פסקי דין על אלי ממן | פסקי דין על אנטולי אלפרין | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

54747-12/18 תאמ     19/12/2019




תאמ 54747-12/18 אלי ממן נ' אנטולי אלפרין, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום באשדוד



תא"מ 54747-12-18 ממן נ' אלפרין ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אירנה רוזן


תובע

אלי ממן


נגד


נתבעים

1.אנטולי אלפרין

2.איילון חברה לביטוח בע"מ









פסק דין


לפניי תביעה בסדר דין מהיר לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע (להלן: "אופנוע") בתאונה שאירעה ביום 2/8/18.
כמצוות תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

טענות הצדדים:
כעולה מכתב התביעה, רכב הנתבעים עמד ברמזור מאחורי רכב התובע כששניהם ממתינים להחלפת מופע הרמזור. משהתחלף הרמזור לירוק, האיץ הנתבע את מהירות נסיעתו, הדף את האופנוע ולאחר מכן גרר אותו על הכביש.
כתוצאה מהתאונה נגרמו לאופנוע נזקים כמפורט בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה.

לטענת הנתבעים, התאונה אירעה בנסיבות שונות לגמרי. לטענתם, הנתבע המתין עם רכבו ברמזור אדום ולא היו לפניו רכבים נוספים. משהתחלף מופע הרמזור והנתבע החל בנסיעה, פגע ברכבו מצדו השמאלי האופנוע שסטה לנתיב הנסיעה של הרכב.





דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות הנהגים וסיכומי באי כח הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות מאחר ולא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל לפתחו אף לא ברמת ההוכחה המופחתת הנדרשת בהליך האזרחי.

התובע העיד כי האופנוע היה הרכב הראשון שהמתין ברמזור אדום בנתיב הימני. עוד העיד כי בטרם החל האופנוע בנסיעה, הוא נפגע מאחור על ידי רכב הנתבעים שהדף אותו ולאחר מכן אף גרר אותו על הכביש.

בניגוד לגרסה זו, על פי הודעת התובע במשטרת ישראל שנמסרה בסמוך למועד התאונה, התאונה אירעה לאחר ששני הרכבים החלו בנסיעה בהמשך להחלפת מופע הרמזור לירוק. גרסה זהה לזו נמסרה על ידי התובע אף בטופס ההודעה למבטחת שמולא ביום 20/11/18.

התובע הסביר כי כאשר מדובר באופנוע, בתחילת הנסיעה נדרשת דחיפה עם הרגל כך שהתחלת הנסיעה אינה בהכרח התחלת התנועה. על פי גרסתו שנמסרה הן למשטרה והן למבטחת התאונה אירעה לאחר ש"התחלתי בנסיעה" ללא הוספת כל מידע נוסף. גרסה זו הינה פשוטה וברורה ואין בהסבר המורכב והמאולץ שהציע התובע כדי ליישב את הסתירה בין הגרסאות.

לא זו אף זו, עיון בשתי ההודעות, כאמור, מעלה כי הגרסה שלפיה רכב הנתבעים גרר את התובע על הכביש לאחר שפגע בו מאחור והפיל אותו, נולדה לראשונה בכתב התביעה ולא הוזכרה כלל לא בהודעת התובע במשטרת ישראל ולא בהודעה למבטחת.

התובע הסביר כי ייתכן והחסיר פרט זה בטופס ההודעה למבטחת בשל הקושי להתבטא בכתב נוכח לקויות למידה מהן סובל. באשר לגרסתו בטופס ההודעה במשטרה שאף בו אין זכר לעניין הגרירה על הכביש, ציין כי ההודעה נרשמה מפיו על ידי החוקר שייתכן ולא רשם את הדברים במדויק. באותה נשימה, העיד התובע כי הוא אישר את גרסתו בחתימתו על גבי הטופס. ויוער, בטופס לא צוין כי התובע התקשה בקריאת המסמך בטרם חתימתו.

עינינו הרואות כי גרסת התובע באשר לאופן התרחשות התאונה ומנגנון הפגיעה מעלה תמיהות רבות וכך גם ההסברים שהציע על מנת ליישב את הסתירות, כאמור.

