פסקי דין על מלי אפטוב | פסקי דין על ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו)

49025-11/19 עא     03/02/2020




עא 49025-11/19 מלי אפטוב נ' ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו)








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 49025-11-19 אפטוב נ' ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו)






בפני

כבוד השופטת
ריבי למלשטריך-לטר


מערערת

מלי אפטוב
באמצעות ב"כ עו"ד ניתאי משה



נגד


משיב

ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו)



באמצעות ב"כ עו"ד גב' ימית בלמס




פסק דין


ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר נבון) בת"א 27021-03-19 שניתן ביום 03/11/19.


פסק דין
קמא פסק למערערת תשלום של 13,282 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 12.3.19 ועד ליום התשלום בפועל, וכן תשלום הוצאות התובעת בסך של 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪.

1.
העובדות שעמדו בפני
בית משפט
קמא
1.1
פסק דין
קמא עסק בתביעה שהגישה נציגות הבית המשותף כנגד אחת הדיירות בבניין, המצוי בשד' אבא חושי 151 בחיפה. בנין זה , בנין
c
, הוא אחד מתוך 3 בניינים הקרויים פרויקט טריו שיש לשלושתם מתקנים משותפים כמו בריכת שחייה, מועדון ספורט, חניון ועוד.
1.2
המערערת קבלה את החזקה בדירה ביום 28.2.18. החל מיוני 2018 הינה מסרבת לשלם את דמי הועד שעליה לשלם, שהם בסך של 1477.44 ₪ לחודש.

1.3
חברת הניהול אתה התקשר ועד הבית היא חברת "נכסי אריאל- פרויקטים בע"מ". הסכם הניהול הוא
מיום 11.12.16, לפי הנוסח שצורף
ההסכם חודש ביום 1.2.17 לתקופה של שלוש שנים, ולאחר מכן מדי שנה ההסכם מתחדש אוטומטית לתקופה של 12 חודש, אלא אם הודע 45 יום טרם תום תקופת ההסכם על כך שלא תחודש ההתקשרות.

1.4
ביום 4.1.17 התקיימה ישיבת מליאת הנציגויות של שלושת הבניינים לבחירת חברת הניהול בפרויקט טריו,
שנכחו בה נציגויות משלושת הבניינים. בין היתר הוחלט להמשיך לגבות את דמי הועד ללא שינוי עד לתחילת אכלוס בנין
c

ונרשם שם כי דמי הועד שייגבו מדיירי בנין
c
יעמדו על 9.8 ₪ למ"ר (של דירה).

1.5
ביום 11.2.18 התקיימה אסיפת דיירים של בנין
c
. נכחו 43 דיירים +2 ייפויי כוח. נטען כי באותו מועד היו בידי הקבלן 24 דירות שעדין לא נמסרו. הובא בפני
הדיירים תקציב שנת 2018 שאין בו שינוי מדמי הניהול שהיו בשנה קודמת והתקציב אושר על ידי הדיירים. בכתב ההגנה שהוגש מול התביעה שכנגד צוין כי ההזמנות לישיבה נשלחו לדיירים בדואר אלקטרוני ופורסמו במעליות הדיירים. באותו מועד המערערת עדיין לא קבלה את הדירה.

1.6
הונח תצהיר של מר עידן פוגל, שהתייצב ביום ההוכחות לחקירה על תצהירו, אשר הדגיש כי קיים עם המערערת פגישה בסמוך לקבלת דירתה ביום 28.2.18, ומסר לה את תעריף דמי הועד, זאת בהמשך להצהרתו כי גם אנשי המכירות הודיעו למערערת טרם הרכישה כי תעריף דמי הועד הוא 10.8 ₪ למ"ר.

1.7
המצהירים מטעם המשיב ציינו כי המערערת ממשיכה להשתמש במתקני הנוחות של הפרויקט, אך לא משלמת כלל את דמי הועד החודשיים.

