פסקי דין על יצחק מרדכי | פסקי דין על טל מור מרדכי | פסקי דין על רון בן יוסף | פסקי דין על בלהה בן יוסף | פסקי דין על ארופד-סחר ואח' |

25292-01/20 עא     22/01/2020




עא 25292-01/20 יצחק מרדכי, טל מור מרדכי נ' רון בן יוסף, בלהה בן יוסף, ארופד-סחר בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 25292-01-20 מרדכי ואח'
נ' בן יוסף ואח'







לפני
כבוד השופטת
עינת רביד


המבקשים

1
.
יצחק מרדכי
2
.
טל מור מרדכי
ע"י ב"כ עו"ד כנען עומר


נגד


משיבים

1. רון בן יוסף
2. בלהה בן יוסף
ע"י ב"כ עו"ד אילן שרקון

3. ארופד-סחר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסי חן
4. דוד אוביץ (פורמלי)



החלטה

לפני בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, כבוד השופט עמית יריב בתא"ק 29423-01-16, מיום 28.11.2019, במסגרתו נקבע כי על המבקשים והמשיבה 3 לפנות את כל המבנים והגדרות המונעים שימוש סביר ברכוש המשותף במקרקעין הידועים כחלקה 9 בגוש 7023 בבניין ברחוב יהודה ימית 49 ביפו (להלן: המקרקעין או הבניין), וזאת עד ליום 2.2.2020. עוד נפסק כי המבקשים ישלמו למשיבים 1- 2 הוצאות בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪. התביעה התקבלה אף נגד המשיבה 3, בגין מקרקעין סמוכים, ואף היא חויבה בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עו"ד.

