פסקי דין על אברהם גיל | פסקי דין על בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים

2723/05 בשא     26/03/2006




בשא 2723/05 אברהם גיל נ' בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בשא002723/05

בתיק עיקרי: עב 002506/05
בפני
:
כב' השופט אייל אברהמי

נציג ציבור מר מחלב
נציג ציבור מר קליינר

26/03/2006



בעניין:
אברהם גיל



ע"י ב"כ עו"ד
כהן יונתן

מבקש

נ ג ד


בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים



ע"י ב"כ עו"ד
פיינברג

משיב

החלטה

1. זוהי בקשה ליתן צו זמני ביחס להיקף עבודתו ושכרו של המבקש אצל המשיב שהוא מוסד להשכלה גבוהה, המוסמך להעניק תארים אקדמים בתחומים שונים. המשיב משלב לימודים אקדמים עם לימודים תורנים. תקציבו של המשיב בא לו משכר לימוד והקצבות ות"ת כמו גם תמיכת משרד החינוך ותרומות.

2. המבקש, מונה לתפקיד ראש המחלקה לניהול ושיווק טכנולוגיה אצל המשיב ביום 2.8.01. בתפקידו זה שימש עד מרץ 2005. המבקש אף לימד במחלקה וזאת בהתאם להנחיות ות"ת לפיהם משרת ניהול מחלקה הינה חלקית. תנאי ההתקשרות עימו סוכמו בנספח ה' לתגובת המשיב . בהתאם למכתב עולה כי התובע הועסק בשליש משרה בניהול המחלקה, שישית משרה בפעילויות לפיתוח ושיפור יחסי המשיב עם התעשיה וחצי משרה בהוראה. היקף ההוראה שנדרש, למשרה מלאה, לשנת לימודים שלמה, הינו 24 שעות סמסטריאליות דהיינו 12 שעות בכל סמסטר, כאשר המבקש לימד אותה עת, בהיקף של 12 שעות סימסטריאליות.

3. במקביל לעבודתו אצל המשיב, המשיך המבקש לעסוק בתחומים של יעוץ אסטרטגי, יזמות עסקית, מודיעין תחרותי ושימש בתפקידים שונים בתחומים אלה, כמפורט בנספחים ב' וג' לתשובת המשיב.

4. במהלך שנת הלימודים תשס"ה עמדה על הפרק הכוונה לסיום כהונת המבקש כראש המחלקה. המבקש הודיע ביום 25.1.05 על פרישתו מתפקיד ניהול המחלקה. כיון שכך נותרה שליש ממשרתו, שהוקדשה לניהול ללא צורך. המשיב, כדי לא לפגוע במבקש, שיבץ המבקש לעבודה נוספת, של הוראה בהיקף שליש משרה. את שנת הלימודים תשס"ה השלים אפוא המבקש בהיקף של משרה מלאה בהוראה.

5. במקום המבקש מונתה ד"ר קליסקי עופרה לתפקיד מנהלת המחלקה. לאחר בחינת הקורסים שנדרשו למחלקה והתאמת המבקש ללימודם, הוצע לו לעבוד בשנת הלימודים תשס"ו בהיקף של 6 שעות. בנספח ג' לבקשת המבקש, נושאת תאריך 21.2.05, הוצא למבקש חוזה העסקה כמורה מן החוץ, בהיקף שנתי של 6 שעות הוראה. המבקש הוזמן לחתום על החוזה כבר בסמוך לעריכתו. במהלך חודש ספטמבר נטל את החוזה אך לא חתם עליו. ביום 15.9.05, שלח ב"כ המבקש מכתב למשיב בו הוא מוחה על הרעת תנאי עבודתו וצמצום היקף משרתו. תשובה למכתבו נתקבלה מסומנת כנספח ו' ונושאת תאריך 29.9.05.
המבקש סמך בין היתר על נספח ב' שצורף לתצהירו ולפיו ישובץ בשנת לימודים תשס"ו בהיקף של 12 שעות שנתיות (היקף של משרה מלאה). נציין כי המשיב טען שמסמך זה היה טיוטת עבודה שהגיע לידיו של המבקש שלא כדין, ואין לאפשר את הגשתה.

