פסקי דין על משה דיין | פסקי דין על יצחק דיין | פסקי דין על עו"ד עוזי מור - כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל | פסקי דין על מג'יק סאנרייז ואח' |

8374/19 עא     22/01/2020




עא 8374/19 משה דיין, יצחק דיין נ' עו"ד עוזי מור - כונס הנכסים הרשמי, בנק דיסקונט לישראל, מג'יק סאנרייז ואח'




החלטה בתיק ע"א 8374/19


בבית המשפט העליון


ע"א 8374/19



לפני:

כבוד השופט נ' סולברג


המבקשים:
1. משה דיין


2. יצחק דיין


נ


ג


ד

המשיבים:

1. עו"ד עוזי מור - כונס הנכסים הרשמי


2. בנק דיסקונט לישראל


3. מג'יק סאנרייז

4. מלונות פתאל

5. קיבוץ איילות

6. הכונס הרשמי

בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.11.2019 בת"א 1764/01 שניתנה על ידי כבוד השופט ח' ברנר – סג"נ

בשם המבקש 1:
עו"ד חן פלצ'י
; עו"ד דור דיין

בשם המבקש 2:
עו"ד רוני קרדונר

בשם המשיב 2:
עו"ד צוריאל לביא
; עו"ד יריב שלום
; עו"ד עומר מאירי; עו"ד יוני שטינמץ

בשם המשיבות 3-4:
עו"ד כפיר ידגר; עו"ד אלי שחר

בשם המשיב 5:
עו"ד חגי שבתאי

בשם המשיב 6:
עו"ד אסף ברקוביץ

החלטה

1.
בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.11.2019 בפר"ק 1764/01 (השופט
ח' ברנר
, סג"נ).

2.
עניינה של בקשה זו – הסכם למכירת מקרקעין הסמוכים לקיבוץ אילות (להלן:
הקיבוץ
)
, שעליהם בנוי מלון 'מג'יק סאנרייז קלאב'. המלון נבנה בשנות התשעים של המאה הקודמת, על רקע שיתוף פעולה בין הקיבוץ, לבין המבקש 2, יצחק דיין

, וחברות שבבעלותו (להלן:
קבוצת דיין
). במסגרת המיזם המשותף, העמיד הקיבוץ שטחים לטובת בניית המלון, בעוד שהפרוייקט בוצע על-ידי חברה בבעלות משותפת של קבוצת דיין והקיבוץ – אילונית פרוייקטים תיירותיים בע"מ (להלן:
אילונית
). המיזם מומן באמצעות הלוואות שניתנו לאילונית על-ידי בנק דיסקונט לישראל
בע"מ (להלן:
הבנק
). כבטוחה להלוואות, נחתמו על-ידי אילונית אגרות חוב לטובת הבנק, במסגרתן שועבדו המקרקעין האמורים, הבינוי שעליהם, וכל הזכויות הנובעות מהמקרקעין ומהפרוייקט. לימים, הפרה אילונית חלק מהתחייבויותיה על-פי אגרות החוב, ובעקבות הפרות אלו הגיש הבנק בקשה לכינוס נכסי החברה. הדיון בבקשת הכינוס נמשך כעשור, עד שביום 26.5.2011 ניתן

פסק דין
בבית המשפט המחוזי, בגדרו ניתן צו כינוס לנכסי החברה, ומונה עו"ד עוזי מור ככונס לנכסיה (להלן:
כונס הנכסים
). בהמשך, ביום 23.6.2011, חתם בית המשפט המחוזי על פסיקתא, במסגרתה נקבע כי גובה החוב של אילונית לבנק, נכון למועד מתן צו הכינוס, עומד על סכום של 341,687,858 ₪.

