פסקי דין על אולגה שווידקי | פסקי דין על ש. שלמה חברה לביטוח | פסקי דין על אילנה ספקטור | פסקי דין על ולרי שוורצמן (נמחק) |

33679-07/19 תק     06/01/2020




תק 33679-07/19 אולגה שווידקי נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, אילנה ספקטור, ולרי שוורצמן (נמחק)








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 33679-07-19 שווידקי נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
ואח'



בפני

כבוד השופטת
קרן מרגולין-פלדמן

התובעת
אולגה שווידקי


נגד

ה
נתבעים
1.ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

2.אילנה ספקטור

3.ולרי שוורצמן (נמחק)



פסק דין


ביום 22/11/16
נפגע רכבה של התובעת בתאונת דרכים.
אין מחלוקת בין הנהגים בנוגע לאחריות לתאונה, ויחד עם זאת תביעה זו הוגשה בחודש יולי 2019 לאחר שלשיטת התובעת על אף העדר המחלוקת לא שילמו הנתבעות, הנהגת ברכב הפוגע וחברת הביטוח שביטחה את רכבה, את שיעור הנזק.

ראוי להקדים ולהבהיר כי לשיטת התובעת נגרמו במסגרת התאונה נזקי גוף בנוסף לנזקי הרכוש, אשר באים לידי ביטוי בין היתר בהפסד השתכרות ובכאב וסבל ואולם הובהר לתובעת במעמד הדיון כי ההליך כאן אינו מיועד לבירור תביעת נזקי הגוף, ובהתאם להסבר שניתן לה בחרה זו לצמצם את המחלוקת ולדון אך ורק בנזק הרכוש, ובפיצוי שהיא דורשת בשל העיכוב בביצוע התשלום.

עיון במסמכים שצורפו לכתבי הטענות מלמד על כך שרכבה של התובעת הורד מן הכביש בעקבות התאונה. שמאי מטעמה קבע כי שיעור הנזק אשר נגרם לתובעת, לאחר ניכוי שרידים ונזקי תאונה קודמת, עומד על סך של 6,711 ₪. חוות הדעת נערכה ביום 1/12/16 ובאותו מועד הוצאה דרישת התשלום מאת השמאי בגין שכרו.

לטענת הנתבעת, לא בוצע התשלום בסמוך לאחר קבלת דרישת התשלום הראשונית של התובעת בשל העובדה שהתובעת לא המציאה מסמכים אשר נדרשו לצורך בירור תביעתה. בכלל אלו מנויים אישור אי הגשת תביעה מאת חברת הביטוח אשר ביטחה את רכב התובעת, אישור על קבלת תשלום בגין שרידי הרכב, אישור עבר ביטוחי, צילום המחאה של התובעת לצורך ביצוע התשלום, צילום רשיון הנהיגה של הנהג ברכב התובעת וטופס הסכמה מטעם התובעת לבירור בעלים קודמים.

הנתבע 3 הוא סוכן הביטוח של התובעת ולאחר שקיבלה התובעת את כתב ההגנה של הנתבעות 1 ו- 2 הגישה זו בקשה לצרף את הנתבע 3 כנתבע נוסף כאן, בטענה שמן המסמכים שבידיה עולה כי זה התרשל בתפקידו, כאשר לא השלים המצאת המסמכים לידי הנתבעת, תוך שהיא מפנה, בין היתר, לאישור אי הגשת תביעה שהופק על ידי מבטחת רכבה ביום 4/2/2019, קרי זמן רב לאחר דרישת התשלום הראשונית. לטענתה, מחובתו של סוכן הביטוח היה לספק את המסמכים הנדרשים לנתבעות 1 ו-2, ובכלל זאת לדאוג להנפקת אישור אי הגשת תביעה מאת חברת הביטוח המבטחת את רכבה בסמוך להצגת הדרישה כאמור מאת הנתבעות.

