פסקי דין על see kok yang | פסקי דין על סימגו מובייל | פסקי דין על אברהם בן שלוש | פסקי דין על אייל שמואלי |

35729-06/18 הפ     09/01/2020




הפ 35729-06/18 see kok yang נ' סימגו מובייל בע"מ, אברהם בן שלוש, אייל שמואלי








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 35729-06-18


see kok yang

נ' סימגו מובייל בע"מ
, אברהם בן שלוש
ואייל שמואלי




לפני
כבוד השופט
מגן אלטוביה


המבקש:

see kok yang
ע"י ב"כ עוה"ד יורי מילשטיין


נגד


המשיבים:

1.סימגו מובייל בע"מ

2.אברהם בן שלוש

3.אייל שמואלי
ע"י ב"כ עוה"ד עידו פרישתא




פסק דין



בהמרצת הפתיחה שלפני עותר המבקש להורות למשיבה 1 (להלן: "החברה" או "סימגו") למסור לו את המסמכים שלהלן:

א.
ההחלטות והפרוטוקולים של אסיפות בעלי המניות בחברה מיום רישומה ועד למועד מתן פסק הדין.

ב.
מרשם בעלי המניות מעודכן של החברה.

ג.
מרשם הדירקטורים בחברה.

בסיכומיו הבהיר המבקש כי סעד זה התייתר לאחר שבדיון הצהיר בא כוח החברה לפרוטוקול מיהם חברי דירקטוריון החברה (סעיף 40.3 לסיכומי המבקש).

ד.
התקנון המעודכן של החברה.

בסיכומיו הבהיר המבקש כי סעד זה התייתר נוכח הצהרתו של משיב 2 (להלן: "המשיב"), לפיה תקנון החברה שצורף כנספח 10 להמרצת הפתיחה הינו התקנון המעודכן של החברה (סעיף 40.1 לסיכומי המבקש).

ה.
דוחות כספיים של החברה מיום רישומה ועד למועד מתן פסק הדין.

ו.
הודעה מאושרת על ידי רואה חשבון החברה ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה החברה לכל אחד מהדירקטורים של החברה (ובכלל זה דירקטור בחברה הנושא במשרה בכל חברת בת של החברה), והתחייבויות שקיבלה על עצמה, לרבות לעניין תנאי פרישה, בכל אחת משלוש השנים שקדמו ליום מתן

פסק דין
זה.

ז.
ההחלטות והפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של החברה מיום רישום החברה ועד ליום מתן

פסק דין
זה.

כמו כן, עותר המבקש להורות לחברה לזמן אסיפה כללית שעל סדר יומה:

-
דיווח הדירקטוריון על ענייני החברה השוטפים לרבות מצבה הכספי.
-
מעשיהם ומחדליהם של דירקטורים ונושאי משרה בחברה, העשויים להיות הפרה של חובת האמונים וחובת הזהירות כלפי החברה.


עוד עתר המבקש לזמן אסיפת סוג מיוחדת של בעלי מניות בכורה א' של החברה לצורך מינוי דירקטור מטעם בעלי מניות בכורה א', כאמור בסעיף 47 (
a
) לתקנון החברה. אולם מסיכומי המבקש עולה כי סעד זה התייתר נוכח כינוס אסיפה בעלי מניות בכורה א' ובחירת דירקטור מטעמם (סעיף 40.2 לסיכומי המבקש).

כן עתר המבקש לאפשר לבאי כוחו להיות נוכחים בישיבות אסיפה כללית אותן מבוקש לכנס, אלא שבסיכומיו לא התייחס המבקש לסעד האמור, ועל כן, יש לראותו כמי שוויתר על סעד זה.


רקע

החברה עוסקת בפיתוח סים וירטואלי, ולה חברת בת
simgo asia pte ltd
(להלן: "חברת הבת") שנועדה לשיווק מוצרי החברה באסיה.

המבקש בעל מניות בחברה ומשמש כבעלים ודירקטור בחברת הבת.

במכתב מיום 5.3.2018 דרש המבקש מהמשיבים להמציא לו מסמכים של החברה ולזמן אסיפה כללית מיוחדת.

במכתב מיום 18.3.2018 ועוד בטרם נענה מכתבו מיום 5.3.2018, טען המבקש כי המשיבים פועלים שלא כדין ופוגעים בזכויותיו, ובשלב זה דרש מהמשיבים לפרוע באופן מיידי סך של מיליון דולר מתוך סכום הלוואת בעלים בסך 3 מיליון דולר שהעמיד לטובת סימגו.

במכתב תשובה מיום 29.3.2018, דחתה החברה את דרישת המבקש מהטעמים שלהלן:

"נדרשת לא מעט תעוזה ממרשך כדי לשלוח את הדרישות אשר פורטו במכתבך, בעוד הוא פועל בניגוד לכל דין, ובניגוד לטובת מרשתי (שבה הוא מתיימר להיות בעל מניות) וסימגו אסיה (שבה הוא מתיימר לכהן כדירקטור ולהחזיק כ – 30% ממניותיה). מרשך ניסה ועדיין מנסה, כבר חודשים ארוכים, לשדוד את נכסי שתי החברות, לפעול לחיסולן, והכל בהתנהלות עבריינית ובוטה, תוך הפרת כל הכללים והחובות החלים על מרשך, כשהוא משתמש בנכסי סימגו אסיה ומרשתי, כדי לקדם את ענייניו האישיים.
בנסיבות אלו, מרשך אינו זכאי לדבר ממרשתי – לא מידע שאותו הוא מבקש לקבל על מנת להמשיך ולפגוע במרשתי (הנך מופנה בהקשר זה להוראות סעיף 185 (ב) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999); ולא לקבלת כספים כלשהם, שכן מרשך חייב למרשתי סכומים העולים עשרות מונים על כל חוב נטען ומוכחש של מרשתי כלפי מרשך.
ככל שמכתבך הופנה ברצינות כלפי מר בן שלוש ומר שמואלי באופן אישי, אנא ראה באמור לעיל גם תשובה מטעמם.
בהתאם לתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, נמסר לך בזאת, כתב תביעה מטעם מרשתנו נגד מרשך".