6. המבקש טען, כי היה זכאי לקבל הודעה על צמצום היקף משרתו בשנת הלימודים תשס"ו, לעומת תשס"ה, למצער עד חודש מאי 2005, כפי שנעשה ביחס למורים.
כן טען כי היה זכאי לעבוד בהיקף משרה מלאה ונוצרה אצלו צפיה לעבוד בהיקף זה בין היתר על יסוד נספח ב' ועל יסוד העובדה שזה היה היקף משרתו בשנים קודם לכן. עוד טען בסיכומיו כי נפגע מטה לחמו.

7. בבקשה לסעד זמני מבוקש בסעיף 24, להורות למשיב לשלם לו שכר מלא, עד לסיום ההליך בתובענה העיקרית זהו אפוא הסעד המבוקש על ידי ב"כ המבקש.

8. לטענת המשיב, הסעד המבוקש, הינו סעד לתשלום כסף וסעד כספי זמני מעין זה לא ינתן. לגופו של ענין טען המבקש, כי הכלל המחייב מתן הודעה לעובדי הוראה עד חודש מאי לא חל על המשיב שהינו מוסד להשכלה גבוהה. לא זו אף זו. אין למבקש זכות הסכמית, לעבוד בשנת הלימודים תשס"ו, בהיקף של משרה מלאה ואת זאת ידע המבקש, כבר בחודש 2/05 עת סיים תפקידו כראש המחלקה. עוד טען המשיב, כי ההחלטות בעניינו של המבקש היו משיקולים מקצועים ובתום לב.

9. נציין כי הבקשה הוגשה רק ביום 19.10.05, חול המועד סוכות. באותו יום ניתנה החלטה על ידי השופט הח"מ שהיה תורן ובה נדרש המבקש להמציא הבקשה על צרופותיה לצד שכנגד וזאת עד ליום 20.10.05 בשעה 12.00. כן נדרש הוא להודיע על ביצוע המסירה. נקבע מועד לדיון ליום 3.11.05.
ב"כ המבקש הודיע לביה"ד ביום 20.10.05 בשעה 10.00 כי משרדו סגור אחה"צ בחול המועד ולכן לא יוכל לבצע מסירה עד המועד שנקבע - 20.10.05 בשעה 12.00. הודעה זו של ב"כ המבקש לא הועברה לאב"ד הח"מ. לפיכך לדיון שנקבע ליום 3.11.05 התייצב ב"כ המבקש וטען שהואיל ולא קיבל החלטה בבקשה הרי שההחלטה למסור לצד שכנגד לא מולאה והוא לא מסר את ההחלטה, כמו גם את בקשתו לצד שכנגד, שלא קיבל ההודעה. בשל כך לא היה מנוס אלא לדחות הדיון.

10. נציין כי בסיכומיו חרג ב"כ המבקש ממסגרת הבקשה לסעד זמני וטען לעובדות שלא נטענו לפני כן ושלא הובאו להם ראיות, ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות המצהירים למעט שאלת הבהרה אחת, והגישו סיכומים.


החלטה
11. נקדים ונאמר כי כל קביעותנו לעיל ולהלן הינן לכאורה בלבד ולצורך הסעד
הזמני בלבד.

12. ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בענין סעדים זמנים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה כבר בפסק הדין, דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164 וכך היא סוכמה:
"עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון
אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט
תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהוא
היה קיים בעת הגשתה; אין בית-המשפט מרשה
לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא
אשר עלול להיות בהם משום השפעה עניינית,
כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או
על תוצאותיו".

13. השאלה הראשונה אליה נידרש הינה, האם הצו המבוקש הינו צו מניעה זמני, כטענת המבקש, או צו עשה זמני, כטענת המשיבה. נראה לנו כי בפני
נו בקשה לצו עשה זמני, ולשלם למבקש שכר בהתאם למשרה מלאה (ס' 24 לבקשה). זאת בהתחשב בכך, כי למבקש נמסר על כי היקף עבודתו המופחת במחצית הראשונה של חודש 9/05.

14. בקשתו הינה למעשה שבית הדין יפסוק סופית בפלוגתא שבין הצדדים, אם כי לתקופה מוגבלת. על כגון דא, מתן צו עשה זמני, אמר בית הדין הארצי לעבודה בעניין מד"י נ' גנץ הנ"ל, בעמ' 164:
"צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי
להביא בית משפט להעתר לבקשה כזו וצריכות
להיות בפני
ו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת
של מבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה".