הנתבע 3 נמחק מרשימת הנתבעים בתיק לאחר שהנתבעת 1 הצהירה כי ככל שיחול חיוב בשל התנהלות הנתבע 3, הרי שאינה מתנגדת לכך שחיוב זה יושת על הנתבעת 1 וישולם על ידה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים מצאתי לקבל את התביעה בחלקה בלבד ואבהיר –
1.
עיון במסמכים אשר הוצגו לפני מטעם הצדדים מלמד על כך שדרישת תשלום הוצגה לתובעת ביום 4/7/2017. הנתבע 3 טען כי דרישת התשלום הראשונה ששלח אל הנתבעת 1 הוחזרה על ידה תוך ציון שהנתבעת 2 טרם מסרה הודעה על אודות האירוע, ועל כן נאלץ לשלוח את הדרישה בשנית לאחר שהובהר לו כי הנתבעת 2 דיווחה אודות התאונה. לטענתו, בשל כך נשלחה דרישת התשלום המצורפת לכתב ההגנה מטעם הנתבעות 1 ו-2 ואשר התקבלה כאמור בידי הנתבעת 1 ביום 4/7/2017.

2.
החל מיום 13/8/2017 ועד יום 22/4/2018 נשלחו מכתבים מאת הנתבעת 1 אל הנתבע 3 ובהם רשימת מסמכים חסרים לצורך השלמת בירור התביעה. העובדה שהנתבעת 1 בחרה לשלוח מספר מכתבים אשר בהם פירוט של המסמכים החסרים יש בה, לטעמי, כדי ללמד על כך שבין הנתבע 3 לבין הנתבעת 1 התקיימה תקשורת לאורך התקופה. ועוד - עולה ממכתבי הנתבעת 1 כי מסמכים הומצאו על ידי הנתבע 3 אל הנתבעת 1 לאחר יום 4/7/2017. כך, למשל, ניתן לראות כי חלק מהמסמכים הומצאו ביום 9/7/2017, מסמך נוסף הומצא ביום 16/1/2018 ומסמך אחר הומצא ביום 13/3/2018.

3.
הנתבע 3 הציג בפני
בית המשפט אישור אי הגשת תביעה מאת חברת הביטוח אשר ביטחה את התובעת ביחס לתאונה דנן, אשר עולה ממנו כי זה הופק ביום 29/11/2017. כאן המקום לציין כי על פי נספחי כתב התביעה המתוקן הנפיקה מבטחת רכב התובעת אישור נוסף ביום 4/2/2019 ולא ברור מדוע נדרש אישור נוסף לאחר שאישור אחד ניתן כבר. ייתכן שהדבר נובע מכך שהנתבעת 1 דרשה לקבל לידיה את האישור המקורי ולא אישור נאמן למקור בלבד.

4.
עוד עולה מהמסמכים שהציג הנתבע 3 כי ביום 23/8/2017 שלח באמצעות המייל אל התובעת העתק ממכתב תזכורת שנשלח אליו מאת הנתבעת 1 בנוגע לרשימת המסמכים החסרים, מכתב מיום 24/7/2017.

5.
במכתב מיום 24/7/2017 האמור לא הועלתה דרישה לקבלת הסכמת בעלת הרכב לגילוי מידע לידי הנתבעת 1 אודות בעליו הקודמים של הרכב. מן המסמכים שהוצגו לפני בית המשפט עולה כי דרישה לקבלת מסמך זה הועלתה לראשונה בחודש אוגוסט 2017. הנתבע 3 נשאל מדוע לא פנה אל התובעת להחתימה על טופס מתאים, וזה השיב כי הדרישה לא הועלתה בתחילה. לא ברור האם פנה הנתבע 3 אל התובעת לצורך החתמתה על טופס מתאים בסמוך להצגת הדרישה לקבלת מסמך זה על ידי הנתבעת 1, ואולם אין מחלוקת בנוגע לכך שטופס כאמור לא הוחתם על ידו ולא הועבר אל הנתבעת 1 עד למועד הגשת כתב התביעה. מן העדויות שנשמעו כאן היום עולה כי טופס כאמור הועבר אל התובעת לראשונה לאחר שפנה בעלה ישירות אל הנתבעת 1 וביקש לברר מדוע מתעכב התשלום, וזאת באמצעות המייל ומאת הנתבעת 1 ישירות.

6.
מתכתובת שהציג בעלה של התובעת במכשיר הטלפון הנייד שלו דומה כי מדובר תכתובת המייל בינו לבין הנתבעת 1 נערכה רק לאחר הגשת כתב התביעה כאן, והתובעת לא הציגה ראיות לעניין פניות מוקדמות יותר שערכה אל הנתבעת 1.

7.
אין מחלוקת בנוגע לכך שבעלה של התובעת הוא שעמד בקשר עם הנתבע 3 בכל הנוגע לטיפול בתביעה. לשיטתו נערכה התקשורת אל מול עובדת משרדו של הנתבע 3, גברת ויקטוריה, וזו לא הוזמנה להעיד כאן. התקשורת בין בעלה של התובעת לבין אותה ויקטוריה נערכה ככל הנראה ברובה בע"פ, ומכל מקום לא הוצגו ראיות אשר יעידו אחרת. בעלה של התובעת טען כי ביקש מויקטוריה להציג לו את ההתכתבות בין הנתבע 3 לבין הנתבעת 1 על מנת לברר מדוע מתעכב התשלום ואילו זו סירבה להציג לו את התכתובות והסתפקה באמירה לפיה הנתבעת 1 היא שמעכבת את הטיפול.

8.
ברגיל, היעדרותה של ויקטוריה מן הדיון היתה נזקפת לחובת הנתבעים, שהרי גם לשיטת הנתבע 3 היתה זו ויקטוריה שאחראית על הקשר עם בעלה של התובעת. יחד עם זאת, מתוך ההתכתבות שביקש בעלה של התובעת להציג לפני ביחס לחילופי הדברים בינו לבין הנתבעת 1, מצאתי כי אין זה בלתי סביר לקבוע כי התובעת זנחה את הטיפול בעניינה, ובעלה פנה אל ויקטוריה כדי לברר כיצד מתקדם הטיפול בעניין רק בחלוף זמן רב ממועד האירוע, וככל הנראה בסמוך להגשת התביעה כאן (למעלה משנתיים לאחר הארוע).

9.
בעלה של התובעת טען כי העביר הלכה למעשה אל נציגת הנתבעת 1 את טופס ההסכמה החתום על ידי התובעת לאחר הגשת התביעה כאן, ואף אישור אי הגשת תביעה מאת חברת הביטוח אשר ביטחה את רכב התובעת, ואולם אסמכתאות על העברת המסמכים האמורים לידי התובעת לא הומצאו לעיוני (אין מחלוקת בנוגע לכך שבידי הנתבעת טופס אי הגשת תביעה, ואולם באשר לטופס ההסכמה טען בעלה של התובעת כי העביר את המסמך באמצעות הפקס', הנתבעת מכחישה קבלת הטופס האמור ואישור על העברת הפקס' לא הוצג לעיוני).

10.
הנתבעת 1 שלחה לכאורה אל התובעת מכתב ביום 19/3/2018, והנתבע 3 מבקש לראות בכך הוכחה לכך שהתובעת ידעה כי עליה להמציא טופס הסכמה למסירת מידע לידי הנתבעת 1 עובר להגשת התביעה כאן ולמעשה למעלה משנה לפני הגשתה. עיון בכתב התביעה מלמד על כך שבמועד הגשת התביעה התגוררה התובעת, על פי הצהרתה, ברחוב הנביאים 9 בחיפה. התובעת צירפה לכתב התביעה מכתב מאת המוסד לביטוח לאומי וכן מסמך מאת בית החולים רמב"ם מהם עלה כי בחודש אפריל 2019, כ-3 חודשים לפני הגשת התביעה, התגוררה התובעת ברח' דרך הים 52 בחיפה. עוד צורף לכתב התביעה סיכום אשפוז של התובעת מיום התאונה נשוא תביעה זו, שם צוינה כתובת התובעת ברח' דרך הים 52 בחיפה. המכתב הממוען אל התובעת מיום 19/3/2018 מוען לרח' רחל 32 בחיפה, והתובעת טוענת כי במועד משלוח המכתב לא התגוררה במען זה ולפיכך לא קיבלה את המכתב לידיה.

טענתה זו של התובעת מתיישבת עם המסמכים שצורפו לכתב התביעה, ואני קובעת כי התובעת לא קיבלה את המכתב.

11.
עיון במכתב מיום 19/3/2018 מלמד על כך שבמועד זה טענה הנתבעת 1 כלפי התובעת כי לצורך סיום בירור תביעתה עליה להמציא אישור אי הגשת תביעה וטופס הסכמה למסירת מידע, הא ותו לא. דברים אלו יש בהם כדי לתמוך בטענת בעלה של התובעת לפיה כאשר ביקש לברר מדוע מתעכב הטיפול בתביעת התובעת אל מול הנתבעת 1 ישירות אמרה לו נציגת הנתבעת 1 כי כל שעליו להציג לצורך השלמת הטיפול זה שני המסמכים הנזכרים כאן.

12.
את נזקיה בגין אי העברת התשלום במועד ייחסה התובעת להוצאות שהוציאה בקשר עם תשלום דמי אחזקת רכב לנהג אשר עבד אצלה בסך של 100 ₪ ביום במשך חודשיים (ובס"כ לטענתה כ-5,000 ₪), וכן בהפסד הכנסות שלשיטתה נגרמו לה כאשר החליטה להפסיק לשלם את דמי החזקת הרכב ולהימנע מניוד נהג מטעמה לצורך איסוף סחורה לחנות יד שניה אותה פתחה בסמוך לפני האירוע. את הפסדיה בגין רכיב זה העמידה על סך של 10,000 ₪. בנוסף דרשה התובעת פיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין "הוצאות טרטורים".

התובעת נחקרה במעמד הדיון היום וטענה שילמה לנהג מטעמה את הוצאות החזקת הרכב בתלוש משכורת שהפיקה לו, ואולם תלושי שכר כאמור לא הוצגו לעיוני, ובהתאמה לא הוכח רכיב זה. לא למותר לציין, בשים לב לשווי הרכב שבו עשתה התובעת שימוש עובר לתאונה, הרי שתשלום סך של כ- 5,000 ₪ עבור החזקת רכב לשם ביצוע איסוף סחורה הנו תשלום אשר מלמד על כך שהתובעת לא פעלה כנדרש להקטנת נזקיה, ודומה כי לו רכשה התובעת רכב חלופי דוגמת הרכב שהיה בבעלותה עשויה היתה להקטין את הנזק, לאור העובדה שבתום ההליך היתה נותרת עם רכוש משלה, ענין אשר לו מטבע הדברים ערך מוסף.

זאת ועוד, התובעת לא הוכיחה את טענותיה באשר להפסד השתכרות, לא הציגה דו"חות רווח והפסד מהחודשים הרלוונטיים (לפני התאונה, אחריה, ולאחר הפסקת אחזקת הרכת הרכב החלופי) אשר יעידו על שינוי ברווחיה כתוצאה מהפסקת שירותי איסוף הסחורה, וממילא לא הוכיחה את שיעור הנזק הנטען ואף לא כי אמנם נגרם כזה.

לבסוף, לעניין הפיצוי המבוקש בסך של 5,000 ₪ בגין "הוצאות טרטורים" דומה כי מדובר בתביעה לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש אשר התובעת טוענת כי נגרם לה נוכח האיחור בתשלום, שיעורו של סכום זה מסור לשיקול דעתו של ביהמ"ש, והוא אמור לבטא את מידת הסבל שנגרמה לתובעת בשל השיהוי בטיפול בתביעתה. בהקשר זה מצאתי לנכון לקבוע כי מסכום הפיצוי אשר יגיע לתובעת ראוי לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 45%, לאור העובדה שזו לא הוכיחה כי פעלה במרץ כנדרש לצורך זירוז הטיפול בעניינה, לרבות בדרך של המצאת המסמכים הנזכרים במכתבה של הנתבעת 1 מיום 24/7/2017, אשר נשלח אליה ביום 23/8/2017. כמו כן דומה כי פניות בעלה של התובעת אל ויקטוריה ואל הנתבעת 1 לא נעשו אלא בחלוף למעלה משנתיים ממועד התאונה, ענין שאף אותו ראיתי לנכון לקחת בחשבון במסגרת אשמה התורם של התובעת להתגבשות הנזק בגין רכיב זה. לפיכך, ולאחר ניכוי אשמה התורם של התובעת (או מי מטעמה) להתגבשות נזק זה אני רואה לנכון לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בשל ההתרשלות אשר הובילה להשהיית הטיפול והזנחתו.

13.
לאחר שבחנתי את חוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה אני קובעת כי הנזקים שנגרמו לרכב בתאונה דנן הם הנזקים אשר הובילו לכך שהרכב הוגדר כ'אובדן מוחלט', ואשר מצדיקים מתן מלוא סכום הפיצוי הנקוב בחוות הדעת. כאן המקום להבהיר כי על פי חוות הדעת שווי הרכב לאחר הפחתות ביום התאונה עמד על סך של 7,891 ₪. הפגיעה ברכב התובעת נעשתה בחלקו האחורי של הרכב, כאשר כאמור אין מחלוקת בנוגע לעובדות מקרה התאונה ובנוגע לאחריות לתאונה. כך, ובהתאמה, אני מקבלת את גרסת התובעת לפיה התאונה התרחשה שעה שרכבה היה בעצירה מוחלטת, ואילו רכב הנתבעת 2 פגע בה מאחור.
שמאי התובעת קבע כי מבחינת הרכב עלה כי הרכב נפגע בחלקו האחורי, כי הפח האחורי והכנף האחורית היו מכופפים ומעוותים, וכי בנוסף נפגעו שני הפנסים האחוריים והיה צורך בהחלפת אביזרים בדלת תא המטען, וכן החלפה של מגיני הרפש. בגין העבודות לבדן קבע השמאי כי נגרם נזק בשיעור של למעלה מ 4,800 ₪ ודי היה בכך כדי לקבוע כי כתוצאה מהתאונה נגרם נזק העולה על 60 אחוז מערך הרכב (לא כולל חלפים).

14.
הנה כי כן אני קובעת כי הקביעה שלרכב נגרם נזק המצדיק הגדרתו כאבדן מוחלט כתוצאה מהאירוע היא קביעה סבירה והגיונית. חשוב להדגיש כי לפי גישת השמאי מטעם התובעת עבר הרכב אירוע תאונתי קודם במגן הקדמי ועל כן הפחית השמאי בקביעת שיעור הנזק שנגרם בתאונה דנן את עלות תיקון החלק הקדמי, כך ששיעור הנזק המבוטא בחוות הדעת תואם, לטעמי, את שיעור הנזק אשר נגרם לרכב התובעת בתאונה דנן בלבד, על אף עברו הקודם של הרכב.

15.
לא למותר לציין כי מעיון ברישיון הרכב עולה כי לפני התובעת היו 7 בעלים קודמים ברכב, ומדובר ברכב ששנת ייצורו 2003. במצב דברים זה דומני כי אין חשיבות לשאלה מי היו הבעלים הקודמים של הרכב, שמא היו חברות מסחריות, חברות השכרה או בעלים פרטיים, שהרי ערך הרכב ירד באופן משמעותי זה מכבר, באופן שלעניין זה חשיבות מועטה בשוק סחר הרכב אשר עשוי היה להיות צפוי לרכב התובעת לולא התאונה.

מכל האמור לא מצאתי לנכון לחייב את התובעת להמציא מסמכים נוספים כלשהם לצורך השלמת בירור תביעתה, ואני רואה לנכון לחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת את מלוא שיעור הנזק על פי חוות הדעת, בצירוף שכר טרחת השמאי ובסך כולל של 7,776 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, לאחר שהתרשמתי כי הדרישה ביחס לטופס ההסכמה הוצגה באיחור, לא שוכנעתי כי זו הועברה כנדרש אל התובעת ומצאתי כי ממילא מדובר בדרישה שניתן היה לוותר עליה בשים לב לגילו של הרכב, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעות 1 ו- 2 בפיצוי התובעת בגין העיכוב בתשלום בסך של 2,000 ₪ כאמור מעלה (ר' סעיף 12 לעיל).

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.
המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
ט' טבת תש"פ, 06 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 33679-07/19 אולגה שווידקי נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, אילנה ספקטור, ולרי שוורצמן (נמחק) (פורסם ב-ֽ 06/01/2020)