פסקי דין על איתמר פטישי | פסקי דין על סחאי | פסקי דין על הראל ושות' |

52153-04/19 תאק     02/01/2020




תאק 52153-04/19 איתמר פטישי נ' סחאי, הראל ושות'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"ק 52153-04-19 ושות' נ' פטישי








מספר בקשה:

2
לפני כבוד הרשמת בכירה ורדה שוורץ

ה
מבקש:
איתמר פטישי


נגד

ה
משיבה:
סחאי
, הראל ושות'






החלטה

1. המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר בסך 70,200 ₪.
תביעתה נסמכה על הסכם שכר טרחה שנכרת בין הצדדים לייצוג המבקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה כנגדו (להלן: "הסכם שכר הטרחה").
לטענת המשיבה, בהתאם להוראות הסכם שכר הטרחה מיום 14.3.16, התחייב המבקש לשלם למשיבה סך של 60,000 ₪ בצירוף מע"מ, ככל שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית תמחק או תדחה.
ביום 24.2.19 סולקה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית כאשר, לטענת המשיבה, המבקש הסכים מרצונו החופשי לשאת בהוצאותיהם המשפטיות של המבקשים בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובסך 125,000 ₪.
לטענת המשיבה בכתב תביעתה, אין מדובר בהסכם פשרה מאחר והמבקש לא חויב לשלם סכום כלשהוא מסכום התביעה אלא רק הוצאות משפט ולכן מדובר בסילוק על הסף לפי הוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות לעומת פשרה אשר מוסדרת לפי הוראות סעיף 18 לאותו החוק.
כל בקשותיה של המשיבה לתשלום לא נענו והתנהלותו של המבקש, טוענת המשיבה, מצטרפת לדחיות תשלום אחרות שהוא חב בהן.

2. המבקש התגונן וטען למחיקה על הסף של התביעה, מחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן.
לאחר שיצא קצפו של המבקש על המשיבה בלשון בוטה ותוקפנית בפתח דבר, טען המבקש מספר טענות:
א. דחייה על הסף בשל העדר יריבות:
המבקש נסמך על זהות החותמת על פני ההסכם נשוא התביעה, "אחיעד הראל, עו"ד, קצנל דימנט פרנק, עורכי דין", המעיד כי אין למשיבה כל זכות תביעה על פי הסכם זה.
לטענת המבקש ההסכם נכרת עם שותפות עו"ד קצנל, דיאמנט פרנק, עורכי דין כאשר עו"ד אחיעד הראל חתם בשם שותפות זו.
מסמך המחאת הזכות לשותפות המשיבה לא צורף וכן לא יתכן כי בוצעה ישירות בין הצדדים מאחר ועו"ד אחיעד הראל, החתום על כתב התביעה דנן, עבר לפחות שני משרדים נוספים בין השנים 2016 ל 2019 כך שתתכן רק שרשרת של המחאות זכות.
המבקש הסכים להעברת התיק לטיפול במשרד עמר, רייטר, ז'אן שוכטוביץ ושות' ולא הסכים להמחאת זכות נוספת לאחר מכן.
המבקש מוסיף וטוען כי חויב ושילם תשלומי שכר טרחה רבים למשרד קצנל, דיאמנט עו"ד והחל מיום 1.8.17 קיבל שירותים משפטיים ממשרד עמר, רייטר, ז'אן שוכטוביץ ושות' ואף הבקשה לסילוק הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נחתמה על ידם.
אף ככל שניתנה המחאת זכות ישירה או עקיפה, הרי שהמבקש לא הסכים לה ולכן היא נעדרת תוקף.
ב. מחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר:
לטענת המבקש חסרה התביעה ראשית ראיה בכתב להתחייבות המבקש כלפי המשיבה.
הסכם שכר הטרחה נכרת עם גוף משפטי אחר ולא צורפה ראיה בכתב להמחאת הזכויות.
ג. מתן רשות להתגונן:
לטענת המבקש לא חלה בענייננו הוראת סעיף 2.3 בהסכם עליו נסמכת המשיבה אלא הוראת סעיף 2.4 המחייב בתשלום 20,000 ₪ בצירוף מע"מ החלה בעקבות פשרה שתזכה להסכמת המבקש.
לטענתו, סעיף 2.3 דן במקרה שבו לא יוטל על המבקש לבצע תשלום כלשהו ומאחר וחויב בתשלום – אין להחיל הוראות סעיף זה עליו.
לכל היותר חב המבקש למשיבה סך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ.
אלא שמסכום זה עותר המבקש לקזז סך של 6,684 ₪ בצירוף מע"מ, סכום ששולם ביתר על חשבון שכר טרחה עתידי.
עוד טוען המבקש כי שילם סך של 83,120 ₪ ביתר וללא כל הצדקה וזאת משום העדר פירוט באשר למקור החבות לתשלום סכום זה.
במעמד הדיון נחקר המבקש על תצהירו ובשל התארכות הדיון מעבר למצופה, הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב.
אלו הוגשו באיחור רב נוכח מו"מ בין הצדדים.

3. דיון והכרעה:
מטענות הצדדים עולה מחלוקת פשוטה ביותר.
טענת הגנה ראשונה של המבקש היא זהות התובע הנכון כאשר ההסכם עליו נסמכת המשיבה אינו חתום על ידה ועל כך אין מחלוקת.
לטענת המשיבה קיבלה את זכות התביעה מכוח הסכם המחאת זכות.
אלא שהסכם זה לא צורף לכתב התביעה ועל כן זכות זו נדונה להתברר בהיותה נסמכת על עובדות שנויות במחלוקת.
יוער כי אותה טענה בעניין העדר היריבות משמשת בסיס גם לטענת המבקש בדבר מחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר.
טענה זו דינה דחייה שכן די בראשית ראיה לקיומה של התחייבות הנתבע לתשלום ושאלת זהות מקבל התשלום אינה אלא טענת הגנה שיש לבררה ותו לא (אסמכתאות בעניין זה פורטו וצוטטו בסיכומי ב"כ המשיבה).
כמו כן, לא מצאתי להתעכב על טיעון זה שכן ממילא יש ליתן למבקש רשות להתגונן כפי שיפורט להלן.

