פסקי דין על עזבון המנוח אלירן כהן ז"ל | פסקי דין על יצחק כהן | פסקי דין על אסף כהן ואח' | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על מייקל איסטמן מזר |
2480-08/11 א 22/12/2019
א 2480-08/11 עזבון המנוח אלירן כהן ז"ל, יצחק כהן, אסף כהן ואח' נ' מדינת ישראל, מייקל איסטמן מזר
administrator
administrator
1
0
2019-12-29t13:46:00z
2019-12-29t13:46:00z
2
1864
9324
microsoft corporation
77
22
11166
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"א 2480-08-11 כהן ז"ל(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל ואח'
לפני
כבוד השופטת בכירה יעל הניג
ה
תובעים
:
1.עזבון המנוח אלירן כהן
ז"ל
2.יצחק כהן
3.
אסף כהן
4. סוזן אבידן
5. דוד כהן
ע"י עו"ד עובדיה ששון בן חור
נגד
ה
נתבעים
:
1.מדינת ישראל
2.מייקל איסטמן מזר
ע"י
עו"ד מירב קניג-ולרשטיין
פסק דין
1.
נער כבן
17 נעצר ונחקר בחשד להטרדה מינית. כעבור מספר חודשים אובחן כסובל מסכיזופרניה.
חודש לפני שמלאו לו 21, עלה לגג ביתו וקפץ אל מותו.
לטענת הוריו, המחלה פרצה בעקבות תקיפתו על ידי שוטר במהלך מעצרו.
לפיכך הגישו תביעת פיצויים נגד המדינה ונגד השוטר. במהלך המשפט נפטרה האם והוחלפה בעיזבונה.
2.
האם הותקף הנער על ידי השוטר? האם קיים קשר סיבתי בין התקיפה לפריצת המחלה? תשובה
שלילית לאחת השאלות תביא לדחיית התביעה.
עובדות שאינן
במחלוקת
3.
אלירן
כהן ז"ל נולד ביום 13.8.87, בן זקונים לאמו עמליה ז"ל ולאביו דוד, אח לסוזן,
יצחק ואסף יבדל"א.
בבית הספר היסודי אובחן
כסובל מהפרעות קשב וריכוז ומאז למד בכיתה טיפולית.
בכיתה י' הפסיק ללמוד.
4.
במאי 2003 החל לעבוד במפעל נירוסטה של חברת ניר-אל. ביום 23.6.03 נפגע בתאונת עבודה
וסבל משבר בכף הרגל אשר טופל בגבס ובפיזיותרפיה.
לימים הגיש תביעה לפיצויים נגד ניר-אל
(במסגרתה טען שנגרמה לו גם נכות נפשית בתאונה).
מאז התאונה לא שב לעבוד.
המעצר
5.
ביום
2.8.04 התייצב אלירן בלשכת גיוס במסגרת צו ראשון. במהלך ריאיון אצל מאבחנת פסיכוטכנית
(להלן: החיילת), החמיא לה על מראיה, שאל אותה אם יוכל להיות אתה וליטף את רגלה
מעל הברך. לאחר שביקשה ממנו להפסיק, ליטף אותה פעמיים נוספות וחדל לאחר שהתרתה בו.
בסיום הריאיון עוכב על ידי חייל.
6.
בשעה 16:00 לערך הגיעו למקום שני שוטרים
ומתנדב בניידת. היו אלה נתבע 2 (להלן: הנתבע), שוטר סיור רס"ר יואב ורבלון
ומתנדב מר דוד רגב
(להלן: ורבלון, רגב).
הם הובילו את אלירן לנקודת המשטרה במקום (חדר ובו כיסאות). הנתבע הודיע לו שהוא מעוכב,
בהמשך הודיע לו שהוא עצור, כבל את ידיו באזיקים מאחורי גבו, הדף אותו מקדימה וכתוצאה
מכך, נפל אלירן לאחור בין הכיסאות. הנתבע וחבריו הובילו את אלירן בניידת לתחנת מסובים.
אלירן התלונן כל הזמן שהאזיקים לוחצים ומכאיבים לו.
7.