בסמוך הגישו החברה וחברת הבת לבית משפט השלום בתל אביב, תביעה התלויה ועומדת, בה תבעו לחייב את המבקש לשלם להן 1,500,000 ₪ בעילות של הפרת חובת ההגינות, הפרת חובת האמון, הפרת חוזה, מצג שווא ותרמית ועשיית עושר ולא במשפט (ת.א 67707-03-18).

טענות המבקש
:

א.
פעילות החברה ממומנת בין היתר, מכספי הלוואה בסך העולה על 2.7 מיליון דולר שהעמיד המבקש לטובתה.

ב.
במכתב מיום 5.3.2018 פנה המבקש אל המשיבים בדרישה שימסרו לו מסמכים ונתונים של החברה. במכתב תשובה מיום 15.3.2018 הודיע בא כח המשיבים כי עקב עומס בלתי צפוי במשרדו טרם עלה בידיו לגבש תשובה למכתב מיום 5.3.2018. במכתב מיום 18.3.2018 דרש המבקש מהחברה לפרוע סך של מיליון דולר מכספי ההלוואה שהעמיד לה. עם קבלת הדרישה האמורה, מיהרו המשיבים להגיש תביעה כספית "חסרת בסיס" נגד המבקש, בניסיון לגרום לו לוותר על דרישותיו החוקיות ו/או לעכב את מימושן ובתוך כך דחו את דרישותיו מיום 5.3.2018 להעביר לעיונו מסמכים של החברה ולכנס אסיפה כללית מיוחדת.

ג.
סעיפים 127 ו – 130 לחוק החברות, מחייבים חברה לנהל מרשם של בעלי מניות שיכלול שם, מספר זהות, כתובת של בעל מניות, מועד הקצאת המניות או מועד העברת המניות לבעל המניות. לתשובתם צירפו המשיבים את נספחים 6 ו – 7, אולם נספחים אלה אינם כוללים את המועדים בהם הוקצו המניות לכל אחד מבעלי המניות הנזכרים בהם. בין היתר, נדרש פירוט כאמור, כדי לאפשר לבעלי המניות בחברה לברר את כוח הצבעתם בכל נקודת זמן, ממילא בהעדר פירוט של מועד הקצאה או העברת המניות, מנסים המשיבים להסתיר מבעלי המניות את זכויותיהם. בעניין זה טוען המבקש כי יש לזקוף את מחדלם של המשיבים לחובתם, ולקבוע חזקה שאילו היו המשיבים מציגים את המידע האמור היה מתברר שבכל המועדים הרלבנטיים החזיק המבקש למעלה מ – 10% מהון המניות המונפק ומזכויות ההצבעה בחברה.

עוד טוען המבקש כי מנספח 7 לתשובת המשיבים עולה כי ביום 7.3.2018 לכאורה עמד הון המניות המונפק של החברה על 3,580,687 מניות מתוכן החזיק המבקש ב - 340,304 מניות. אלא, שבחקירתו אישר המשיב כי שורת
espo
משקפת אופציות שהוקצו לעובדי החברה שטרם הומרו למניות. על כן, ומשבשורת
espo
נכללו 848,593 אופציות שטרם הומרו למניות, ההון המונפק של החברה נכון ליום 7.3.2018 עמד על 2,732,094 מניות בלבד ובהתאם שיעור האחזקות של המבקש עמד על 12.45% מהון המניות המונפק של החברה.

ד.
סעיף 15 (
b
) לתקנון החברה מחייב את החברה להציע לכל בעל מניות בכורה לרכוש חלק יחסי במניות שמבקשת החברה להקצות מעת לעת. המבקש הוא בעל מניות בכורה בחברה ובהתאם להוראות סעיף 15 (
b
) (
i
) לתקנון החברה חייבת להודיע למבקש על כוונה להקצות מניות חדשות. מחקירת המשיב עולה כי בתקופה שמחודש מרץ ועד חודש ספטמבר 2018 הקצתה החברה מניות למספר רב של בעלי מניות. כך גם עולה מנספחים 6 ו – 7 לתשובת המשיבים. זאת, תוך הפרת חובתה להודיע על כך למבקש. הפרת החובה האמורה שללה מהמבקש אפשרות לרכוש מניות נוספות של החברה ולמנוע את דילולו, ובכך יש משום "קיפוח זכויותיו של המבקש כבעל מניות מיעוט בחברה".

ה.
נגד החברה הוגשו שתי בקשות פירוק. בקשה שהוגשה בגין אי תשלום שכר לעובדי החברה שסולקה לאחר שהחברה שילמה לעובדים את מלוא הכספים שנתבעו ובקשת פירוק נוספת התלויה ועומדת שהוגשה אף היא בגין אי תשלום שכר לעובדים. בכך יש כדי ללמד שהמשיבים פועלים בדרך של קיפוח זכויותיהם של עובדים ובעלי מניות, תוך ניהול כושל ונטילת סיכונים חריגים.