הלכה זו חזרה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר של בית הדין הארצי לעבודה דב"ע נא/3-195 , תובנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל פד"ע כג 274, 275.

15. ההלכה בעניין זה ברורה. אמות המידה למתן צו עשה זמני נוקשות יותר מאלו שבנתינת צו מניעה זמני, מאחר וזוהי אינה בקשה לשמור על מצב קיים אלא לשנותו מעיקרו, ולהחזיר את המצב לקדמותו. דהיינו, הבקשה למעשה שבית הדין יפסוק סופית בפלוגתא שבין הצדדים, אם כי לתקופה מוגבלת.

16. בפסק הדין תובנה - עמיחי סגל, הביא בית הדין הארצי לעבודה את דברי י.זוסמן (סדרי הדין האזרחי בסעיף 492) דברים היפים גם לעניננו:
"הכלל הוא, כי שעה שערכאה שיפוטית נזקקת
לשאלה אם ליתן צו מניעה זמני אם למאן לתיתו,
הרי "השאלה הראשונה היא, אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית-המשפט בשלב מוקדם, לפנ בירור התביעה.
הצידוק לכך נעוץ לעיתים בדוחק הנסיבות, כמו
בעניינו של הדייר שנושל, או בצורך להפסיק מייד
מטרד מזיק קשה... אך לעיתים קרובות יותר הצורך לשמור על מצב קיים שאם יחול בו שינוי עד לגמר דיון עלול התובע לקפח את זכותו" שם בעמ' 279.

המקרה שבפני
נו, כפי שעוד נראה להלן, אינו מצדיק התערבות בית הדין בשלב כה מוקדם (לפני ברור התביעה) במתן סעד זמני, במיוחד שמדובר בצו עשה זמני.

17. הפסיקה קבעה, כי מספר תנאים מצטברים צריכים להתמלא על מנת שינתן סעד זמני, אלה כפי שנראה להלן, לא התמלאו במקרה דנן וגם בשל כך, אין מקום ליתן סעד זמני של צו עשה כמבוקש.

אפשרות פיצויי כספי
18. לא הוכח, ולו לכאורה, כי נזקיו של המבקש אינם ניתנים לפיצויי בכסף אם יזכה בתביעתו. נשוב ונדגיש כי ב"כ המבקש ביקש בסעד הזמני בס' 24 לבקשה תשלום כספי בלבד.
נטל השכנוע, בעניין זה, מוטל על כתפי המבקש, והוא לא הרים אותו. נהפוך הוא, במקרה זה נראה כי אם יזכה המבקש בתביעתו, ניתן יהיה, על נקלה, לפצותו בכסף ולהשלים את הפרש השכר, לשכר המתאים לעבודה בהיקף של משרה מלאה. בכל אופן לא הוכח אחרת על ידי המבקש. ענייננו, על פניו, מאפשר פיצויי כספי, אם אכן יוכיח המבקש את תביעתו. אין לומר אפוא כי מדובר בסעד כה הכרחי שיצדיק את התערבות בית הדין בשלב מוקדם, לפני ברור התביעה. מהפסיקה עולה כי מקום שבו ניתן לפצות צד נפגע בתשלום כסף, לא ינתן צו מניעה זמני או צו עשה זמני.
בעניין זה ראה פסה"ד הנ"ל בענין תובנה נ' עמיחי סגל בע"מ 280; דב"ע לח/0-16 המל"ל – שיקורה חיטב אשווילי פד"ע ט' 338, 344, הנ"ל].
טענת המבקש לפיה אין לו מקורות הכנסה אחרים לא הופיע בתצהירו והיא הועלתה לראשונה בדיון. ענין זה אינו מתיישב עם נספחים ב-ג לתצהיר הנתבעת בו מתאר המבקש באינטרנט את עסקיו החובקים. למשיבה לא היה סיפק להביא ראיות בענין זה, ובכל אופן לא שוכנענו שאין למבקש מקורות הכנסה אחרים. יש לזכור כי המבקש ממשיך לעבוד אצל המשיב אם כי בהיקף מצומצם.