בהגיעם לתחנה, החל הנתבע "לתשאל"
אותו. אלירן אישר שנחקר בעבר בחשד להטרדה מינית של קטינה – דבר שלא היה ולא נברא. בנוסף,
הודה כי ביצע מעשים מגונים ב - 28 נערות וקטינות ואף פירט שמות של 10 קטינות ומקומות
ביצוע המעשים כביכול (בדיעבד, לא נמצאה אינדיקציה כלשהי לדברים). הנתבע העלה
את הפרטים על הכתב (להלן: הרשימה).
8.
בשיחה שניהלו הנתבע וסמ"ר אבי בקון (להלן: בקון) החליטו לשחק מול אלירן
"חוקר טוב וחוקר רע". בקון ה"טוב"
העביר את האזיקים לקדמת גופו ובשעה 18:17 הסיר אותם כליל. בקון התרשם שאלירן
"נפתח" אליו, הודה שנגע בחיילת והודה במעשים מגונים בקטינות, עניין שרצו
לברר לעומק (עדותו
במח"ש).
9.
חקירת אלירן צולמה החל משעה 19:45. בחלקה הראשון השתתפו גם הקצין צבי שמיר והנתבע
וכולם הטיחו באלירן שמות מהרשימה ודרשו ממנו לפרט את מעשיו ומיקומם. הוא לא הצליח לחזור
על הפרטים ובתשובות הדלות שמסר, ניכרת השתדלות לרצות את החוקרים. אלירן הוחתם על ידי
בקון על הודעת חשוד
ממנה הושמטו חלק מדבריו
בחקירה המצולמת (להלן: הודעת חשוד). אלירן
אישר שליטף את החיילת ואמר שביקש סליחה. לדבריו החיילת שאלה אותו אם השתין במיטה
כשהיה קטן והוא הבין זאת כשאלה אישית,
חשב
"שיש לה רמז", ולכן ביקש ממנה את מספר הטלפון שלה. (גיליונות 2-3 בהודעת
חשוד).
10.
הקצין שמיר והנתבע עזבו את החדר בשעה
20:52. כעבור דקה, סיפר אלירן לבקון שקיבל היום מספיק מכות ושהוא (כוונתו לנתבע) כמעט
שרף לו את העיניים. בהמשך ועד שעה 22:47, מסר לבקון פרטים חלקיים על קטינות ולסירוגין,
חזר בו וציין שהודה רק מפני שהכריחו אותו במכות ושהוא עדיין פוחד מהנתבע. כך סיפר שהנתבע
הרביץ לו עם מקל של שוטרים בראש, העיף לו את הראש לקיר, כל פעם אמר לו אם היה עוד מישהו,
היה מכה אותו, כל היד נקרעה לו והנתבע איים להרוג אותו ולירות בו.
הארכת מעצר
ושחרור ממעצר
11.
ביום 3.8.04 הובא אלירן בפני
שופטת נוער עם בקשה להאריך את מעצרו בחשד לעבירות
מין נוספות. בא כוחו טען, בין היתר, שהוכה קשות על ידי אחד השוטרים, שאמרותיו הוצאות
ממנו תחת לחץ מאסיבי ושלדברי אמו, הוא הולך ומדבר תוך כדי שינה ולא אחת היה במצב של
כמעט לקפוץ מהחלון ועצרו אותו.
12.
השופטת ציינה
שאלירן הציג בפני
ה סימנים
בפרקי הידיים ובגב וטען שיש לו חבורה בראש. מעצרו הוארך עד יום 5.8.04 תוך הוראה על
בדיקה פסיכיאטרית ובדיקת חובש.
13.
בבדיקת החובש מיום 3.8.04 נמצאו סימני לחיצה בידיים כתוצאה מאזיקים, שט"ד
שטחי בכתף שמאל + עורף שמאל. החובש כתב שאלירן התלונן בפני
ו כי הוכה בראשו בצד ימין,
ושלא מצא סימני חבלה או נפיחות.
14.
ביום 4.8.04
הוגשה לבית המשפט חוות דעת
פסיכיאטרית השוללת "כרגע" הפרעה פסיכוטית או אפקטיבית.
אלירן נחקר
במרחב איילון ומסר שהודה במעשים מגונים בקטינות מפחד שהנתבע ישוב ויכה אותו במקל אם
לא יגיד עוד שם וישים לו סיגריה בעין. לדבריו, כאשר נסעו בניידת, הנתבע דקר אותו עם
עט ויש לו סימן.
