פסקי דין על שלומי זינו | פסקי דין על אליעזר סויסה

51573-07/18 א     06/02/2020




א 51573-07/18 שלומי זינו נ' אליעזר סויסה








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 51573-07-18 זינו נ' סויסה




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
15

בפני

כבוד השופטת ג'אדה בסול


המבקש

שלומי זינו



נגד

המשיב




אליעזר סויסה










החלטה

1.
המדובר בבקשה "נוספת" לביטול

פסק דין
שהוגשה מטעם התובע לבטל את פסק הדין שניתן בתיק מיום 30/12/19
(להלן: "פסק הדין")


במסגרתו הוריתי על מחיקת התביעה מחוסר מעש.

2.
פסק הדין ניתן בעקבות בקשה שהגיש הנתבע למחיקת התובענה בשל הפרת צו להשיב על שאלון, זאת לאחר בקשות חוזרות ונשנות להשלמת פרטים בשאלון, שמהן התעלם התובע, למרות החלטות של בית המשפט ולמרות אורכות שניתנו לו.

השתלשלות העניינים בשאלת ההליכים המקדמיים עד כה:

3.
בתאריך 23/5/19 ניתן צו גילוי ועיון מסמכים לרבות משלוח שאלונים ופרטים נוספים, שיבוצע באופן הדדי, תוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.

4.
בתאריך 25/8/19 הוגשה בקשה מטעם הנתבע למתן צו לגילוי פרטים ותשובות לשאלון שנשלח מטעמו לתובע ביום 11/7/19. על בקשה זו ניתנה החלטה ביום 26/8/19, לתגובת התובע על פי התקנות ובמידת הצורך יהא ניתן לדון בבקשה בדיון שהיה קבוע בתיק מבעוד מועד.

5.
עד הדיון לא הוגשה כל תגובה מטעם התובע, אף לא נשלח מטעמו
תצהיר תשובות לשאלון. בדיון שהתקיים בתאריך 25/9/19 הוצהר מפי בא כוחו של התובע כי הוא ידאג להעביר לנתבע את התשובות לשאלון
עד ה- 26/9/19.

6.
על אף הצהרתו הנ''ל
לפרוטוקול,
רק ביום 2/10/19 העביר התובע תשובותיו לשאלון.

7.
מאחר ותשובותיו של התובע לשאלון היו חלקיות, הוגשה מטעם הנתבע בתאריך 6/10/19
בקשה נוספת להשלמת פרטים בשאלון, להשיב באופן מלא על השאלות ולצרף את המסמכים הרלוונטיים.

8.

בהתאם להחלטה מיום 7/10/19, הבקשה להשלמת הפרטים הועברה לתגובתו של התובע, אולם לא זכתה לכל התייחסות מטעמו. בהעדר תגובה ניתנה בתאריך 5/11/19 החלטה הנעתרת לבקשת הנתבע באופן חלקי וקבעה כי על התובע לענות לשאלות 1,2,7 ו- 8 תוך 14 ימים
מאותו מועד , מאחר ומדובר בפרטים רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים. באותה החלטה אף פטר בית המשפט את התובע מלענות לשאלה מס' 4 מאחר ומדובר בשאלה מכבידה.

9.
שוב ,
כם לאחר אותה החלטה ,לא טרח התובע למלא אחרי החלטת בית המשפט ,לא השלים את הפרטים בשאלון,
ועל כן ,כתגובה לכך ,
הוגשה ביום 21/11/19 בקשת הנתבע
למחיקת התובענה בהתאם להוראות תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, נתשמ"ד-1984.

10.
בהתאם להחלטה מיום 22/11/19 הועברה הבקשה למחיקה לתגובתו של התובע, אשר
התעלם מהחלטת בית המשפט בעניין מתן המענה לשאלון , והגיש בתאריך 4/12/19 תצהיר עדות ראשית
מטעמו לרבות בקשה להזמנת עדים שנדחתה באותו שלב
מאחר והוגשה בניגוד להחלטה מיום 25/9/19 שהתייחסה לדרך הגשת עדויות בתיק.

