פסקי דין על יגאל הורביץ | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
38228-07/18 בל 28/01/2020
בל 38228-07/18 יגאל הורביץ נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2020-02-12t11:09:00z
2020-02-12t11:09:00z
5
1795
8975
microsoft corporation
74
21
10749
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
ב"ל 38228-07-18
28 ינואר 2020
לפני
:
כב' השופט
דורון יפת
נציגת
ציבור (מעסיקים)
גב'
שושנה גולנד
ה
תובע
יגאל הורביץ
ע"י ב"כ עו"ד
רונן גביש
-
ה
נתבעים
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד
ענבל קמיור
פסק דין
1.
התובע, בן 74, אשר הועסק
בחברת "זיווד רונן" בע"מ (להלן- החברה) מבקש כי פגיעה בכתפו הימנית
תוכר כ"פגיעה בעבודה", שכן הנתבע דחה ביום 4.6.2018 וביום 9.10.2018 את
תביעתו.
התשתית העובדתית
2.
לטענת התובע בתצהירו:
2.1
התובע עובד החל מחודש אוגוסט 2014 כמרכיב
ארונות מתכת בחברה.
2.2
ביום 20.11.2017 עבד התובע בין השעות
07:30- 17:00 בעבודה מאומצת וחריגה.
2.3
התובע היה רגיל בבניית
ארונות והברגת ברגים, אך ביום 20.11.2017, בניגוד לעבודתו הרגילה בהרכבת הארונות,
הוא נדרש לבקשת המעסיק לעטוף בין חמישה לשישה ארונות גדולים של כשני מטר רוחב בניילון
נצמד.
2.4
הפועל הנוסף שעבד עמו לא
יכול היה להתכופף ולכן התובע עשה את כל עבודת העטיפה באמצעות הניילון הנצמד.
2.5
בבוקרו של יום המחרת בשעה
06:30, התובע ביקש לשטוף את פניו ולא היה מסוגל להרים את ידו הימנית.
2.6
משכך התובע לא התייצב
לעבודתו וניגש לרופא – ד"ר ניסים חיימוב, כאשר האחרון רשם כך:
"21.11.17 –
מהבוקר אינו מזיז יד ימין – כואב בתנועה – בכתף הימנית. ללא חבלה. מציין עבודה
מאומצת יום טרם קבלתו. חשש לקרע מסיבי (ללא חבלה) – מופנה ל
mri
שוחחנו על עקרונות הטיפול."
2.7
למחרת האירוע הודיע התובע למעסיקו על קרות
התאונה.
2.8
ביצוע תנועות העטיפה חייבו
את התובע למתוח את כתפו הימנית מסביב לארונות ומאחר שידו הימנית היא הדומיננטית,
התובע הפעיל את מירב עומס העבודה על ידו הימנית ולכן כתפו נפגעה ואירע לו קרע.
2.9
לפני ביצוע העטיפה, ידו של
התובע הייתה במצב מצוין. התובע עבד באופן מלא וללא כל הגבלה. רק לאחר ביצוע העטיפה
נגרם לתובע נזק בידו הימנית; ולפיכך לדידו קיים קשר בין ביצוע עבודת עטיפת הניילון
של הארונות ביום 20.11.2017 לפגיעה בכתפו הימנית שהביאה לקרע בגיד.
ניהול ההליך
3.
ביום 16.7.2018 הוגש כתב
תביעה וביום 1.1.2019 הוגש כתב תביעה מתוקן וכן תצהיר עדות ראשית מטעם התובע.
4.
ביום 25.12.2018 הוגש כתב הגנה.
5.
ביום 8.1.2019 התקיים דיון קדם משפט בפני
כב' השופטת יפית מזרחי לוי.
6.
ביום 20.1.2020 הגיש
התובע בקשה להגשת דיסק לבית הדין, שכן בו מתואר פעולותיו בעבודתו.
7.
היום התקיים דיון הוכחות
בפני
נו. בתחילת הדיון נשמעו עדויותיהם של מר אברהם סמאי – מנהלו של התובע בחברה
(להלן- אברהם)
וכן של עמיתו של ה.
בחברה – מר אפרים בן דוד (להלן- אפי). בהמשך נחקר התובע בחקירה נגדית. יוער כי
בחקירתו הנגדית של האחרון הוברר, כי עניינו של הדיסק הוא צילום של אחד המפועלים
בחברה (ע' 9 ש' 14-23).
8.
בתום הדיון סיכמו הצדדים
את טענותיהם בעל פה. מכאן הכרעתנו.
דיון והכרעה
9.
