פסקי דין על ל.ח פנסו השקעות בע"מ | פסקי דין על ל.ג זלמן ארן 40 חולון | פסקי דין על גאלרי ביסטרו | פסקי דין על איציק שמש ואח' |

8188/19 רעא     29/12/2019




רעא 8188/19 ל.ח פנסו השקעות בע"מ נ' ל.ג זלמן ארן 40 חולון, גאלרי ביסטרו בע"מ, איציק שמש ואח'




החלטה בתיק רע"א 8188/19
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


רע"א 8188/19



לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף


המבקשת:
ל.ח פנסו השקעות בע"מ


נ


ג


ד

המשיבים:
1. ל.ג זלמן ארן 40 חולון


2. גאלרי ביסטרו בע"מ


3. איציק שמש

4. תומר שמש

5. דיירי הבניין ברחוב ל.ג. זלמן ארן בחולון

6. יוסף פיימן גהוורי, עו"ד

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מהימים 5.11.2019 ו-26.11.2019 בת"א 41079-05-19 שניתנו על ידי כב' השופטת רות רונן

בשם המבקשת:
עו"ד ירדן פישר


החלטה



לפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של כב' השופטת
רות רונן
בת"א (כלכלי) 41079-05-19: החלטה מיום 5.11.2019 המורה על מחיקת צו איסור דיספוזיציות והערת אזהרה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 (להלן:
"חוק המקרקעין"
) שנרשמו אצל רשם המקרקעין מכוח החלטה שהתקבלה בתיק ביום 11.6.2019; והחלטה מיום 26.11.2019 הדוחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה
.

1.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי למסקנה כי יש לדחותה ללא צורך בהתייחסות. על מנת להבהיר את טעמי הדחייה, טוב ונכון להציג את המסגרת הדיונית, מבלי להיכנס לפירוט טענות הצדדים.

2.
ההליך בו עסקינן הוא תביעה שהוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על ידי המבקשת, ל.ח. פנסו השקעות בע"מ, בעלת מניות מיעוט במשיבה 1, חברת ל.ג. זלמן ארן חולון בע"מ (להלן:
"בעלת מניות המיעוט"
ו-
"החברה"
,
בהתאמה), במסגרתה ביקשה סעד בעילה של קיפוח המיעוט נגד החברה, ונגד בעלי מניות הרוב, וגורמים הקשורים בהם (להלן:

"בעלי מניות הרוב"
)
. ויובהר, מדובר בהליך בין בעלי המניות שעניינו אופן התנהלותה של החברה, וככזה מצוי בסמכותו של בית המשפט הכלכלי.

3.
במסגרת ההחלטה שהתקבלה ביום 11.6.2019 קבע בית המשפט הכלכלי כי בעלת מניות המיעוט
"הוכיחה את טענת הקיפוח וזאת ברף גבוה מאד של הוכחה"
, ובעקבות זאת ניתנו שלושה סעדים זמניים, אשר כולם נוגעים לעסק היחיד בו מעורבת החברה –
פרויקט של תמ"א 38 בבניין ברחוב ל.ג. זלמן ארן 40 בחולון (להלן: "
פרויקט תמ"א 38
" ו-"
הבניין
", בהתאמה):

א.
צו האוסר מעתה ואילך על החברה ובעלי מניות הרוב למכור או לבצע דיספוזיציות אחרות בדירות הבניין להן זכאית החברה מכוח פרויקט תמ"א 38 ללא הסכמת בעלי מניות המיעוט (להלן: "
איסור הדיספוזיציות בדירות
").

ב.
צו האוסר על החברה ובעלי מניות הרוב לבצע פעולות בחשבון הבנק של החברה ללא הסכמת בעלי מניות המיעוט (להלן: "
איסור הפעולות בחשבון
").

ג.
צו לרישום הערת אזהרה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין ביחס לאחת הדירות בבניין להן זכאית החברה מכוח פרויקט תמ"א 38, להבטחת חובה של החברה כלפי בעלת מניות המיעוט בסכום של 346,805 ש"ח (להלן: "
הערת האזהרה מכוח סעיף 130
").

ההערות בדבר איסור הדיספוזיציות בדירות ובדבר הערת האזהרה מכוח סעיף 130 נרשמו במרשם המקרקעין. בשולי הדברים אציין כי הבסיס המשפטי לרישום איסור הדיספוזיציות בדירות במרשם המקרקעין איננו נהיר לי, בשים לב לטיב זכויותיה של החברה בדירות (התחייבות אובליגטורית מוגנת בהערת אזהרה), ולכך שבית המשפט לא הורה על רישום צו זה במרשם המקרקעין (בשונה מרישום הערת האזהרה מכוח סעיף 130, אשר לגביה נחתמה גם פסיקתא), ואולם לאור התוצאה אליה הגעתי, ניתן להותיר עניין זה בצריך עיון.

4.
ביום 9.7.2019 הגישו בעלי הדירות בבניין, שהם בגדר צדדים שלישיים שאין להם כל זכויות בחברה, בקשה לבית המשפט הכלכלי, בה עתרו לשורה של סעדים, כמפורט להלן: (א) הצהרה כי הם רשאים לחתום על כל הסכם בנוגע לבניין, חלף ההסכם שחתמו עם החברה בקשר לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין (להלן: "
הסכם פרויקט תמ"א 38
"), ושלגישתם בוטל כדין; (ב) צו למחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת החברה על זכויות הדיירים מכוח הסכם פרויקט תמ"א 38 (להלן: "
הערת אזהרה תמ"א 38
"); (ג) צו למחיקת ההערות שנרשמו במרשם המקרקעין מכוח החלטת בית המשפט מיום 11.6.2019, דהיינו איסור הדיספוזיציות בדירות והערת האזהרה מכוח סעיף 130 (להלן, יכונו יחדיו: "
ההערות שנרשמו מכוח ההחלטה

מיום 11.6.2019
").