11.
בתאריך 15/12/19
הוגשה תגובת התובע
לבקשה למחיקת התביעה, המתייחסת בעיקר
בעיקר לבקשה להשלמת פרטים , אך
התובע
בחר שלא להשיב עליה כלל למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן.

12.
אי לכך הובהר לתובע בהחלטה מאותו יום, קרי 15/12/19,
כי ההחלטה שקבעה כי עליו לענות על שאלות ספציפיות שניתנה ביום 5/11/19 הינה החלטה חלוטה ויש לכבדה
וכי עליו למלא אחריה עד לתאריך 24/12/19 ,
וכי אי קיום ההחלטה כמוהו כחוסר מעש אשר יביא למחיקת התביעה.

13.
פעם נוספת התובע לא "הגיב" ועל כן הוגשה , שוב , בקשה מטעם הנתבע למחיקת התביעה .

14.
בעקבות כל האמור לעיל, ניתן בתאריך 30/12/19 פסק הדין נשוא הבקשה שבנדון, אשר הורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש מאחר והתובע לא מילא אחר
צו בית המשפט כאשר היה עליו לעשות כן עד ה- 24/12/19. התובע גם חויב בהוצאות הליך זה על סך של 8,000 ₪ , כאשר תשלום אותו סכום הוצאות מהווה תנאי להגשת
התובענה מחדש.

15.
לאחר שניתן אותו

פסק דין
, פנה
התובע
לבית המשפט בתאריך 1/1/2020 בבקשה לביטולו ,
"מחה"
על התנהלות בית המשפט "על כל המשתמע מכך", בטענה כי הוגשה מטעמו בקשה להארכת
מועד למתן
התשובות לשאלון עד לתאריך 29/12/19, אשר בית המשפט
"התעלם ממנה" ונתן את פסק דינו והורה על מחיקת התביעה, כאמור.

16.
יובהר כי עד שלב זה, עדיין, לא כובד הצו על ידי התובע.

17.
עם הגשת אותה בקשה , ועוד באותו יום , ניתנה החלטה מפורטת מטעם בית המשפט תוך התייחסות לאתוה בקשה שנטען כי בית המשפט "התעלם " ממנה , כאשר הובהר שבשל אי תשלום אגרה , אותה בקשה לא נקלטה , ולא הובאה בפני
בית המשפט
, הוסף לכך את העובדה , כי התובע לא
ביצע את אשר הוא ביקש , קרי מתן ארכה למתן המענה לשאלון עד לתאריך היעד שהוא ביקש , 29/12/2019 , עד לאותו מועד תשובות לשאלון לא ניתנו , ופסק הדין ניתן לאחר אותו תאריך.
18.
במצב דברים זה , בקשת התובע לביטול פסק הדין נדחתה.
19.
בעקבות
אותה החלטה , הוגשה הבקשה שבנדון, מטעם התובע.

טענות הצדדים:

20.

התובע בבקשתו "הנוספת" לביטול פסק הדין, טוען כי הוא בפועל ענה על שלושה מתוך ארבעה שאלות , וחוזר ומסתמך על תשובותיו שנשלחו לצד שכנגד בתאריך 2/10/19.

21.
מוסיף וטוען התובע כי השאלה היחידה שלא נענתה , מס' 7 , הינה שאלה שהנתבע מנוע מלשאול אותה

וכי אל לו
לנתבע להיכנס לסכסוכים שבין התובע לבין אחרים
, במיוחד
עת מדובר בתביעה בגין לשון הרע.

22.
לשיטת התובע, הנתבע הטעה את בית המשפט שעה שטען כי התובע לא השיב לשאלון , מאחר והדרישה היא לצירוף מסמכים ולא מתן תשובות
לשאלון.

23.
התובע טוען כי פסק הדין ניתן
בנימוק שהוא לא נתן מענה לשאלון בעוד שבפועל הוא מילא אחרי החלטת בית המשפט , ותשובות לשאלון ניתנו גם ניתנו
.התובע אף הצר על כך
שבית המשפט נתן את פסק דינו המוחק את התביעה על אף שהוגשה על ידו הבקשה למתן ארכה לקיום הצו , אותה בקשה שלא נקלטה במערכת ולא הובאה בפני
י
בשל אי תשלום אגרה , מצב שנוצר בשל העובדה שהתובע לא ידע כי עליו לשלם אגרה בגין אותה בקשה , כאמור.