2.
המערערת הגישה בבית משפט קמא כתב הגנה, וצירפה אף כתב תביעה שכנגד. בתמצית היא טענה שם כי הועד לא פעל לפי התקנון המצוי, לא התקיימו אסיפות דיירים במועדים הקבועים בחוק לא נמסרו לה הודעות על קיום האסיפות. נטען שהאסיפות היו לא חוקיות בשל מנין המשתתפים , הסכום שנקבע איננו מיצג את היחס שבין שטח רצפת דירתה לשטח רצפת כל הדירות, נטען כי ההחלטות לעבוד עם חברת הניהול היו צריכות להתקבל ברוב של בעלי הדירות ש-2/3 מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם ועוד נטען כי חברת הניהול איננה מתנהלת בשקיפות ולא מאפשרת עיון בפנקס ההכנסות.

3.
ההליך בפני
בית משפט קמא נוהל כסדר דין
מהיר

3.1
כתב התביעה הוגש
בסדר דין מהיר ביום 12.3.19. כתב הגנה ביחד עם תביעה שכנגד הוגש ביום 1.5.19.
3.2
בהחלטה מיום 2.5.19 קבעה כב' השופטת את התיק להוכחות ליום 30.10.19. ניתנה הוראה לצדדים להגיש את תצהיריהם בתוך 45 יום מכתב ההגנה האחרון. כתב ההגנה האחרון הוגש ביום 11.7.19, כך במערכת נט המשפט, וב"כ המערערת צפה בו ביום 18.7.19.
3.3
ביום 22.10.19
(כשמונה ימים לפני מועד ההוכחות) הגישו הצדדים בהסכמה בקשה לדחיית מועד ההוכחות ולמתן אורכה של 45 יום להגשת התצהירים. בבקשת הדחייה החתומה על ידי ב"כ הנתבעת נכתב כי כתב ההגנה האחרון בתיק הוגש ביום 21.7.19,
ונוכח ימי הפגרה שאינם באים במניין הימים, הגשת התצהירים צריכה להיות ביום 22.10.19, שבוע לפני הדיון. לכן מבוקשת דחייה בת 45 יום להגשת התצהירים וכן דחיית מועד הדיון. כב' השופטת דחתה את הבקשה תוך שציינה כי הדחייה מבחינת יומנה משמעה שמיעת התיק רק בחודש מאי 2020. יחד עם זאת, אפשר בית המשפט להגיש את התצהירים עד ליום 24.10.19.

3.4
ביום 24.10.19
הגישה המערערת בלבד באמצעות בא כוחה הודעה לבית המשפט . צוין בה כי כתב ההגנה האחרון הוגש ביום 21.7.19 שאז החלה פגרת הקיץ במהלכה שהה בא כוחה בחופשה ומיד לאחר מכן החלו חגים ופגרות נוספות. צויין כי בא כוחה של המערערת איננו עובד בפגרת חול המועד. צוין כי נעשה נסיון לפנות לדיירים
אך לאור תקופת החגים וחול המועד ולאור העובדה שחלק מהדיירים נופשים בארץ ובחו"ל נמנע מהמערערת להביא תצהירים. לכן בקשה המערערת אורכה להבאת ראיותיה והיא מבקשת לדחות את הדיון, גם אם זה ישמע במאי 2020. בנוסף נרשם כך : "לחתום מטה קבוע דיון בבית משפט השלום בעכו תיק פלילי בשעות הבוקר ודיון זה נקבע עוד קודם לדיון בתיק דנן ". כבר כאן אציין כי אמירה אחרונה זו איננה מדויקת, בלשון המעטה. הזימון לתזכורת בתיק פלילי בעכו נקבע לאחר שנקבע הדיון בתיק בית משפט קמא, כפי שעלה מההחלטה שצורפה לעיקרי הטיעון של המערערת. בית משפט קמא דחה את הבקשה והודיע כי הדיון יתקיים כסדרו. ביום 24.10.19 הודע על ידי המשיב כי התצהירים שצורפו לכתבי הטענות יהוו את
תצהיריו בהוכחות.

3.5
ביום 28.10.19 הודיעה המערערת לבית המשפט באמצעות בא כוחה כי לאור החלטת בית המשפט נמנע ממנה מלהגיש תצהירים לישיבת ההוכחות, ולכן אין טעם בקיום ישיבת ההוכחות, והיא מבקשת מבית המשפט לתן

פסק דין
על בסיס המסמכים המצויים בתיק. באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט כי על המערערת להתייצב לדיון ולהביא עמה לדיון את כל עדיה. לאחר שמיעת הראיות, יינתן פסק הדין.

