שלא לפרוע את פסק הדין ולטרפד העברת הכספים לזכאים להם. בבקשה נטען כי אין צורך כלל בטען הביניים, שכן במסגרת פסק הדין התייחס בית המשפט להמחאת הזכות וקבע שאין בה כדי למנוע את התשלום על פי פסק הדין, וכי קיים מעשה בית דין שקובע, כך נטען, כי המחאת הזכות תקפה ומחייבת. בבקשה אף נטען שהמבקשים עצמם שילמו כספים "חרף קיום הנתונים להם הם טוענים
" בבקשה הנוכחית. עוד נטען בבקשה שהמבקשים לא הציגו צו עיקול, למעט צו "מנהלי" של עיריית נהריה שלטענת אוסי אותו היא "תבטל ללא ספק בקרוב". עוד נטען בבקשה כי הגשת התובענה מלווה בחוסר תום לב ולמעשה המבקשים פונים לנושים, מפיצים את דבר החיוב בפסק הדין ובכך הם מזמנים נושים להטיל עיקולים כדי להימנע מתשלום לאוסי או לעו"ד מחול. כמו כן נטען בבקשה לגבי החוב של משיבה 3. בבקשתה הוסיפה אוסי, שכאמור מיוצגת על ידי עו"ד מחול וטענה, לחילופין, כי במידה ואין לדחות את הבקשה על הסף, יש להורות למבקשים "להפקיד לאלתר את מלוא סכום החיוב הכספי בקופת בית המשפט ו/או ההוצאה לפועל, ובזה למנוע מהם [נ]יצול לרעה של הליך ולמנוע התחמקות ממילוי אחר הוראות פסק הדין". המבקשים הוסיפו וטענו כי "חוסר תום לבם של המבקשים, מטרתם הנסתרת מנקיטת הליך זה, מצדיק ואף מחייב חיובם בהפקדת מלוא הסכום בקופת בית המשפט או ההוצאה לפועל, או בהבטחתו בערבות בנקאית, ולא
להותירו בידיהם...". בבקשה אף הפליגה אוסי בתיאורים על הסיכון שבהשארת הכספים בידי המבקשים עד לסיום ההליך ושבה והדגישה כי המדובר בהתנהגות שיש בה התחמקות שיטתית מתשלום חובותיהם על פי פסק הדין.

5.
בתגובה לבקשת הסילוק על הסף שבו המבקשים על טענותיהם בתובענה והוסיפו וטענו כי בקשת הסילוק לא נתמכה בתצהיר וכי קיים ניגוד עניינים, שכן לא ברור מי הגיש את הבקשה, האם אוסי או עו"ד מח'ול. לגופו של עניין נטען כי אין כל קביעה חלוטה בעניין המחאת הזכות ובוודאי שאין קביעה שהמחאת הזכות תקפה ומחייבת, והיא הפנתה בעניין זה לטענותיה של משיבה
3 בעניין תוקף ההמחאה. כמו כן נטען כי אין בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אליו הפנתה אוסי, כדי להוות קביעה כי המחאת הזכות בתוקף. כן הכחישו המבקשים כי הם בעבר כיבדו את המחאת הזכות ושילמו כספים מכוחה. המבקשים הוסיפו וטענו כי התקבל צו עיקול נוסף מהמשיבה 3 על נכסי אוסי ובהינתן הטוענים
הרבים לזכויות בכספים, אין מנוס מנקיטת הליך של טען ביניים. אשר לבקשה להורות על הפקדת סכום פסק הדין בקופת בית המשפט, טענו המבקשים שאין כל בסיס לדרישה להפקיד את מלוא הסכום בקופת בית המשפט ופתוחה בפני
אוסי או עו"ד מחול, לנקוט בהליכי הוצאה לפועל.

6.
ביום 18.11.2019 קיימתי דיון מקדמי בתובענה שבה נדונה גם הבקשה לסילוק על הסף. הצדדים חזרו על טענותיהם ובתום הדיון מצאתי לדחות את הדיון עד לקבלת תוצאות הערעור שהוגש על פסק הדין. כאמור,

פסק דין
בערעור בבית המשפט המחוזי ניתן לפני מספר ימים ובו נדחו הערעור והערעור שכנגד.