תמצית פסק הדין
1.
המשיבים 1- 2 (להלן: המשיבים), אשר רכשו זכויות בקומה השלישית בבניין, הגישו תביעה לפינוי המבקשים והמשיבים 3- 4 מהמקרקעין.
2.
המשיבים טענו בתביעתם כי המבקש 1 רכש זכויות במחסן בגודל של 39.87 מ"ר בקומה הראשונה (להלן: המחסן), אך הזכויות בו טרם הועברו על שמו ברישומי עמידר. המשיבים טענו כי המבקשים מחזיקים ביחידות נוספות במקרקעין ואף בנו במקרקעין בנייה בהיקף ניכר הכוללת בין היתר הצבת גדרות, הקמת סככות והרחבת המחסן והכל ברכוש המשותף של המקרקעין וללא היתר בניה כדין. טענות נוספות הועלו על ידי המשיבים 1- 2 ביחס למשיבים 3- 4 ביחס לחלקה 10 בגוש 7023.
3.
בית המשפט קיבל את תביעת המשיבים וקבע כי המבקשים לא הציגו כל ראיה המוכיחה כי יש להם זכויות במקרקעין (פרט למחסן, שאף ביחס אליו לא נרשמו זכויותיהם הנטענות במרשם הזכויות שמנהלת עמידר כחברה משכנת, אך דומה כי לא הייתה מחלוקת בסוגיה זאת).
4.
בית המשפט הסתמך על תעודת עובד ציבור אשר הוגשה על ידי נציג עמידר במסגרתה נקבע כי חצר הבניין מהווה רכוש משותף שלא הוצמד למי מיחידות המבנה וכן קבע כי היחידות המוחזקות על ידי המבקשים, מוחזקות שלא כדין.
5.
נקבע כי המבנים המוחזקים על ידי המבקשים, פרט למחסן, והנמצאים על המקרקעין, אינם עונים על הגדרת "דירה" כמשמעותה בחוק המקרקעין, שכן הם אינם מהווים יחידה שלמה ונפרדת לבית מגורים או לעסק, ואינם רשומים ככאלה במרשמי עמידר. על כן ובהתאם לסעיף 16 לחוק המקרקעין והיות והמשיבים לא הוכיחו זכות חזקה בלעדית ביחידות נוספות במקרקעין או בחצר המשותפת, או כי היחידות המוחזקות על ידם הוצמדו ליחידה כלשהי במקרקעין, המדובר ברכוש משותף והמשיבים 1- 2 רשאים לדרוש את סילוק ידם של המבקשים, מכוח בעלותם ביחידה, המקנה גם זכות בעלות בחלק יחסי מהרכוש המשותף.
6.
על כן נקבע כי על המבקשים לפנות המקרקעין וזאת עד ליום 2.2.2020, וכן לשלם הוצאות המשיבים 1- 2 בסך של 5,000 ₪, ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.
הבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
7.
המבקשים הגישו בקשה לעיכוכ ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום, אשר נתמכה בתצהירו של המבקש 2. בבקשה נטען כי המבקש 2 הוא בנו של המבקש 1, שהוא זקן תשוש בן 90 הלוקה בנפשו.
8.
לטענת המבקשים עיכוב ביצוע פסק הדין נועד למנוע את הנזק הצפוי באם חלילה יבוצע פסק הדין, נוכח הסעד המבוקש בו להריסת מבנים, אשר יגרום למבקשים נזק בלתי הפיך.
9.
לטענת המבקשים אם יינתן צו לעיכוב ביצוע אזי מה שהיה במשך עשרות שנים הוא שיהיה, קרי שמירת המצב הקיים, שכן באם חלילה לא יינתן הצו הליך הריסת המבנים יגרום לנזק בלתי הפיך. לטענתם אי עיכוב פסק הדין יסכל את הליך הערעור.
10.
עוד טענו המבקשים כי סיכויי הערעור טובים והפנו לעניין זה לכתב הערעור שהוגש על ידם.
תשובת המשיבים
11.
המשיבים 1- 2, הגישו תשובתם לבקשה וטענו כי יש לדחותה, שכן המדובר בערעור אשר סיכוייו קלושים. לעניין כתב הערעור נטען כי המשיבים הגישו בקשה להורות למערערים לתקנו שכן המדובר בערעור מסורבל המחזיק 41 עמודים, ממנו לא ניתן ללמוד מה הן הטענות המשפטיות המועלות כלפי פסק הדין מושא הערעור.
12.
עוד מוסיפים המשיבים כי המבקשים עותרים כי בית המשפט יתערב בממצאים עובדתיים של בית המשפט השלום, כאשר מן המפורסמות היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים שבעובדה.
13.
עוד טענו המשיבים כי המבקשים לא התייחסו בבקשתם לסיכויי הערעור, אלא הפנו לכתב הערעור. זאת ועוד, המבקשים לא פירוט כנדרש את מאזן הנוחות, מבלי להתייחס לעובדות מהותיות לרבות העובדה כי הם אינם מתגוררים במקרקעין, וכי חלק מהפלישה היא בתפיסת חזקה של כל החצר המשותפת וחלק אחר בחזקה בחנות.
דיון והכרעה
14.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני מורה על דחיית הבקשה.
15.
ככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים - סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש באופן שאם יבוצע פסק הדין ובסופו של יום יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 1282/15 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ (24.3.2015)).
16.
אשר לעיכוב ביצוע פינוי מקרקעין, הרי שיש להבחין בין סוגי השימוש במקרקעין: מגורים, עסק, מוסד חינוכי ועוד. עוד נקבע כי כאשר המקרקעין הם בני חליפין ואין להם איכויות מיוחדות אין הצדקה לעיכוב הביצוע (ראו בספרם של בן נון וחבקין, הערעור האזרחי, עמ' 373, מהדורה שלישית, 2012, וכן ראו ע"א 8691/13 לאה ברגר נ' נחום יניב (19.01.2014)
17.
באשר לפינוי מקרקעין המהווים נכס עסקי, נקבע בפסיקה כי הפינוי מהמקרקעין מהווה נזק כספי בר פיצוי, וזאת ככל שיתקבל הערעור, ועל כן אין מקום בנסיבות אלו כדי להצדיק עיכוב ביצוע של פסק הדין [ראו רע"א 10559/06 אברהם דבוש נ' עיריית הרצליה (25.12.2006), ע"א 7246/13 כרמלה מואלים נ' יעקב קרקו
(14.11.2013].
18.
במקרה זה המבקשים אינם טוענים כי המקרקעין משמשים אותם למגורים, ולעניין זה ראו גם סעיף 25 לפסק הדין מושא הערעור, שם הפנה בית המשפט קמא לעדות המבקש 2, לפיה המבקשים אינם מתגוררים במקרקעין, אלא הם מחזיקים שם מחסן המושכר לצד שלישי וכן בחנות המסומנת מספר 10 בתשריט ובחצר המקרקעין. נוכח קביעה זאת לפיה המקרקעין משמשים נכס עסקי המושכר לצדדים שלישיים, פינוי המקרקעין יגרום אך לנזק כספי, שהוא נזק בר פיצוי, כעולה מהפסיקה לעיל.
19.
באשר לעיכוב ביצוע החיוב בהוצאות, אזי ועל פי הפסיקה הכלל הוא כי אין מעכבים חיוב כספי, קל וחומר עת המדובר בחיוב בהוצאות [(ע"א 1256/16 אי.סי. א מצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' עוז ניצן ז"ל (17.4.16)] ועת במקרה הנדון לא ניתן כל נימוק המצדיק עיכוב ביצוע חיוב בהוצאות.
20.
נוכח האמור לעיל, לא מצאתי להידרש לסיכויי הערעור, אך אעיר כי המבקשים כלל לא פירטו את נימוקי הערעור המצדיקים את עיכוב הביצוע והסתפקו בהפניה להודעת הערעור, כאשר בהתאם לפסיקה בקשה לעיכוב ביצוע היא בבחינת "חי הנושא את עצמו" ואין די בהפניה להודעת הערעור (
ע"א (מחוזי ת"א) 56303-11-14
בית משיח שבועון בע"מ נ' תמר כהן, 16.1.15). זאת ועוד, יש ממש בטענות המשיבים כי הודעת הערעור אינה מנוסחת כנדרש והיקפה רחב ביותר ואינו תואם את תקנה 414 לתקסד"א (לעניין זה הוגשה בקשה נפרדת על ידי המשיבים).
סוף דבר
21.
הבקשה נדחית.
22.
המבקשים ישלמו הוצאות המשיבים בסך של 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ה טבת תש"פ, 22 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.










עא בית משפט מחוזי 25292-01/20 יצחק מרדכי, טל מור מרדכי נ' רון בן יוסף, בלהה בן יוסף, ארופד-סחר בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 22/01/2020)