ו.
סעיף 172 לחוק החברות, מחייב את החברה לערוך דוחות כספיים מבוקרים, לא יאוחר מ – 6 חודשים לאחר תום השנה המדווחת. סעיף 171 (ג) קובע כי הדוחות הכספיים יחתמו על ידי הדירקטוריון ויובאו בפני
האסיפה הכללית של החברה. החברה לא ערכה דוחות כספיים ולא הציגה אותם לבעלי המניות בחברה ובכך פעלו המשיבים להסתרת מידע תוך קיפוח המבקש.

ז.
סעיף 154 לחוק החברות, מחייב את החברה למנות רואה חשבון מבקר במינוי האסיפה הכללית. מעיון בהחלטות האסיפה הכללית החל מחודש מאי 2015, עולה כי האסיפה הכללית לא מינתה לחברה רואה חשבון, ומכאן שהמשיבים לא העלו לאישור האסיפה הכללית מינוי רואה חשבון לחברה.

ח.
סעיף 60 לחוק החברות, מחייב את החברה לקיים אסיפה כללית אחת לשנה לפחות. המשיבים לא כינסו את האסיפה הכללית של החברה ובכך הפרו את ההוראה האמורה.

ט.
החברה לא עדכנה את רשימת בעלי המניות, הדירקטורים ושינוי ההון הרשום של החברה אצל רשם החברות. ביום 25.6.2017 הוכרזה החברה כחברה מפרת חוק ובמשך תקופה של כשנה וחצי לא תיקנו המשיבים את הליקויים בגינם הוכרזה החברה כחברה מפרה. בכך יש כדי ללמד על האופן הלקוי בו מנהלים המשיבים את החברה.

י.
המבקש כופר בטענות המשיבים כאילו פעל בחוסר תום לב או התחרה בפעילות החברה. כן טוען המבקש כי המשיבים לא הציגו מקור משפטי האוסר עליו להתחרות בפעילותן של החברה או חברת הבת.

יא.
טענת המשיבים לפיה המבקש מנסה להשתלט על החברה ופעילותה בדרך של המרת הלוואתו למניות, אינה יכולה להועיל למשיבים. גם אם יחליט המבקש לעשות כן, מדובר בפעולה כדין שהמשיבים הסכימו לה כאשר נטלו מהמבקש הלוואה.

יב.
בין הצדדים נוהל משא ומתן לרכישת חברת הבת על ידי המבקש ולקראת רכישת חברת הבת, "נערך לכאורה המבקש להמשך הפעלתה בהתאם לשיקול דעתו העסקי, ובין היתר התכוון להציע ללקוחות חברת הבת מוצר המתחרה למוצר המיוצר על ידי החברה. המשיבים לא הראו איזה פגם היה בהתנהלות המבקש אילו יישם את תכניתו זו.

יג.
זכותו של המבקש לקבלת הסעדים המבוקשים היא זכות סטטוטורית העולה מהוראות קוגנטיות של חוק החברות, ואינה תלויה בתום ליבו של המבקש או בכך שהמבקש לא מתחרה במשיבים. זכותו של המבקש אינה מותנית ברלוונטיות של המסמכים או בנטל הכרוך בהמצאתם שבנסיבות כאן אינו כבד.

יד.

יש להבחין בין החברה לחברת הבת, לפי שלחברת הבת יש דירקטוריון ובעלי מניות שונים מאלה של החברה וטענות המשיבים נגד המבקש נוגעות לחברת הבת ולא לחברה.

טו.
טענות המשיבים המוכחשות באשר להוראות סעיף 185 (א) לחוק החברות, נוגעות רק למימוש הוראות סעיף זה ביחס לדרישה לקבלת החלטות הדירקטוריון ואין בהן כדי לשלול את זכותו של המבקש לקבל לעיונו מסמכים אחרים.

טז.
סעיף 184 לחוק החברות, קובע כי לכל אחד מבעלי המניות זכות עיון בפרוטוקולים של ישיבות האסיפה הכללית של החברה. אמנם המשיבים צירפו לתשובתם פרוטוקולים של ישיבות האסיפה הכללית (נספח 11) אולם מחקירתו של המשיב התברר כי קיימים פרוטוקולים נוספים שלא צורפו. עוד טוען המבקש, כי הוא זכאי לקבל לעיונו גם פרוטוקולים של ישיבות האסיפה הכללית מהתקופה שקדמה למועד בו הפך לבעל מניות בחברה.

יז.
סעיף 184 לחוק החברות, קובע כי בעלי המניות זכאים לעיין במרשם בעלי המניות. המשיבים לא התנגדו לסעד זה ואף צירפו את נספחים 6 ו – 7, אולם המרשם שצורף חסר פרטים אודות מועדי הרכישה או העברה של מניות ועל כן, נדרש שהמשיבים ימסרו לעיון המבקש מרשם בעלי מניות מעודכן.

יח.
המבקש זקוק לדוחות החברה כדי לקבל החלטה האם להמיר את הלוואת הבעלים שהעמיד לחברה למניות ולפקח על אופן ניהול החברה על ידי המייסדים. על כן, מבוקש להורות למשיבים להעביר לעיון המבקש את הדוחות הכספיים של החברה.

יט.
סעיף 186 (א) לחוק החברות, קובע כי לפי דרישת בעל מניות על דירקטוריון החברה להמציא לו הודעה מאושרת בידי רואה החשבון של החברה ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה לכל אחד מהדירקטורים. חובה זו אינה מותנית בתנאי כלשהו הנוגע להתנהלותו של בעל המניות ועל כן, על המשיבים להעביר למבקש הודעה כאמור.

