פסקי דין על יוסף שלוסר | פסקי דין על אילן ביטון | פסקי דין על בן ביטון |

37975-08/19 תק     23/01/2020




תק 37975-08/19 יוסף שלוסר נ' אילן ביטון, בן ביטון








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 37975-08-19 שלוסר נ' ביטון ואח'



בפני

כבוד השופט
שלמה בנג'ו

התובע
יוסף שלוסר


נגד

הנתבעים
1.אילן ביטון

2.בן ביטון



פסק דין


בפני
י תביעה כספית על סך 25,000 ₪.
עניינה של התביעה, עבודות שרברבות שבוצעו על ידי הנתבעים.
התובע שכר את שירותי השרברבות,
של הנתבעים, אב ובנו, על מנת להחליף את צנרת המים בביתו.
בין הצדדים נערכה הסכמה, לפיה תמורת החלפת הצנרת, ישלם התובע לנתבעים סך של 13,500 ₪.
התובע טוען כי העבודה בוצעה באופן מרושל, לא מקצועי, נגרמו ליקויים והוא נאלץ להוציא כספים רבים, על מנת לתקן את העבודה.
הנתבעים כופרים בטענות התובע.
הנתבע 1, אביו של הנתבע 2, טען כי הוא בעל עסק נפרד משל בנו, הוא הגיע לעזור לבנו לבצע את עבודת הצנרת, אך לא הייתה בינו לבין התובע התקשרות כלשהי, ועל כן, אין בינו לבין התובע יריבות, והוא מבקש לדחות את התביעה נגדו.
הנתבע 2, טוען כי הגיע לביתו של התובע, נתן לו הצעת מחיר של 20,000 ₪, בעבור ביצוע העבודה, בשל גודל ביתו
של התובע, הבנוי משני מפלסים, ובנוסף יחידת דיור.
התובע טען כי המחיר גבוה, ולכן, הגיעו בסופו של דבר הצדדים להסכמה, שהעבודה תבוצע כנגד תשלום בסך של 13,500 ₪, ללא ברזים, ללא עבודות צבע וטיח.
הנתבע 2 טוען, כי העבודה בוצעה בדייקנות, במקצועיות, וגם כאשר נדרש תיקון, הם ביצעו אותו, והכל על הצד הטוב ביותר.
לאחר שבחנתי את כתבי טענות הצדדים, את טענותיהם, שמעתי את עדויותיהם בפני
י, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
עיקרה של התביעה שבפני
י, היא רשלנות מקצועית של הנתבעים.
ראשית, יש לסלק מהדרך את טענתו המקדמית של הנתבע 1, שטוען שלא הייתה בינו לבין התובע התקשרות חוזית.
משעה שהוכח בפני
י, והנתבע 1 אף הודה בכך, שהוא עבד יחד עם בנו הנתבע 2, במקום, הרי שקיימת לנתבע 1 חובת זהירות, כלפי התובע, שכן, הוא שימש כבעל המקצוע שטיפל בצנרת המים יחד עם בנו במקום, ואם התרשל בעבודתו, והפר את חובת הזהירות, ופעל בחוסר מקצועיות, הרי שהוא יכול לחוב בנזיקין כלפי התובע, ללא צורך בהתקשרות חוזית מולו. לכן, אני דוחה את הטענה המקדמית של הנתבע 1.
לגופם של דברים, בחנתי את הראיות, ובעיקר התרשמתי מהתמונות הרבות שהציג בפני
י התובע, מהן עולה, כי בוצעה עבודת צנרת בביתו של התובע, על ידי הנתבעים, אשר למעשה, עקפה את צנרת הברזל התת קרקעית בביתו.
כדי לסבר את אוזנו של הקורא, אציין כי החלפת הצנרת, באופן שבוצעה, הינה על ידי השחלת צנרת פלסטיק קשיחה, מנקודה לנקודה, מחוץ לבניין, תוך קדיחה והתחברות לנקודות הזנה בתוך הבית.
מהראיות שבפני
י עולה כי עבודה זו לא בוצעה על הצד המקצועי ביותר, צנרת הפלסטיק תלויה מחוץ לבניין, מבלי שהוצמדה לקיר עם טבעות פלסטיק או ברזל מתאימות. הנקבים והחורים שנקדחו בבניין, על מנת להעביר את הצנרת דרכה לתוך נקודת ההזנה, נותרו פתוחים, לא מולאו במלט, כך גם לגבי חורים שנפערו בקירות בתוך הבית, ובמעטפת הבניין. ברזים וחיבורים שהותקנו בתוך הבית, נותרו אף הם לא מעוגנים לקיר עם בטון, או בצורה המניחה את הדעת אחרת.