24.
לשיטתו של התובע המחיקה בשל חוסר מעש תיעשה רק לאחר 30 ימים , ובמקרה הנדון לא עברו אותם 30 ימים. נוסף על זה, התובע טוען כי בית המשפט צריך להירתע מהצעד החמור של מחיקת התביעה.

25.
התובע טוען כי הנתבע ובא כוחו חסרי תום לב. התובע צירף את המסמכים נשוא שאלה 7 לשאלון, והוסיף שיש לבטל את פסק הדין כי הצו כן קוים.

26.
במסגרת התגובה שהוגשה ע''י הנתבע , טען הנ''ל , תחילה , כי דין בקשת התובע להידחות ולו מן הטעם כי כלל לא צורף אליה תצהיר ערוך כדין , לאימות העובדות הנטענות בה.

27.
עוד טען הנתבע , כי התובע הפגין זלזול
הן , בבקשות שהוגשו
ע''י הנתבע והן בהחלטות
בית המשפט שניתנו , לא מילא אחריהן , ואף התקשה לקבל את תוצאות מחדליו שלו , והגיש בקשה נוספת לביטול פסק הדין במקום להגיש ערעור.

28.
לשיטת הנתבע, התובע מעולם לא טען לגופן של הבקשות
שהוגשו בעבר להשלמת הפרטים, והוא ביקש לעמוד בהן ,
בעוד שבבקשתו זו
, הוא מגלה עמדה אחרת
, לפיה הוא
התנגד לגופו של הצו, על אף שההחלטות בעניין זה הפכו לחלוטות.

29.

הנתבע מוסיף וטוען כי היה על התובע להגיש ערעור בזכות על פסק הדין המוחק את התביעה מחוסר מעש, כן טען כי התובע עשה דין לעצמו והתעלם מרצונות הצד שכנגד והפר צווי בית המשפט.

30.
לשיטת הנתבע, התובע בחר
לבקש לבטל את פסק הדין פעמיים בשיטה
"עוקפת
ערעור" כדי להתחמק מחיובו בהפקדת ערבון, ועצם הגשת שתי בקשות לביטול פסק מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט.

דיון והכרעה:

31.
לאחר עיון בבקשת התובע, ותגובת הנתבע, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

32.
הבקשה הנוספת לביטול פסק הדין, הגם שהיא כוללת וסומכת על נימוקים עובדתיים הוגשה כשאינה נתמכת בתצהיר ו
כבר מסיבה זו דינה דחייה.

33.
אין ספק, מן הנסיבות שתוארו לעיל, כי פסק הדין מיום 30/12/19 ניתן כדין, ועל כן הבקשה לביטולו היא בקשה
נבחנת על פי שיקול דעת בית המשפט , ואיננה מחובת הצדק.
34.
לא בכדי פורטו לעיל בתחילת ההחלטה , בפירוט יתר , כל השלבים שעברו ,למן מתן הצו הראשון בסוגיית ההליכים המקדמיים , לרבות גילוי המסמכים ומתן המענה לשאלון , ההחלטות שניתנו בהמשך להשלמת
פרטים, מתן החלטה אחר החלטה על מנת לאפשר לתובע את קיום החלטת בית המשפט
,
מיצוי ההליכים המקדמיים , וסלילת הדרך לבירור התביעה לגופה , כך שניתן לראותבבירור כי כלל לא אצה הדרך לבית המשפט להידרש להחלטה כה דרסטית של מחיקת התביעה מחוסר מעש , אך כפי שניתן לראות מהשתלשלות העניינים שפורטה לעיל , וכפי שיובהר בהמשך , הרי שלמצב זה תרם , בעיקר התובע , בשל התנהלותו המתוארת לעיל ועל כן , אין לו להלין אלא על עצמו.

35.
תקנה 156 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984
(להלן: "תקסד"א)
היא המקור החוקי למחיקת תביעה מחוסר מעש וזו לשון התקנה:

156. (א)
נבצר מבית המשפט לדון בתובענה או להמשיך את הדיון בה מחמת חוסר מעש מצד בעל דין, רשאי בית המשפט או הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט על דעת עצמו, ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שבית המשפט הורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה.