כ.
סעיף 63 (א) לחוק החברות, קובע כי דירקטוריון החברה יכנס אסיפה כללית מיוחדת לדרישת בעל מניות המחזיק לפחות ב – 10% מהון המניות המונפק של החברה. במועד משלוח מכתב הדרישה (5.3.2018) החזיק המבקש ב – 12.5% מהון המניות המונפק של החברה ועל כן, דירקטוריון החברה חייב היה לכנס אסיפה כללית מיוחדת. משכך ובהתאם להוראות סעיף 65(א) לחוק החברות, מבוקש להורות על כינוס אסיפה כללית מיוחדת בהתאם לכתב הזימון שצורף כנספח א' להמרצת הפתיחה. לחילופין, מבוקש להורות למשיבים לזמן אסיפה כללית שנתית אשר על סדר יומה כל נושא שיידרש על ידי המבקש.

כא.

סעיף 185 (א) לחוק החברות, קובע שבעל מניה זכאי לקבל לעיונו כל מסמך הנמצא ברשות החברה אם המסמך דרוש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית. המבקש עתר לזמן אסיפה כללית אשר תדון בטענותיו כלפי המשיבים, חברי הדירקטוריון והמייסדים. בנסיבות אלה, זכאי המבקש לעיין בפרוטוקולים ובהחלטות הדירקטוריון כדי לממש את הפיקוח על אופן ניהול ענייני החברה על ידי המשיבים.

טענות המשיבים
:

א.
המבקש מחזיק במניות החברה ובנוסף מחזיק הוא ב – 30% מהון המניות המונפק של חברת הבת בה הוא משמש כדירקטור יחיד.
למרות זאת, החל מחודש אוקטובר 2017 פועל המבקש "לפגוע בעסקי קבוצת סימגו, לנסות לחסלה, ולהשתלט על נכסיה, לרבות פעילותה והקניין הרוחני שלה, תוך שהוא משדל עובדים בחברה לעבור לעבוד בחברה חדשה שפתח, המתחרה בחברה, ואגב כך מנסה להשתלט על הטכנולוגיה של החברה".

ב.
בחקירתו אישר המבקש כי ביום 14.11.2018 העלה פוסט במסגרתו הודיע כי הוא משיק, באמצעות חברות בבעלותו, מוצר חדש בטכנולוגיה של סים וירטואלי אותו פיתח במשך שנתיים, המתחרה באופן ישיר במוצריה של החברה. זאת, בזמן ששימש
coo
בחברה, דירקטור בחברת הבת ובעל מניות בחברה ובחברת הבת. ועוד. ביום 28.11.2017 פנה המבקש במייל לכל ספקי החברה והודיע להם כי הוא מתכוון לנקוט בהליכים לפירוק החברה ועל כן הוא מייעץ להם להימנע מכל התקשרות עם החברה. המבקש שידל עובדים של החברה לנטוש אותה ולעבור לעבוד בחברה מתחרה. במייל ששלח ללקוחות וספקים של החברה בהם
passpod
, בחודש דצמבר 2017, פירט המבקש את תכניתו להשתלט על החברה ולקחת נכסים וזכויות של החברה.

ג.
המבקש הוא הבעלים של
the social data
ו –
toolbox network pte
ושל אפליקציית
yogofi
העוסקת במתן שירותי סים וירטואלי, ומדובר בדיוק באותם השירותים שמספקת החברה ללקוחותיה. ועוד. המבקש נטל מהחברה את רשימת הלקוחות שלה לצורך הקמה וקידום עסק המתחרה בחברה.

ד.
המבקש מכר את מניותיו בחברה לשלושה משקיעים יפניים ללא ידיעתה של החברה תוך הפרת זכות הסירוב הראשונה הקבועה בתקנון החברה. בהמשך שלח המבקש למשקיעים היפניים הודעה לפיה הוא מתכוון לנקוט בהליכים לפירוק החברה והודיע להם כי השקעתם לא תומר למניות. ביום 10.10.2018 הגישו המשקיעים היפניים תלונה נגד המבקש למשטרת סינגפור. תלונה זו גרמה לחברה נזק תדמיתי ועל מנת לצמצם את הנזק פעל מר שלוש להשגת אישור בעלי המניות להעברת המניות שנמכרו למשקיעים היפניים.

ה.
סעיף 185 לחוק החברות, קובע מגבלות לזכות העיון של בעל מניות במסמכי החברה. החברה דחתה את בקשתו של המבקש לעיין במסמכי החברה, משום שהמבקש שם לעצמו מטרה לפעול באופן "שיטתי וקיצוני" נגד החברה להתחרות בה ולנסות לחסלה. לגישת החברה, העברת המסמכים המבוקשים ובמיוחד דוחותיה הכספיים של החברה ישמשו את המבקש "על מנת להעמיק את הפגיעה שלו בחברה". כן טוענים המשיבים כי מבלי לפגוע באמור לעיל, הסכימו להעביר חלק מהמסמכים הנדרשים לידיו של המבקש, "יחד עם זאת, לגבי הדו"חות הכספיים של החברה, מסרבת החברה להעבירם לידי המבקש, משום שאלו מכילים את המידע הרגיש ביותר עבור החברה, בייחוד לאור הנסיבות הרגישות בין הצדדים, התביעה העומדת על הפרק והרקע שהוצג לכבוד בית המשפט בעניין התנהלותו של המבקש וניסיונו לפגוע בחברה ולגנוב את פעילותה".

ו.
קודם להגשת המרצת הפתיחה החזיק המבקש בידיו כמעט את כל המסמכים והנתונים המבוקשים בהמרצת הפתיחה, ומסמכים שאין בידיו אינם נחוצים לו, בוודאי לא לצורך ביצוע תפקיד כלשהו בחברה "ויש חשש כי אם יקבל אותם לידיו, ישתמש בהם בניגוד לטובת החברה, ועל מנת לפגוע בה". זאת ועוד. הבקשה כוללנית וגורפת וכל מטרתה "להוות משקל נגדי לתביעה שהוגשה ע"י המשיבה 1 נגד המבקש".