אדגיש, כי אינני נדרש לחוות דעת מקצועית, כדי לקבוע שעבודה זו אינה מקצועית, בלשון המעטה, אלא הדברים ניכרים לעין המתבונן, ובידיעתו השיפוטית של בית משפט זה, המטפל חדשות לבקרים בתביעות דומות, בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, שעבודה מהסוג הזה, שנעשתה באופן הזה, אינה מקצועית די צורכה.
מכאן, אני קובע כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות שהם חבים לתובע, כאשר התרשלו בעבודתם, לא פעלו במקצועיות, ובהתאם לתקנים הנדרשים.
אשר לנזק.
התובע טוען כי נאלץ לפנות לשרברב אחר, ולדבריו, שילם 12,000 ₪.
כמו כן, הוא מבקש לחייב את הנתבעים ב-10,000 ₪ נוספים, עבור עוגמת נפש שנגרמה לו, 1,200 ₪ עבור רכישות שונות, וכן, הוצאות משפט והמרת האחריות שניתנה לו על ידי הנתבעים, בסכום כולל של 1,800 ₪.
לאחר בחינה של כלל טענותיו של התובע, וטענות הנתבעים, ועיון בראיות שצירף, לא מצאתי כי יש מקום לקבל את התביעה, בשיעור הנזק הנטען.
התובע בחר את הנתבעים, והפקיד בידיהם את העבודה.
הנתבעים ביצעו את העבודה, אלא שביצעו אותה באופן לא מקצועי, כאשר עיקר אי המקצועיות, היא בתהליכי עבודה, שקשורים לגמר, ולא למהות העניין. כלומר, הצנרת הוחלפה באופן משביע רצון, הונחו קווים להולכת המים, מנקודה לנקודה, עם צנרת מתאימה. הצנרת חוברה כהלכה, לנקודות ההזנה. אין ולא עלתה טענה, על נזילות של מים, או ליקוי בעצם החיבורים הללו.
הליקויים נעוצים, במה שמכונה "פיניש". היה מקום לעגן את הצנרת במקום, לסתום את החורים, לבצע תיקוני טיח נקודתיים, במקומות הנדרשים, ודבר זה לא נעשה, ובכך, התרשלו הנתבעים, אך לא מעבר לכך.
לכן, יש לאמוד את הנזק הזה שנגרם לתובע.
לא מתקבל על דעתי, שבהינתן כל העבודה שעשו הנתבעים, בסך כולל של 13,500 ₪, היה צריך התובע להוציא 12,000 ₪ . על התובע קיימת חובה מן הדין, להקטין את נזקיו ולא להגדילם. יצוין, כי בבית המשפט עלה סכום זה ל-14,000 ₪, כך לדברי בנו של התובע (עמ' 2, שורה 13).
כפי שנקבע כממצא עובדתי, עבודת הצנרת בוצעה באופן תקין, ואת יתר התיקונים, ניתן היה לעשות בעלות קטנה משמעותית מהנטען בכתב התביעה, ועל כן, הנזק הוא אומדן העלויות שנדרשו להשלים את עבודת הנתבעים ולא מעבר לכך.
התובע לא צירף אף מסמך שמאפשר לבית המשפט לאמוד את הנזק האמור, ועל כן בית המשפט יפסוק נזק זה, על דרך האומדנא.
לאחר שבחנתי את כלל העבודה שביצעו הנתבעים, את כלל הליקויים שפירטתי לעיל, אני קובע כי הנזק האמור עומד על סך של 1,500 ₪.
אשר על כן, אני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,500 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 150 ₪.
התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום. מאותו מועד, יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק.
הודעה לצדדים זכותם לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין לידיהם.
המזכירות תמציא לצדדים, העתק פסק הדין בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתן היום,
כ"ו טבת תש"פ, 23 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.












תק בית משפט לתביעות קטנות 37975-08/19 יוסף שלוסר נ' אילן ביטון, בן ביטון (פורסם ב-ֽ 23/01/2020)