פסקי דין על יהודה אריה אלטר | פסקי דין על אריה יהודה ליכטנשטיין | פסקי דין על אברהם חיים שטיצברג ואח' | פסקי דין על אברהם מרדכי ארליך | פסקי דין על שיינדיל מאטיל סדובסקי | פסקי דין על דבורה גולדברמר ואח' |
23183-06/16 א 01/01/2020
א 23183-06/16 יהודה אריה אלטר, אריה יהודה ליכטנשטיין, אברהם חיים שטיצברג ואח' נ' אברהם מרדכי ארליך, שיינדיל מאטיל סדובסקי, דבורה גולדברמר ואח'
administrator
administrator
1
0
2020-01-07t08:57:00z
2020-01-07t08:57:00z
2
953
4770
microsoft corporation
39
11
5712
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
page
1
בתי
המשפט
בבית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א 23183-06-16
בפני
: כב' השופט אלכסנדר רון
תאריך: ד' טבת תש"פ, 01 ינואר 2020
בעניין
:
1
.
יהודה
אריה אלטר
2
.
אריה
יהודה ליכטנשטיין
3
.
אברהם
חיים שטיצברג
4
.
יעקב
לוקסנבורג
5
.
שאול
יהודה בראון
6
.
סימור
בראון
7
.
פיתוח
א. א (1999) ייזום תבונה חדשנות בע"מ
ע"י
ב"כ עו"ד יהושע
המבקשים/התובעים
נ ג ד
[1.אברהם
מרדכי ארליך
ע"י ב"כ
עו"ד שמואלביץ]
[2.שיינדיל מאטיל סדובסקי]
3.דבורה גולדברמר
באמצעות
אפוטרופסה עו"ד כהן
[4.יצחק שלמה רוטנברג
ע"י ב"כ
עו"ד מגידיש]
המשיבה/הנתבעת
3
ובעניין
:
לשכת הרווחה בעיריית י-ם
משיבה
[רק לבקשה זו]
החלטה
בחזית שבין התובעים לנתבעת 3
1.
החלטה בבקשה התובעים לגילוי מסמכים
שנועדו להתמקד במצבה האישי של הנתבעת 3. הבקשה מופנית לנתבעת זו באמצעות
האפוטרופוס שמונה לה.
2.
על פי סעיף א' לבקשה, נחוצים לתובעים,
לטענתם:-
"כל
המסמכים והתסקירים שנערכו ו/או מצויים בידיהם בקשר עם מצבה הכלכלי, הרכושי
והקוגנטיבי של המשיבה 3 והטיפול בה (לרבות ע"י אפוטרופוסייה השונים), לרבות
כל החקירות והמסקנות שנערכו ו/או נתקבלו ביחס אליה בקשר עם מצבה הקוגנטיבי, הכלכלי
ו/או הרכושי, ובפרט בהתייחס לזכויותיה בנכס השנוי במחלוקת בהליך דנא, ולרבות את כל
המסמכים שהוגשה בעניינה של המשיבה 3 בתיק ... בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים".
3.
ברקע לבקשה זו תביעה חוזית שבמרכזה טענת
התובעים לשתי התקשרויות שעניינן באותה חלקה. הראשון שבחוזים, לפי הטענה, הוא הסכם
מיום 22.5.2014 שכונה "הסכם מסגרת" לפיו התחייב הנתבע 1 להביא לחתימת
יתר הנתבעים על הסכם שעיקרו מכירת זכויות הנתבעים; והשני, הסכם מיום 27.7.2014
החתום, בין היתר, על ידי הנתבעת 3 (בעצמה, עדיין קודם שמונה לה אפוטרופוס) למכירת
זכויותיה.
4.
הבקשה מנומקת ברצונם של התובעים להשיג
ראיות שילמדו על כך, שלא היתה הנתבעת 3 אלא "איש קש" מבחינתו של הנתבע 1
(שעל פני הדברים הוא הנתבע המהותי העיקרי בפרשה דנן), וכמעט המחזיק את המרובה אביא
סעיף 1 לנימוקי הבקשה ולפיו – "כנטען בכתב התביעה.. המשיב 1, ארליך, הוא
זה שעמד מאחורי המשיבות 2 ו – 3 כ"נשות קש" מטעמו, בכל הקשור לעסקאות
הרכישה ו/או המכירה שבוצעו בקשר עם המקרקעין נשוא המחלוקת ומימונן, ובכל ההליכים
שהתנהלו ביחס למקרקעין אלה..".
5.
במישור המשפטי, אף ביקשו התובעים להפנות
את בית המשפט (סעיף 25 לנימוקי הבקשה) לאסמכתאות שתהוונה את הבסיס לבקשה. בפרט
הופנה בית המשפט למאמרו של כבוד השופט י. עמית , "קבילות, סודית, חסיון
ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – נסיון להשלטת סדר", ספר
קיטאי, 247, בעמוד 286. הנתבעת 3 באמצעות האפוטרופוס שלה, וכן לשכת הרווחה –
מתנגדים נחרצות.
6.
על יסוד כל האמור להלן, דין הבקשה
לדחייה.
א.
ככלל, יש להדגיש, שזכאית נתבעת זו למלוא
הגנת החוק על פרטיותה, על כל היבטיה. אשר לחומר שמצוי, [וככל שמצוי] בלשכת הרווחה,
נמצא להזכיר בנוסף גם את סעיף 8(א)(8) לחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו – 1996
הקובע כי: "מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו
לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מאלה.. בית משפט שבפני
ו התעורר הצורך
בגילוי המידע התיר את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות
זאת".