3.6
ביום 30.10.19, יום הדיון ,לא הופיעה
המערערת לדיון. גם בא כוחה שייצגה עד לאותו מועד לא התייצב. תחתיו נשלח עורך דין אחר שלדבריו "קבל קצת רקע" ובא "לשמור על האינטרסים." . עורך הדין המחליף החליט שלא לחקור את עדי הנתבעת על אף שאלו היו זמינים לחקירה נגדית. לא הוגשו ראיות כלשהן מטעם המערערת.

3.7
בסוף הדיון נתבקשו ב"כ הצדדים לסכם את טיעוניהם. בא כוחה המחליף של המערערת טען כי איננו יכול לסכם כי בית המשפט "מנע מאתנו להגיש תצהירים", והוגשה על כך בר"ע לבית המשפט המחוזי.

3.8
ביום 3.11.19 ניתן פסק הדין. כמובן שההכרעה בבר"ע התייתרה.

4.
פסק הדין של בית משפט קמא

4.1
בית משפט קמא קבל את התביעה במלואה ודחה את התביעה שכנגד במלואה. נדחתה הטענה כי לא התקיימו אסיפות במועדים הקבועים בתקנון המצוי בדבר התקשרות עם חברת הניהול. נקבע כי מינוי חברת הניהול היה עוד טרם רכישת הדירה על ידי המערערת ולא נסתרה עדות מר פוגל כי נמסר למערערת על כך לרבות דמי הועד שישתלמו לכל מ"ר. נדחתה טענת המערערת בדבר כינוס אסיפה כללית ללא מתן הודעה מראש. נדחתה טענתה כי לא התקיים פורום חוקי באסיפה בה הוחלט על התקשרות עם חברת הניהול, נדחתה טענת המערערת כי מעולם לא הסכימה לשלם את הסכום החודשי הנקוב כדמי ועד בית . כמו כן נדחתה טענתה לגבי דרך החישוב של דירתה לעומת רצפת כלל הדירות האחרות .

4.2
נקבע כי המערערת פעלה על מנת לסרבל את ההליך ולדחות את קיומו חרף היותו דיון בסדר דין מהיר. כבר בחודש מאי 2019 ניתנה ההוראה על הגשת תצהירים, והיה שפע זמן בידי המערערת להתארגן להכנת תצהירים והבאת עדים. גם כשהותר למערערת להביא עדים ללא התצהירים, נמנעה מלעשות זאת ואף לא התייצבה בעצמה לדיון.

4.3
עוד צוין כי גם את מחצית האגרה השנייה לא שלמה המערערת טרם שמיעת ההוכחות.

5.
טענות הצדדים בערעור
5.1
עיקר ערעורה של המערערת מתייחס לדרך התנהלות בית משפט קמא. נטען כי יש לראות בפסק הדין כאילו ניתן בהעדר הגנה ולכן יש להורות על ביטולו. נטען כי למעשה לא ניתן לה יומה בבית המשפט כי בית משפט קמא לא אפשר לה להגיש תצהירי עדות ראשית ולהעיד את עדיה. נטען כי על אף שהגישה בר"ע לגבי החלטת בית המשפט שלא לדחות את הדיון, קיים בית המשפט את הדיון ועוד טרם ניתנה החלטה בבר"ע. עוד נטען כי שגה בית המשפט שקבל את גרסת עדי המשיב מבלי ש"התאפשרה" חקירה נגדית. כמו כן נטען כנגד הממצאים העובדתיים שבית משפט קמא קבל, בהעדר סתירתם על ידי הצד השני. עוד נטען כי סכום ההוצאות שחויבה בו המערערת גבוה באופן לא פרופורציונלי, ויש לבטלו או לצמצמו. כמו כן נתבקשה השבת התיק לערכאת קמא למותב אחר.
5.2
המשיב מבהיר כי המערערת עשתה דין לעצמה והחליטה במשך תקופה ארוכה שלא לשלם את דמי הועד (סכום שעומד היום לטענתו על סך של 40,000 ₪ ). למערערת הייתה שהות של 6 חודשים להכין תצהירי עדות ראשית אך בחרה בסמוך למועד הדיון להגיש בקשת דחייה. עוד נטען כי בקשת הדחייה שנרשם בה בסוף כי לבא כוחה של המערערת יש דיון אחר, הסתברה כלא מדויקת כי על הדיון האחר הודע לבא כוחה רק אחרי שהדיון בתיק זה נקבע. גם כשבית המשפט התיר למערערת להביא את עדיה ללא תצהיר עדות ראשית, גם אז לא עשתה זאת ואף לא התייצבה לדיון בעצמה. בנסיבות אלו לא ניתן לומר שלא ניתן לה יומה בבית המשפט.

