פסקי דין על צביה מלמד | פסקי דין על בצלאל מלמד | פסקי דין על מיכל מלמד | פסקי דין על אילן מלמד ואח' |

3902-07/14 א     01/01/2020




א 3902-07/14 צביה מלמד נ' בצלאל מלמד, מיכל מלמד, אילן מלמד ואח'








בית משפט השלום ברחובות



ת"א 3902-07-14 מלמד נ' מלמד ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת אושרית הובר היימן


תובעת

צביה מלמד


נגד

נתבעים
2. בצלאל מלמד
3. מיכל מלמד

4. אילן מלמד
.5
שרון מלמד
6. מרים מלמד
7. רומה יהב




פסק דין


1.
לפניי בקשת הנתבעים להורות על דחיית התביעה, חלף מחיקתה, ולחייב התובעת בהוצאותיהם בגין ניהול ההליך כנגדם.

רקע דיוני:
2.
המדובר בהליך שהחל עם הגשת התביעה בשנת 2014. ביום 22.09.14, ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה, כנגד הנתבעים.

3.
בחודש נובמבר 2018, הגישו הנתבעים 2 – 7 (להלן: "הנתבעים") בקשה לביטול פסק הדין וכן בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגדם. הליכי ההוצאה לפועל עוכבו, לאחר שהפקידו הנתבעים ערבון בסך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט.

4.
ביחס לבקשה לביטול פסק הדין, התקיים דיון בבקשה לפני כב' הרשם אייל דוד, במסגרתו נחקרו המצהירים מטעם הצדדים. בהמשך לדיון, עפ"י החלטת בית המשפט מיום 24.01.19, בוטל פסק הדין שניתן כנגד הנתבעים 2 – 7, לאחר שנקבע כי יש ספק באשר לתקינות ביצוע מסירת כתב התביעה לידיהם, וכן ניתנה הוראת בית המשפט לביטול הליכי ההוצאה לפועל כנגדם.

5.
בהמשך לאמור, הגישו הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, וזו ניתנה להם בהתאם להחלטת כב' הרשם אייל דוד מיום 28.03.19. עוד נקבע במסגרת ההחלטה, כי תצהירי הנתבעים יהווה כתב הגנה מטעמם והדיון נקבע לקדם משפט.

6.
זה השלב שבו הועבר התיק לשמיעה לפני מותב זה.

7.
בדיון קדם המשפט שהתקיים לפניי, ביום 19.11.2019, לאחר שלמדתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בכלל הטענות, התצהירים והמסמכים שצורפו, העליתי לפני הצדדים את שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה. לאחר הדיון ולבקשת ב"כ התובעת, ניתנה לתובעת שהות בת 7 ימים למסור עמדתה בסוגיה האמורה ולהבהיר, האם היא עומדת על ניהול ההליך בבית משפט זה.

8.
ביום 26.11.19, הודיעה התובעת כי היא מבקשת למחוק התביעה ללא צו לחיוב בהוצאות. באותו היום, ניתנה החלטתי, לפיה התביעה נמחקת כמבוקש, והוריתי כי תינתן התייחסות הנתבעים לעניין ההוצאות.

9.
ביום 28.11.19, מסרו הנתבעים תגובתם וטענו, כי הם עומדים על דחיית התביעה חלף מחיקתה. לשאלת ההוצאות עתרו הנתבעים לחיוב התובעת בהוצאות, הואיל ולטענתם הם נדרשו למספר רב של הליכים במסגרת התיק שבכותרת ובמסגרת הליכי ההוצאה לפועל שנקטה התובעת כנגדם. הנתבעים עתרו לחיוב התובעת בהוצאותיהם הריאליות, אשר לטענתם עומדות על עשרות אלפי ₪, אך נמנעו מלצרף לתגובתם תצהיר מפורט ואסמכתאות כתימוכין לטענתם בדבר היקף ההוצאות.

דיון והכרעה:
10.
לעניין הסוגיה שבמחלוקת, יפים דברי כב' בית המשפט המחוזי בה"פ (ת"א) 6008-08-18
cognito interenatinal ltd
נ' סופרקום בע"מ ואח'

, בהחלטה שניתנה אך לאחרונה ביום 25.09.19, שם נקבע כי "ככלל, יש טעם בעמדה לפיה מקום בו נמחק הליך על ידי מגישו, יישא מגיש ההליך בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד, שכן במצב זה אין החלטה הקובעת את צדקת הגשתו של ההליך, ומבין שני בעלי הדין, ראוי כי זה שגרם להוצאות יישא בהן. עם זאת, יישומו של העיקרון נגזר מנתוני המקרה המסוים, ובעיקר מן השאלה האם בוצעו על ידי בעל הדין שכנגד פעולות בגינן נשא בהוצאות, אשר ראוי לזכותו בהן [ראו
ע

"

א

5825/03
ד' ש' ואח' נ' כ' א' (לא פורסם,

[פורסם בנבו]
, 21.12.2003)]".
עוד נקבע בהחלטה, כי:
"לעניין שיעור ההוצאות שעל בית המשפט לפסוק נקבע, כי הגורמים המשפיעים על קביעת שיעור ההוצאות הינם, בין היתר, אופייה של התובענה ומידת מורכבותה, הסעד המבוקש והיחס בינו לבין הסעד שנפסק, היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך, ושכר הטרחה ששולם או שבעל הדין התחייב לשלמו. [ראו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" ואח' נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" ואח' (פורסם בנבו, 16.6.2005)]."

