פסקי דין על עמירם אלמקייס | פסקי דין על מורדכי שוורץ | פסקי דין על ליטל שוורץ |

48503-09/19 תאק     22/12/2019




תאק 48503-09/19 עמירם אלמקייס נ' מורדכי שוורץ, ליטל שוורץ








בית משפט השלום בבאר שבע


תא"ק 48503-09-19 אלמקייס נ' שוורץ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני
כבוד השופטת אורית ליפשיץ


תובעים

עמירם אלמקייס


נגד

נתבעים

1. מורדכי שוורץ
2. ליטל שוורץ



החלטה


מבוא

1.
לפני בקשת רשות להתגונן אשר הגישו הנתבעים.

2.
התביעה הינה בעניין חוזה מכר אשר הצדדים חתמו עליו
ביום ה- 19/9/12.

רקע

3.
עניינה של התובענה הינו בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש התובע לבית משפט זה, על הסך של 136,500 ₪, בגין קבלת פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של הסכם מכר שנחתם בין הצדדים.

4.
התובע התקשר
עם הנתבעים בהסכם
לרכישת נכס אשר ביקש למכור, הסכם אשר נחתם ביום
ה- 19/9/12.
לטענתו הנתבעים התעכבו במתן התשלומים ובכך הסבו לו נזק לא מבוטל ישיר ועקיף, ואף הפרו את החוזה הפרה יסודית.

5.
כעולה מנימוקי מבקשת רשות להגן, הגשת תביעה בגין רכיב של פיצוי מוסכם,
הנובע מחוזה מכר בחלוף
למעלה מ- 6 שנים מההפרה הנטענת, הינה תביעת שווא קלושה. לטענת הנתבעים
הם פעלו בהתאם להסכם ולהתניותיו, ולא היו בפועל
הפרה ועיכוב, והתובע צריך להלין רק על עצמו.
6.
עוד לטענתם הוא עצמו הטעה אותם
בנוגע לזכויותיו הבלעדיות בנכס במסגרת המו"מ למכירת הדירה.

דיון והכרעה
7.
לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות ההגנה שהעלו הנתבעים במסגרת הבקשות למתן רשות להתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד, ולהלן אבאר:

8.
תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן: "בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".

9.
בית המשפט העליון קבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה זו, לצורך ייעול וקיצור ההליך המשפטי, ובלבד שבית המשפט השתכנע כראוי על יסוד החומר שבפני
ו שקיימת הצדקה ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה
בלבד: "... שלשם ייעול הדברים, חסכון זמן שיפוט והתדיינויות, שעה שמשוכנע בית המשפט או הרשם כי יש מקום למתן רשות להתגונן, יכול הוא ליתנה בלא דיון. כל כך, והרי לכל היותר יהא צורך במקרה כזה בבירור ממצה, אך לא נפגעו זכויות התובע "בשורה התחתונה" המהותית של התיק..." וכן- "...כאן
המקום לציין
בהטעמה, כי סמכות זו לפי התקנה כמובן אינה בחינת מובן מאליו, שכן הכלל הוא חקירת המצהיר, ועל כן פשיטא גם שעל בית המשפט או הרשם להשתכנע כראוי כי החומר אשר לפניו מצדיק החלטה ללא דיון. מטרת התיקון לתקנה היא ייעול ההליכים, וכמובן על הייעול להשתקלל בין שאר הרכיבים" (ועל כך ראו רע"א 1264/08, סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מפי כב' השופט א. רובינשטיין).

10.
המבחנים הרלוונטיים לצורך מתן רשות להתגונן רוכזו ב- ע"א 10189/07 , ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים): "התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתה עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד...בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו..." [ועל כך ראו ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, וכן יואל זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמוד
675 ).

11.
החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 9654/02, חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל).

12.
כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 , קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, וכן זוסמן בספרו שלעיל, עמוד 678).

13.
למעשה, רק אם התברר לבית המשפט כי הגנת הנתבע הינה "הגנת בדים", וכי היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן [ראו ע"א 620/06 ,
חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי ).

14.
כמו כן נקבע בפסיקה, כי הזכות להגיש בקשת רשות להגן שקולה לזכות דיונית בעלת מימד חוקתי הנגזרת מזכות הפנייה לערכאות, שהינה זכות חוקתית ראשונה במעלה.

15.
בענייננו, כאשר בוחנים אנו את טענות ההגנה של הנתבעים ביחס לבקשתם למתן רשות להגן, ולאור המבחנים למתן רשות להגן, איני רואה סיכוי של ממש, שלא הייתה ניתנת רשות להתגונן גם אם היה נערך דיון בבקשה זו.

16.
לאור האמור לעיל, הריני קובעת כדלהלן:
על-יסוד תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, וכן מטעמים של ייעול ההליך הדיוני, ולאור מסקנתי כי טענות ההגנה הנטענות אינן עולות כדי "הגנת בדים", מצאתי לנכון ליתן לנתבעים רשות להתגונן, והכל מבלי שיש באמור בהחלטה זו, כדי לחוות את דעתי, לגבי הסיכויים לקבלת טענות הנתבעים במסגרת הבירור שיערך לגופו של עניין.

17.
התיק נקבע לקדם משפט,
ליום ה- 3/6/20 בשעה 9:00.
18.
על נציגים מוסמכים מטעם בעלי הדין להתייצב לדיון באופן אישי. על בעלי הדין להביא עימם למועד הדיון כל מסמך רלבנטי שהם מבקשים להסתמך עליו. כמו כן, הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים תוך 45 יום מהיום.

19.
ככל שבדעת מי מהצדדים להגיש חוות דעת מטעמו כל התובע להגישה בתוך 60 יום מהיום והנתבעים 30 יום לאחר מכן. ככל שלא תוגש חוות דעת ע"י מי מהצדדים יש לראותו כמי שוויתר על הגשת חוות דעת מטעמו.

20.
המזכירות תודיע לצדדים ותשלח אליהם החלטתי זו.



ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 48503-09/19 עמירם אלמקייס נ' מורדכי שוורץ, ליטל שוורץ (פורסם ב-ֽ 22/12/2019)