מאזן הנוחות
19. לית מאן דפליג, כי למבקש תגרם אי-נוחות מאי מתן הצו, אך לאור כל האמור לעיל, ברור שהמבקש לא הוכיח, כי אי הענות תגרום לנזק, שאינו ניתן לפיצוי כספי הולם, ושהינו גבוה מהנזק שעלול להיגרם למשיבה, אם ינתן כנגדה הסעד הזמני. בשלב זה לפחות, לא הוכיח המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בעניין הפעלת מאזן הנוחות בבית הדין לעבודה, נפנה לפס"ד, דב"ע מז/ 149-3, שקם בע"מ - גילה רוזין פד"ע יט' עמ' 141, שם בסעיף 13 וכן לתב"ע נג/3-564 אפרתי אבנר - מפעלי ים המלח, תקדין כרך 93 [2] תשנ"ג / תשנ"ד 1993.
יש לזכור שהמשיב הינו מוסד להשכלה גבוהה בו תוכנית הלימודים מפורסמת לסטודנטים ואלה יכולים להרשם עד תאריכים מסוימים. אין כיום, אפשרות לשבץ המבקש להוראה נוספת, בשנת הלימודים תשס"ו. אם תתקבל תביעתו העיקרית כמובן יהיה ניתן לפסוק לו פיצוי כספי בהיקף ההפרש שבין המשרה שעבד, למשרה מלאה, כפי שביקש.

הסיכוי בתובענה העקרית
20. נציין כי לא שוכנענו לכאורה, כנדרש בשלב זה, כי חלה על המשיב חובה, להודיע למרצים אצלו, על היקף משרתם עד חודש מאי כפי שטען ב"כ המשיב. חובה כזו קיימת מכח תקנון שירות עובדי הוראה, ומכח מנהג ביחס למורים, בבתי ספר יסודים ותיכונים.
לא שוכנענו שיש חובה לעשות כן ביחס למרצים במוסדות להשכלה גבוהה-כמו המשיב, וכי הפרה של חובה כזו מקנה למבקש זכות לקבל שכר עבור כל שנת הלימודים.
ב"כ המבקש מבסס חלק נכבד מטענותיו על טיעון זה שלא הוכח כדבעי בשלב זה.
טענת ב"כ המבקש לפיה היתה כלפיו התחיבות, שיועסק בשנת הלימודים תשס"ו, בהיקף דומה לזה שהועסק בשנים קודמות לא הוכחה כדבעי. נציין כי נספח ב' לתצהירו, כך נטען הוצא שלא כדין.
יש לזכור שהמבקש מעולם, לא עבד שנה שלמה בהוראה בהיקף משרה מלאה. עם הפסקת עבודתו כראש המחלקה במהלך שנת הלימודים תשס"ה, ככל הנראה כדי לא לפגוע בו, הועלה היקף משרת ההוראה שלו למשרה מלאה. המבקש יכול היה לצפות כבר אז, שלא ילמד בהיקף משרה מלאה בשנת הלימודים שלאחריה כפי שקרה למעשה. מן המפורסמות שבתחום ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה שהיקף ההוראה משתנה לפי הביקוש של הקורס וכיוצ"ב כפי שגם עולה מהחוזה עליו חתם המבקש. מן המקובץ עולה, אפוא, כי המבקש יכול היה לצפות שינוי בהיקף משרתו שנגזר מהפסקת תפקידו ומשינוי קורסים. השינוי כך התרשמנו היה ענייני ומשיקולים מקצועים.

סוף דבר
21. נשוב ונדגיש כי כל קביעותינו הינן לכאורה בלבד, לצורך הסעד הזמני. המבקש לא הוכיח לכאורה כי הוא זכאי לסעד הזמני שביקש, בס' 24 לבקשה, ולכן דין הבקשה לסעד זמני להידחות.
המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח תוך 30 יום.

ניתנה היום כ"ו באדר, תשס"ו (26 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

נציג ציבור

נציג ציבור

אייל אברהמי
,אב"ד
שופט


002723/05בשא730 לימור








בשא בית דין אזורי לעבודה 2723/05 אברהם גיל נ' בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (פורסם ב-ֽ 26/03/2006)