פסקי דין על אלון בר-אש | פסקי דין על כרמית בר-אש | פסקי דין על אילון שחר חברה וסוכנות רכב | פסקי דין על חנניה אוחיון |

36292-03/19 תק     27/01/2020




תק 36292-03/19 אלון בר-אש, כרמית בר-אש נ' אילון שחר חברה וסוכנות רכב בע"מ, חנניה אוחיון








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020

ת"ק 36292-03-19 בר-אש ואח' נ' אילון שחר חברה וסוכנות רכב בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ


תובעים

1
.
אלון בר-אש

2
.
כרמית בר-אש


נגד


נתבעים

1.אילון שחר חברה וסוכנות רכב בע"מ
2.חנניה אוחיון




פסק דין


לפניי תביעה קטנה על סך 33,206 ש"ח בגין נזקי התובעים כתוצאה מרכישת רכב מאת הנתבעת 1 ("החברה") אשר נבדק על ידי הנתבע 2 ("מר אוחיון").
טענות התובעים
:
1.
ביום 24.8.2018 הגיע התובע מתל אביב אל החברה בחיפה על מנת לרכוש רכב עבור בתו.
נציג החברה הציג לתובע את הרכב בו התעניין התובע - רכב מסוג אלפא רומיאו ג'ולייטה שנת יצור 2014 בן ארבע שנים אשר גמע 57,000 ק"מ ("הרכב").
נאמר לתובע, כי מדובר ברכב "יד ראשונה מפרטי" וכי מדובר במחיר נמוך ממחיר המחירון של הרכב לאור העלויות הנמוכות שלו באזור המפרץ לעומת סוכנויות בתל אביב.
התובע ביקש לבדוק את הרכב במכון בדיקה טרם הרכישה וביקש לפנות לרשת מכוני בדיקה המוכרת לו. נציג החברה אמר לו, כי הסניף סגור בימי שישי (עובדה אשר התבררה כמוטעית) והמליץ לו לפנות למכון הבדיקה של מר אוחיון.
כאשר הונע הרכב במגרש החברה, היתה בעיה בחשמל, ונמסר לתובע, כי יש להטעין או להחליף את המצבר.
2.
התובע לקח את הרכב למכון הבדיקה ולרכב נערכה בדיקה ממוחשבת מקיפה. בתום הבדיקה הסביר מר אוחיון לתובע, כי הרכב במצב טוב מאד, עבר איתו על כל פרטי הדו"ח והסביר לו את הפרטים לרבות ההתייחסות לתיבת ההילוכים.
עם דו"ח הבדיקה חזר התובע לחברה, סיכם את פרטי הרכישה, ההסכם נחתם והבעלות הועברה על שם הנתבעת.
בטופס הגילוי הנאות נרשם בפרטי הבעלים הקודמים של הרכב - יד (01) פרטית ולא צוין כל פגם או פגיעה קודמת ברכב למעט תיקוני צבע.

