פסקי דין על אריה רהב | פסקי דין על נוחי דנקנר | פסקי דין על איתי אהרון שטרום | פסקי דין על קלוס טריידינג ואח' |
67187-11/18 תצ 05/02/2020
תצ 67187-11/18 אריה רהב נ' נוחי דנקנר, איתי אהרון שטרום, קלוס טריידינג בע"מ ואח'
administrator
administrator
1
0
2020-02-13t14:43:00z
2020-02-13t14:43:00z
2
3670
18354
microsoft corporation
152
43
21981
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
המחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"צ 67187-11-18 רהב נ' דנקנר(אסיר) ואח'
לפני
כבוד השופטת
רות רונן
המבקש:
אריה רהב
ע"י
ב"כ עוה"ד
אליאס, חיימוביץ וברנשטיין
נגד
המשיבים:
1. נוחי דנקנר
ע"י
ב"כ עוה"ד כהן, בן ארצי ויוסף
2. איתי אהרון שטרום
3. קלוס טריידינג בע"מ
משיבים
2-3 ע"י ב"כ עוה"ד אגמון, סורק וצרניק
נגד
הצד השלישי:
1.
עדי (יהודה) שלג
2.
מאיה שלג
3.
סיטי ברוקר בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יונגר וזטורסקי
החלטה
1.
שני
עניינים טעונים הכרעה בהליך שבכותרת שהוא בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה על-ידי
המבקש נגד המשיבים: שאלת הודעות הפרישה שהגישו חלק מהחברים בקבוצה נושא בקשת
האישור; ושאלת האפשרות של המשיבים לשלוח הודעות צד ג' לצדדים השלישיים.
עניינים אלה יידונו
להלן.
הודעות הפרישה
2.
חלק מחברי הקבוצה נושא
בקשת האישור הגישו לבית-המשפט הודעות לפיהן הם מבקשים לפרוש מהקבוצה ולא להיות חלק
ממנה. רוב ההודעות כללו את פרטיהם של אותם חברים המבקשים לפרוש מהקבוצה, בעוד שתי
הודעות הוגשו על-ידי עורכי-הדין של ה"פורשים" שביקשו בשמם של הפורשים
שלא להזדהות.
3.
יובהר כי הודעות הפרישה
האמורות הוגשו לתיק בית-המשפט לאחר שבהחלטה מיום 1.5.2019 דחיתי בקשה שהוגשה מטעמו
של המשיב 1 (שיכונה להלן: "דנקנר") בה הוא עתר כי בית-המשפט יאשר
את נוסח הודעות הפרישה. בהחלטה הנ"ל נקבע כי בקשה אודות נוסח הודעות הפרישה
אינה צריכה ויכולה להיות מוגשת על-ידי מר דנקנר אלא על-ידי מי מחברי הקבוצה המבקש
לפרוש ממנה.
4.
לאחר שהוגשו הודעות
הפרישה, טען המבקש כי יש לדחות אותן. לגישתו יש לאפשר לאותם חברי קבוצה שיבקשו
לעשות כן, לפרוש מהקבוצה לאחר שתינתן החלטה בבקשה לאישור התביעה הייצוגית, ורק אם
הבקשה תתקבל. המבקש הבהיר כי
לא הוצג
אינטרס כלשהו של מי מחברי הקבוצה לפרוש כבר עתה, בטרם נדונה והוכרעה בקשת האישור.
הוא הדגיש כי אין מדובר במקרה דנן בסיטואציה בה מי מהפורשים מבקש להגיש תביעה
אישית עצמאית נגד מי מהמשיבים, אלא שהם מבקשים לפרוש מטעמי חברות עם מר דנקנר
בלבד.
5.
עוד נטען כי אף אם תתאפשר
פרישה בשלב זה, על בית-המשפט להתנות אותה בזימונם של חברי הקבוצה הפורשים לחקירה בבית-המשפט
בין היתר כדי לעמוד על מניעיהם ועל האופן בו פנה אליהם מר דנקנר כדי לבקש מהם
לפרוש מהקבוצה.
בהקשר זה טען ב"כ
המבקש כי אף שאין לו ידיעה בנושא זה, הוא מניח כי הפורשים לא ראו את בקשת האישור, וכי
הם אינם יודעים מהם הסעדים שהתבקשו בה. המבקש הדגיש כי הוא סבור שמר דנקנר נקט
בדרכים תכסיסניות של קבלת הסכמה לפרישה כביכול מהקבוצה, למרות שברור כי בשלב זה,
בטרם ניתנה החלטה בבקשת האישור, מצויים חברי הקבוצה בנחיתות מובנית מולו, וכי הם
פועלים באופן בלתי-מיודע ובלתי-מושכל.