7.
לאחר הדיון פעלה אוסי ופתחה תיק הוצאה לפועל (תיק הוצאה לפועל מספר 514091-11-19) לגביית הסכום שנקבע בפסק הדין. בה בעת, הוגשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל בקשה "לשינוי שם זוכה" באופן שעו"ד מח'ול יבוא חלף אוסי, זאת מכוח המחאת הזכות שלטענת עו"ד מחול הוא מחזיק. לאחר הגשת הבקשה ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, בה צוין כי אוסי חייבת במספר תיקי הוצאה לפועל וכי יש להפנות את הבקשה לתגובת החייב (המבקשים) ונושי אוסי, על מנת לקבל עמדתם לבקשה. כב' הרשמת הוסיפה וציינה כי לאחר שתומצא הבקשה לידי הנושים וככל שמי מהנושים יחלוק על תוקף המחאת הזכות, תינתן להם ההזדמנות לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת להכריע במחלוקת. הרשמת הנכבדה הוסיפה וציינה כי ככל שהנושים לא יתנגדו להמחאת הזכות תשקול להיעתר לבקשה (ראו מסמכים מב/1, שהוגשו במהלך הדיון מיום 12.12.2019).

8.
ביום 12.12.2019 התקיים דיון נוסף לפניי בו הודיעו המבקשים כי הם מוכנים להפקיד את כל סכום פסק הדין בקופת בית המשפט, זאת כנגד סגירת תיק ההוצאה לפועל. המבקשים ציינו כי המחלוקות המתעוררות במסגרת טען הביניים, לא יכולות להתנהל בלשכת ההוצאה לפועל, משום שלרשם ההוצאה לפועל אין סמכות להחליט על תוקפה של המחאת הזכות. עוד הוסיפו המבקשים וציינו, כי אם יפקידו את סכום פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל, הם יסתכנו כלפי הנושים בשל הטענות הסותרות לגבי הזכאות בכספי פסק הדין. בניגוד לעמדה שצוינה בבקשה לסילוק על הסף, בה כזכור ביקשה אוסי שמיוצגת על ידי עו"ד מחול, להורות למבקשים להפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל, ציין עו"ד מחול כי הוא מתנגד לכך שהסכום יופקד בקופת בית המשפט ולדידו על המבקשים להפקיד את הסכום בלשכת ההוצאה לפועל דווקא. עו"ד מחול הוסיף וציין כי בית המשפט המחוזי קבע כיצד יש לנהוג בנושא המחאת הזכות וכי לבית משפט זה, אין סמכות להורות על הפקדת הסכום בקופת בית המשפט.

9.
זאת ועוד, במהלך הדיון שהתקיים ביום 12.12.2019 ביקשו המבקשים להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו, תוך שהם מציינים כי תוך 21 יום סכום פסק הדין יופקד במלואו בקופת בית המשפט. מנגד השיב עו"ד מחול כי לבית המשפט אין סמכות לעכב את הליכי ההוצאה לפועל.

דיון והכרעה

10.
לאמיתו של דבר, לאחר זיקוק טענות הצדדים, על הפרק עומדות שתי בקשות שבית המשפט נדרש להכריע בהן בשלב זה, הראשונה – בקשת אוסי ועו"ד מח'ול לסלק את התובענה על הסף; והשנייה – בקשת המבקשים להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל. בעוד שבקשת אוסי ועו"ד מח'ול דינה להידחות, יש לקבל את בקשת המבקשים להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, בכפוף לתנאים אליהם אתייחס בהמשך.

11.
המבקשים חויבו ב

פסק דין
לטובת אוסי, לפיכך, עליהם לפרוע את פסק הדין לאוסי, אלא שלצד חובה זו קיימות תביעות סותרות של נושים שיש צורך להכריע בהם. מכאן נובע הליך זה בו מבוקש כי בית המשפט יקבע כיצד יש לנהוג בחיוב על פי פסק הדין. עו"ד מח'ול טוען לקיומה של המחאת זכות שלפיה, לטענתו, המחתה לו אוסי את כל זכויותיה והוא זכאי לקבל לידיו את סכום פסק הדין. לצד הטענה להמחאת זכות, נושים של אוסי הטילו עיקולים אצל המבקשים על כספי אוסי (משיבה 3 ועיקול מטעם משרד מע"מ על סך 274,000 ₪ - ראו מב/1). עיריית נהריה, שהיא אחד מהטוענים
במסגרת הבקשה הטילה עיקולים אצל המבקשים, הן כנושה של אוסי והן בהיותה נושה של עו"ד מחול. הנה אפוא, קיימת הסתעפות ראשונה בה יש להכריע אם על המבקשים לפרוע את פסק הדין לאוסי לפי פסק הדין או שיש להעביר את הסכום לעו"ד מח'ול מכח המחאת הזכות. ודוק: בניגוד למצג שעו"ד מח'ול מנסה לצייר, המחאת הזכות רחוקה מלהיות נטולת מחלוקת. די אם נפנה להודעת הפרטים שהגישה משיבה 3 כדי להיווכח בקיומה של מחלוקת חריפה בעניין תוקפה של המחאת הזכות.