5.
בית המשפט הכלכלי אישר את צירוף בעלי הדירות בבניין לתובענה שלפניו ביום 16.9.2019, ולאחר שנתן לכל הצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, החליט ביום 5.11.2019 לקבל את בקשת בעלי הדירות בבניין ביחס למחיקת ההערות שנרשמו מכוח ההחלטה מיום 11.6.2019, ולדחות את בקשתם ככל שהדברים נוגעים לסעדים האחרים שהתבקשו. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה למחוק את ההערות שנרשמו מכוח ההחלטה מיום 11.6.2019, ובקשתה זו נדחתה בהחלטה מנומקת ומפורטת מיום 26.11.2019. בקשת רשות הערעור שלפניי מתייחסת לשתי ההחלטות הללו.

6.
כאמור, דין הבקשה להידחות. ההליך דנן מתנהל בבית המשפט הכלכלי, והוא עוסק במערכת היחסים שבין החברה, בעלי מניות המיעוט ובעלי מניות הרוב בחברה. אין זה ההליך הנכון לדיון במערכת היחסים שבין החברה לבין בעלי הדירות בבניין, שהם צדדים שלישיים לחברה. דיון זה צריך שיערך לפני בית המשפט האזרחי המוסמך, במסגרת תביעה אזרחית רגילה, ולא בהליך העוסק בענייניה של החברה, המתנהל לפני בית המשפט הכלכלי.

7.
צירופם של בעלי הדירות בבניין להליך דנן נעשה לאור טענתם כי סעדים שניתנו במסגרת הליך זה פוגעים בהם, והוא מוגבל אך ורק לבחינת עניין זה. מסיבה זו צדק בית המשפט קמא כאשר דחה את הדיון בשני הסעדים הראשונים שביקשו בעלי הדירות בבניין – הצהרה על ביטול הסכם פרויקט תמ"א 38 וצו למחיקת הערת אזהרה תמ"א 38 – בציינו שאינם נופלים לגדר המחלוקת בתביעה שלפניו (ראו פסקה 27 להחלטה מיום 5.11.2019).

8.
אין חולק כי ההערות שנרשמו מכוח ההחלטה מיום 11.6.2019 משליכות על זכויות בעלי הדירות בבניין, ועל כן נדרש בית המשפט קמא לבחון האם בראי זכויותיהם של אלה מוצדק להותיר את הסעדים הללו בעינם. לצורך זה בלבד, ומבלי לטעת מסמרות, בחן בית המשפט קמא את טענת בעלי הדירות בבניין כי החברה הפרה את הסכם פרויקט תמ"א 38, וכי הם ביטלו הסכם זה כדין (וראו פסקה 49 להחלטה מיום 26.11.2019). משמצא בית המשפט קמא כי סיכויי טענה זו טובים, סבר כי במאזן השיקולים המופעל לצורך מתן סעד זמני, אין מקום להותיר את ההערות שנרשמו מכוח ההחלטה מיום 11.6.2019 על כנן. ודוק, החלטת בית המשפט קמא אינה מביאה למחיקת הערת אזהרה תמ"א 38 הרשומה לטובת החברה, ואף לא לביטול איסור הדיספוזיציות בדירות ביחסים שבין החברה, בעלי מניות הרוב ובעלי מניות המיעוט. הפועל היוצא של החלטת בית המשפט קמא הוא שחרור בעלי הדירות בבניין מהמגבלות שרישום ההערות מכוח ההחלטה מיום 11.6.2019 הטילה עליהם – מגבלות שהוטלו מבלי שנשמעו טענותיהם.

9.
החלטת בית המשפט קמא כי האינטרסים של צדדים שלישיים (בעלי הדירות בבניין) מצדיקים את מחיקת ההערות שנרשמו על פי ההחלטה מיום 11.6.2019, היא החלטה סבירה וראויה בנסיבות העניין. היא מונעת מצב דברים בלתי ראוי בו זכויות צדדים שלישיים מול החברה נחלשות בגלל חילוקי דעות בין בעלי המניות בחברה. ודוק, אילו היה בית המשפט קמא משתכנע כי הונח בסיס ראייתי לטענה כי בעלי הדירות בבניין עשו יד אחת עם בעלי מניות הרוב בניסיון לפגוע בבעלי מניות המיעוט, היה הדבר עשוי להצדיק מסקנה שונה. אפס, משמצא בית המשפט קמא כי לא הונחה תשתית עובדתית לטענת הקנוניה האמורה (ראו פסקאות 18-16 להחלטה מיום 5.11.2019, ופסקה 50 להחלטה מיום 26.11.2019) לא ניתן לתת לה משקל של ממש.

10.
סוף דבר – דין בקשת רשות הערעור להידחות. מאחר שלא התבקשה התייחסות, אינני עושה בפעם הזו צו להוצאות.


ניתנה היום, א' בטבת התש"ף (29.12.2019).





ש ו פ ט

_________________________



19081880_y01.docx

למ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







רעא בית המשפט העליון 8188/19 ל.ח פנסו השקעות בע"מ נ' ל.ג זלמן ארן 40 חולון, גאלרי ביסטרו בע"מ, איציק שמש ואח' (פורסם ב-ֽ 29/12/2019)