לא זו אף זו,
התובע עומת בחקירתו הנגדית עם תמונות הנזק שנגרמו לאופנוע בהן, בניגוד לגרסתו, לא תועד כל נזק לחלקו האחורי של האופנוע. התובע הסביר כי חלקו האחורי של האופנוע עשוי מפלסטיק גמיש בו לא ניתן להבחין בסימני פגיעה. מבלי להידרש לנכונות ההסבר, הרי שלכל הפחות, לוחית הרישוי של האופנוע שכעולה מהתמונות לא ניזוקה, אינה עשויה מפלסטיק גמיש, כך שאף ביחס להסבר הזה עולים סימני שאלה נוספים.

בנוסף, כעולה מכתב התביעה, לאירוע התאונה הייתה עדה ניטראלית שסייעה לתובע בהחלפת פרטים. בחקירתו אף ציין התובע כי העדה הגיעה לבית החולים בו היה מאושפז על מנת להשיב לו את חפציו. התובע העיד כי אין בידיו מספר הטלפון של העדה. בשים לב לחלוף הזמן ממועד התאונה, ייתכן ודי בהסבר זה על מנת להסביר אי הבאת העדה לעדות בבית המשפט אך עדין נשאלת השאלה מדוע פרטי העדה הניטראלית לא נמסרו על ידי התובע למשטרת ישראל, עת נחקר בסמוך למועד התאונה.

לאור האמור, הנני סבורה כי לא עלה בידי התובע להרים הנטל המוטל לפתחו ולהוכיח את גרסתו ברמה של מאזן ההסתברויות.

הנתבע ביקש להפנות לסתירות שנתגלו, לשיטתו, בין גרסת הנתבע במשטרה, שם טען כי האופנוע החליק לעברו לבין הגרסה בטופס ההודעה למבטחת במסגרתו ציין כי האופנוע סטה.
ראשית, אף בטופס ההודעה במשטרה ציין הנתבע כי לא הבין כיצד האופנוע פגע ברכבו "לא יבנתי ים יחליק" (כך במקור). שנית, בעדות בבית המשפט שב והעיד הנתבע כי אינו יודע אם האופנוע החליק או סטה אך העיד בנחרצות לגבי פרטים מהותיים של גרסתו שלפיה רכבו הוא שעמד ראשון ברמזור בנתיב הימני והאופנוע הגיח לעברו מצד שמאל לאחר שהחל בנסיעה. פרטים אלו מופיעים בעקביות בכל אחת מהגרסאות שמסר התובע הן בטופס ההודעה במשטרה, הן בטופס ההודעה למבטחת והן לפני בית המשפט.

סתירה נוספת אליה הפנה התובע מתייחסת למידע שלפיו האופנוע שנהדף על ידי הרכב המשיך בנסיעה מספר מטרים לפני נפילתו – מידע שלא הוזכר בגרסאותיו הקודמות של הנתבע. לא מצאתי כי יש בהוספת פרט זה כדי למוטט את גרסת הנתבע או לחזק את גרסת התובע.

באשר לטענת התובע כי הנתבע לא הביא לעדות את בנו שהיה עד לתאונה בהיותו נוסע ברכב, הרי שראשית, נוכח ההסבר שניתן על ידי הנתבע שלפיו מדובר בעד שהיה במועד התאונה כבן 15 וישן במושב האחורי של הרכב בעת קרות התאונה, אינני מוצאת כי בנסיבות העניין עומדת לנתבע לרועץ החזקה בדבר אי הבאת העד הרלוונטי. שנית, הנטל להוכחת התביעה מוטל לפתחו של התובע, כך שככל שעולות סימני שאלה בסוגיית אי הבאת עדים רלוונטיים, הרי שאלו עולות ביתר שאת ביחס לתובע.

לאור האמור, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

התובע יישא בהוצאות הנתבעים לרבות שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום,
כ"א כסלו תש"פ, 19 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 54747-12/18 אלי ממן נ' אנטולי אלפרין, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/12/2019)