תכלית ההליך של טען ביניים הוא לקיים בירור בתביעות סותרות לכספים להם זכאי הזוכה ב

פסק דין
חלוט, שנועד להנחות את הזכאי על פי פסק הדין למי לשלם את כספי פסק הדין, כדי שלא יהיה חשוף לדרישות נוגדות (רע"א 5168/04 ערד נ' סתר (פורסם בנבו, 7.6.2005)). המבקשים מצויים בפני
תביעות סותרות. אם המבקשים יפרעו את פסק הדין לעו"ד מח'ול בכך הם יפעלו בניגוד לצווי העיקול שהתקבלו על ידי נושי אוסי, ואם יפרעו את פסק הדין לאוסי הם עשויים להסתכן בתביעה מצד עו"ד מח'ול
אם יתברר כי המחאת הזכות בעינה עומדת (השוו: ע"א 568/85
bank hapoalim

נ' חברה לנאמנות של הבנק הבינלאומי
, פ"ד מב(4) 507 (1989)). דומה אפוא כי הסיטואציה בה מצויים המבקשים, לא מותירה בידם ברירה אלא לנקוט בהליך של טען ביניים.

12.
תקנה 226(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת כי על מגיש
במסגרת טען ביניים, מוטלת חובה לצרף תצהיר שכולל הצהרות אלה:

(1) אין הוא תובע שום טובת הנאה בנושא התביעות השנוי במחלוקת מלבד כיסוי תשלומי חובה ששילם או הוצאות שהוציא;
(2) אין הוא בקנוניה עם אחד הטוענים
;
(3) הוא מוכן להעביר את נושא הבקשה לבית המשפט או לטפל בו כפי שיורה בית המשפט
".

13.
מן הפן הפורמלי, המבקשים עמדו בדרישות תקנה 266 לתקנות וצירפו תצהיר שבו כללו הצהרה כאמור בתקנה. עו"ד מח'ול טוען בשמה של אוסי כי המבקשים נוהגים בחוסר תום לב וכל מטרתם היא להימנע מפירעון פסק הדין. לפיכך, בבקשתו לסילוק על הסף עמד עו"ד מח'ול על הסיכון בהשארת סכום פסק הדין בידי המבקשים ועתר להורות על הפקדתו בקופת בית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל. לא אכחד, הרושם שעולה, כי היחסים בין המבקשים לבין אוסי ועו"ד מחול אינם מן המשופרים, וזאת לשון המעטה, וביניהם התנהלו הליכים משפטיים מרובים. אף המבקשים עצמם מציינים זאת בטען הביניים. ואולם מצב דברים זה, אין בו כדי לערפל את הבחינה שעל בית המשפט לערוך בשאלה מה ההליך הראוי שיש לנקוט כדי להביא לתוצאה צודקת: להביא לתשלום הכספים על פי פסק הדין למי שבאמת זכאי לקבלם זאת מבלי לחשוף את המבקשים לסיכון מצד נושים שונים למיניהם. הליך של טען ביניים נועדים להשיג מטרה זו, ולא ברור כיצד מטרה זו תושג ללא הליך זה. מכל מקום, גם אם לא שוררת "אהבה גדולה" בין הניצים, לא שוכנעתי כי אוסי ועו"ד מח'ול הצליחו לשכנע כי המבקשים לא עומדים בדרישות התקנות לצורך נקיטה בהליך של טען ביניים. גם אוסי וגם עו"ד מח'ול לא חולקים על קיומם של חובות לאוסי ולא חולקים על קיומם של חלק מצווי העיקול שהוטלו כדין, זאת מבלי שאתעלם מטענת עו"ד מח'ול כי המבקשים הם ש"הזמינו" את העיקולים. יצוין כי בין יתר העיקולים קיים עיקול שהוטל על ידי רשויות מע"מ על חוב אוסי וקשה להעלות על הדעת שרשויות מע"מ ירקמו קנוניה עם המבקשים כדי לסכל את ביצוע פסק הדין. אין גם לקבל את טענת אוסי ועו"ד מח'ול כי למבקשים אינטרס בתוצאת ההליך, במובן אליו מכוונות התקנות. תשובה ניצחת לחששם של אוסי ועו"ד מח'ול מצוי בנכונותם של המבקשים להפקיד את סכום פסק הדין במלואו בקופת בית המשפט. יודגש כי היו אלה אוסי ועו"ד מחול שדרשו במסגרת הבקשה לסילוק על הסף כי המבקשים יפקידו את סכום פסק הדין בקופת בית המשפט (או בלשכת ההוצאה לפועל), וכעת שינו את עמדתם באופן בלתי מוסבר ועומדים על כך שהמבקשים יפקידו את הסכום בלשכת ההוצאה לפועל. דרך זו שמציעים אוסי ועו"ד מח'ול לא מקובלת עליי, שכן משמעותה כי המבקשים יפעלו לפי צו החיוב שניתן במסגרת תיק ההוצאה לפועל בניגוד לצווי העיקול שהוטלו על ידי נושי אוסי. בכך יימצאו המבקשים נוקטים עמדה על דעת עצמם, והרי מכך המבקשים רוצים, ובצדק, להימנע.