על מנת שפגיעה תוכר
כפגיעה בעבודה נדרש המבוטח להוכיח קיומה של "תאונה". יסוד
"התאונה" בהגדרת "פגיעה בעבודה"
בסעיף 79
לחוק הביטוח הלאומי
(נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 לא מוגדר. בתי הדין לעבודה פרשו מונח זה בצורה
מרחיבה: "...על-מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה. על-פי פסיקתו,
מתרחשת 'תאונה' באחד משלושה מצבים: האחד, אירוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה
בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין. בגדרו של אירוע
כזה באים המקרים הקלאסיים של חבלה פיזית הנגרמת עקב אירוע לא שיגרתי (כגון: החלקה,
כווייה, התפוצצות וכיו"ב). כאן מצויים אנו על קרקע יציבה ובטוחה של 'תאונת
עבודה' במובנה הקלאסי; השני, שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת
כשלעצמה היא מעין 'תאונה' בזעיר אנפין, שאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר
הזמן והמקום וכמוהן כטיפות מים החוצבות בסלע, המצטברות כדי הפגיעה שממנה סובל
העובד. זוהי תורת המיקרוטראומה; השלישי, אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ
בעניין תקרית בעבודה. על העובד להוכיח 'אירוע חריג' בעבודה שגרם להתפרצות המחלה
במועד שהתפרצה, על-מנת שניתן יהא לייחס את התפרצותה לעבודה דווקא ולראות בה 'תאונת
עבודה'." (
בג"ץ
4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג
(2) 529 (25.3.1999);
עב"ל (ארצי) 41851-10-15 מאלק בדר – המוסד לביטוח לאומי (מיום
17.7.2016); עב"ל (ארצי) 8653-08-15 המוסד לביטוח לאומי – מיכל חזוט
(מיום 16.11.2017);
10.
במקרה דנא עניין לנו בשאלה, האם התובע נכנס
לגדרו של המצב הראשון.
11.
לאחר ששמענו את טענות
הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפני
נו, לא שוכנענו כי ה.
נפגע ביום 20.11.2017 תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו.
12.
טרם נבאר את טעמינו לכך,
נציין כי התובע היה קוהרנטי בגרסתו לגבי ליבת המקרה ביום 20.11.2017.
12.1
התובע טען בתביעה לתשלום
דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה מיום 24.12.2017 (ת/ב), כי תפקידו הוא לבצע
הרכבות/אריזות ארונות מאלומיניום. תימוכין לכך ניתן למצוא בעדותו של אברהם (ע' 4
ש' 6-9).
בכל הנוגע לתיאור
הפגיעה, התובע טען כי "התעסקתי באריזת ארונות מאלומיניום עם ניילון נצמד פקפק
וקרטונים למחרת בבוקר לא יכול להרים את יד ימין." יוער, כי שם ציין התובע כי
בעבר, לפני כ- 20 שנה, סבל מקרע בגיד בכתף שמאל. בד בבד, המעסיק ציין כי
"לטענת העובד נפגע בעת אריזה".
12.2
התובע טען בפני
חוקר
המל"ל (ת/ב), במענה לשאלת החוקר ממתי הוא סובל מכאבים בכתף ימין?
"אני יודע שזה קרה לי באותו היום
ב20/11/17, כפגיעה בעבודה... ". התובע טען כי היד הדומיננטית שלו היא יד
ימין.
עוד טען התובע בפני
חוקר המל"ל כי "זה היה ב-20.11.17, באתי לעבודה בבוקר, ישבתי איפה שאני
צריך לעבוד. המנהל אמר לי שאני ואפי אורזים ארונות. ואז היו שם ארונות וארזנו אותם
כל היום. שמנו פקפק פצפצים. אח"כ קרטון ואח"כ ניילון נצמד ומתחילים
לסובב מסביב לארון ושמים לו פינות בצדדים ספוגים שלא יקבל מכות, זה לא עבודה
שלי בד"כ. כנראה שלא היה מספיק פועלים אז הוא הזעיק אותנו לשם, ועבדנו כל
היום עד הערב, עד 17:00. הלכתי הביתה ובבוקר קמתי לעבודה ב06:30 בא לשטוף פנים
לא יכול להרים את היד, חשבתי זה יעבור אני אלך לעבודה, ראיתי שאני לא יכול להרים
בכלל את היד, ואז היה רופא שאני מכיר, הלכתי לרופא בדק אותי נתן לי מכתב של חשש
לקרע והפניה לאמ אר איי...".
בנוסף טען התובע, במענה
לשאלה "אילו פעולות ביצעת באריזה"? ארון 2 מטר וקצת יותר, אחרי פקפק
וקרטון וספוג לוקחים ניילון נצמד ומתחיל להסתובב וללכת מסביב והוא לא יכל להתכופף
אפי אז אני עשיתי 90% מהעבודה. מסתיים ומזיזים הארון. יש לו גלגלים ולוקחים ארון
חדש".
12.3
תימוכין לגרסת התובע ניתן
למצוא אף בעדותו של אברהם בפני
נו, שלפיו היה באותו יום לחץ בעבודה שכן מדובר ב- 6
ארונות; ולפיכך נדרש התובע לסייע עם עובד נוסף (ע' 4 ש' 23-26); וכי אפי וה.
ארזו יחדיו, "מהתחלה ועד הסוף" (ע' 5 ש' 10-13).
12.4
אפי תמך בגרסת התובע וטען
כי מדובר בהרכבה מאוד גדולה ומורכבת אשר נדרשו לעטוף בקרטון, ניילון פצפץ וניילון
נצמד (ע' 6 ש' 10-12) "אבל אני כן צריך להתכופף על מנת לעטוף. אני אישית לא
יכול לעשות את זה כי יש לי בעיות בברכיים אבל יגאל היה עושה ומתכופף בסיבוב"
(ע' 6 ש' 19-10) ו"אני הייתי נושא הכלים שלו והוא עשה את רוב העבודה"
(ע' 7 ש' 14-16).
12.5
לשאלת בית הדין השיב אברהם
כך: "מתחילים עם המשטח ומניחים את הארון על המשטח, המשטח על גלגלים ולוקחים
מכשיר בנד או אביזר אחר שלא יזוז ומקבעים את המשטח שהארון לא יפול, לוקחים גליל
פצפץ בגובה מטר בערך, שניהם עוטפים את זה ביחד כי אי אפשר לבד. ואחר כך לוקחים את
גליל הקרטון בגובה מטר ועוטפים את שניהם ביחד עם שמגיעים לקצה הארון למעלה. אחר כך
יש תהליך של הניילון הנצמד כדי שהקרטון לא יתפרק, מתחילים מלמטה ללפף ובמקרה זה
יגאל עשה כי מר בן דוד אמר שאינו יכול להתכופף. אני יודע שיש בעיות ברכיים ואני לא
נותן לאדם שאומר לי שהוא לא יכול לעשות עבודה כזאת או אחרת. לגבי אותו יום אני לא
יודע את החלוקה ביניהם. הניילון הנצמד הוא ברוחב של 30 ס"מ ואז הוא נמוך
וצריך להתכופף מלמטה וחייבים גם למתוח את הניילון. וכשמגיעים לגובה שלא צריכים
להתכופף אז מר בן דוד יכול לעזור" (ע' 8 ש' 24-20; ע' 9 ש' 1-5).
12.6
התובע חזר על הדברים
הנזכרים בחקירתו הנגדית (ע' 10 ש' 1-13).
12.7
ואכן, ביום למחרת התאונה
הנטענת הודיע התובע למעסיק על התאונה (ע' 4 ש' 27-29) ואף פנה למרפאה כאמור וציין
כי התאמץ בעבודה יום קודם לכן .
13.
ודוק, אמרנו כי גרסתו של
התובע היתה מהימנה לגבי ליבת המקרה, שכן נדמה כי התובע ביקש להפריז בכל הפרטים
הסובבים את האירוע על מנת לשוות לו נופך לא שגרתי ואינטנסיבי. נפרט.
13.1
אמנם התובע טען כי נדרש
לעטוף בניילון 5-6 ארונות במשך כל היום (ע' 2 ש' 44-46); ובמענה לשאלת החוקר מתי
ביצע אריזה של ארונות, הוא השיב: "לפני שנים פעם אחת ורק לחצי שעה. זה היה
ארגזים, ואז מישהו צעיר לקח והמשיך, זה לא בשבילי" (ע' 3 ש' 1-2), וכי "זה
לא העבודה שלי, אני לא אורז ארונות גדולים, זו פעם ראשונה ועבדתי כל היום
באריזה הזאת, והתאמתי באריזה עם הניילון הנצמד".
13.2
דא עקא, אברהם טען בפני
נו,
כי אין זו הפעם הראשונה שבה התובע מנויד למחלקה אחרת (ע' 4 ש' 32-33; ע' 5 ש' 1-3)
וכי בשגרה הוא מנויד לעטיפת ארונות (ע' 5 ש' 6-9).
13.3
בנוסף אפי טען כי אריזת כל
ארון ארכה בין 5 דקות לרבע שעה ומדובר ב5-6 ארונות ביום עבודה (ע' 6 ש' 21-28).
13.4
ברם, התובע טען מנגד כי
אריזת כל ארון לוקחת בין שעה לשעה וחצי (ע' 10 ש' 14-17; 22-24). יוער, כי בחקירתו
החוזרת הבהיר התובע כי עטיפת הניילון הנצמד בלבד אורכת כרבע שעה (ע' 10 ש' 32-33).
13.5
בהקשר זה אפי טען כי זו לא
הפעם הראשונה שהם נדרשים לארוז ארון כזה וכי עשו כן בעבר (ע' 7 ש' 7-13).
13.6
לגבי גודל הארונות טען
אברהם כי "גודל הארונות הוא 2.5מ'. בגובה של 1.5מ'."(ע' 4 ש' 15-26; ע'
5 ש' 18-19). אפי העיד כי גובה הארון הוא "גובה של בן אדם" (ע' 6 ש' 18;
ע' 7 ש' 19-20).
13.7.
עם זאת, התובע אישר כי אין
זו הפעם הראשונה שנדרש לארוז ארונות בגובה כזה, "יותר גבוה ממני
(1.75- ד.י.). בערך 40 ס"מ מעל הגובה שלי. הארון היה בגובה 2 מ'." (ע' 9
ש' 26-31). כלומר, התובע ביקש להדגיש וליתר דיוק להפריז בגובה הארון.
13.8
לא נעלמה מעינינו טענת
אברהם כי "גובה הארון הוא 1.5מ'. זו הפעם הראשונה ששלחתי אותו לארוז ארון
בגובה 1.5מ'. הארון מחולק לשני חלקים. הארון הספציפי הזה הוא ענק והרוחב שלו היה 2
מ'...המאמץ שיש להשקיע בעטיפה של ארון כזה מול הארון האחר הוא הרבה יותר גדול
בארון הזה" (ע' 11 ש' 4-9). עם זאת, טרם הוברר לנו מה המאמץ המיוחד שנדרש בעניין
זה, בפרט שאברהם כמו גם אפי הבהירו כי גובה הארון הוא 1.5 מטר ולכל היותר גובה של
גבר ממוצע, ובוודאי לא 2 מ' ויותר כפי שביקש התובע לתאר.
14.
ואולם וזה העיקר, התובע לא
טען וממילא לא הוכיח, כי מדובר בתאונה שניתן להצביע על זמן ומקום מדויקים בהם
התרחשה. מאמץ ממושך, אפילו משתרע על פני יום שלם, אינו מהווה אירוע תאונתי, בפרט
שהתובע לא טען בכל אחד מהצמתים בהם נדרש לפרט את העובדות, כי חש כאב כזה או אחר
במהלכו. תימוכין לכך ניתן למצוא אף בדברי ב"כ התובע, הן בדיון קדם משפט והן
בסיכומיו בעל פה לאמור:
14.1
"עילת התביעה היא
אירוע תאונתי ולא עילת המיקרוטראומה. האירוע התאונתי אכן לא ניתן להצביע על תנועה
או רגע מסוים או במצטבר לאחר יום העבודה לא יכול היה התובע להרים את ידו
הימנית." (ע' 1 ש' 10-12).
14.2
"לגבי נושא הפתאומיות-
נכון הדבר שהתובע לא ידע להצביע על איזושהי תנועה מסוימת שהוא עשה, או לבוא ולהגיד
– להצביע על איזה ארון ספציפי קרה המקרה של הקרע, אז אי אפשר לבוא ולהצביע, גם
עברתי על החומר שלו, גם בתצהיר שלו, אין איזשהו משהו ספציפי חוץ מאותה פעולת אריזה
באותו יום. אבל מאחר וזה היה עבור התובע אירוע חריג של אריזה, וכך אמר גם המעסיק,
ומייד לאחר יום העבודה התובע אומר בחקירתו שכבר בשש וחצי בבוקר הוא הלך, הוא לא
היה מסוגל לצחצח שיניים, אז זה למעשה קושר את כל מה שנאמר פה על ידי העדים וה.
לתאונת עבודה. אני מבין שאין איזשהו אירוע נקודתי שהתובע הצביע עליו ואני מבין את
הקושי, אבל אלה הם פני העובדות."(ע' 12 ש' 6-14).
15.
בשים
לב לכללם של דברים, ובראי ההלכה הפסוקה, ה.
לא הוכיח אירוע תאונתי בעבודה ולא שכנע אותנו בהתקיימותה.
16.
אשר על כן, התביעה נדחית. אין צו להוצאות.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, ב' שבט תש"פ,
(28 ינואר 2020
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' שושנה גולנד
דורון
יפת, שופט
בל בית דין אזורי לעבודה 38228-07/18 יגאל הורביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/01/2020)