6.
דיון והכרעה

6.1
נראה כי הערעור של המערערת מבוסס כולו על
תחושתה כי בית משפט לא רשאי להכתיב לוח זמנים לשמיעת הדיון, ומשניתנה החלטה כזו מותר לזלזל בה.
נראה כי המערערת סברה שהיא זו היכולה להכתיב את
קביעת מועדי הדיון, בניגוד למדיניות
הנהוגה, ובניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, וללא כל טעם מיוחד שמצדיק זאת.

6.2
ראשית, ההליך נוהל במסגרת תביעה בסדר דין מהיר. תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984
קובעות באופן מפורש סדר דין מזורז להגשת תביעות
הנכללות במסגרת סדר דין מהיר. לצורך כך הגשת התצהירים היא על ידי שני הצדדים בעת ובעונה אחת בתוך 45 יום מכתב ההגנה האחרון (תק' 214 ט' ) ,על בית המשפט לקבוע את הדיון בתוך 6 חודשים לכל היותר ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון (תק' 214 י' ), הדין בתובענה יסתיים בתוך יום אחד,(ת' 214 יד). עוד נקבע בתקנות אלו כי במועד שנקבע לדיון יתייצבו כל המצהירים ועד שלא הגיש תצהיר עדות ראשית לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט. בתוך 14 יום על בית המשפט לתן את פסק דינו.

6.3
הדרך המזורזת נקבעה על מנת לפשט הליכים שאינם מורכבים, ועל מנת לאפשר לבעלי דין לשמוע באופן מזורז את המחלוקת שביניהם, ולסיימה במהירות, מבלי שהתיק ייגרר מהלך של שנים בבית המשפט.
על תיקון תקנות סדר הדין האזרחי אשר החילו את ההליך של סדר דין מהיר , נרשם
בדברי ההסבר של משרד המשפטים :

" סדר הדין המהיר מיועד לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים, ולהוזיל את העלות הכרוכה בניהולן, מתוך תפיסה שבתובענות אלו יש חשיבות יתרה למשך זמן ההתדיינות ולעלויות הכרוכות בה, לצורך השגת המטרה של עשיית צדק עם בעלי הדין (תפיסה זו אומצה גם על ידי הועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל בראשות שופט בית המשפט העליון תיאודור אור בעמ' 73 לדו"ח הועדה). קביעת סדר דין מהיר לתובענות בסכומים נמוכים, הינה יישום של עקרונות הניהול השיפוטי, לצד ניסיון ליצור כללים פשוטים, ברורים ואחידים, שלא יחייבו הפעלה נרחבת ומורכבת של שיקול דעת ולא יהוו כשלעצמם מקור לשאלות משפטיות ולבירור משפטי." ......."
התקנות מנסות להביא את בעלי הדין להכין את התובענה כדבעי לפני תחילת הדיון באמצעות חיובם בהגשת כתבי טענות בצירוף תצהירים וגילוי מסמכים, קביעת מועדים לביצוע פעולות שונות לקראת הדיון, קביעה מראש של מועד הדיון בתובענה, קיום ישיבה מקדמית ועוד. "

6.4
מטעם זה בדיוק מילא בית משפט קמא את תפקידו נאמנה, כשלא אפשר למערערת לגרור את ההליך, ללא כל נימוק מוצדק. העובדה שבא כוחה של המערערת שהה לדבריו כל תקופת הפגרה בחופשה, וכך גם בחול המועד סוכות, איננה מצדיקה את העובדה שהמערערת לא טרחה לגייס
עדים מטעמה
ולהכין את ראיותיה במהלך תקופה של 6 חודשים שניתנה לה לצורך זה.