11.
במקרה דנן, כאמור, התביעה הוגשה בשנת 2014 ובחודש ספטמבר באותה השנה ניתן

פסק דין
כנגד הנתבעים בהעדר הגנה. בחודש נובמבר 2018, הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל. כפי העולה מהחלטת כב' הרשם אייל דוד בבקשה לביטול פסק הדין, אזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה לנתבעים בחודש אוגוסט 2018.

12.
מן האמור אנו למדים, כי במהלך 4 השנים שחלפו מאז הגשת התביעה ועד מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, הנתבעים כלל לא היו מודעים להליך.

13.
רק החל מחודש נובמבר 2018 נדרשו הנתבעים להליכים במסגרת התיק שבכותרת – בקשה לביטול

פסק דין
, בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, בקשת רשות להתגונן, בקשות ביניים נוספות והתייצבות לשני דיונים
- בבקשה לביטול פסק הדין ובקדם המשפט.

14.
סופו של דבר, לאור הערות בית המשפט בשאלת סמכותו העניינית לדון, החליטה התובעת שלא לעמוד על התביעה.

15.
בנסיבות אלו, הרי שיש מקום להידרש להוצאות שנגרמו לנתבעים בעטיו של ניהול ההליך כנגדם.

16.
בקביעת שיעור ההוצאות, שקלתי את היקף ההליכים להם נדרשו הנתבעים כפי שפורטו לעיל. מאידך, נדרשתי לעובדה שהנתבעים לא הציגו ראיות להיקף הוצאותיהם, הגם שניתן היה לעשות כן בנקל. כמו כן, התחשבתי בעובדה שהתובעת קיבלה את הצעת בית המשפט ובעקבות דיון קדם המשפט הראשון שהתקיים בתיק, עוד לפני הגשת תצהירי עדות ראשית, הודיעה שאינה עומדת על ניהול ההליך. מכאן, שאין לקבוע שיעור הוצאותיהם של הנתבעים, כאילו המדובר בתביעה שנדחתה לאחר מיצוי ההליך עד תום.

17.
באשר לטענת הנתבעים, כי יש לשקול בקביעת שיעור ההוצאות את הוצאותיהם במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לא אוכל לקבלה. טענות אלו, מקומן היה להתברר במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולחלופין לפני כב' הרשם הבכיר במסגרת ההחלטה על ביטול פסק הדין.

18.
באשר לבקשת הנתבעים להורות על דחיית התביעה חלף מחיקתה – הואיל ובסופו של דבר לא ניתנה החלטה לגופה של שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון והתובעת הודיעה כי היא חוזרת בה מן ההליך, סברתי כי נכון יהיה להורות על מחיקת התביעה ולא דחייתה. יחד עם זאת, הואיל והנתבעים עתרו לדחיית התביעה והתובעת הותירה שאלה זו לשיקול דעת בית המשפט, אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול החלטתי למחיקת התביעה וחלף זאת קובעת כי התביעה נדחית. העובדה שהתובעת השאירה לשיקול דעת את הבקשה לדחיית התביעה, גם היא נשקלה במסגרת קביעת שיעור ההוצאות, שכן יש בדחייתה של התביעה בכדי להבטיח שהתובעת לא תנקוט באותו הליך, פעם נוספת.
סוף דבר:
19.
התביעה נדחית.

20.
לאור האמור לעניין ההוצאות, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, בהתחשב באופי התובענה ומורכבותה; בעובדה כי התובעת חזרה בה מניהול ההליך בשלב מוקדם שלו (קדם ראשון לפני תצהירים, ובשים לב לכך שהנתבעים החלו לפעול במסגרת ההליך כשנה קודם לכן); בעובדה שהתביעה נדחתה חלף מחיקתה; בהליכים שהתנהלו במסגרת התובענה שלצורך ניהולם נגרמו לנתבעים הוצאות, אך בהיעדר האסמכתאות להוצאות הנתבעים, מצאתי לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסך של 7,500 ₪. הסך האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן החלטתי זו ועד למועד תשלומם בפועל.

21.
המזכירות תשיב כספי העירבון שהופקדו בקופת בית משפט, ע"י הנתבעים, לידיהם באמצעות בא כוחם.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים.
ניתן היום,
ד' טבת תש"פ, 01 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 3902-07/14 צביה מלמד נ' בצלאל מלמד, מיכל מלמד, אילן מלמד ואח' (פורסם ב-ֽ 01/01/2020)