המבקש ציין כי הגשת
הודעת פרישה מהליך של תביעה ייצוגית היא חריגה, ורק מעטים בוחרים לפרוש מהקבוצה.
מאחר שבהליך דנן הוגשו הודעות פרישה רבות ובתזמון חריג (בטרם אישור הבקשה), מתעורר
חשש כי מר דנקנר הפעיל על חברי הקבוצה שפרשו לחצים פסולים והציג בפני
הם נתונים
שגויים או לפחות חסרים ביחס לתובענה הייצוגית והשלכת הפרישה מהקבוצה.
6.
בהקשר זה ציין המבקש בין
היתר כי קיים חשש שהפורשים אינם מודעים לאפשרות שהם יזכו להשבה מלאה של השקעתם אם
התביעה תתקבל. כן קיים חשש כי הם אינם מודעים לחבות המס האפשרית הנובעת מבקשתם
לפרוש (וזאת הן כאשר מדובר באדם פרטי המבקש לפרוש והן כאשר מדובר בחברה שוויתור על
זכות התביעה מבחינתה משמעו שלילת קיזוז ההפסד שנבע מהנזק נושא הבקשה לאישור התביעה
הייצוגית).
עוד הפנה המבקש להודעת
הפרישה של חברת מ.ש.נ.ד. אחזקות המוחזקת על-ידי חברה ציבורית (חברת מבטח שמיר).
המבקש הבהיר כי אין זה המקרה הראשון בו מר דנקנר פועל כדי להביא חברה ציבורית
לוותר על זכויותיה – וכי הוא ניסה לעשות כן גם ביחס לחברת ויליפוד, כאשר באותו
מקרה סוכל ניסיונם של בעלי השליטה על-ידי דירקטור חיצוני.
7.
ב"כ המבקש הוסיף
וטען כי אם בית-המשפט יאשר את הודעות הפרישה בלא לזמן את הפורשים לחקירה, הרי שלמצער
על בית-המשפט להורות על ניסוח הודעות הפרישה באופן שישקף את הדברים האמורים. בין
היתר הוא עתר כי בית-המשפט יורה שבמסגרת הודעות הפרישה יצהיר ככל חבר קבוצה
מפורשות כי הוא מודע להשלכות של יציאתו מהקבוצה.
בכלל זה תימסר הצהרה
אודות מודעתו של חבר הקבוצה להשלכות המס הכרוכות בוויתור על הפיצוי אשר עשוי
להיפסק לטובתו, והצהרה לפיה לא הופעל על חבר הקבוצה לחץ פסול או אחר על-ידי המשיבים
או מי מטעמם.
כן עתר המבקש שבית-המשפט
יורה לכל אחד מהפורשים לציין את מהות וטיב הקשר בינו לבין המשיבים, את פירוט
הפרטים הידועים לו אודות התובענה הייצוגית דנן ואת הטעמים לבקשתו לפרוש מהקבוצה.
לבסוף מתייחס המבקש
להודעות הפרישה שנמסרו באמצעות עורכי-הדין, ללא פירוט פרטיהם של הפורשים. לגישתו
אין לאפשר הודעות כאלה ועל בית-המשפט להורות לאותם חברי קבוצה למסור את פרטיהם
בהתאם לנדרש בדין.
דיון
8.
כדי להכריע במחלוקת בין
הצדדים, יש לבחון קודם כל את השאלה האם רשאים חברי הקבוצה לפרוש ממנה כבר בשלב זה,
בטרם הדיון בבקשת האישור. אם התשובה היא חיובית, יהיה מקום לבחון את השאלה איך
צריכים טפסי הפרישה להיות מנוסחים, האם יש להוסיף להם את הפרטים שביקש המבקש
להוסיף והאם ניתן לבקש לפרוש מהקבוצה בעילום-שם, ללא פרסום זהותו של חבר הקבוצה
הפורש.
פרישה בטרם הדיון בבקשת
האישור
9.
כפי שקבעתי בעבר, אני
סבורה כי חברי קבוצה המבקשים לעשות כן, רשאים להודיע על כוונתם לפרוש מהקבוצה וזאת
– לא רק לאחר אישור הבקשה לתביעה ייצוגית (כפי שמורה ס' 11 לחוק תובענות ייצוגיות
התשס"ו – 2006, להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") אלא גם קודם
לכן.
כך קבעתי בהקשר זה בת"א (כלכלית) 58016-12-14 פולק נ' קבוצת א. דורי
בע"מ
(9.12.2015):
"על-רקע האמור, אני סבורה שכאשר ישנו 'חבר קבוצה' המודיע באופן
מפורש כי הוא אינו מעוניין להיות חלק מהקבוצה וכי הוא מבקש לנהל את ענייניו באופן
עצמאי, להיות מיוצג על-ידי עורך-דין מטעמו שהוא עצמו בחר ולבחור את האסטרטגיה
המשפטית בה יתנהל עניינו – אין מקום לשלול ממנו את האפשרות לעשות כן, גם בטרם
ניתנה החלטה של בית-המשפט בבקשת האישור".