3.
במסגרת הליך הכינוס, הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור מכירת המקרקעין והמלון, מאילונית למשיבה 3, 'מג'יק סאנרייז שותפות מוגבלת' (להלן:
הקונה
), שבה שותפים הקיבוץ, והמשיבה 4, רשת מלונות פתאל בע"מ (להלן:
פתאל
). על-פי ההצעה, תשלם הקונה לקופת הכינוס סכום של 73,000,000 ₪, בתמורה לזכויותיה של אילונית במקרקעין. כמו כן הוצע, כי פתאל תרכוש את אחזקותיה של אילונית בחברת התפעול של המלון, פן סאנרייז בע"מ. הבנק נתן את הסכמתו להצעת המכר, חרף העובדה כי אין בתמורה הנ"ל כדי להביא להשבת מלוא החוב של אילונית, ואף לא קרוב לכך. במסגרת הדיון בבקשה, נדונה השאלה מהי הדרך המתאימה למכירת הנכס: מו"מ בילטרלי, בהתאם להצעת כונס הנכסים, או פרסום הזמנה להציע הצעות וקיום הליך התמחרות. כונס הנכסים הרשמי (להלן:
הכנ"ר
), ביקש להותיר את ההכרעה בשאלה זו לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, אולם נטה לדעה כי
"נכון יהיה לבכר את דרך מכירת הנכס באמצעות פרסום הזמנה להציע הצעות"
. המבקשים בבקשה שלפנַי, יצחק דיין
ואחיו משה דיין
(להלן:
יצחק ומשה
), התנגדו לבקשת כונס הנכסים, וטענו כי יש לבצע את המכירה בדרך של פרסום הזמנה להציע הצעות. במהלך הדיון, לפנים משורת הדין, ניתנה ליצחק אפשרות להשמיע את טענותיו, וזאת חרף החלטה קודמת, לפיה נוכח הכרזתו כפושט רגל בהליך מקביל שמתנהל בעניינו – הריהו חסר מעמד להגיש התנגדות למכירת המקרקעין. ספק נוסף התעורר בנוגע למעמדו של משה, שלגביו טענו האחים, כי בשנת 2012 רכש חלק ממניות אילונית, ומכאן מעמדו להתנגדות להצעת המכר. כונס הנכסים חלק על חוקיותה של אותה העברת מניות, וטען בהתאם, כי בדומה ליצחק, גם למשה אין מעמד להתנגד להצעת המכר. מעבר לטענה שעניינה בדרך ביצוע המכירה, טען יצחק, כי לאילונית אין חוב כלפי הבנק, וכי בעניין זה תלויים ועומדים הליכים מקבילים.

4.
בהחלטה מיום 19.11.2019, אישר בית המשפט המחוזי את התקשרות אילונית בהסכם מכר עם הקונה, על-פי הצעתו של כונס הנכסים. בית המשפט דחה את טענותיהם של יצחק ומשה בנוגע לחוב של החברה כלפי הבנק, וקבע כי מדובר ב
"חוב חלוט שלמעשה לא קיימת כיום דרך נראית לעין להשיג עליו ולאיינו"
. עוד נקבע, כי אותם הליכים תלויים ועומדים שאליהם התייחס יצחק, הם למעשה הליכים אישיים שלו במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו, אולם אין בכוחן של החלטות שיתקבלו בנוגע ליצחק, כדי לגרוע מהחוב של החברה לבנק. משכך, קבע בית המשפט, כי על מנת לבסס זכות עמידה להגשת התנגדות, על יצחק ומשה להציג הצעת רכש העולה על סכום החוב החלוט, אשר ערכו הנומינלי הוא למעלה מ-341 מיליון ₪, וערכו הריאלי ככל הנראה עולה על סכום של 500 מיליון ₪. בכל מצב אחר, לא תהיה תועלת לבעלי המניות, האחרונים בסדר הנשייה. הצעות בסדר גודל שכזה, כך נקבע,
"לא היו מעולם וגם לא תהיינה"
. בהקשר זה, התייחס בית המשפט לטענתם של יצחק ומשה, לפיה ישנה הצעה משנת 2017, לרכישת המלון בסכום של 109 מיליון ₪, אולם קבע כי
"לא מדובר בהצעה לרכישת המלון אלא בבקשה לקבלת אשראי מצד ג' בסכום של 109 מיליון ₪ על מנת שניתן יהיה להגיש הצעה לרכישת המלון. ברור אפוא שלא מדובר בהצעה רצינית, ככל שמדובר בכלל בהצעה"
.