באותו יום
שוחרר למעצר בית. רופא שביקר אותו רשם שהתלונן על קוצר נשימה, כאבים בידיים, בגב ובראש.
חקירת מח"ש
15.
ביום
5.8.04 התלונן אלירן במח"ש ופירט: הנתבע העיף אותו על הקיר, היכה אותו ברגליו
עם מקל שחור, נתן לו אגרוף בבטן, השוטרים כבלו אותו בכוח, הנתבע עיקם את ידיו עם האזיקים
והכאיב לו. בהיותם בתחנה, איים עליו הנתבע להגיד שמות ומקומות, היכה אותו ברגליים ובבטן
עם המקל השחור ובאגרופים, קירב סיגריה בוערת לעינו ודקר אותו עם עט בחזה. הוא מסר שמות
ומקומות מפני שפחד שהנתבע ימשיך להכות אותו.
16.
הנתבע נחקר והכחיש את
המיוחס לו. לדבריו,
אלירן השתולל במשרד
המשטרה ולכן דחף אותו לאחור והוא נפל בשל סידור הכיסאות. בהמשך אמר לו אלירן שיש
לו בעיה מינית,
ולשאלתו, אמר שתקף
28 קטינות וכן את שמותיהן. בהגיעם לחדר תדרוך
בתחנה, רשם את השמות שמסר לו אלירן.
הנתבע
מסר שאין לו אלה או מקל בצבע שחור או בצבע אחר.
17.
ורבלון נחקר והכחיש את
המיוחס לנתבע. רגב נחקר ואף הוא הכחיש את המיוחס לנתבע. עם זאת, ובניגוד לגרסתו,
מסר שהנתבע החזיק מוט מתקפל פנימה בצבע שחור ושיחק אתו. בקון הכחיש התרחשות אלימה
בכל הנוגע לחקירתו (ועל כך אין חולק).
18.
לימים נסגר התיק במח"ש
מחוסר ראיות.
המחלה
19.
ביום
21.10.04 נבדק אלירן במרפאה לבריאות הנפש.
20.
ביום
1.12.04 החלו פניות תכופות לפסיכיאטרים ותוך זמן קצר אובחן כסובל מסכיזופרניה.
המחלה נתנה אותותיה בהפרעות פסיכוטיות בגינן אושפז
שלוש פעמים (7.1.05 – 30.5.05; 17.12.05 – 7.2.06;
17.1.08 –
28.1.08).
21.
להשלמת התמונה,
ביום 30.12.04 הואשם אלירן
בביצוע מעשה מגונה בחיילת. ביום
14.4.05 הופסקו ההליכים נגדו בהסתמך על חוות
דעת פסיכיאטרית.
ד"ר ורד שהכין את
חוות הדעת, קבע שאינו כשיר לעמוד לדין ואין לשלול כי כושר שיפוטו היה לקוי כבר בעת
האירוע בלשכת גיוס.
22.
ב
יום 17.7.08 קפץ אלירן אל מותו.
דיון
האם הוכיחו
התובעים תקיפה ואיומים כמיוחס לנתבע?
23.
התובעים הגישו
תצהירים בהם חזרו על גרסתו של אלירן במח"ש.
24.
הנתבעים התנגדו
להבאת גרסתו של אלירן בתצהירים בהיותה עדות שמיעה. בנוסף, הגישו תצהירים של הנתבע ושל
יתר העדים אשר חזרו על גרסתם במח"ש.
העדים נחקרו נגדית ודבקו בגרסתם.
25.
התובעים טוענים
כי שמעו את גרסת אלירן ממנו ומהאם המנוחה אשר שמעה אותה ממנו. עדיין מדובר בעדות שמיעה
בלתי קבילה.
התובעים
מצביעים על סימני החבלה שתועדו על ידי החובש,
סתירה בין גרסאות הנתבע ורגב בעניין אלה שחורה, נכונות אלירן להודות בדברים שלא
היו ולא נבראו והתנהגותו בחקירה המצולמת.