3.
למחרת, הרכב לא הניע ולאחר בדיקה הסתבר, כי היה צורך להחליף מצבר, והתובע נשא בעלות מצבר חדש בסך 800 ש"ח.
יום לאחר מכן, נדלקה נורת אזהרה של תיבת ההילוכים (
transmission
). התובע פנה למוסך מוסמך, שם אובחנה בעיה בתיבת ההילוכים. על מנת להתגבר על הבעיה, בוצעה בדיקת כיוונים ואיפוס של נוריות חיווי תקלות.
לאחר מספר ימים הבעיה החמירה, וכאשר שב התובע למוסך המוסמך הסתבר, כי יש תקלה חמורה בתיבת ההילוכים והמצמד ויש לפרק את תיבת ההילוכים כדי לבצע שיפוץ החלפת חלקים ותיקון התיבה.
4.
כאשר בוצע התיקון הסתבר, כי קיים נזק פנימי קודם לתיבת ההילוכים. כאשר נבדק הרכב על ידי שמאי במוסך הסתבר, כי משאבות השמן בתיבת ההילוכים – אחת שבורה ואחת נוזלת, וכי תיבת ההילוכים נפתחה בעבר ונעשה ניסיון לתקנה לרבות תיקון שבר לרוחבה אשר תוקן על ידי הדבקה וריתוך. כמו כן נמצא שרובוט תיבת ההילוכים הוחלף בעבר וזאת תוך ניסיונות התיקונים ושיפוץ התיבה היה גורם לנזק גבוה יותר, ועל כן נדרש התובע להחליף את תיבת ההילוכים.
הרכב שהה במוסך שבועיים על מנת לבצע את התיקונים הנדרשים.
5.
בהתאם לחוות דעת השמאי, סך הנזק הכרוך בהחלפת תיבת ההילוכים הוא בסך של 19,793 ש"ח.
6.
נוסף על האמור, חודש קודם לכן, בעת הטיפול התקופתי לרכב התברר, כי יש לבצע תיקונים נוספים לרבות החלפת רצועת טיימינג שהתגלתה כפגומה, בעלות כולל של 5,400 ש"ח, וזאת חרף התחייבות נציג החברה כי יש להחליף רצועת טיימינג רק ב-120,000 ק"מ.
7.
החברה מכרה לתובעים רכב פגום תוך הטעיה, בניגוד להתחייבויותיה והסתירה את התקלה המוסווית בתיבת ההילוכים, כמו גם הטעיה ברישום שהרכב היה "יד 01 פרטית

ולא ביצעה הפחתה בגובה 12% ממחיר הרכב, כפי שנדרש היה בגין שווי הרכב מליסינג.
8.
באשר לנתבע 2 - מר אוחיון, נטען, כי הוא ביצע בדיקה מקיפה לרכב, בדק את תיבת ההילוכים והיה שותף למצג המטעה כלפי התובעים לגבי מצב תיבת ההילוכים, כאשר ציין בטופס הבדיקה כי התיבה תקינה למרות שהיתה פגומה.
בשל הסימון כי התיבה תקינה, התובע רכש את הרכב ומר אוחיון כשל בכך, התרשל כלפי התובעים וגרם להם נזק.
9.
לאור כל האמור, תבעו התובעים סך של 1,800 ש"ח בגין החלפת רצועת טיימינג פגומה; סך של 19,793 ש"ח בגין תיקון תיבת העברת כח הילוכים, כולל מצמד ומשאבות; סך של 1,533 ש"ח בגין עלות חוות דעתו של השמאי והעבודה על תיבת העברת הכח; סך של 1,000 ש"ח בגין התקופה בה שהה הרכב במוסך; סך של 7,080 ש"ח בגין הפרשי מחיר בין רכב פרטי לרכב מליסינג; וסך של 2,000 ש"ח בגין אבדן ימי עבודה, רכב במוסך ועגמת נפש.
טענות הנתבעת 1 - החברה
:
10.
התובעים רכשו את הרכב לאחר שבדקו אותו ואת תקינותו בעצמם והן באמצעות מכון בדיקה. בדיקת הרכב טרם הקניה לימדה את התובעים, כי הרכב מצוי במצב מכני כללי תקין עם מספר ליקויים שנמצאו בבדיקה אך היו מקובלים עליהם.

התובעים היו ערים למצב הדברים וקיבלו את תנאי העסקה כאשר בתמורה לרכב שולם סכום של 59,000 ש"ח המהווה הנחה של 18,330 ש"ח ממחיר המחירון של הרכב.
11.
הסכם המכר מלמד מה היו תנאי העסקה, כאשר נקבע, בין היתר, כי הממכר הינו "ללא אחריות ו/או תיקונים".