"תובענה" בהקשר זה, יכול להיות אף בקשה התלויה ועומדת.

36.
לענין זה ראה: אורי

גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי
, מהדורה שמינית, עמ' 281:


" תקנה זו באה להוסיף לבית המשפט סמכות לפעול על דעת עצמו, אך אין היא מונעת מבעלי הדין להמריץ את בית המשפט לפעול לדחיית תובענה מחמת חוסר מעש של הצד שכנגד. העיקר הוא, שלבעל הדין, האשם לכאורה בחוסר מעש, ניתנה זכות טיעון לפני הפעלת הסנקציה האמורה."

37.
בנסיבות עניין זה, משהתעלם התובע מהוראות ביהמ"ש,
לא באופן
חד פעמי ,
גם כשניתנו לו הזדמנויות למלא אחר ההחלטות שניתנו , וחלפה תקופה ניכרת, דינה של התביעה להימחק מחוסר מעש
.
לתובע
ניתנה שהות
מספקת ואף מעבר לכך , למלא אחר החלטת בית המשפט , ומשבחר שלא לפעול כך, אין לו
להלין אלא על עצמו.

38.
בהתאם להלכה הפסוקה, אין הצדקה להותיר את מחיקת התביעה על כנה אם מתברר כי למחדל בעל הדין יש הסבר המניח את הדעת, זאת, בשים לב ,
בין היתר, לחומרת הפגיעה בו אם תידחה בקשתו (
ע"א 3069/08
זאיד עואד נ' לאפי חורי
(ניתן ביום 29.5.2008)). עוד נקבע כי על התובע המבקש להורות על ביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש להראות כי "טעם מיוחד" שאינו בשליטתו, הביא אותו לזנוח את תביעתו כדרכן של בקשות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד לפי
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
(
ע"א 2667/11
רחמים נ' בנק לאומי
(ניתן ביום, 14.12.11)).

לאור האמור לעיל וכפי שיפורט
בהמשך, התובע אינו עונה על הדרישות או התנאים
הנ"ל .

39.



התובע
בחר להתעלם מההחלטות שניתנו בעניין ההליכים המקדמיים , הן לעניין מתן התשובות לשאלון והן להשלמת פרטים, דבר שהביא להגשת
שתי בקשות מטעם הנתבע למחיקת
כתב התביעה אף בהתאם לתקנה 122 לתקסד"א אשר קובעת

:

"בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו".

40.
אכן, על פי ההלכה הפסוקה
מדובר בסעד דרסטי וקיצוני, אך מקום שהתובע הגיש תביעתו עוד בשנת 2018, במשך יותר מחצי שנה ניתנו לו מספר הזדמנויות להשיב על השאלון ולהשלים פרטים, זמן מספק ויותר להשלמת
השלב המקדמי בתיק- אך הוא
לא עשה כן.

41.
ראו לעניין הפעלת הסנקציה של מחיקת כתב טענות מכח
תקנה 122
לתקנות, בשל אי ציות לצו המורה על גילוי מסמכים או על מתן תשובות לשאלון,

רע"א 9265/06
קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ. עו"ד יעל דגן (
מיום 3.1.07) וכן
ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל נ. עמנואל
פד"י נ"ו
( 4) 217
וכן
ע"א 270/86 רגובי נ. תנובה פד"י מ"ה
(1) 620.

42.
ברי כי
כאשר מדובר בתובע, ראוי ומצופה עוד יותר, כי הוא, כיוזם ההליך, יפעל לקידומו, ועל כן קיימת הצדקה להשתמש בסעד של מחיקת כתב טענות , עת הוא איננו מקיים אחרי החלטות בית המשפט .

43.

לאור ההשתלשלות שתוארה לעיל, משניתנו לתובע הזדמנויות מספקות לציית לצו השיפוטי וכן להגיב לאפשרות שהתובענה תימחק, והתובע
בחר שלא לעשות כן, סבורני כי היה ראוי ונכון להורות על מחיקת התביעה בשל הפרת צו, ולחילופין מחמת חוסר מעש.