בהמשך נקבע, כי בהעדר הצעה בסכום כסף העולה על גובה החוב, ישא הבנק, בהיותו נושה מובטח, במלוא הנזק כתוצאה מאי-השאת התמורה. נוכח הסכמת הבנק להצעת המכר, בא בית המשפט לכלל מסקנה, כי
"לא ניתן היה הלכה למעשה לקבל הצעות טובות יותר, והעובדה שהנושה המובטח מוכן להסתפק בסכום שניתן לכנותו 'נזיד עדשים' ביחס לכלל החוב החלוט כלפיו, היא הנותנת והיא הראייה הטובה ביותר לכך שלא ניתן היה לקבל הצעה טובה יותר"
. אשר להליך ביצוע המכירה, קבע בית המשפט, כי
"אכן דרך המלך למכור נכסים במסגרת הליכי כינוס נכסים היא באמצעות פרסום לציבור הרחב, אלא שהמקרה הנוכחי הוא מקרה חריג"
. בהקשר זה צוין, כי מורכבות העסקה נובעת, בין היתר, מכללי רשות מקרקעי ישראל, לפיהם יש לשריין לטובת הקיבוץ 26% מכל תאגיד שירכוש את המלון. לפי הצעת כונס הנכסים, במסגרת השותפות, מחזיק הקיבוץ ב-49% מהקונה, ולפיכך עונה העסקה המוצעת לתנאי הנ"ל.

5.
המבקשים הגישו ערעור על ההחלטה, ובצדו הגישו את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנַי. לדבריהם, שגה בית המשפט המחוזי שעה שאישר את הסכם המכר ללא התמחרות, ומבלי שניתנה הזדמנות לצדדים נוספים, להציע הצעות רכש אחרות. לטענת המבקשים, האילוצים ביחס לעסקה אינם מצדיקים הימנעות מקיום הליך התמחרות. אשר למעמדם בהליך, סבורים המבקשים כי הם
"זכאים לנסות ולרכוש את הזכויות במלון שהם עצמם קידמו ובנו, ועומדת להם הזכות להציע הצעות לרכישת המלון במסגרת הליך של התמחרות"
. לעניין זה, אין הכרח לשיטתם כי ההצעה תביא לכיסוי החוב במלואו, אלא נדרשת הצעה טובה יותר מההצעות הנוספות שעל הפרק. עוד נטען, כי ליצחק אינטרס אישי במיקסום התמורה מהנכס; הן משום שהיה חלק מגרעין השותפים המקורי, הן משום שאישור העסקה ישפיע על הליכי פשיטת הרגל האישיים שלו.

6.
בתשובות המשיבים – כונס הנכסים, הקונה, פתאל, והכנ"ר – נטענו טענות חופפות בחלקן. להלן יובאו עיקרי הדברים. הקיבוץ הצטרף לתשובת כונס הנכסים, על נימוקיה. המשיבים טענו, כי למבקשים אין מעמד בתיק, שכן יצחק פושט רגל מוכרז, אשר כל זכויותיו מוקנות לנאמן בתיק פשיטת הרגל שלו; מכאן שגם מעמדו של משה מעורער, שכן מניותיו הועברו לו על-ידי יצחק, פושט הרגל, באופן בלתי חוקי. עוד נטען, כי על מנת שיהיה טעם מהותי בהתנגדות המבקשים, שומה עליהם להציג הצעה בסכום העולה על גובה החוב. בהעדר הצעה ריאלית שתביא לכיסוי החוב במלואו, לא יהנו המבקשים מהתמורה שתתקבל ממכירת המלון, ולפיכך אין בסיס להתנגדותם. יתרה מכך נטען, כי למבקשים אין מקור כספי להציע הצעות רלבנטיות, ולקיום התמחרות, וכי לכל אורך הדרך לא נמנעה מהם האפשרות להגיש הצעה מטעמם. אשר להצעת המכר שעל הפרק נטען, כי זו נסמכת על הערכת שמאי עדכנית, לפיה שווי הנכס עומד על סכום של 72,900,000 ₪. כאמור, ההצעה זכתה להסכמה מטעם הבנק, הנושה המובטח, אשר בנסיבות העניין הוא הגורם היחיד העלול להיפגע מאי-השאת התמורה. כמו כן נטען, כי בנסיבות החריגות המאפיינות את הנדון דידן, קיום של הליך התמחרות הוא חסר תוחלת, ובשלב זה אף עלול לפגוע בתמורה המוצעת במסגרת העסקה שאושרה על-ידי בית המשפט המחוזי. נוכח האמור נטען, כי סיכויי הערעור קלושים, ואינם מצדיקים את עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי.