סעיף 3 להסכם קובע, כי "הקונה קונה בזאת את הרכב, לאחר שמצאו מתאים לצרכיו ומוותר בזאת על כל טענת אי התאמה".
הדברים מקבלים משנה תוקף, כך לטענת החברה, שעה שהבדיקה לימדה על שורת ליקויים שהיו מקובלים על התובעים בהתחשב בתנאים הכללים של העסקה ומחיר הרכישה.
12.
בסעיף 7 להסכם המכר נקבע, כי "לאחר מסירת הרכב אין המוכר אחראי בכל צורה שהיא על כל תקלה או חוסר שיתגלה" וסעיף 16 קובע, כך: "תנאים מיוחדים מחירון בסיס 74,800 ש"ח, מחיר מבצע 59,000 ש"ח ללא אחריות ו/או תיקונים".
13.
הרכב נמסר לתובעים כאשר הוא במצב מכני תקין בכפוף להערות מכון הבדיקה והתובעים חתמו על הסכם המכר בהבנה מלאה של תנאי העסקה וידעו שהם רוכשים את הרכב במחיר אטרקטיבי וללא אחריות.
למרות המצב המשפטי הברור - רכב משומש ללא מתן אחריות ובהנחה כספית משמעותית – כאשר פנתה התובעת לנציג החברה וסיפרה לו כי התגלתה תקלה במערכת ההילוכים, כמחווה של רצון טוב ולפנים משורת הדין, הציע נציג החברה, כי תוצג הצעת מחיר מסודרת במוסך מורשה והודיע, כי יבדוק גם אצלו וישמח להוזיל עלויות.
14.
החברה עמדה על כך שהנזקים הנטענים מוכחשים, ואין לה כל יכולת לדעת מה אירע לרכב לאחר עזיבתו את חזקתה.
15.
נוסף על האמור, צירפה החברה הצעת מחיר ליחידה של גיר רובוטי לרכב והצעת מחיר של מוסך לביצוע והחלפה של תיבת הגיר מהן נלמד, כי אילו התובעים היו מסתייעים בעזרת החברה, היתה נפתרת הבעיה בסכום כולל של 4,281 ש"ח.
16.
בהתייחס לטענה בדבר היסטורית הבעלות של הרכב נטען, כי הרישום על שם המוכרים הוא של החברה בעלת תו הסחר, כלומר מדובר בהחזקה באופן זמני בין בעלות לבעלות והרישום על שם "ש. שלמה מכירת רכב 2000" הוא באופן זמני בין בעלות לבעלות והרישום אינו נחשב לא בבחינת מספר "הידיים" (כלומר בעלויות קודמות) ולא לגבי זהות הבעלים הקודמים.
טענות הנתבע 2 - מר אוחיון
:
17.
הרכב נבדק על ידיו לפי הנחיות של "טופס סיכום אחיד" בהתאם להוראות משרד התחבורה.

הבדיקה אינה כוללת בדיקת מערכות אלקטרוניות ממוחשבות (והדברים מצוינים בסעיף הערות לטופס).
18.
במהלך בדיקת המנוע נרשם בטופס האחיד שעל התובע לברר האם נעשה טיפול תקופתי בשל המרחק שגמע הרכב וגילו, אשר מהווים מצב המצריך החלפת רצועת תזמון ומצתים.
19.
במהלך נסיעת המבחן אובחנה במערכת ההיגוי רעידה בגלגלי הרכב והדברים נרשמו בטופס.

בנוסף צוין, כי קיימים ליקויים בשלדת המרכב (פגיעה בפינה קדמית שמאלית, החלפת מכסה מנוע, כנף שמאלית קדמית, פנס ופגוש וכמו כן בוצעו תיקוני פח וצבע).

כמו כן צוין, כי מערכת הבלמים נמצאה לקויה בגין רעידות בדוושת הבלם, רפידות הבלם נמצאו שחוקות וצלחות הבלמים מעוותות.
20.
באשר לנזקים הנטענים על ידי התובעים נטען, כי במהלך נסיעת המבחן לא הופיעו שום אזהרות לגבי אי תקינות תיבת ההילוכים הרובוטית המנוהלת על ידי מחשב, תיבת ההילוכים תפקדה ללא כל בעיות הנראות לעין, ולא נרשמה שום התראה על גבי לוח השעונים.