הטעם לקביעה זו נובע מאופייה המיוחד של התביעה הייצוגית, בה -
"התובע הייצוגי ובא-כוחו מנהלים את התביעה בשם קבוצה גדולה יותר של
תובעים פוטנציאליים – מבלי שאף לא אחד מחברי הקבוצה ביקש מהם לעשות כן; אף לא אחד
מהם חתם לעורך-הדין המייצג על ייפוי-כוח המורה לו לייצגו; אף לא אחד מהם יופיע
בבית-המשפט, יעיד וימסור את גרסתו; אף לא אחד מהם מעורב באופן ניהול התובענה
ובקבלת ההחלטות ביחס אליה וביחס לאפשרות להתפשר בה. כל זאת – כאשר בהיעדר הודעה על
פרישה מהקבוצה, הקביעות שיתקבלו במסגרת התביעה הייצוגית, יִצרו מעשה בית-דין
המחייב את כלל חברי הקבוצה".
10.
זאת ועוד – בהחלטה קודמת
שניתנה בהליך הנוכחי (החלטה מיום 1.5.2019), נדונה השאלה האם רק חבר קבוצה המבקש
לפרוש לפני ההחלטה בבקשת האישור כדי להגיש תביעה נפרדת מטעמו, רשאי לפרוש מהקבוצה,
או שמא רשאי לעשות כן כל חבר קבוצה המבקש לפרוש.
בהחלטה האמורה קבעתי כי
-
"יחד עם זאת, אני אכן סבורה כי מי שמבקש לפרוש מהקבוצה איננו חייב
בהכרח לבקש להגיש תביעה אישית מטעמו, והגשת תביעה כזו (או הצהרה אודות כוונה
להגישה) איננה אם כן תנאי שאין בלתו לצורך אישור לאחד מחברי הקבוצה לפרוש ממנה. כך
למשל, אם אחד מחברי הקבוצה הוא קרוב משפחה של הנתבע הפוטנציאלי ומטעם זה הוא אינו
רוצה להיות חלק מהקבוצה שבשמה מוגשת התביעה, לא תהיה בדרך כלל מניעה לאפשר לחבר
קבוצה כזה לפרוש מהקבוצה.
ככלל, כפי שאין לכפות על תובע בתביעה 'פרטית' להגיש תביעה נגד נתבע, כפי
שתובע בתביעה כזו רשאי לבקש לחזור בו מתביעה שהגיש ולוותר על הפיצוי שהוא היה עשוי
להיות זכאי לו במסגרתה, כך גם רשאי בדרך-כלל חבר קבוצה לבקש שלא לקחת חלק בתביעה
ולוותר על הפיצוי האפשרי שהוא היה עשוי להיות זכאי לו, אם היה נותר חלק מהקבוצה
ואם התביעה הייתה מתקבלת
".
11.
אכן, בטרם נדונה בקשת
האישור והוכרעה, חסר לחברי הקבוצה הפורשים מידע, שכן הם אינם יודעים האם בקשת
האישור תאושר (והתביעה תתקבל) והאם לאור פרישתם מהקבוצה הם מוותרים על האפשרות
ליהנות מפסק-דין שעשוי להינתן לזכותם של חברי הקבוצה. אולם ההחלטה האם לקחת את
הסיכון ולפרוש כבר בשלב זה, היא החלטה אישית של כל חבר קבוצה.
החלטה לפרוש עוד בטרם
הדיון בבקשת האישור היא אכן חריגה (למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה בה פורשים חברי
קבוצה רבים מהקבוצה עוד בטרם הדיון בבקשה לגופה וזאת לא כדי להגיש תביעה נפרדת אלא
מטעמים הכרוכים בקשר שלהם למר דנקנר). יחד עם זאת, העובדה שמדובר באירוע חריג אין
פירושה שלא ניתן לקבל את בקשות הפרישה.
12.
זאת ועוד. אני סבורה כי
מתן אפשרות לחברי קבוצה שאינם מעוניינים להיות חלק מהקבוצה, להודיע על כך עוד בטרם
נדונה והוכרעה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, היא יעילה וחשובה גם מבחינת המבקש
עצמו ומבחינת ניהול ההליך. כך, חשוב למבקש (ובמידת מה גם לבית-המשפט) לדעת מהו
הגודל המקסימלי של הקבוצה שאותה עשוי המבקש לייצג, עוד בטרם הדיון בבקשת האישור.