44.
בעניין כיבוד הוראות
בית המשפט נקבעו ע"י ביהמ"ש העליון הדברים הבאים
(רע"א 4733/04


עו"ד דב עצמן נ' גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ,
פס"ד מיום 6.7.06) :

"החובה לקיים ולכבד את מצוות בית המשפט מוטלת על כל בעל דין בכל התדיינות משפטית. זוהי חובה ברורה ומפורשת, העומדת ביסוד שיטתנו המשפטית, ומהווה אבן-בסיס לתפיסתינו באשר לתפקידו ומעמדו של בית המשפט".

45.
משהוגשה בקשה לביטול

פסק דין
ונדחתה, ברי כי אין מקום לאפשר ניסיון נוסף אשר מהותו זהה
,
למעלה מן העובדה כי בקשה לביטול פסק הדין "הנוספת" יש בה ניסיון לבצע מקצה שיפורים ע''י התובע , ולא היא.


46.
לעניין שיקול דעתו של בית המשפט בבקשות לביטול

פסק דין
ראה
בר"ע 88/72

אברהם אורן נ' דניאל מיכאל, ואח'
, כו(1) 772 (1972) נקבע:

"כידוע, מתייחס בית-המשפט ברוחב לב אל בקשת ביטול של פסק-דין, אך הוא לא ייעתר לה כדבר שבשיגרה. תובע הבא לפני בית-המשפט מקבל עמו חובות מסויימות כלפי בית-המשפט וכלפי יריבו, ואם הוא מזלזל במילויין, עליו לשאת בתוצאות. כמו שקבע השופט בהתאם להלכה הפסוקה העקבית של בית-משפט זה, על המבקש ביטול להסביר לבת-המשפט, ולו רק בדוחק, מה גרם למחדלו, ולצורך כך עליו לעשות תצהיר."

47.
בבוא בית המשפט לשקול אם לבטל

פסק דין
, עליו לשאול תחילה מה היא הסיבה למחדלו של מבקש הביטול, ומה הם סיכויי ההצלחה שלו אם יבוטל פסק הדין. "ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן". (
ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ ואח', פד"י מ"ז
(4) 133, 139 ד'
-
ו').

48.
יחד עם זאת, כאשר התנהגות צד איננה רשלנית בלבד אלא עולה לכדי התעלמות מוחלטת ומדעת מן ההליך המשפטי, והוא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד ניתן לכפר על מחדליו , או להסתפק בלחייב אותו בהוצאות, אפילו אם הצביע על סיכויי הצלחה.

49.
אין ספק, כי בנסיבות שתוארו לעיל, התנהגותו של התובע אשר התעלם בעקביות מהחלטות בית המשפט במשך חצי שנה, מקוממת. התובע נמנע במודע מלהמציא לצד שכנגד את המסמכים ולהשלים את פרטי תשובותיו על השאלון , ובסופו של יום מגיש באיחור ניכר חלק מאותם מסמכים שנדרשו ואף
לא השלים תשובותיו לשאלון, על אף המהותיות והרלוונטיות להשלמת פעולה זו כפי שהובהר על ידי בית המשפט בהחלטותיו הקודמות בתיק.

50.
ושוב , התובע בבקשתו שבנדון מפר החלטה חלוטה מיום 5/11/19 אשר קבעה כי עליו להשלים את הפרטים ולענות לשאלות מסוימות, וטוען בבקשתו כי
"השאלות נענו והצו קוים", ומתייחס בבקשתו לתשובותיו שנשלחו לצד שכנגד בתאריך 2/10/19 ,
ואשר לגביהם ניתנה אותה החלטה מיום 5/11/19.

51.
התובע התעלם מצווי בית משפט באופן מופגן , בזה אחר זה, ובקשתו האחרונה איננה אלא "חוכמה לאחר מעשה" , אולם גם באותה בקשה המשיך התובע להפר צווי בית המשפט והחלטותיו החלוטות, במובן זה ניתן לראות בהתנהגותו זלזול מופגן , דבר המצדיק את דחיית בקשתו שבנדון אף אילו הוכיח סיכוי כלשהו
להצלחה בתביעה העיקרית.

