פסקי דין על פלוני | פסקי דין על הכשרה היישוב חברה לביטוח | פסקי דין על אליהו סלומון |

44225-06/17 א     29/12/2019




א 44225-06/17 פלוני נ' הכשרה היישוב חברה לביטוח, אליהו סלומון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 44225-06-17
לפני כבוד השופטת מלכה ספינזי-שניאור

29 בדצמבר 2019







ה
תובעת:
פלוני


נגד

ה
נתבעים
:
1. הכשרה היישוב חברה לביטוח
2. אליהו סלומון


החלטה

בפני
י בקשה מטעם התובעת למינוי מומחה שיקומי בכדי לבחון את צרכיה השיקומיים.

העובדות הצריכות לעניין
:

1.
התובעת, ילידת 1952 נפגעה בתאונת דרכים ביום 01/10/14.
2.
כתוצאה מהתאונה סבלה התובעת בין השאר מפגיעות ברגליה וכן מנזק נפשי.
3.
התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") כתאונת עבודה ולתובעת נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 45.6% מפורט להלן:

א.
20% לפי סעיף 35 (1) (ג) ברגל ימין

ב.
20% לפי סעיף 35 (1)(ג) ברגל שמאל.

ג.
15% לפי סעיף 34 (ב) (2-3) מותאם בגין נזק נפשי.

4.
עוד נקבע במל"ל, כי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה, ומשכך הועמדה נכותה הצמיתה של התובעת על 69%.
5.
הצדדים הגישו תחשיבי נזק על בסיס קביעות הועדות הרפואיות במל"ל וניתנה על יי הצעה
אשר התקבלנה על ידי התובעת ונדחתה על ידי הנתבעת.
6.
ביני לביני הגישה התובעת למל"ל תביעה לגימלת סיעוד. התביעה נדחתה על ידי המל"ל. בישיבה שהתקיימה ביום 27/10/19 הודיע ב"כ התובעת כי ככל שידחה הערר שתגיש התובעת על ההחלטה לדחות את בקשתה לקבל גמלת נכות, שומרת התובעת על זכותה לעתור למינוי מומחה בתחום השיקום. כמו כן ניתנה על ידי החלטה על הגשת ראיות.
7.
כאמור, התובעת הגישה ראיותיה ובמקביל ועל אף שטרם נידון הערר שהגישה למל"ל הגישה את הבקשה שלפניי למינוי מומחה שיקומי.


8.
הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתם אין למנות מומחה שיקומי בשלב כה מקדמי של ההליך ובכל מקרה אין בעובדה כי הנכות נקבעה במסגרת ועדות רפואיות של המל"ל כדי לקבל את הבקשה.
המסגרת המשפטית
:
9.
ההלכה היא, כי הדרך להוכחת צרכיו השיקומיים של נפגע בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") הינה באמצעות מינוי מומחה בתחום השיקומי [ראה:
רע"א 504/90 אן בר זאב נ' ג'ומעה מוחמד, פד"י מד

(2) 200;
ע"א 185/88 אבו ג'עפר נ' אבו ג'עפר, פד"י מה

(3) 117, 121-122;
ע"א 5779/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' עבדול אחמד
, פד"י מה

(4) 77, 86-84].
10.
יחד עם זאת ועפ"י אותה הלכה נוהגת, אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה, אלא במקרים מורכבים ומיוחדים, בהם מדובר בפגיעה רב מערכתית ורב תחומית. (כך למשל ר' דברי כב' הש' אור ברע"א 3044/01
יהודה קרייזל ואח' נ' אריק מלול ו- 3 אח'
, תק על 2001(2), 1038).

כן ראה האמור בספרו של כב' השופט א'
ריבלין, תאונת הדרכים

– סדרי דין וחישוב הפיצויים
, מהדורה שלישית, עמ' 609:

"הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורתופד או הנירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. ... במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת והראוייה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה". (ההדגשות אינן במקור – מ.ס.ש).
11.
בענייננו, נכותה הרפואית של התובעת, כפי שנקבעה על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, מחייבת לצורכי תביעה זו מכוח סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד. משכך הרי שלא ניתן לשלוח למומחי המל"ל שאלות הבהרה או לחקור את המומחים בכל הקשור לצרכי התובעת בעקבות וכתוצאה מהתאונה, ככל שקיימים צרכים שכאלה.

במצב שכזה הנטייה הינה שלא לחסום את התובע ולאפשר לו להוכיח את נכותו התפקודית ע"י מינוי מומחה בתחום השיקומי. ראה:
רע"א 4375/99

אמנון טוב נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ ואח'
(1999).; רע"א 4102/12 צברי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפו"ל (פסקה 4 (2012).
12.
לאור האמור, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אלה מול אלה ועיינתי בראיות ובתיק המוצגים שהוגשו מטעם התובעת, אני סבורה, וזאת כאמור מבלי לקבוע מסמרות, כי בנסיבות האמורות ובהתחשב גם במהות הפגיעות ושיעור הנכות הגבוה, הרימה התובעת את הנטל והוכיחה שקיימת הצדקה - ולו לכאורה - למינוי מומחה שיקומי אשר יחווה דעתו בדבר צרכיה השיקומיים לרבות בנושא ניידותו, הצורך בעזרת הזולת ובכל הקשור לתנאי מגוריה.
13.
סוף דבר, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מינוי מומחה בתחום השיקומי לשם בדיקת התובעת, כאשר מובהר כי המינוי הוא בכפוף לקביעות הועדה הרפואית והמומחה אינו נדרש לשאלת הנכות ושיעורה אלא אך ורק לצרכיה השיקומיים של התובעת, ככל שאלה קיימים.
14.
כתב מינוי למומחה מוצא במקביל להחלטה זו.
15.
עם קבלת חוו"ד המומחה יגישו הצדדים תחשיבי נזק מעודכנים על בסיס חוו"ד המומחה. תחשיב התובעת יוגש עד 30 יום לפני ישיבת קד"מ הבאה ואילו תחשיב הנתבעת עד 15 יום לפני ישיבת קד"מ הבאה.
16.
בנסיבות ישיבת יום 26/1/20 מבוטלת.

קובעת ישיבת קד"מ לשם מתן הצעה על בסיס תחשיבי
נזק כאמור לום 24/5/20 בשעה 09:30.


המזכירות תעדכן היומן בהתאם ותעביר העתק החלטה זו לצדדים.

9371
512937154678313
54678313
ניתנה היום, א' טבת תש"פ, 29 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 44225-06/17 פלוני נ' הכשרה היישוב חברה לביטוח, אליהו סלומון (פורסם ב-ֽ 29/12/2019)