ב.
מעבר לכך נכון להזכיר, שמסגרת הדיון הינה
הליך חוזי מובהק, ועל פני פניהם של הדברים, אין הדעת נותנת שבאמצעות טענות מהמישור
החוזי, יוכל תובע לבסס בקשה לקבלת נתונים דיסקרטיים הנוגעים לאחד הנתבעים.
ג.
החריג היחיד המוכר והמקובל הינו בתביעות
לנזקי גוף, כשמצבו של התובע, לרבות בהיבטים דיסקרטיים, מהותי, שלא לומר חיוני ממש,
להערכת נזקו בהינתן חבות לטובתו מצד הנתבע. אף ממאמרו של כבוד השופט עמית מתבקשת
מסקנה זו – "בעל דין אינו מאבד מניה וביה את פרטיותו אך בשל מעמדו כבעל
דין. כך לדוגמה עשוי בעל דין בתביעת נזיקין להידרש לחשוף את תיקו האישי בלשכת
הרווחה בניגוד לאינטרס הפרטיות שלו, או להמציא את רישומי העובד הסוציאלי שטיפל בו
בניגוד לחסיון עובד סוציאלי- מטופל" [שם, עמודים 286-285]. יתר על כן,
אפילו בתיקים מסוג זה, לא ייחשף דבר, אלא לאחר שחתם התובע על כתב ויתור סודיות
רפואית, ללמדך, שאפילו בתיקים מסוג זה, אין הפגיעה בפרטיות אוטומטית. ואם בכך לא
סגי, עוד אוסיף ואדגיש שהפגיעה בפרטיות תיעשה לרוב כלפי התובע, היינו מתן אפשרות
לתובע להחליט לעצמו האם מעדיף הוא לעמוד על תביעתו גם אם יהא בכך מחיר לחובתו
במישור הפרטיות, אם לאו. מצב בו מגיש בעל דין תביעה, ובוודאי תביעה חוזית, ואגב כך
מבקש הוא לכרסם בפרטיותו של אחד הנתבעים, בלתי קביל בעליל. אף פסק הדין ברע"א
7828/17 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני שגם בו מבקשים להיאחז התובעים,
אינו רלוונטי לענייננו. באותה פרשה, עלתה לדיון השאלה האם במסגרת חוות דעת רפואית
שמוגשת בתביעה נזיקית ל"הולדה בעוולה", רשאי היה המומחה, מטעם הנתבעת,
בתמיכה לחוות דעתו, לצרף מסמך רפואי, מושחר, של מטופל אחר, שעליו חתומה המומחית
מצד התובעים, על מנת להפריך את האמור בחוות דעתה. בית המשפט קיבל את בקשת רשות
הערעור תוך שנקבע כי: "במקרה כזה, בו הציבור שנחשף למידע הרפואי אינו יכול
לקשור בין המידע המוצג לבין אדם ספציפי, פרטיותו של אותו אדם אינה נפגעת, שכן ללא
האפשרות להצביע על זהות המטופל, איש לא חודר למרחב האישי שלו. המידע הרפואי נותר
תלוש מהקשר ובלתי-קונקרטי, ומשכך הצגתו אינה מפירה את החיסיון הרפואי או את זכותו
של המטופל לפרטיות". שונים הדברים בתכלית מפרשתנו, בה מבוקש לקבל מידע
הנוגע לבעל הדין עצמו.
ד.
ער אני לכך, שגם לאחר כל האמור לעיל,
מותיר כב' השופט עמית את שיקול הדעת לבית המשפט המברר, בדגש על החלטה שתשקף איזון
נדרש בין היקף הפגיעה לבין האינטרס שבחשיפת הפרטים, אך בשים לב לאמור, המסקנה
המתבקשת היא כמפורט לעיל. ולאחר כל זאת, וגם אם במאמרות מוסגרים, אציין שגם מהותית
לא ברורה מגמת בא כוחם הנכבד של התובעים, אף לשיטתו. הנתבעת 3 חתומה לכאורה על
ההסכם השני. מדרך העולם, חפצים תובעים ללמד ככל הניתן, עד כמה נושא הנתבע במלוא
האחריות לחתימתו על ההסכם שבמחלוקת, ומדרך העולם נוטים תובעים להיאבק בטענות
שמקורן, לעיתים, דווקא בנתבעים, המבקשים לטעון, שלא הבינו דבר, שלא יכלו להבין,
שהיו במצב נפשי קוגניטיבי כזה או אחר וכל כיוצא בזה. מאמצי התובעים ללמדנו שנתבעת
זו בעצמה אינה אחראית למעשיה, לדידי, תמוהה משהו. ובהינתן שנועדה הבקשה לבסס את
אחריות הנתבע , על השאלה האם ועד כמה הוא אחראי, הרי ממילא ניתן יהא לשמוע טענות וראיות
על בסיס הנסיבות הרלוונטיות, כשהוא עצמו, כאמור, ממילא בעל דין, ונטען שהוא גם
חתום על ההסכמים.
7.
סוף
דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ד' טבת תש"פ, 01
ינואר 2020, בהעדר הצדדים.
א בית משפט מחוזי 23183-06/16 יהודה אריה אלטר, אריה יהודה ליכטנשטיין, אברהם חיים שטיצברג ואח' נ' אברהם מרדכי ארליך, שיינדיל מאטיל סדובסקי, דבורה גולדברמר ואח' (פורסם ב-ֽ 01/01/2020)