התובעים נסעו ברכב מחיפה לתל אביב ולא התגלו בעיות. רק לאחר מספר ימים, נדלקה נורת אזהרה בלוח השעונים המתריעה על תקלה בניהול שילוב ההילוכים הממוחשב של הגיר.

המערכות הממוחשבות, כולל מחשוב תיבת ההילוכים לא נבדקו באמצעות ציוד ספציפי המתאים לכך, ועל כן נרשם במיוחד בסעיף ההערות, כי לא ניתנת אחריות לגיר אוטומטי ומערכות אלקטרוניות.
21.
נוסף על האמור טען מר אוחיון, כי הבדיקה הוזמנה על ידי החברה, אשר שילמה עבור בדיקה שאינה כוללת בדיקת מערכת תיבת ההילוכים הרובוטית הממוחשבת, אלא רק בדיקה מכאנית, וכי מר אוחיון ביצע את העבודות על פי כללי משרד התחבורה מבלי שניתנה המלצה בדבר רכישת הרכב ועל כן יש לדחות את הטענות נגדו.
דיון והכרעה:
22.
על מנת לבחון את טענות התובעים בכל הנוגע לאחריותם של הנתבעים לנזקים הנטענים יש לתחום את גבולות אחריותו של מוכר רכב:
23.
סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 ("חוק המכר") קובע, כך:
"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר -

(1)
רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;
(2)
נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;
(3)
נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
(4)
נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5)
נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים".

כלומר, בהתאם להוראות חוק המכר, בנסיבות בהן נמסר נכס ששונה ממה שהוצג לקונה מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו של הנכס, מדובר באי התאמה המסווגת כהפרת חובותיו של המוכר בהתאם להסכם המכר.
כיצד ניתן לסווג ליקוי או כשל בנכס כמקיים אי התאמה במובנו של החוק כאמור
?
בו"ע 2030/01 איתוראן איתור ושליטה בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.1.2004), קובע בית המשפט המחוזי בירושלים, כך:
"טענת אי התאמה קמה, על-פי
סעיף 11 לחוק המכר תשכ"ח-1968,

כאשר הנכס או השירות אינו מתאים לתיאור המוסכם (
סעיף 11(2) לחוק המכר

) או לצרכים ולשימושים הרגילים להם מיועד השירות, או לצרכים ושימושים מיוחדים, במידה וכאלה משתמעים מהחוזה (
סעיף 11(3) לחוק המכר

). הואיל והתיאור המוסכם נקבע על-פי תיאור הנכס כפי שהוא מופיע בחוזה (ולא על-פי מצגים טרום חוזיים), הרי שעילת אי ההתאמה עניינה באי התאמה אובייקטיבית, הנגזרת מתיאור הנכס על-פי החוזה, או מהצרכים והשימושים הרגילים של הנכס או הצרכים והשימושים המיוחדים, ככל שקיימים כאלה על-פי החוזה..."
24.
בנוסף להוראות חוק המכר, חובותיו של מוכר רכב משומש הן גם בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 המחייבות לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בעת ניהול משא ומתן; להימנע מהצגת מצג שווא והטעיה.
25.
אשר לחובת תום הלב:
החובה לנהוג בתום לב במהלך ניהול משא ומתן כוללת גם חובה לגלות לצד השני לפני כריתת החוזה עובדות חשובות לרבות עובדות שהצד השני יכול היה לגלותן בכוחות עצמו, כאשר הגילוי מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה.
הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לובשת צורה של אי גילוי עבודות, כאשר על פי הנסיבות היה מקום לצפות שאדם המנהל משא ומתן יגלה אותן לצד השני.