אלו ראיות נסיבתיות אשר היו עשויות לתמוך, בנסיבות מתאימות, בעדות ראשית,
אך אינן יכולות לבוא במקומה. לאור מסקנתי, איני נדרשת לטענות של משקל ובכללן,
מהימנות גרסתו של אלירן נוכח מצבו הנפשי בעת האירוע בלשכת גיוס.
התובעים לא הוכיחו את
טענתם. לפיכך דין התביעה להידחות כבר עתה.
הדיון בהמשך הוא מעבר
לנדרש.
קשר סיבתי
26.
בתיק הוגשו
חוות דעת מומחים בתחום הפסיכיאטרי: ד"ר יונתן דוידאור מטעם התובעים, ד"ר
דניאל בקר מטעם הנתבעים וד"ר דני פישר מטעם בית המשפט.
27.
לדעת ד"ר
דוידאור המחלה התפרצה רק בעקבות אירוע המעצר והטראומה שגרם
ואילו לדעת ד"ר בקר וד"ר פישר, אלירן
ז"ל כבר סבל מהמחלה שנתיים לפני אירוע המעצר ואין קשר סיבתי בין המחלה לבינו.
המומחים זומנו ונחקרו.
28.
תחילה נסיר מעל הפרק
עדויות שאינן תורמות לבירור המחלוקת. התובעים מצאו להעיד את ד"ר שלי
ז'ולקובסקי, רופאה שאישרה כי אלירן כשיר לנהיגה ואת מר יעקב צבי, המורה שלו לנהיגה
שהתרשם מיכולתו לפני ואחרי אירוע המעצר.
לשניהם אין מומחיות בתחום הפסיכיאטרי והתרשמויותיהם אינן רלוונטיות בנסיבות
העניין. (הרופאה אף העידה על מתן האישור בהסתמך על דברי המבקש, עמ' 27 ).
29.
התובעים זימנו לעדות את
ד"ר אורית אבנר, פסיכיאטרית שפגשה את אלירן מספר פעמים לאחר אירוע המעצר
ולפני האשפוז הראשון. ד"ר אבנר הכינה "חוות דעת". למעשה מסרה עדות
כרופאה מטפלת. לדעתה
סבל אלירן בעקבות המעצר
מפוסט טראומה. והנה, בגיליון אשפוז מיום 7.1.05 (נספח טז' למוצגי נתבעים)
כתבה ד"ר כרמון שהתייעצה עם ד"ר אבנר
בטלפון ושד"ר אבנר התרשמה שאלירן במצב פסיכוטי ממושך ונתנה לו רספרידל (תרופה
אנטי – פסיכוטית). כאשר הוצג הגיליון לד"ר אבנר השיבה
שרשמה "סכיזופרניה" רק כדי לקבל
אישור לתרופה מהפסיכיאטר המחוזי (עמ' 62). לא התרשמתי מעדותה הנחרצת, בחלוף למעלה
מעשר שנים מאז השיחה עם ד"ר כרמון, בהיעדר רשומה טיפולית ובהיעדר התייחסות
לעבר הרפואי.
30.
בית המשפט מייחס משקל רב
לחוות דעת המומחה מטעמו, ידו הארוכה לעניינים שברפואה. התערבות בחוות דעתו תיעשה
כחריג, במשורה ומטעמים מבוררים (ע"א 8513/12 אברהם
נ'
עילית חברה לביטוח בע"מ (2013)).
31.
ד"ר פישר קבע בחוות
דעתו שאלירן ז"ל סבל מסכיזופרניה פרנואידית. סמוך לאחר אירוע המעצר
הופיעו
סימפטומים ברורים למחלה, כתולדה של
החוויה שנחוותה על ידו כטראומטית. אולם לא מדובר במחלה חדשה, אלא בהתלקחות של מחלה
קיימת.
קביעתו מבוססת על תיאור
מצבים פסיכוטיים על ידי האם, ועובר למעצר: דבריה במרפאה לבריאות הנפש כי לאחר ...