14.
אינני מקבל את טענת אוסי ועו"ד מח'ול כי תוקפה של המחאת הזכות הוכרע ואין היא נתונה עוד במחלוקת – ועדיף אילו טענה זו לא הייתה מועלית. ככל שהדברים נוגעים לאמור בפסק הדין, כל שצוין על ידי בית המשפט בהקשר להמחאת הזכות כי טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים, לא נטענה בכתב ההגנה, לא נתמכה בראיות, והעלאתה הייתה בבחינת הרחבת חזית. ככל שהטענה מבוססת על החלטתו של בית המשפט המחוזי במסגרת רע"א 15726-04-19 – החלטה זו ניתנה במסגרת הליך אחר שהתנהל בין הצדדים ולא בהקשר למחלוקת הנוכחית, והצדדים בעלי האינטרס האמיתי בעניין תוקף המחאת הזכות, קרי נושי אוסי, לא היו צד להליך. זאת ועוד, עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מלמדת שאין בה קביעה פוזיטיבית בדבר המחאת הזכות אלא קביעת מנגנון כיצד היא תידון ביחס לבקשה לשינוי שם הזוכה בתיקי ההוצאה לפועל מאוסי לעו"ד מח'ול (שלא במסגרת תיק זה). כך קבע בית המשפט המחוזי (סע' נה לפסק הדין):

"בכל הנוגע לסוגית המחאת הזכות, והבקשה שהוגשה לכב' הרשם לשינוי שם הזוכה, סבורני, שלצד החלטתי לפיה אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, יש להוסיף לפסק דינו של בית משפט קמא את ההוראה הבאה:
על המשיבה ו/או ב"כ המשיבה להמציא את העתק הבקשה לשינוי שם הזוכה לכל הנושים של המשיבה, וכן גם לב"כ המבקש.
אם וכאשר תוגשנה השגות או התנגדויות של נושי המשיבה או מי מהם כנגד המחאת הזכות ו/או כנגד הבקשה לשינוי שם הזוכה, יורה כב' רשם ההוצאה לפועל לב"כ המשיבה לנקוט בהליך מתאים בבית משפט השלום לצורך קיום דיון ובירור במעמד המבקש, המשיבה, וכל הנושים של המשיבה על מנת להכריע בשאלת נפקותה של המחאת הזכות ותקפותה (הואיל וכב' הרשם אינו מוסמך לדון בהשגותיהם והתנגדויותיהם של הנושים).
יודגש, שעד שתוכרע שאלת המחאת הזכות ו/או הבקשה לשינוי שם הזוכה, בהתאם לאמור לעיל, אין להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק זה
" [ההדגשה לא במקור – מ"ע].

15.
לאמיתו של דבר, ככל שהדברים נוגעים לנושא הפקדת סכום פסק הדין, החלטתו של בית המשפט בנושא זה איננה החלטה עצמאית שניתנת אד הוק, אלא שהדיון בה צריך להיעשות בזיקה לטענת המבקשים כי יש להורות על עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל. בכך אדון כעת.

16.
המבקשים עותרים לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה בטען הביניים. אוסי ועו"ד מח'ול לא מעלים טיעון לעצם ההצדקה לעיכוב, אלא שהם טוענים
שלבית המשפט אין סמכות להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל. אין בידי לקבל טענה זו. לשם ניקיון הדעת יצוין כי מה שבית המשפט מורה עליו הוא על עיכוב ביצוע פסק הדין וכנגזרת מכך התוצאה היא עיכוב הליכי ההוצאה לפועל. לכך בית המשפט בוודאי מוסמך. לגופם של דברים, נזכיר כי אוסי ועו"ד מח'ול ציינו בבקשת הסילוק כי במידה והתובענה לא תסולק, יש לחייב את המבקשים להפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל, ולא מובנת אפוא נסיגתם כעת מעמדה זו. לנוכח המחלוקות שמתעוררות במסגרת הליך זה נראה שהאיזון הראוי מחייב עיכוב ביצוע

