פסקי דין על מר אליעזר פישמן | פסקי דין על הכונס הרשמי
3642-08/16 פשר 23/01/2020
פשר 3642-08/16 מר אליעזר פישמן נ' הכונס הרשמי
administrator
administrator
1
0
2020-01-29t13:26:00z
2020-01-29t13:26:00z
2
1422
7113
microsoft corporation
59
17
8518
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
פש"ר 3642-08-16 פקיד שומה למפעלים גדולים ואח' נ' פישמן ואח'
לפני
כב' הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה 146
בעניין
:
חוק החברות, תשנ"ט-1999
פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983
ובעניין
:
עו"ד יוסף בנקל
בתפקידו כנאמן על
נכסי החייב אליעד פישמן
באמצעות שבלת עם ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות'
הנאמן
ובעניין
:
מר אליעזר פישמן
ע"י ב"כ עוה"ד שלום גולדבלט ו/או ליאת צרפתי שלום
החייב
ובעניין
:
הכונס הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד נחמה אבן - ספיר
הכנ"ר
החלטה
1.
כללי
לפניי
בקשה מטעם הנאמן, עו"ד יוסף בנקל (להלן: "הנאמן"), להורות
לחייב, מר אליעזר פישמן (להלן: "החייב"), לגלות לנאמן את כל
המידע המתייחס לנכסים ולזכויות בארץ ובחו"ל שהוחזקו או מוחזקים עבורו,
במישרין או בעקיפין, על ידי צדדים שלישיים, לרבות על ידי שבעה גורמים כמפורט בבקשה
(להלן: "הנכסים"); וכן להצהיר כי אותם נכסים מוקנים לקופת פשיטת
הרגל ולהורות לחייב לעשות כל פעולה כדי להקנות לנאמן שליטה מלאה בהם. בנוסף או
לחלופין, התבקש בית המשפט ליתן כל סעד אחר כפי שימצא כנכון וצודק בנסיבות העניין.
2.
הרקע
עם
תחילת הליכי חדלות פירעון נגד החייב וחברות בבעלותו, מסר החייב ביום 26.12.16
תצהיר נכסים ("טופס 5") לידי הנאמן.
למן
מינויו, הנאמן ערך בדיקות רבות ומגוונות בקשר עם עסקי החייב, נכסיו וזכויותיו,
הכוללות חקירות של עשרות אנשים, בהם בני משפחתו של החייב, מקורביו, עובדים שנמנו
על שלל חברות קבוצת פישמן וגורמים נוספים. עם חלוף הזמן, סבר הנאמן כי יש מקום
לבדוק קיומם של נכסים וזכויות של החייב שאולי לא גולו על ידו, אשר מוחזקים בעבורו
על ידי צדדים שלישיים, וזאת לאור העובדה כי פעילותו העסקית חבקה עולם. לשם כך,
התקשר הנאמן עם חברת מודיעין עסקי.
3.
טענות הצדדים
3.1.
הנאמן טוען, כי מהחקירות שניהל, עלו מספר
"שחקנים חוזרים", אשר הביאוהו למסקנה לפיה החייב "החזיק ומחזיק,
באמצעות מארג ישויות משפטיות סבוך ומורכב, הנשלט על ידי נאמנים, שלוחים ובאי כוח,
הפועלים עבורו ו/או מטעמו, בנכסים וזכויות בשווי של, לכל הפחות, עשרות מיליוני
יורו ברחבי אירופה, ובעיקר בגרמניה". אותם צדדים שלישיים, שבעה במספר כאשר שלושה
מהם הינם דמויות המפתח, הם ברובם המוחלט תושבים זרים, כשאחד מהם הוא אחיינו של
החייב, אזרח ישראלי אשר מתגורר בגרמניה מזה שנים רבות.
לטענת
הנאמן, מסקנתו האמורה עולה ממסמכים שונים, רובם בשפה הגרמנית; מפגישה שהתקיימה
בגרמניה, בדירתו של החייב, בין סוכן חברת המודיעין העסקי לבין עו"ד מרקוס
ריסה, הדמות המרכזית לשיטת הנאמן, וכן בנוכחות מר שלמה כץ, אחיינו של החייב;
מתחלופת מכתבים בין הסוכן לבין עו"ד ריסה, שבניסוחם נטל חלק מר כץ; מחקירותיו
של מר כץ בפני
הנאמן; מכתבות מן העיתונות הגרמנית; ועוד.
3.2.