6.5
גם הדרך של בא כוחה של המערערת, להודיע על "הבעייתיות" שנוצרה רק 8 ימים לפני מועד ההוכחות, היא דרך מזלזלת , איננה מכבדת את בית המשפט והצד השני, ובלתי ראויה.
ואמנם, נכון, מדובר בלוחות זמנים שהם פרי קביעה פרוצדוראלית, אך הן באות להשיג תכלית מהותית. אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט עציוני בע"א 103/71 נורדיה נ' בכר (17.1.72)

"אשר לליברליות בשמירה על קיום תקנות סדר הדין ולנטיית בית-משפט זה שלא לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי, נטיה זו מצאה לה ביטוי הולם ב-ע"א 189/66,
[4], בע' 479, לו הייתי שותף גם אני ואשר בו אמר השופט ברנזון כי "הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן".
אולם אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות היון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, לא רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצידורה "מיטת סדום", אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן.
"




(ההדגשה לא במקור).

6.6
בפועל, לא הוצגו על ידי
המערערת ראיות כלשהן. גם לא עדות מטעמה היא, שכן לא התייצבה לדיון. ב"כ המשיב ציינה בפני
כי המערערת מלכתחילה כלל לא בקשה ממנה
גילוי מסמכים ועיון בהם.

6.7
למערערת ניתנה ההזדמנות הנוחה להכין תצהירים מבעוד מועד, מהלך תקופה של 6 חודשים, ניתנה לה הזדמנות להביא את עדיה ללא תצהירים, ניתנה לה ההזדמנות להגיש תצהיר מטעמה היא בצירוף מסמכים שיכלה לרכז על מנת לסתור את תצהירי הצד השני- אך לא עשתה מאום מכל אלו. בא כוחה של המערערת גם לא טרח לחקור את עדי המשיב בחקירה נגדית. בית המשפט אפשר למערערת למצות את יומה בבית המשפט, אלא שהמערערת כלל לא חשבה למצות את יומה.

6.8
לגופו של ענין, מפירוט העובדות שעמדו בפני
בית משפט קמא עולה כי לא נפל פגם שהוכח בפעילות נציגות הבנין או החברה המנהלת. לא הוכח כי האסיפה כונסה שלא כדין וכי ההחלטות התקבלו שלא כדין. כדי להוכיח זאת צריך תשתית עובדתית – וכזו לא הונחה בפני
בית המשפט.

6.9
לענין הבר"ע שהוגשה – המערערת בקשה תוך כדי שמיעת הדיון להגיש בר"ע על החלטה שלא דחתה את מועד הדיון. המערערת מופנית לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור ) תשס"ט 2009 ס' 1 הקובע :

1.
לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן :

(1)
החלטה בענין קביעה ושינוי של מועדי דיון.....

(2)
החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק .....
ברור לכן שדינה של בר"ע כזו היה להידחות על הסף , גם אם לא היה מתייתר הדיון בה .
6.10
לא מצאתי כי יש מקום להפחית את סכום ההוצאות שנפסק לחובת המערערת, נוכח אופן התנהלותה בתיק
בבית משפט קמא.
6.11
תשומת לב המערערת כי החוזה עם חברת הניהול מאפשר להשתחרר ממנו מדי שנה, עם
מתן הודעה במועד, ואם אכן סבורה המערערת שהסכום החודשי כדמי ניהול גבוה מדי,
פתוחה בפני
ה הדרך לבדוק אפשרויות אחרות, להביא זאת לישיבת אסיפת הדיירים, ולנסות להעביר החלטה אחרת.

7.
לסיכום

7.1
הערעור נדחה
7.2
המערערת תשא בהוצאות המשיב בסכום של 15,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
7.3
הגזברות תעביר את סכום הפיקדון למשיב, באמצעות באת כוחו.

7.4
המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.


ניתן היום,
ח' שבט תש"פ, 03 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.













עא בית משפט מחוזי 49025-11/19 מלי אפטוב נ' ועד הבית שד' אבא חושי 151 חיפה (מגדלי טריו) (פורסם ב-ֽ 03/02/2020)