פסק דין
ובלבד כי סכום פסק הדין יופקד במלואו בקופת בית המשפט, וכאמור המבקשים מסכימים להפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית המשפט. כפי שעולה מכתבי הטענות, לאוסי חובות ניכרים, נושיה רבים, מתנהלים נגדה תיקי הוצאה לפועל ובעבר אף הייתה מצויה בהקפאת הליכים. מצווי העיקול שהוטלו אצל המבקשים עולה כי אוסי חייבת לרשויות מע"מ ועירית נהריה מאות אלפי שקלים. לפיכך, אי עיכוב ביצוע פסק הדין עלול להוביל למצב בו פסק הדין ייפרע לטובת אוסי וכך ייפגעו זכויות עו"ד מח'ול. זאת ועוד, עיכוב הליכי הגביה (בתנאי שסכום פסק הדין יופקד בקופת בית המשפט) יש בו כדי לשרת את מטרותיו של הליך טען הביניים, ואי עיכוב ביצוע פסק הדין יחתור תחת עצם ההליך. לאמיתו של דבר, קשה לראות כיצד יש בהחלטה להפקיד את סכום פסק הדין כדי לפגוע במי מהצדדים ונראה כי מהלך זה משרת את האינטרסים של כל הצדדים. גם עו"ד מח'ול אינו יכול לבוא בנעלי אוסי מבלי שדעתם של נושי אוסי תישמע ומבלי שיוכרעו הטענות לגבי המחאת הזכות. בהליך זה משיבה 3 טוענת טענות כבדות משקל כנגד המחאת הזכות. זאת ועוד, החלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה בבקשה "להחלפת שם" הזוכה חייבה קבלת עמדת כל נושי אוסי ובגדרה אף נקבע כי ככל שתהיה התנגדות של מי מהנושים יהא צורך להעביר את הנושא להכרעת בית המשפט. קצרו של דבר, נראה כי עיכוב ביצוע פסק הדין מחויב המציאות ואין מנוס מכך.

17.
אשר להמשך ההליך בתיק זה, נראה כי לנוכח הטענות המועלות שבמוקדן המחאת הזכות ותקפותו, יש צורך לקבל את עמדת נושי אוסי, זאת ברוח הדברים שקבע בית המשפט המחוזי ברע"א 15726-04-19 שישימים גם למצב הדברים שנוצר בתיק זה. זאת ועוד, ככל שמי מנושי אוסי יבקש להצטרף להליך יש לאפשר לו זאת.

18.
התוצאה מכל האמור היא כלהלן:


א.
הבקשה לסילוק התובענה על הסף – נדחית.


ב.
אני מקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ולפיכך מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בת"א 37753-03-16, וכפועל יוצא מכך אני מורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק 514091-11-19. ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע תיכנס לתוקף לאחר שהמבקשים יפקידו את סכום פסק הדין במלואו בקופת בית המשפט. על מנת להסיר כל ספק מובהר כי על אף עיכוב ביצוע תיק ההוצאה לפועל, יש לפעול בהתאם להחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 4.12.2019 זאת כדי להביא לידיעת נושי אוסי את דבר קיומם של ההליכים ולאפשר להם לנקוט עמדה ביחס להמחאת הזכות.


ג.
לנוכח צו העיקול שהתקבל מרשויות מע"מ בגין חובה של אוסי, על המבקשים לצרף את רשות מע"מ כטוען נוסף. טען ביניים מתוקן יוגש תוך 15 ימים מהיום.


ד.
אני מורה למבקשים להמציא לכל נושי אוסי שפתחו תיקי הוצאה לפועל נגדה, כמצוין ברשימות שצורפו לטען הביניים, עותק מטען הביניים וכן מהחלטה זו בדואר רשום עם אישור מסירה תוך 30 ימים מהיום. מובהר כי כל נושה שיבקש להביא את עמדתו
או להצטרף להליך – יוכל להגיש בקשה/הודעה מתאימה.



ה.
אני מחייב את משיבה 1 וכן את משיב 5 (כל אחד) לשלם למבקשים הוצאות בסכום
של 3,500 ₪ (ובסה"כ 7,000 ₪), ללא קשר בתוצאות המשפט. הסכום ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן – יישא הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.


ו.
אני קובע דיון מקדמי בתובענה ליום 18.3.2020, שעה 10:00.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח כסלו תש"פ, 16 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 13621-10/19 רובוקלין בע"מ, אסף שמעון אטדגי נ' טוענים, אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ, עירית נהריה ואח' (פורסם ב-ֽ 16/12/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים