פסקי דין על ליאת לרנר עמיר | פסקי דין על אלי עמיר | פסקי דין על רותם רומנו | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח |

10603-07/19 תק     22/12/2019




תק 10603-07/19 ליאת לרנר עמיר, אלי עמיר נ' רותם רומנו, שירביט חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 10603-07-19 לרנר עמיר ואח' נ' רומנו ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה טלי מירום


התובעים

1.ליאת לרנר עמיר

2.אלי עמיר


נגד


הנתבעות

1.רותם רומנו

2.שירביט חברה לביטוח בע"מ





פסק דין



1.
תיק זה עניינו נזק לרכבה של תובעת מס' 1, הנהוג בידי בעלה, תובע מס' 2, בעקבות תאונת דרכים מיום 28.12.18, במעורבות רכב הנהוג בידי נתבעת מס' 1 ואשר השימוש בו מבוטח בידי נתבעת מס' 2.
בעקבות התאונה נגרם לרכב התובעת נזק בשיעור 122% מערכו, והוא הוכרז כאובדן כללי.
2.
קודם להגשת תביעה זו הגישה מבטחת רכב התובעת, הפניקס - חברה לביטוח בע"מ, תביעת שיבוב נגד הנתבעים לבית המשפט השלום בראשון לציון, בגין הסכום ששילמה לתובעת בעקבות התאונה. הוסכם בין הצדדים, כי קביעת בית המשפט השלום בתביעת השיבוב בשאלת האחריות לתאונה תחייב את הצדדים גם בתביעה דנא.
3.
בפסק דינו מיום 17.12.19 בתביעת השיבוב קבע כב' השופט גלעד לובינסקי זיו, כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על נתבעת מס' 1. לפיכך, ובהתאם להסכמתם המוקדמת של הצדדים, קביעה זו מחייבת גם בתובענה זו, ולא נותר אלא לדון בשאלת הנזק והפיצוי הראוי בגינו לתובעים.
4.
לטענת התובעים בכתב התביעה, נזקם מסתכם באלו: הפסד פרמיה בסך של 870 ₪ (על פי אישור הפסדים שהוציאה מבטחת רכב התובעת); הפרש ערך הרכב בסך של 19,289 ₪, שעליו ארחיב מיד; אובדן השתכרות וטיפולים בסך של 5,000 ₪; הוצאות נסיעה בסך של 1,500 ₪, ועוגמת נפש, בזבוז זמן וכיוצא באלה, בסך של 5,000 ₪; סך הכל 31,659 ₪, הוא סכום התביעה. כן נתבקש פיצול סעדים בכל הקשור להפסד עתידי בגין הפסד הנחת העדר תביעות.

5.
מכל אלו הכירו הנתבעות בפריט נזק אחד בלבד, הוא הפסד הפרמיה בסך של 870 ₪, הנתמך באישור מטעם חברת הפניקס בע"מ. אשר לשאר הנזקים הנטענים, הנתבעות כפרו בהם וטענו כי הם מופרזים ומוגזמים. אשר להפרש ערך הרכב, טענו הנתבעות כי המדובר בעניין שהינו בין התובעים ובין מבטחת רכבם וכי אין להם זכות תביעה בגין פריט נזק זה כלפי הנתבעות.
6.
אומר מיד: התביעה בגין הפסדי השתכרות וטיפולים (בהנחה שהכוונה לטיפולים רפואיים) אין מקומה כאן, אלא על התובע להפנותה כנגד מבטחת הרכב בביטוח החובה, על פי הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, מה גם שטענות התובע בהקשר זה לא פורטו ולא צורפו מסמכים כלשהם לתמיכה בהן (תיעוד רפואי, תלושי שכר וכדומה).
7.
הוצאות הנסיעה הנטענות לא הוכחו, לא הובהר באילו הוצאות נסיעה מדובר ולאיזה צורך הוצאו, ודאי שלא בסדר הגודל הנתבע, ולא הובאה לגביהן ולו ראשית ראיה. דין התביעה בגין פריט נזק זה להידחות, איפוא.
8.
אשר להפרש בערך הרכב:
לטענת התובעים, הפיצוי שקיבלו מחברת הפניקס בע"מ מושתת על שווי הרכב בהתאם למחירון "לוי יצחק"; אלא שלטענתם, ערכו האמיתי של הרכב גבוה הרבה יותר. לטענתם, על הנתבעות לפצותם בהתאם לערכו האמיתי של הרכב בשוק הרכבים המשומשים, בין קונה מרצון למוכר מרצון. לתמיכה בטענתם זו מתבססים התובעים על הערה שכתב שמאי המבטחת בחוות דעתו, שזו לשונה:

"שווי הרכב כפי שצויין בהערכתנו נלקח ממחירון "לוי יצחק" שפורסם בחודש דצמבר 2018. בהערכת שווי הרכב לא התייחסנו לרמת שכירותו [צ"ל: סחירותו - ט.מ.] של דגם הרכב הנדון בשוק המכוניות המשומשות בין קונה מרצון למוכר מרצון."
9.
עוד נכתב, כי לחוות הדעת מצורפות מספר הצעות לקניית רכב כפי שפורסמו באתרי מכירת רכבים משומשים.
10.
כאמור, לטענת הנתבעות, המדובר במחלוקת בין התובעים ובין השמאי מטעם מבטחתם; לטענתן, אם חולקים התובעים על הבסיס לפיצוי שקיבלו ממבטחתם, עליהם לברר זאת מולה, אך ודאי לא אל מול הנתבעות.
דיון והכרעה
11.
בכל הקשור לעצם זכות התביעה של הפרש ערך הרכב, סבורני כי הצדק עם התובעים. על מערכת היחסים שבין התובעים ובין מבטחתם חלים דיני החוזים, קרי, חוזה הביטוח שנכרת בין שני הצדדים, והיא כפופה לתנאיו, לרבות התנאי לפיו יחושב שווי הרכב לצורך פיצוי בגין אובדן כללי על בסיס מחירון "לוי יצחק".
12.
לעומת זאת, מערכת היחסים שבין התובעים ובין הנתבעות נשלטת על ידי דיני הנזיקין. מטרתם של דיני הנזיקין הינה השבת מצב לקדמותו; מכאן, שעל המזיק לפצות את הניזוק בגין הנזק האמיתי והממשי שנגרם לו (בכפוף להוכחתו), באופן שישווה את מצבו במידת האפשר למצב בו היה נתון טרם המעשה הנזיקי; לא יותר (על מנת למנוע התעשרות שלא כדין), אך גם
לא פחות.
13.
ראה בעניין זה את דברי כב' השופט צבי ברנזון בע"א 198/69 אריאלי נ' מכלוף, פ"ד כג(2) 683 [1969], בעמ' 687:

"הכלל בדבר החזרת המצב לקדמותו פירושו במקרה כמו זה שלפנינו שעל המזיק לאפשר לניזוק לרכוש מכונית אחרת במקום זו שהיתה לו, כפי שהיתה לפני המקרה, אם ניתן להשיג מכונית כזאת בשוק. רק אם אין שוק למכוניות כאלה, או שבפועל אי­ אפשר להשיגה באותו זמן, כי אז זכאי הניזוק לרכוש על-חשבון המזיק מכונית חדשה ולחייבו גם בשל הוצאה הכרוכה בהבאתה למצב של פעולה תקינה".
14.
על עקרון זה חזר כב' השופט גבריאל בך בע"א 273/80 מדינה נ' כהן, פ"ד לז(2) 29 [1983], בעמ' 46:

"ניקח לדוגמא את המקרה השכיח של מכונית, הנפגעת עקב תאונה שנגרמה ברשלנות. אם הנזק שנגרם למכונית הוא חמור, עד כדי כך שלא ניתן לתקנו, אזי הפיצוי, המגיע לניזוק, שווה למחיר, שעל הניזוק

לשלם כדי לרכוש מכונית מאותו

סוג ומאותו מודל."
15.
כך גם במקרה דנא: הגם ששווי הרכב לצורך תגמולי הביטוח הועמד, בחוזה הביטוח בין התובעת ובין מבטחתה, על שווי הרכב על בסיס מחירון "לוי יצחק", אין בהכרח התאמה מלאה בין שווי זה של הרכב, ביחסים שבין התובעת ובין מבטחתה, ובין שווי הרכב לצורך הפיצוי על פי דיני הנזיקין, ומכאן שהתובעת זכאית לשיעור נזקה בפועל, העשוי להתבסס אף על שווי רכב גבוה יותר מזה ששימש בסיס לחוזה הביטוח.
16.
סיכומו של דבר, יש לתובעת (כבעליו הרשום של הרכב) זכות תביעה כלפי הנתבעות בגין שוויו האמיתי של הרכב, כפוף להוכחתו של שווי זה.
17.
האם הוכיחו התובעים את שווי הרכב? כאמור, התובעים מבקשים להסתמך על ההערה האמורה בחוות דעתו של שמאי מבטחתם, אשר מתבסס בתורו על "הצעות לקניית רכב" מתוך אתרי מכירת כלי רכב משומשים. בדיון העיד התובע, כי השמאי כלל הערה זו בחוות הדעת לפי בקשתו של התובע. לטענתו, הרכב נשוא התביעה הינו רכב יחודי, הנותן תמורה גבוהה יחסית למחירו, ואשר שוויו אף האמיר לאחרונה, לאחר שהיבואן חדל מלייבא דגם זה של הרכב.
18.
שווי הרכב על פי מחירון "לוי יצחק" הינו 46,451 ₪, זאת לאחר שקלול הפרמטרים הרלוונטים - "יד" שנייה וקילומטראז' בסביבות 100,000 ק"מ.
19.
לחוות דעת השמאי צורפו מספר תדפיסים מאתר מכירת רכבים משומשים. שלא כאמור בחוות דעת השמאי, אין מדובר בהצעות לקניית רכב, אלא בהצעות למכירת רכב, והמרחק בין השתיים גדול. לא הובאו נתונים אודות מחיר המכירה בפועל של כלי הרכב האמורים או אודות היחס בין המחיר המבוקש ובין המחיר בו נמכרים בפועל כלי רכב בכלל, וכלי רכב מהדגם נשוא התביעה בפרט. בנסיבות אלו אתבסס על המקובל והידוע, לפיו על פי רוב ישנו פער של כ - 10% - 15% בין המחיר המבוקש ובין מחיר המכירה בפועל.
20.
הדוגמאות שצורפו לחוות דעת השמאי הן כדלקמן:
א.
רכב בבעלות ("יד") שלישית וקילומטראז' של 89,000 ₪ מירושלים (לגבי רכב זה צורפו מספר מודעות שונות): במודעה מיום 30.12.18 המחיר המבוקש היה 67,000 ₪, אולם במודעה מיום 7.1.19, שבוע לאחר מכן בלבד, ירד המחיר ל - 62,000 ₪.
ב.
רכב בבעלות ("יד") שניה וקילומטראז' של 67,000 ק"מ מראשון לציון (נמוך משמעותית מזה של רכב התובעת) המחיר המבוקש: 68,000 ₪.
ג.
רכב בבעלות ("יד") שניה וקילומטראז' של 109,000 ק"מ מחדרה: המחיר המבוקש: 65,000 ₪.
ד.
רכב בבעלות ("יד") שלישית וקילומטראז' של 50,000 ק"מ מאשדוד-אשקלון (נמוך משמעותית מזה של רכב התובעת): המחיר המבוקש: 60,000 ₪.
21.
בשים לב לאמור לעיל, לאור המחיר המבוקש, בכלי רכב בעלי פרמטרים דומים לזה של התובעת, הנע בממוצע סביב ה - 62,000 ₪, אני מוצאת לנכון להעמיד את שווי השוק של רכב התובעת על 55,000 ₪.
22.
מדובר, אם כן, בפער של כ - 8,500 ₪, על דרך האומדנא, ביחס לשווי הרכב על פיו קיבלה התובעת פיצוי ממבטחתה. סכום זה יש לפסוק לה, כנזק שנגרם לה בגין התאונה.
23.
כאמור, פריטי הנזק של אובדן השתכרות וטיפולים וכן הוצאות נסיעה לא הוכחו ו/או אינם רלוונטים לתביעה זו.
24.
כן יש לפסוק לתובעת את הפסד הפרמיה המוכח, בסך של 870 ₪.

25.
בנוסף, ניתן לתובעת היתר לפיצול סעדים ביחס להפסד של הנחת העדר תביעות עתידי למשך השנתיים הבאות, זאת בכפוף להצגת אסמכתאות על התייקרות דמי הביטוח עקב כך.
26.
לא מצאתי לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש ובזבוז זמן, והוצאות הגשת התביעה יילקחו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.
27.
אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד לחוד, לשלם לתובעת סך של 9,370 ₪. כן אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.
28.
הסכום הכולל בסך של 9,870 ₪ ישולם לתובעת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין
.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה
.


ניתן היום,
כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 10603-07/19 ליאת לרנר עמיר, אלי עמיר נ' רותם רומנו, שירביט חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/12/2019)