(ראו ג. שלו וא. צמח דיני חוזים (מהדורה רביעית, 2019), בעמ' 75-77; וכן תק 2366-11-18 קאהן נ'
buy
&
drive
שירותי מימון 2004 בע"מ
(24.6.2019) ).
אשר לחובה להימנע מהטעיה
:

אי גילויה של עובדה ביחסים חוזיים המתקיימים לפני כריתת החוזה עשוי להוות הטעיה במובנה החוזי, כאשר הטעיה יכולה להיות באמצעות הצהרה פוזיטיבית, אך היא גם יכולה להיות באמצעות הימנעות מגילוי עובדה מסוימת, כאשר מוטלת על אחד הצדדים המתקשר חובת גילוי (ראו תא"מ 20258-07-14 זכאי נ' כ.פ. עומר קאר בע"מ (17.2.2018).
26.
החובות המוטלות על המוכר, כאמור, אינן בלתי מסויגות, והן אינן מטילות על המוכר חובה מוחלטת.
כך, הוראות סעיף 11(4) לחוק המכר מסייג טענת אי התאמה בנסיבות בהן הדגם או הדוגמה שהוצגו לקונה "הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה".

נוסף על כך, החובות המפורטות אינן פוטרות את הרוכש מאחריות לבדוק את הרכב טרם הרכישה, לעשות את כל הבדיקות הנדרשות ולא לסמוך על דברי המוכר (ת"א 16847-07 צוות תנופה נ' לוי עובד (11.10.2009) ).
27.
עד כאן כל האמור נכון לעסקאות מכר ככלל. בכל הנוגע לעסקאות מכר של רכב משומש חל חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 ("חוק מכירת רכב משומש") המחייב את "העוסק ברכב" בחובת גילוי נאות במסגרת עסקת מכר רכב משומש ובכלל כך חתימת הסכם בכתב, מסירת פרטים מהותיים הנוגעים לעסקה (כמפורט בסעיף 4 לחוק האמור) ואישורו של הרוכש על קבלת טופס הגילוי.
28.
כעת, משהוצגו ההוראות הרלבנטיות, ושורטטו הגבולות התוחמים את גדרי אחריות הצדדים להסכם, יש לבחון האם בנסיבות עניינו הפרו הנתבעים (כל אחד בתחומו) את החובות המוטלות עליו.
29.
הסכם המכר בין התובעים והחברה מפרט את פרטי הרכב ופרטי העסקה וטופס הגילוי הנאות שנמסר לתובעים כולל את כל הפרטים הנדרשים בהתאם להוראות חוק מכירת רכב משומש.
בסעיף 16 להסכם נקבע, כך:
"תנאים מיוחדים מחירון בסיס 74800 שח מחיר מבצע 59000 ללא אחריות ואו תיקונים"
[כך במקור]

כלומר, התובעים רכשו את הרכב בידיעה שהרכב נמכר בהנחה, ושהעסקה היא עסקה ללא אחריות.

איני סבורה, כי יש לקבל את טענת התובעים בדבר ההתחייבות למתן אחריות לאור הפרסום באתר האינטרנט של החברה הן בשל נוסח הפרסום - "החברה מעניקה אחריות לכל הרכבים ומתחייבת לבדיקתם עד כשנה מיום הקניה", כלומר, לא מדובר באחריות גורפת ומלשון הדברים עולה, כי האחריות היא תלוית ההסכם הספציפי (שכן נאמר "עד כשנה"); והן לאור ציון העדר האחריות בצורה ברורה בהסכם המכר, תחת הכותרת של "תנאים מיוחדים".
30.
אמנם, במקרה בו ידע המוכר על פרט מהותי שיש בו כדי להשפיע על החלטת הרוכש האם להתקשר בעסקה, הסייג של מכירה "ללא אחריות" אינה פוטרת את המוכר מחובת הגילוי החלה עליו, אולם במקרה שלפניי, לא הוצגו ראיות שניתן להסתמך עליהן, כי הנתבעים ידעו על הפגמים הנטענים ברכב והסתירו את המידע ביודעין מהתובעים.