52.
מכל מקום התובע לא התייחס לסיכויי הצלחת תביעתו, ובמקום להתמקד ברכיב זה, הוא מתח ביקורת ואף ערער על התנהלות בית המשפט הן בבקשה שבנדון והן בבקשתו הראשונה לביטול

פסק דין
כאמור לעיל-
על אף העובדה שהוא זה שלא טרח לוודא כי בקשתו להארכת מועד נקלטה והובאה בפני
בית המשפט , וכי הוא לא עמד בתאריך היעד שביקש לגביו את הארכה להשלמת ההליכים המקדמיים
.

53.
בענייננו יפים הדברים שנכתבו בהחלטת כב' השופט דראל בת"א (מחוזי ירושלים) 38158-02-16
גובראן נ' אבו חמיד ואח'
(29.1.2019), אשר במסגרתה הורה בית המשפט על מחיקת כתב תביעה נוכח אי עמידה בהחלטות קודמות ודחה בקשה מוסכמת לביטול פסק המחיקה:

"כפי שציינתי לעיל, איני סבור כי יש לאפשר לצדדים להליך לנהוג כפי שנהגו, באופן שהופך את בית המשפט שלוש פעמים ברציפות למזכיר של באי כוח הצדדים ולמי שאמור לנהל עבורם את המעקב אחר החלטותיו. החלטות יש לקיים וככל שאלה אינן מקוימות ניתן וצריך למחוק את ההליך. המחיקה אינה פוגעת בזכויותיו של התובע אלא רק מחייבות אותו לנקוט בהליך מחדש ולעמוד בתור התביעות הממתינות. המדובר בסנקציה מידתית ומתבקשת כאשר נעשה האיזון הראוי בין זכויות הצדדים להליך לבין זכויות הציבור הנפגע מהתנהלות דיונית שכזו.
לעניין זה יפים הדברים שנכתבו בימים אלה בע"א 5400/18
דוד מיר נ' יעקב מירון עו"ד, פסקה 1 (28.1.2019):"פרוצדורה אזרחית איננה "תכנית כבקשתך". כלליה נועדו להבטיח בירור צודק ויעיל של סכסוכים בין אדם לחברו על ידי בתי המשפט. מנקודת ראות חברתית-כלכלית רחבה, מטרתם של כללים אלו היא להקטין ככל שניתן את עלות הטעויות בהכרעות שיפוטיות יחד עם עלות ההליכים של בירור אמת ומניעת טעויות בבתי המשפט ......כללי הפרוצדורה מציבים את התמריצים הדרושים בדמות סנקציות משפטיות המוטלות על בעלי דין שממאנים לפעול בדרכים מקובלות ותקינות. סנקציות אלה כוללות מחיקת כתבי טענות, חסימת תביעות, דחיית בקשות ותובענות, פסילת ראיות, חיוב בתשלום הוצאות, ועוד כהנה וכהנה."

54.

דברים אלו כוחם יפה גם לענייננו ובעל דין הבוחר שלא לפעול לפי הכללים , לא לקיים את החלטות בית המשפט , ויגרום לעיכוב בירור עניינו , יישא בתוצאה , כתב טענותיו יימחק , אך דרכו איננה חסומה מלהגיש את תביעתו מחדש , בהתקיים התנאים שבית המשפט קבע , ובכך מושג האיזון הראוי והנכון בין זכות הגישה לערכאות מחד , לבין
חובת בעל הדין למלא אחר החלטות בית המשפט , והסנקציה על אי קיומן.
55.
אי לכך, וכפי שכבר ציינתי בעבר, לא מצאתי עילה להעתר לבקשה לביטול פסק הדין.


56.
מחיקת התביעה איננה סוגרת דלתו של התובע להגיש תביעתו מחדש, וככל שיגרמו לו הוצאות בשל כך, אין לו לבוא בטרוניות אלא לעצמו ולבא כוחו בלבד.

57.
546
אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה ובהתאם , יישא המבקש בהוצאות המשיב בגין בקשה זו על סך 3000 ש''ח.

5129371


ניתנה היום, י"א שבט תש"פ, 06 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 51573-07/18 שלומי זינו נ' אליעזר סויסה (פורסם ב-ֽ 06/02/2020)