החייב טוען בתשובתו כי אין לו כל נכסים וזכויות נוספים,
בארץ או בחו"ל, המוחזקים עבורו או מטעמו על ידי צדדים שלישיים, וכי את כל
המידע גילה כדבעי במסגרת טופס 5. לטענתו, הבקשה נעדרת בסיס עובדתי וראייתי, לרבות
תמליל השיחות עם עו"ד ריסה, ואין בראיות שהוגשו כדי להצביע על קשר בין החייב
לבין הנכסים שבמוקד הבקשה. עוד טוען החייב, כי לא צורפו המשיבים הרלוונטיים, כלומר
הבעלים הרשומים על הנכסים, שהם ברובם תושבי חוץ; אין סמכות לבית המשפט לדון בנכסי
מקרקעין הנמצאים בחו"ל, לפי "הלכת מוזמביק"; התצהיר הוא של מנהל
חברת המודיעין העסקי, והוא לא נכח בפגישה בדירת החייב, ולכן מדובר בעדות שמועה על
עדות שמועה; חלק מהנכסים הנטענים מוחזקים על ידי חברות ציבוריות, וברי כי הן אינן
יכולות להחזיק נכסים בנאמנות עבור החייב; הנאמן פנה במקביל לקבלת סעדים דומים בבתי
משפט בגרמניה ובאנגליה, ולא מסר על כך מידע מספק בבקשה, ובכך ביצע "פורום
פישינג"; הנאמן מבקש סעד הצהרתי, על אף שניתן לקבל סעד אופרטיבי ולכן אין
להיעתר לבקשתו. לנוכח כל אלו, החייב טוען כי יש לדחות את הבקשה, הן בשל טענות
מקדמיות והן לגופה.
3.3.
הנאמן
הגיב וטען לגופו של עניין כי יש די ראיות לקבלת הבקשה, וכן צירף לתגובתו תצהיר של
סוכן חברת המודיעין העסקי שנכח בפגישה בגרמניה, אולם תוך ששמו, מספר תעודות הזהות
שלו וחתימתו מוסתרים. כן טען הנאמן, כי החייב נמנע מלתמוך תגובתו בראיות סותרות
מטעם עו"ד ריסה ומר כץ, כך שרק גרסת הנאמן מונחת בפני
בית המשפט ולכן יש
לקבלה. באשר לטענות המקדמיות, הנאמן טוען כי בקשתו לא נסבה סביב נכסי מקרקעין, אלא
בעיקר בעניין זכויות בחברות המחזיקות את נכסי המקרקעין, ולכן בית המשפט מוסמך לדון
בבקשה; כי לא מוטלת עליו חובה לצרף את הבעלים הרשומים של הנכסים, משום שהסעד הוא
רק נגד החייב; וכי אין הוא מנהל הליכים מקבילים עם סעדים דומים בערכאות אחרות.
3.4.
בעקבות
תגובת הנאמן, החייב הגיש בקשה למחיקת תגובת הנאמן או למצער חלקים ממנה, שנשענת
בעיקרה על העובדה שהנאמן הגיש תצהיר חדש ללא קבלת אישור מבית המשפט, וכשתצהיר זה
אינו קביל לטענתו מחמת היות פרטי המצהיר מוסתרים ולכן הוא אינו ערוך כדין. כן טוען
החייב כי לא נחשפו תמלילי השיחה שהתקיימה בדירת החייב ולא הוגשו הקלטות שלה, אלא
רק ציטוטים חלקיים, ובהינתן "כלל הראיה הטובה ביותר" אין לקבל את
הציטוטים. לפיכך, יש למחוק את כלל הטענות העובדתיות החדשות שנוספו בתגובת הנאמן.
הנאמן
השיב לטענות אלו, וטען בין היתר כי לא נוספו טענות עובדתיות חדשות בכתב התגובה על
אלו שפורטו בבקשה; כי התצהיר קביל, שכן תינתן לחייב האפשרות לחקור את המצהיר החדש
כך שזכויותיו לא תיפגענה, כמו גם שהוא הוגש כמות שהוא על מנת להגן על משלח ידו של
המצהיר; שכלל הראיה הטובה ביותר אינו רלוונטי אלא למסמכים, ומכל מקום הכלל בדיני
הראיות הצטמצם עם המעבר מכללי קבילות לכללי מהימנות.
החייב
הגיב ושב על טענותיו, כשבקצירת האומר משמעותן שהנאמן לא הוכיח את טענותיו בראיות,
וכי לא ניתן לפגוע בצדדים שלישיים מבלי לצרפם כמשיבים.
3.5.
הכנ"ר
סבור, כי ממצאי החקירה אכן מעלים תהיות רבות לגבי אמיתות תצהירו של החייב במסגרת
"טופס 5", כאמור לעיל. עם זאת, הכנ"ר טוען כי הבקשה חסרה, משום
שהיא איננה מאפשרת לצדדים שלישיים להתגונן מפניה, ולכן יש לשיטתו לפצל את הבקשה
למספר בקשות נפרדות, ולצרף את הצדדים השלישיים כמשיבים לכל אחת מהבקשות, לפי
החלוקה המתאימה.
באשר
לתצהיר סוכן חברת המודיעין העסקי, הכנ"ר סבור שמשעה שהנאמן הודיע שניתן יהיה
לחקור את המצהיר, אין עילה להוציא התצהיר לחלוטין מן התיק, אלא ניתן לאפשר לחייב
לטעון נגד משקלו. באשר ליתר טענות החייב למחיקת חלקים מן התגובה, טוען הכנ"ר
כי יש לדחותן.
4.