ז.
ככל שהמבקש מעוניין שבא כוחו ישתתף באסיפה הכללית רשאי הוא לחתום על מסמך
proxy
ואזי בא כוחו יוכל להשתתף במקומו באסיפה הכללית. על כן, יש לדחות את הבקשה בעניין זה.

ח.
המבקש מחזיק כיום 320,305 מניות מסוג בכורה א' המהוות 7.78% מהון המניות המונפק של החברה לרבות
esop
, מכאן שאין הוא יכול לדרוש לזמן אסיפה כללית מיוחדת. ועוד. ביום 8.8.2018 התקיימה אסיפה כללית בנוגע להגדלת הון המניות של החברה לשם הקצאת מניות כאמור בהחלטת דירקטוריון החברה מיום 26.7.2018. המבקש לא התייצב לאסיפה האמורה ולא שלח נציג מטעמו. בכך יש כדי ללמד שהדרישה לקיום אסיפה כללית היא דרישה "קטנונית" והמבקש כלל לא טורח להתייצב לישיבות האסיפה הכללית.

ט.
אף שמדובר במידע רגיש וחסוי שאין הצדקה להעבירו, מסכימים המשיבים להעביר לעיון בית המשפט מידע אודות שכרם, כדי שבית המשפט יתרשם וילמד על אופיים של הצדדים לתובענה. כן מבהירים המשיבים כי "אינם מקבלים שכר עבור תפקידם זה בחברה. יותר מכך – המשיבים 2 – 3, אשר עובדים בחברה יומם וליל, כבר ארבע שנים, ואמורים להשתכר בשכר חודשי של כ – 38,000 ₪ על פי הסכמי ההעסקה שלהם, לא משכו שכר לאורך רוב התקופה הנזכרת לעיל". המבקש לא הבהיר מה האינטרס שלו בקבלת הנתונים אודות שכרם של המשיבים "מלבד להציק או לנסות ולהטיל דופי במייסדים לצרכיו הפרטיים".

י.
טענת המבקש לאי מתן זכות מצרנות, מהווה הרחבת חזית. מכל מקום הקצאת המניות אליה מתייחס המבקש אינה הקצאה חדשה אלא המרת חוב למניות בהתאם להסכמי הלוואה שאינם מחייבים מתן זכות סירוב לבעלי המניות והן אושרו בישיבות מהן בחר המבקש להיעדר.

יא.
יש לדחות את התביעה נגד משיבים 2 ו - 3, משום הסעד המבוקש מופנה נגד החברה ואין למבקש עילה או יריבות עם משיבים 2 ו – 3.


דיון

1.
עיקרה של המרצת פתיחה נוגע לתנאים ולנסיבות בהן זכאי בעל מניות בחברה לקבל לידיו מסמכים ונתונים אודות החברה, ובעניין זה עוסק הפרק השני בחלק החמישי לחוק בחברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

סעיף 183 לחוק החברות, קובע:

"זכויותיו וחובותיו של בעל מניה הן כקבוע בחוק זה, בתקנון החברה ולפי כל דין".

סעיף 183 לחוק החברות, "מזרים" אל היחסים שבין בעלי המניות ובין עצמם ואל היחסים שבין בעלי המניות לבין החברה ונושאי המשרה בה, את הדין הכללי, וככל שלא נקבעו בחוק החברות או בתקנון החברה הוראות הנוגעות ליחסים האמורים ניתן להחיל על יחסים אלה, נורמות מן המשפט האזרחי הכללי ובכלל זה חובת תום הלב וההגינות, החלות בענייננו גם מכוח הוראות סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973.
2.
סעיף 184 לחוק החברות, קובע:

"לבעלי מניות זכות עיון במסמכי החברה המפורטים להלן:
(1)
פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, כאמור בסעיף 90;
(2)
מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים כאמור בסעיף 129;
(3)
מסמך שברשות החברה, כאמור בסעיף 185;
(4)
תקנון ודוחות כספיים כאמור בסעיף 187;
(5)
כל מסמך שעל החברה להגיש לפי חוק זה ולפי כל דין לרשם החברות או לרשות לניירות ערך, העומד לעיון הציבור ברשם החברות או ברשות ניירות ערך, לפי העניין".

סעיף 185 לחוק החברות, קובע:




"
(א)
בעל מניה זכאי לדרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה:
(1)
המסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו – 168 עד 275;
(2)
בחברה פרטית – אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה.
(ב)
החברה רשאית לסרב לבקשתו של בעל מניה אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או שיש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט, או שגילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה."

סעיף 186 לחוק החברות, קובע:

"
(א)
דירקטוריון של חברה שאינה תאגיד מדווח החייבת למנות רואה חשבון מבקר חייב, לפי דרישה של בעל מניה, אחד או יותר, שלו עשרה אחוזים לפחות מכוח ההצבעה בחברה, להמציא לו הודעה מאושרת בידי רואה החשבון המבקר של החברה, ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה החברה לכל אחד מהדירקטורים ושל ההתחייבויות לתשלומים שקיבלה על עצמה, לרבות לעניין תנאי פרישה, בכל אחת משלוש השנים האחרונות שנערכו לגביהן דוחות כספיים של החברה; הסכום יכלול גם תשלומים שקיבל דירקטור בהיותו נושא משרה בחברת בת של החברה.
(ב)
מצא הדירקטוריון כי הדרישה מוגשת שלא בתום לב, רשאי הוא לסרב לה".