4. טענת הגנה שנייה בפיו של המבקש היא כי סכום התביעה נסמך על הוראה בהסכם שאין להחילה במקרה הנדון משום שלא מלאו התנאים על פיו.
אכן עולה מהוראות סעיף 2.3 להסכם כי תנאי לתשלום סכום התביעה הוא העדר תשלום כלשהו ליריביו המשפטיים של המבקש.
תלויה ועומדת פרשנותה של המשיבה את הוראות סעיף זה לפיה העדר תשלום פירושו אי תשלום סכום מסכומי התביעה הייצוגית עצמה וכי הוצאות משפט אינן נכללות בהגדרה זו.
עוד טענה המשיבה כי יש לפרש מלים אלו כחלות על תשלום כפוי בלבד כאשר המבקש הסכים מרצונו לשלם את הוצאות המשפט של הצד שכנגד.
עוד טענה המשיבה כי בוודאי שאין מדובר בהחלת הוראות סעיף 2.4 להסכם מאחר והבקשה לאישור התביעה הייצוגית סולקה על הסף ולכן אין מדובר בהסכם פשרה.
אף טענות אלו דורשות בירור סדור בהליך שיפוטי רגיל שכן אין הן עולות מהכתוב באופן מפורש אלא מוסקות מפרשנות חוזה בלבד ונסמכות על עובדות שטרם הונחו על שולחן בית המשפט.

5. טענת הגנה שלישית של המבקש היא כי אינו חב בתשלום בשל טענת קיזוז שבפיו.
לטענת המבקש שילם בהליך כולו שכר טרחת עו"ד ביתר ולכן הוא זכאי להשבה. המבקש פירט את תשלומי היתר ששילם לטענתו אשר שולמו על ידו בנוסף לתשלום על פי ההסכם נשוא התביעה דנן.
ההסכם נשוא התביעה דנן, קובע כי המבקש ישלם שכר טרחה בשלושה שלבים: הראשון בסך 40,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין הכנת תגובה לבקשת אישור התביעה הייצוגית.
שלב שני הוא תשלום סך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין ניהול דיון הוכחות בבקשה זו.
שלב שלישי הוא תשלום של 60,000 ₪ ככל שההליך יסתיים במחיקה או דחיית הבקשה ללא תשלום כלשהוא מצד המבקש או סך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ ככל שההליך יסתיים בפשרה.
מאחר ואין מחלוקת כי בתום השלב השלישי לא שולם דבר הרי שלכל היותר צריך היה המבקש לשלם עד עתה סך של 90,000 ₪.
לפיכך, יש לברר את מהות התשלומים בסך 83,120 ₪ ששילם המבקש בנוסף לסכום הנקוב לעיל.
כל טענות ב"כ המשיבה בעניין זה בסיכומיו מהווה פירוט עובדתי בדבר קיומם של הסכמי שכר טרחה נוספים ותשלום על פיהם.
בשלב זה של הדיון אין בוחנים את התשתית העובדתית של התובע שהרי לשם כך יש ליתן רשות להתגונן לנתבע.

6. נוכח האמור לעיל, אין ספק כי המבקש מעלה טענות הגנה הראויות להידון כאשר בית המשפט בוחן בשלב זה של הדיון את טענות הצדדים ועונה רק לשאלה אחת: ככל שטענות הנתבע יוכחו האם תידחה התביעה כנגדו במלואה? אם התשובה היא חיובית אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה ואינו מברר כיצד יוכיח הנתבע את טענותיו או האם הנתבע מהימן בעדות וכיו"ב שיקולים שאינם ממין העניין בשלב זה של הדיון.
בוודאי שאין בית המשפט שומע ובוחן את ראיותיו וטענותיו של התובע בתשובה לטענות הנתבע בהיות הליך זה - עיקרו ומהותו של ההליך הדיוני הרגיל לאחר מתן רשות להתגונן.
ראה ע"א 1471/06
עגיב יעוץ וניהול בע"מ
נ'
יאיר רבינוביץ,רו"ח-יו"ר הרשות לבקרת תקצי
בית
מיום
06/03/08; ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ מיום 18/02/08; ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ מיום 15.6.09
(
ואכן ככל שהמבקש יוכיח את טענותיו – התביעה תידחה ודי בכך.

7.
אשר על כן, ניתנת בזאת רשות להתגונן למבקש.
להלן הוראות להמשך הדיון:
התצהיר התומך בהתנגדות ייחשב ככתב הגנה.
התיק יתנהל בסדר דין מהיר לפי פרק טז1 (תקנות 214א – 214טז) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
ב"כ המשיבה יתאים כתב טענותיו להליך של סדר דין מהיר בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות תוך 15 יום מהיום באופן של הגשת תצהיר אימות, רשימת מסמכים והעתקיהם וב"כ המבקש תוך 15 יום לאחר מכן באופן של הגשת רשימת מסמכים והעתקיהם.
תצהירי עדות ראשית יוגשו במקביל תוך 45 יום מהיום
.
נקבע לישיבה מקדמית ליום 2.6.20 בשעה 10:00.



ניתנה היום, ה' טבת תש"פ, 02 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 52153-04/19 איתמר פטישי נ' סחאי, הראל ושות' (פורסם ב-ֽ 02/01/2020)