דיון והכרעה
לאחר
שנתתי דעתי לטענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחנתי את הראיות
שהוגשו ואת הדין הרלוונטי, הגעתי לידי מסקנה שלא ניתן להיעתר לבקשה, וחלף זאת יש
להתיר לנאמן לפעול לקבלת הסעדים המבוקשים, בין אם ההצהרתי ובין אם האופרטיבי,
בפורום שיפוטי אחר, אשר מבלי לקבוע מסמרות הינו ככל הנראה הערכאות השיפוטיות
בגרמניה. ואבאר.
מרבית
הנכסים אשר נמצאים במוקד הבקשה, בין אם נכסי המקרקעין, בין אם החברות המחזיקות
בנכסי מקרקעין ובין אם נכסים אחרים, מצויים או רשומים בגרמניה, וחלקם במדינות
אחרות באירופה. כך, גם אם בית המשפט ייעתר לבקשת הנאמן, יש להניח שממילא יידרש
הנאמן להליכי אכיפה בחו"ל, משמע שממילא יהיה עליו לנקוט בהליכים משפטיים לשם
קבלת הסעדים. על כן, סבורני כי יהא זה נכון יותר לייתר התדיינות בערכאות
הישראליות, כשניתן מלכתחילה להכריע בבקשת הנאמן בפורום שיפוטי מתאים יותר, שהוא
ככל הנראה הערכאות הגרמניות.
צדדים
שלישיים שדרושים לבקשה לא צורפו כמשיבים לה, זאת בהינתן העובדה שהנכסים רשומים על
שמם ושנטען לגביהם כי הם מחזיקים באותם נכסים לטובת החייב. הנאמן אמנם טוען כי
הסעד מופנה כלפי החייב, ועל כן לא נדרש היה לצרפם כמשיבים, אך אין בידי לקבל את הטענה.
שעה שהנאמן מבקש ש"נכסי הנאמנות", קרי, אותם נכסים שמוחזקים לגישתו
על ידי גורמים שאינם בעלי דין בבקשה, יוקנו
לנאמן ולקופת פשיטת הרגל, לא ניתן להיעתר לה מבלי ליתן לאותם צדדים את יומם בבית
המשפט.
יתרה
מכך, אותם צדדים שלישיים, לרבות אחיינו של החייב, הינם תושבי חוץ, ברובם תושבי
גרמניה, ועל מנת שיהיו משיבים בבקשות יהיה צורך בבקשות לא פשוטות להיתר המצאה, ועל
כן אף מבחינת יעילות ואפקטיביות, הפורום המתאים לדון בבקשה הינם בתי המשפט
הגרמניים.
מרבית
המסמכים הנדרשים להכרעה, בין אם הוגשו על ידי הנאמן ובין אם מסמכים אחרים שיש בהם
כדי לסייע להכרעה, הינם מסמכים בשפה הגרמנית. אף אם ניתן לתרגמם ולדון בהם באופן
זה בבית המשפט, אין מדובר בכמות מצומצמת ונלווית של מסמכים בשפה זרה, אלא המסה
הקריטית של המסמכים היא בשפה הזרה, ועל כן יש יתרון לערכאות הזרות לדון בטענות
הנאמן.
דומה
שאף הדין הזר הוא זה שיש להחיל בענייננו, שכן עסקינן בנאמנות, ככל שקיימת כזו, לפי
דין המקום של הנאמנים.
מכל
הטעמים האמורים, הגעתי לידי מסקנה כי בית המשפט אינו הפורום המתאים לקבלת הסעדים
המבוקשים, ויש מקום לפנות לערכאות זרות.
בשולי
ההחלטה; סבורני כי הבקשה גם אינה מתאימה להידון במסגרת בקשה למתן הוראות, שכן
המדובר בבקשה המחייבת בירור עובדתי מורכב, חובק עולם, הכוללת חקירת עדים לא מעטים
שעברית אינה שגורה בפיהם, כמו גם עדים מומחים בעניין הדין הזר הרלוונטי; עניינה
נכסים שאין לבית המשפט שליטה אפקטיבית עליהם; והשאלה חורגת עד מאוד משאלה משפטית
גרידא (ראו: רע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב,
פ"ד נה(3) 385, 394-393 (2001); רע"א 3277/95 הולנדר בנאי
בע"מ נ' חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מט(5)
295, 299 (1996)). לכן, אף מן הטעם הזה, לא מצאתי שיש להיעתר לבקשה.
יובהר,
כי אין בהחלטתי זו כדי להכריע במי מטענות הצדדים, לרבות בדבר הזכויות בנכסים.
5.
סוף דבר
הבקשה
נדחית. הנאמן רשאי לפנות לערכאות זרות על מנת לבקש את הסעדים ההצהרתיים או
האופרטיביים בהם חפץ בדבר הנכסים שבמוקד בקשה דנן או נכסים אחרים, לפי שיקול דעתו
ומיטב הבנתו.
בנסיבות
המקרה, לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו טבת תש"פ,
23 ינואר 2020, בהעדר הצדדים
.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
פשר בית משפט מחוזי 3642-08/16 מר אליעזר פישמן נ' הכונס הרשמי (פורסם ב-ֽ 23/01/2020)