7.
במישור של מאזן הנוחות נטען, כי המבקשים לא הצביעו על נזק שייגרם להם אם לא יעוכב ביצוע עסקת המכר. בהקשר זה צוין, כי נוכח מצבת החובות של אילונית, ובשים לב לניסיונות המכירה שבוצעו עד כה, אין סיכוי שהמבקשים יזכו לקבל כספים כתוצאה ממכירת המלון. לעומת זאת נטען, כי כל עיכוב נוסף במכירת הנכס יעמיד את עסקת המכר בסיכון. בפרט ציין כונס הנכסים, כי הסכם המכר המוצע הותנה בשלושה תנאים מצטברים, אשר קיומם נדרש עד ליום 18.8.2020 (כשנה ממועד חתימת הקונה על ההסכם): אישור העסקה על-ידי בית המשפט ב

פסק דין
חלוט; אישור הממונה על התחרות – אשר התקבל ביום 25.12.2019; אישור רשות מקרקעי ישראל להעברת הזכויות לידי הקונה. הימשכות הליך הערעור, לצד עיכוב ביצוע העסקה, עלולים לגרום לאי-התקיימות התנאי הראשון, ולהכשלת העסקה. בתגובה מטעם הקונה ופתאל נטען, כי המלון מצוי במצב פיסי ירוד, ודרושות עבודות שיפוץ נרחבות. עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי יפגע באפשרות של הקונה ופתאל לבצע שיפוצים במלון, עובר להפעלתו לקראת עונת הקיץ. כתוצאה מכך, תיגרם פגיעה חמורה ברווחיות הצפויה מהמלון, לכשיופעל, ככל שיידחה ערעורם של המבקשים.

דיון והכרעה
8.
למקרא החלטת בית המשפט המחוזי, הבקשה לעיכוב ביצועהּ, והתשובות לבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, אין הצדקה לסטות מן הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיו
"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים"
. המבקשים לא הציגו טעם משכנע, מדוע לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי שעניינה באישור הצעת המכר; לא משיקולי מאזן הנוחות, לא מבחינת סיכויי הערעור.

9.
לטענת המבקשים, היה על בית המשפט המחוזי להורות על קיום הליך התמחרות. בהקשר זה נקבע בפסיקה, כי
"במרוצת השנים התגבש נוהג של בעלי תפקידים לממש נכסים בדרך של התמחרות, אך נוהג זה אינו מחייב בכל מקרה והשיקול העיקרי שצריך בעל התפקיד לשוות לנגד עיניו בבחירת הדרך לביצוע המכר הוא השגת התמורה הגבוהה ביותר האפשרית עבור הנושים"
(ע"א 1267/16
בלו סקאי ליסינג תפעולי בע"מ נ' מיטבית סיבל באר שבע 1995 בע"מ
, פסקה 11 (1.8.2016)). בית המשפט המחוזי לא התעלם בהחלטתו מנוהג זה, ציין כי
"דרך המלך למכור נכסים במסגרת הליכי כינוס היא באמצעות פרסום לציבור הרחב"
, אולם קבע, כי בנדון דידן מוצדק לסטות מאותו נוהג. קביעה זו מנומקת כדבעי, ועל פני הדברים – משכנעת ומקובלת עלי. יסודה במורכבות העסקה, לרבות האילוצים השונים שציין בית המשפט המחוזי, ובהשתלשלות הליכי הכינוס עד לגיבוש הצעת המכר הנוכחית. מטעמים אלו, דומני כי סיכויי הערעור של המבקשים, מבלי לטעת מסמרות, אינם מן המשופרים; וזאת אף מבלי להידרש לטענות הראויות להישמע, שעניינן במעמדם של המבקשים להתנגד להצעת המכר.