כך, מקובלת עליי עדותו של מר אוחיון אשר העיד, לגבי בדיקת תיבת ההילוכים, כך:
"בגיר איך אני בודק נוסע איתו ועושה סיבוב בסביבה שלי, וראיתי שאין שום תקלה באותו רגע ולא לשכוח שהגיר מנוהל על ידי מחשב וכשיש תקלה בגיר הוא מתריע. כמו שהם ראו נדלקת נורה ולי זה לא קרה ומתי נדלקה הנורה לאחר שהם הגיעו לת"א ונסעו כמה ימים ואז הופיע הדבר הזה"


(עמ' 5, ש' 16-9)

נוסף על כך, הפגמים בתיבת ההילוכים והטענה, כי מדובר בתיבה שנפתחה בעבר ושופצה, הם דברים שניתן היה להבחין בהם רק לאחר שתיבת ההילוכים פורקה ולא מדובר בליקוי שניתן להבחין בו ללא בדיקה מקיפה, ועל כן, היות ולא הוצגה לפניי ראיה, כי הנתבעים ידעו על ליקויים נטענים אלה, אין מקום להטיל עליהם אחריות.
31.
יתר על כן, בטופס הבדיקה שסיכם את הבדיקה שביצע מר אוחיון נכתב במפורש, כי "אין אחריות לגיר אוטומאט ומערכות אלקטרוניות"; וכי "... אין אחריות למערכות ממוחשבות, חשמליות, אלקטרוניות ולתיבת הילוכים אוטומטית".


בנוסף צוין, כי "להסרת ספק מובהר כי בדיקת הרכב המבוצעת על ידי מכון הבדיקה הינה בדיקה מכנית בדבר מצבו שמכני של הרכב ומערכותיו בלבד".
32.
אם כן, לאור ההבהרות הברורות בהקשר זה, מאחר שאין מחלוקת, כי בשלב בו נלקח הרכב על ידי התובע לבדיקה; בזמן הבדיקה; ובזמן שעזב הרכב את חיפה - לא נדלקה נורת חיווי ולא התעוררה תקלה בתיבת ההילוכים שניתן להבחין בה בבדיקה מכנית, אין מקום להטיל אחריות על הנתבעים בכל הנוגע לנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהחלפת תיבת ההילוכים.
33.
אשר לטענה, כי הרכב נמכר כאשר רצועת הטיימינג פגומה:
בהתאם להוראות ספר הרכב הקילומטראז' המרבי המומלץ הוא 120,000 ק"מ וללא קשר למרחק, יש להחליף את הרצועה מידי שש שנים, ובתנאים קשים (לרבות נסיעה בעיר, ותקופות ארוכות של אי שימוש) המרחק המרבי להחלפה הוא 60,000 ק"מ וללא קשר למרחק, יש להחליף את הרצועה מידי ארבע שנים.
מכאן, היות והרכב הוא שנת ייצור 2014 וגמע 57,000 ק"מ, הצורך להחליף את רצועת הטיימינג הוא סביר, מדובר בטיפול תקופתי שוטף ולא בליקוי נסתר או מוסתר.
אוסיף, כי בטופס הבדיקה נאמר במפורש, כי על התובעים "לברר מועד טיפול תקופתי".
34.
יצוין, כי התובע היה מודע לכך שיתכן שיידרש להחליף את המצבר (עמ' 4, ש' 10-6); כי קיים ליקוי במערכת הבלמים שכן הרפידות שחוקות; וכי קיים ליקוי במערכת ההיגוי ועל כן בהכרח תידרש עלות נוספת לשם תיקון הרכב וכן היה מודע לכך, כי מוטלת עליו האחריות לברר את הצורך בביצוע טיפול תקופתי.