שהיה
בגבס
3 חודשים "
מאז רוצה לברוח ממשהו, פותח חלון ורוצה לברוח. מיום החקירות זה
חזר
" (נספח כא' דך 4 למוצגי נתבעים);
דבריה המצוטטים בדיון על הארכת
מעצר
"
שהוא הולך ומדבר תוך כדי שינה שלא אחת היה במצב של כמעט לקפוץ
מהחלון ועצרו אותו
", על ירידה תפקודית ניכרת ולקויה משך זמן ארוך ועל התרשמות
מספר פסיכיאטרים כי הפרעתו – מחלתו הייתה ממושכת: בסוף שנת 2004 תחילת שנת 2005,
ציינו משך הפרעה כשנתיים (ד"ר כרמון ציינה תהליך סכיזופרני זחלני מזה שנתיים
((נספח טז' למוצגי נתבעים)), ד"ר ורד
ציין שלא ניתן לשלול כי כושר שיפוטו היה לקוי כבר בעת האירוע בלשכת גיוס
(נספח יא' למוצגי נתבעים)).
המעצר והמכות שספג
(לדבריו) הם אירוע טראומטי אך הפוטנציאל של אירוע כזה לגרום לפריצת מחלה פסיכוטית
אצל נער בריא
הוא בסבירות נמוכה.
להערכתו אלירן ז"ל לקה במחלה עובר למעצרו
והמעצר גרם להתלקחות סימפטומים פסיכוטיים של מחלה קיימת. מותו נגרם בסבירות גבוהה
מאוד של וודאות כתוצאה של מחלתו.
32.
התובעים מפנים לדברי
ד"ר פישר המאשר שהסיכוי לפרוץ החלה עקב הטראומה גדל באופן ממשי אצל נער עם
רגישות מסוימת (עמ' 55). אולם לא נטען ולא בוסס שלאלירן ז"ל הייתה
רגישות כאמור. יודגש כי לא נפתחה חזית בטענה להחמרת מצב קודם או גולגולת
דקה ואין קביעות כאלה בחוות דעת ד"ר
דוידאור;
התובעים מצביעים על היעדר מסמכים רפואיים
המתעדים מצבים פסיכוטיים או פגיעה נפשית עובר למעצר. אולם במקרה זה היעדר
תיעוד משקף היעדר פנייה לטיפול, ולראיה, האם דיווחה על מצבים פסיכוטיים רק בדיעבד;
אחיו של אלירן העידו שהלך בשנתו וזרק כרית מהחלון, על רקע זה התבדחו כאילו רצה
לקפוץ מהחלון וכנראה שהאם הפריזה כדי לשחררו ממעצר. ד"ר פישר אישר שהליכה
מתוך שינה וכן מחשבה של בני משפחה שהוא עומד לקפוץ מהחלון אינן ביטוי למחלת נפש
(עמ' 56).
אולם
העובדות שונות. האם דיווחה על הישנות תופעות
בנסיבות המעידות על רצינות הדיווח ועל דאגה ממשית (פנייה לטיפול במרפאה לבריאות
הנפש);
ד"ר פישר העיד
שאולי החרפה בעקבות המעצר גרמה להקדמת מצב, שממילא היה מתרחש תוך מספר חודשים או
במהלך השירות אם היו מגייסים אותו ומכל מקום, אין בכך להשפיע על המחלה עצמה
ועל מהלכה
(עמ' 54). התובעים מלינים על כך
שלא ניתן משקל מספיק לכך שאלירן מכר סבר'ס (כלל לא הוכח) והתקדם בשיעורי הנהיגה.
אין בכוחן של טענות אלה להתגבר על קביעות הרופאים המטפלים בזמן אמת. ודאי שאין
בכוחן להתגבר על קביעות רפואיות של מומחה מטעם בית המשפט.
התובעים לא הצליחו לסתור
את חוות דעתו של ד"ר פישר.
בהיעדר קשר סיבתי, לא
נותר אלא לדחות את התביעה.
סוף דבר
התביעה נדחית.
בשים לב למיהות הצדדים ולנסיבות הקשות,
יישאו התובעים בהוצאות הנתבעים עבור שכר טרחת מומחים וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000
₪.
ניתן היום,
כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר
הצדדים.
א בית משפט שלום 2480-08/11 עזבון המנוח אלירן כהן ז"ל, יצחק כהן, אסף כהן ואח' נ' מדינת ישראל, מייקל איסטמן מזר (פורסם ב-ֽ 22/12/2019)