10.
שיקולי מאזן הנוחות אינם מטים את הכף לטובת המבקשים. לכאורה, הנפגע העיקרי מאי-קיום הליך התמחרות הוא הבנק, הנושה המובטח, שלא יזכה להשבת מלוא חובו. אלא שהסכמת הבנק להצעת המכר, מעידה על רצונו להסתפק ב'ציפור אחת ביד', לעומת כמה ציפורים על העץ, כשאין לדעת מתי, ואם בכלל, תבוא שעתן, נוכח המבוי הסתום שאליו הגיעו הצדדים בניסיונות המכירה הקודמים. למבקשים ניתנה הזדמנות להציע הצעות עדיפות במסגרת הליך הכינוס, אולם הם לא עשו כן. אמנם המבקשים טענו, כי ישנה הצעה משנת 2017 לרכישת המלון בסכום של 109 מיליון ₪, אולם ביחס ל'הצעה' זו קבע בית המשפט המחוזי, כי אין מדובר בהצעה, אלא בבקשה לקבלת אשראי בסכום זה, על מנת שניתן יהיה להגיש הצעה. מכל מקום, הצעה קונקרטית עדיפה – אַיִן; והפער שבין הצעת המכר הנוכחית, לבין שיעור החוב (החלוט) של אילונית לבנק – ניכר. בנסיבות אלו, גם אם יתקבל ערעורם, המבקשים אינם צפויים להנות מהתמורה שתתקבל ממכירת המלון. משכך, לא יגרם להם נזק ממשי אם לא יעוכב ביצוע המכירה. הדברים נכונים ביתר שאת, מקום שבו מדובר בנכס מסחרי, ולפיכך ככל שייגרמו נזקים למבקשים – וכאמור, מסופקני אם זהו מצב הדברים בענייננו – מדובר בנזקים הניתנים לפיצוי כספי (רע"א 7059/18
עיריית כפר סבא נ' טבצ'ניק
, פסקה 10 (29.1.2019)). מן העבר השני, כאמור בתשובות המשיבים, עיכוב המכירה יכול לגרום לנזקים כספיים לבנק, לקונה ולפתאל. נזקים אלו, עניינם בעיכוב הפעלתו המחודשת של המלון, ובסיכוי מסוים לכישלון העסקה הנוכחית, נוכח התנאים המתלים לקיומה.

11.
בהחלטתי מיום 17.12.2019, ניתן צו ארעי לפיו
"מכירת הנכס תעוכב עד מתן החלטה אחרת"
. ביום 19.1.2020, הגישו המבקשים בקשה בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט, וטענו כי המשיבים הפרו את הצו הארעי, בכך שהם מבצעים במלון עבודות שיפוץ. יחד עם בקשה זו, נתבקש צו זמני להפסקת העבודות והשבת מצב הדברים לקדמותו, כפי שהיה עובר למתן הצו הארעי. לא מצאתי ממש בטענה לפיה העבודות שלכאורה בוצעו בנכס מפרות את הוראות הצו הארעי. צו זה עיכב את השלמת מכירת הנכס – הא ותו לא. כמו כן, נוכח התוצאה שאליה הגעתי, התייתרה הבקשה שעניינה במתן צו זמני להפסקת העבודות.

12.
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי – נדחית; הצו הארעי מיום 17.12.2019 – מבוטל.


המבקשים ישאו בהוצאות המשיב 1 בסך של 6,000 ₪, בהוצאות המשיבות 4-3 בסך של 6,000 ₪, ובהוצאות המשיב 6 בסך של 3,000 ₪.


ניתנה היום, כ"ה בטבת התש"פ (22.1.2020).




ש ו פ ט

_________________________



19083740_o02.docx

שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







עא בית המשפט העליון 8374/19 משה דיין, יצחק דיין נ' עו"ד עוזי מור - כונס הנכסים הרשמי, בנק דיסקונט לישראל, מג'יק סאנרייז ואח' (פורסם ב-ֽ 22/01/2020)