עוד יצוין, כי הרכב נמכר בערך נמוך ממחיר המחירון, כאשר התובעים מודעים לכך.
35.
על כן, בסיכום הדברים, לאור הפירוט המפורש והברור, כי אין אחריות לרכב; וכי אין אחריות באופן ספציפי לתיבת ההילוכים; מאחר שלא הוצגו לפניי ראיות לכך שהנתבעים ידעו על הנזקים הנטענים וכי הדברים הוסתרו ביודעין; ובשים לב לטיב הליקויים (אשר הם ליקויים שלא ניתן להבחין בהם ללא בדיקה מקיפה ולא הוכח שניתן היה להבחין בהם בטרם נדלקה נורת החיווי) אני קובעת, כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח, כי הנתבעים הפרו חובה המוטלת עליהם וכי הרכב נמכר לתובעים תוך הטעיה מכוונת.
36.
אציין, כי לא נעלמה מעיני טענת התובעים לגבי הפנייתם לבדיקה דווקא אצל הנתבע 2 והמשמעות של ביצוע הבדיקה על ידיו.
בהקשר זה העיד נציג החברה, כי הוא עובד עם מספר מכוני בדיקה, כי יש לו קשר עסקי עם מר אוחיון וכי בחר בבדיקה אצל מר אוחיון מאחר שמספר ספקים שהוא עובד איתם היו עמוסים ביום שישי (עמ' 3, ש' 25-20).
גם מעדותו של מר אוחיון עולה, כי מדובר בקשר עסקי מקובל, וכי הוא עובד "עם כולם" (עמ' 5, ש' 12-9).
עדויות הנתבעים בהקשר זה מקובלות עליי; ולא שוכנעתי, כי בוצעה קנוניה ביניהם כדי להסתיר את מצבו של הרכב.
37.
אשר לטענת התובעים בכל הנוגע להטעיה בדבר הבעלות הקודמת ברכב - מרשיון הרכב שצורף לחוות הדעת שהגישו התובעים עולה, כי בהתאם לרישום משרד הרישוי, הרכב היה בבעלות פרטית. ציונה של חברת ש. שלמה מכירת רכב 2000 ב"אישור רישום שינוי בעלות ברכב", אין בו כדי להוכיח בעלות שאינה פרטית אשר יש בה כדי להוביל לקביעה בדבר שוויו של הרכב; לאור הרישום במשרד הרישוי ומאחר והחזקת רכב תחת "תו סוחר" אינה מהווה העברת בעלות נוספת או שיש בה כדי לשנות את סיווג הבעלות ברכב.


סוף דבר
:
הליך של תביעה קטנה נועד לפתוח את שערי בית המשפט בפני
האזרח באמצעות הליך פשוט, גמיש ויעיל. תכלית זו מושגת, בין היתר, באמצעות הגמשת סדרי הדין והראיות.
אולם, גמישות זו אינה חודרת לדין המהותי ואינה מאפשרת לבית המשפט לקבל תביעה של תובע שלא הצליח להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו (רע"א 10124/17 אשקר נ' סלימאן (30.1.2018).
במקרה שלפניי, לא הוכח, כי הליקויים שהתגלו על ידי התובעים לאחר השלמת העסקה היו ידועים לנתבעים והוסתרו במתכוון; נוסף על כך, התובעים ידעו, כי הרכב נמכר במחיר נמוך ממחיר המחירון; כי הרכב נמכר ללא אחריות ותוך הסתייגות ספציפית לענין העדר אחריות על תיבת ההילוכים.
כך גם לא מצאתי הטעיה בכל הנוגע לבעלות הקודמת ברכב ומדובר במצג המבוסס על מסמכי הרישוי.
משכך, ובהסתמך על כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
לאחר ששקלתי את הטענות ואת ההתנהלות הכללית בתיק, על אף התוצאה, איני מחייבת את התובעים בהוצאות ואני קובעת, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה תוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום,
א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 36292-03/19 אלון בר-אש, כרמית בר-אש נ' אילון שחר חברה וסוכנות רכב בע"מ, חנניה אוחיון (פורסם ב-ֽ 27/01/2020)