סעיף 187 לחוק החברות, קובע:

"
(א)
כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה, לפי בקשתו, העתק מהתקנון וכן, בחברה שאינה תאגיד מדווח, לקבל העתק מהדוחות הכספיים, כאמור בסעיף 173 (ד).
(ב)
..."



3.
לאור האמור עד כאן, אבחן את טענות הצדדים ביחס לנתונים ולמסמכים בהם מבוקש לעיין.

הפרוטוקולים של ישיבות האסיפה הכללית בחברה
.

4.
סעיף 90 לחוק החברות, קובע כי חברה חייבת לערוך פרוטוקולים של ההליכים באסיפה הכללית ולשמור אותם לתקופה של 7 שנים ממועד האסיפה. סעיף 184 (1) כמו גם סעיף 90 (ג) לחוק החברות, קובעים כי בעל מניות רשאי לעיין בפרוטוקולים של האסיפה הכללית, ללא כל תנאי או סייג.

לא מצאתי בסיכומי המשיבים מענה שיש בו כדי לשלול את הזכות המוקנית למבקש לעיין בפרוטוקולים של ישיבות האסיפה הכללית של החברה עד 7 שנים ממועד כל אחת מישיבות האסיפה הכללית של החברה. כך גם מתחייב מחובת תום הלב וההגינות, מקום שאין מחלוקת שהמבקש השקיע בחברה סכומים לא מבוטלים בציפייה לריווח מפעילותה של החברה. לפיכך ומשעל פי נסח רשם החברות החברה נרשמה ביום 29.9.2014, נראה כי במועד הגשת המרצת הפתיחה (15.6.2008) טרם חלפו 7 שנים מישיבת האסיפה הכללית הראשונה של החברה, ועל כן, זכאי המבקש לעיין בפרוטוקולים של כל ישיבות האסיפה הכללית של החברה, ללא קשר למועד בו הוקצו לו מניות החברה.

מרשם בעלי מניות מעודכן של החברה

5.
סעיף 127 לחוק החברות, מחייב חברה לנהל מרשם בעלי מניות . סעיף 129 לחוק החברות, קובע כי מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים יהיו פתוחים לעיונו של כל אדם. כך גם קבוע בסעיף 184 (2) לחוק, ביחס לבעל מניות. לא מצאתי בסיכומי המשיבים טענה לעניין זה ונוכח הוראות סעיפים 129 ו – 184 (2) לחוק החברות,
זכאי המבקש לעיין במרשם בעלי המניות המעודכן של החברה.

הדוחות הכספיים של החברה

6.
סעיף 173 (ד) לחוק החברות, קובע כי בעל מניה זכאי לקבל העתק של הדוחות הכספיים ושל חוות דעתו של רואה החשבון המבקר לגביהם. כך גם נקבע בסעיף 184 (4) לחוק. זאת, ללא כל סייג או הגבלה.

לטענת המשיבים, החברה סירבה לבקשת המבקש לעיין בדוחותיה הכספיים משום שסברה
שהם "ישמשו את המבקש על מנת להעמיק את הפגיעה שלו בחברה" ואת הסירוב האמור סומכים המשיבים על הוראות סעיף 185 לחוק החברות (שם, סעיף 11).

טענת המשיבים כאילו המבקש פועל נגד טובת החברה, מתבררת במסגרת התביעה שהגישו החברה וחברת הבת נגד המבקש בבית משפט השלום ובהתחשב בסעדים המבוקשים כאן, אין מקום להידרש לטענות אלה של המשיבים. לכך יש להוסיף, כי אפילו יימצא ממש בטענת המשיבים, ואיני מביע עמדה בעניין זה, אין בטענה זו כדי לסייע למשיבים מקום שמדובר בדוחות הכספיים של החברה, אשר כאמור זכותו של בעל מניה לעיין בהם, נקבעה בסעיפים 173 (ד) ו -
184 (4) לחוק החברות שאינו כולל את הסייג הקבוע בסעיף 185 (ב) לחוק, עליו מצביעים המשיבים. בהקשר זה אוסיף כי לא מצאתי שיש באמור ברע"א 6830/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין) הנזכר בסיכומי המשיבים, ועוסק ביישום הוראות סעיף 185 לחוק החברות, כדי לסייע למשיבים.

על כן, זכאי המבקש לעיין בדוחות הכספיים של החברה לשנים 2014, 2015, 2016, 2017 ו – 2018.

תשלומים לדירקטורים

7.
סעיף 186 (א) לחוק החברות, קובע כי בעל מניות המחזיק 10% לפחות מכוח ההצבעה בחברה זכאי לקבל מדירקטוריון החברה הודעה מאושרת בידי רו"ח של החברה ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה החברה לכל אחד מהדירקטורים. אלא שבניגוד לטענתו של המבקש כאילו זכותו האמורה אינה מותנית בתנאי כלשהו (סעיף 37.2 לסיכומי המבקש), על פי הוראות סעיף 186 (ב) לחוק, דירקטוריון החברה רשאי לסרב לדרישה כזו אם מצא שהדרישה מוגשת "שלא בתום לב".

לטענת המשיבים, המידע אודות שכרם הינו מידע רגיש וחסוי ואין כל הצדקה להעבירו
למבקש, והם מוכנים להעמיד מידע זה לעיונו של בית המשפט. בסיכומיהם הבהירו המשיבים כי הם עובדים בחברה תקופה של ארבע שנים ולאורך רוב התקופה האמורה לא משכו שכר, אף שעל פי הסכמי השכר שלהם היו אמורים להשתכר כ – 38,000 ₪ לחודש (שם, סעיף 50.2).

בהמרצת הפתיחה כמו גם בתצהירו לא העלה המבקש טענות באשר לגובה שכרם של המשיבים והוא לא הסביר מדוע הוא צריך את הפרטים הנוגעים לשכר המשיבים. גם בסיכומי המבקש לא מצאתי טעם לבקשה זו למעט אמירה כללית כאילו התנהלות המשיבים מצדיקה "פיקוח מחמיר מצד בעלי מניות החברה". משלא נמצא טעם ממשי לדרישת המבקש לחשוף את התשלומים ששילמה החברה למשיבים, נראה כי יש מקום למנוע חשיפת פרטים אלה הנוגעים לצנעת הפרט, מכוח הוראות סעיף 186 (ב) לחוק החברות, הקובע כי מקום שדרישה למסור הודעה הכוללת פירוט התשלומים ששולמו לדירקטורים לוקה בחוסר תום לב, רשאי דירקטוריון החברה לסרב לה.
נוכח מסקנתי שלעיל, למרות שביום הדרישה (5.3.2018) החזיק המבקש מעל 10% מהון המניות המונפק של החברה כפי שיפורט להלן, אין להיעתר לסעד של קבלת הודעה המפרטת את שכר הדירקטורים. בהעדר סיבה של ממש שמציג המבקש ועל רקע ההליכים המתנהלים בין הצדדים אין מקום להתערב בשיקול דעת הדירקטוריון שעה שזה סירב למסור המידע האמור.

כינוס אסיפה כללית שנתית או מיוחדת.

8.
סעיף 60 (א) לחוק החברות, קובע: כי חברה תקיים אסיפה שנתית בכל שנה ולא יאוחר מתום חמישה עשר חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה.

סעיף 61 לחוק החברות, קובע כי חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנונה הוראה לפיה אינה חייבת לקיים אסיפה שנתית, ואזי רשאית החברה שלא לקיים אסיפה שנתית אלא ככל שנדרש למנות רואה חשבון לחברה או במקרה בו בעל מניות או דירקטור דרש לקיים אסיפה שנתית.

סעיף 62 לחוק, קובע כי אם לא התקיימה אסיפה שנתית כאמור בסעיף 60 לחוק או לפי דרישת בעל מניה או דירקטור, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל מניה או דירקטור, להורות על כינוס אסיפה כללית שנתית.

9.
אשר לכינוס אסיפה מיוחדת, קובע סעיף 63 (א) לחוק החברות, כי דירקטור או בעל מניה המחזיק בלפחות 10% מההון המונפק של החברה ואחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה בחברה, רשאי לדרוש מדירקטוריון החברה לכנס אסיפה מיוחדת, והדירקטוריון יזמן אסיפה מיוחדת בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה.

סעיף 65 (א) לחוק, קובע כי במקרה שדירקטוריון החברה לא זימן אסיפה מיוחדת לדרישת בעל מניות או דירקטור, רשאי בית המשפט לבקשת הדורש, להורות על כינוס אסיפה מיוחדת.

10.
בסעיף 4 למכתב הדרישה מיום 5.3.2018 (נספח 3 להמרצת הפתיחה), דרש המבקש מהחברה לזמן "אסיפה מיוחדת" שעל סדר יומה דיווח על ענייניה השוטפים של החברה, מעשיהם ומחדליהם של דירקטורים בחברה ומעשיהם ומחדליהם של בעלי מניות בחברה. במכתב התשובה מיום 29.3.2018 (נספח 4 להמרצת הפתיחה) נדחו דרישותיו של המבקש ובכלל זה הדרישה לזמן אסיפה מיוחדת.

לטענת המשיבים אין המבקש זכאי לדרוש זימון של אסיפה מיוחדת, מאחר והוא מחזיק ב – 320,305 מניות מסוג בכורה א' של החברה, המהוות 7.78% מהון המניות המונפק של החברה לרבות אופציות שהוקצו לעובדים.

11.
סעיף 63 לחוק החברות, קובע כי בעל מניות המחזיק 10% מהון המניות המונפק זכאי לדרוש כינוס של אסיפה מיוחדת. מעיון במרשם בעלי מניות ואופציות – ספטמבר 2018 (נספח 6 לתשובת המשיבים) עולה כי צורפו למרשם 765,095 אופציות המצויות בנאמנות (
esop
) ובחקירתו אישר מר אבי בן שלוש כי יש אופציות שלא הוקצו לאף אחד (ש' 8 ע' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 19.12.2018). מכל מקום, ובהתאם להוראות סעיף 63 (א) (2) לחוק החברות, שיעור המניות שבידי המבקש נגזר מהון המניות המונפק, במועד הדרישה, ולא מהאופציות שהקצתה החברה. בהתאם, נראה כי סך המניות שהנפיקה החברה בחודש מרץ 2018 עומד על 3,349,820 ( 769,095 – 4,118,915).

על פי הרישום בנספח 6 למבקש 320,305 מניות לעומת זאת במרשמי רשם החברות, נרשם כי למבקש 340,304 מניות בכורה א'. בסעיף 18.1.4 לתצהירו מאשר מר אבי בן שלוש בהגינותו, כי במועד הדרישה (5.3.2018) החזיק המבקש ב – 340,304 מניות בכורה א' של החברה. עוד מאשר מר אבי בן שלוש שביום 8.8.2018 החליטה האסיפה הכללית של החברה על הגדלת הון המניות של החברה. כאמור מרשם בעלי המניות והאופציות נכון לספטמבר 2018, וממילא מבטא הוא גם את הגדלת הון המניות המונפק של החברה ביחס להון המניות של החברה ביום 5.3.2018. בהתחשב בכל אלה, נראה כי נכון למועד דרישתו לזמן אסיפה מיוחדת החזיק המבקש למעלה מ – 10% מהון המניות המונפק של החברה ובהתאם היה זכאי לדורש כינוס אסיפה מיוחדת.

אלא, שבינתיים, כונסה אסיפה כללית ובין הצדדים התגלע סכסוך המתברר בבית המשפט, ובמצב דברים זה, איני רואה שיש טעם בכינוס אסיפה מיוחדת שתדון באופן התנהלותם של המשיבים. לכך יש להוסיף שמונה דירקטור מקרב בעלי המניות המחזיקים במניות בכורה. בהתחשב בכל אלה, איני רואה לנכון להורות על כינוס אסיפה מיוחדת. יובהר כי אין באמור כדי לשלול מהמבקש זכות להגיש בקשה לכינוס אסיפה מיוחדת בכפוף להוראות סעיף 63 לחוק החברות, אם וככל שימצא לנכון לעשות כן בעתיד בהנחה שאחזקותיו בחברה יהיו במועד הדרישה בשיעור המקנה לו זכות זו.

12.


בחקירתו אישר מר אבי בן שלוש שהחברה לא כינסה אסיפה שנתית (ש' 4 ע' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 19.12.2018). לפיכך, ובהתאם לבקשתו החילופית של המבקש (סעיף 38.9) והוראות סעיף 62 (א) לחוק החברות, יש להורות על כינוס אסיפה כללית שעל סדר יומה הנושאים הקבועים בסעיף 60 (ב) לחוק.

החלטות ופרוטוקולים של דירקטוריון החברה

13.
את דרישתו לקבל לעיונו את ההחלטות והפרוטוקולים של דירקטוריון החברה סומך המבקש על הוראות סעיף 185 (א) (2) לחוק החברות, הקובע כי בעל מניות זכאי לדרוש מהחברה לעיין במסמך הדרוש לו לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה.

אכן, המבקש עתר להורות למשיבים לכנס ישיבת אסיפה כללית ובינתיים כונסה אסיפה כאמור, אולם בשלב זה, אין על סדר היום של החברה זימון לישיבת אסיפה כללית וממילא טרם ידוע מה יהיו הנושאים שעל סדר יומה. על כן, אין מקום להקדים את המאוחר ולהעביר לעיון המבקש את ההחלטות והפרוטוקולים של דירקטוריון החברה. לכך יש להוסיף, כי מדובר בדרישה כללית ומכבידה שאינה מצביעה על החלטה או עסקה מסוימת שנדונה בדירקטוריון החברה, וגם בכך יש כדי להצדיק את דחייתה, מקום שסעיף 185 (א) (2) נועד לאפשר לבעל מניה לעיין במסמך קונקרטי של החברה הדרוש
לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית.

לפני סיום

14.


בסיכומיו טוען המבקש כי המשיבים מנהלים את החברה תוך כדי קיפוחו וקיפוח עובדי החברה, ובכלל זה שללו ממנו המשיבים זכות להשתתף בהקצאת מניות חדשות בחברה, הסתירו מידע מבעלי המניות, לא ערכו דוחות כספיים, לא מינו רואה חשבון מבקר, לא דיווחו לרשם החברות כנדרש והחברה הוכרזה כמפרת חוק (סעיפים 10, 16, 17, 18, 19 ו – 21).
עוד טוען המבקש כי המבקשים סירבו להמציא לעיונו מסמכים ונתונים של החברה רק לאחר שדרש לפרוע חלק מהלוואת הבעלים שהעמיד לטובת החברה (סעיף 13). עניינו של ההליך כאן בזכותו של המבקש לקבל לעיונו נתונים ומסמכים של החברה, ועל כן, איני רואה צורך להידרש לטענות אלה של המבקש מעבר למפורט לעיל בקשר עם הסעד המבוקש.

15.
טענת המשיבים, לפיה יש לדחות את התביעה נגדם משום שהסעדים המבוקשים מופנים נגד החברה, אינה מקובלת עלי. החברה אין לה ידיים ורגליים והמעשים או המחדלים המיוחסים לה נעשים בפועל על ידי מנהליה המשיבים, והם בבחינת בעל דין נדרש לביצוע פסק הדין. על כן, גם אם הצווים מופנים אל החברה המשיבה, אין לדחות את התביעה נגד המשיבים.



סוף דבר

אני מקבל את התביעה בחלקה ומורה למשיבים להמציא למבקש, בתוך 20 ימים, את המסמכים שלהלן:

א.
החלטות והפרוטוקולים של ישיבות אסיפת בעלי המניות בחברה מיום רישומה ועד ליום מתן

פסק דין
זה, כאמור בסעיף 4 שלעיל.
ב.
מרשם בעלי מניות מעודכן של החברה, כאמור בסעיף 5 שלעיל.
ג.
דוחות כספיים של החברה לשנים 2014, 2015, 2016, 2017 ו – 2018, כאמור בסעיף 6 שלעיל.

כמו כן, אני מורה למשיבים לכנס אסיפה כללית שנתית בתוך 30 ימים, כאשר על סדר יומה ייכלל כל נושא שיידרש על ידי המבקש.

בנסיבות ובהתחשב בתוצאה כמפורט לעיל אני מחייב את המשיבים לשלם למבקש את הוצאות המשפט חלק מן האגרה ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל
של
20,000 ₪


מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים
ניתן היום,
י"ב טבת תש"פ, 09 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט מחוזי 35729-06/18 see kok yang נ' סימגו מובייל בע"מ, אברהם בן שלוש, אייל שמואלי (פורסם ב-ֽ 09/01/2020)