יתרה מזאת – אם הצדדים
יבקשו לבוא בדברים ביניהם בניסיון להגיע להסכמה עוד בטרם הדיון בבקשת האישור לגופה
(מה שקורה לעיתים תכופות בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות), משא-ומתן כזה יביא כמובן
בחשבון את שאלת גודלה של הקבוצה והסכום האפשרי של הפיצוי שהיא תוכל לזכות בו. גם
בהקשר זה יש כמובן חשיבות לכך שהצדדים יהיו מודעים מראש לשאלה מי מחברי הקבוצה
מבקש – מטעמיו שלו – לוותר על הזכות האפשרית להיות חלק מהקבוצה ולזכות בחלק מסכום
הפיצוי שייפסק לזכות הקבוצה, בין אם במסגרת פסק-דין או במסגרת של פשרה.
13.
סיכומה של נקודה זו – אין
מניעה כי חברי הקבוצה שביקשו לעשות כן, יפרשו מהקבוצה כבר עתה.
נוסח הודעות הפרישה
14.
לאור האמור לעיל אני סבורה
כי יש לקבל את הודעות הפרישה. השאלה הבאה שיש לבחון אותה היא מהו הנוסח הנדרש
לצורך הודעות כאלה. תקנה 7 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע – 2010 (להלן:
"תקנות תובענות ייצוגיות") קובעת כי "הודעה
של אדם על רצונו שלא להיכלל בקבוצה לפי סעיף 11 לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 1 לתוספת".
הנוסח בטופס האמור קובע כי על המבקש לפרוש לחתום על מסמך בנוסח זה:
"אני הח"מ (המבקש) _____ בעל ת"ז שמספרה: _____ מודיע
בזה לבית-המשפט על רצוני שלא להימנות עם הקבוצה בתובענה נשוא הליך זה".
15.
מהאמור לעיל, ניתן להסיק כי יש לדחות את טענות המבקש ביחס
לתוספות שהוא מבקש שיתווספו להודעות הפרישה של הפורשים מחד גיסא; ומאידך גיסא כי
יש לדחות גם את בקשתם של שני הפורשים לשמור על עילום-שמם במסגרת הודעות הפרישה
מטעמם. נפרט את הדברים.
16.
באשר למבקש - המבקש
העלה כאמור חששות רבים ביחס למערכות היחסים בין מר דנקנר לבין חברי הקבוצה
הפורשים. הוא הביע חשש מאופן ההתנהלות של מר דנקנר ומהאפשרות כי הפורשים חתמו על
הודעות הפרישה כתוצאה מלחץ שהוא הפעיל עליהם או כתוצאה מכך שחסר להם מידע אודות
בקשת האישור והסעדים שהם עשויים לקבל אם התביעה תתקבל. בכלל זה הועלו חששות אודות
העדר מידע אודות תוצאות המס האפשריות של ההודעות האמורות.
17.
ראשית אציין כי הודעות
הפרישה שהופקדו בתיק בית-המשפט ביום 10.7.2019 כוללות פרטים מעבר לאלה שצוינו
בטופס 1 לתוספת לתקנות תובענות ייצוגית. בכלל זה צוין בהן כי נמסר למבקש לפרוש
אודות בקשת אישור שהוגשה "בהמשך לפסק-דין פלילי שניתן נגד מר נוחי דנקנר
ואחרים..." וכן כי נמסר לו כי "הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ:'כל
מי שרכש ניירות-ערך של חברת אידיבי חברה לאחזקות בע"מ החל מיום 21.2.2012 ועד
ליום 27.11.2012 למעט מי שרכש ניירות-ערך כאמור החל מיום 26.2 ומכר אותן [כך
במקור, ר.ר.] לפני יום 27.11.2012". עוד צוין בשולי ההודעה כי בקשת
הפרישה מוגשת לפני ההכרעה בבקשת האישור, וכי המבקש אינו מעוניין להיכלל בקבוצה
"תהא ההכרעה בבקשת האישור אשר תהא".
18.
לאור הנוסח האמור של
הודעות הפרישה, אני סבורה כי אין מקום לקבל את עמדת המבקש ולהוסיף להודעות את
התוספות שהתבקשו על ידיו בהקשר זה. כך, וכפי שהבהרתי לעיל, למבקש אין זכות מוקנית
שכל חברי הקבוצה שהוא מעוניין לייצג אותם אכן יהיו חלק מהקבוצה.
זאת ועוד, לטעמי אין
מקום להניח, ביחס לאותם חברי קבוצה שהודיעו על רצונם לפרוש מהקבוצה, כי חסר להם
מידע אודות בקשת האישור או כי הופעלו עליהם לחצים פסולים על-ידי מר דנקנר. זאת בלא
שהמבקש הציג ולו ראשית ראייה המבססת את חששותיו האמורים.
מעבר לכך, גם בהנחה
שביחס לחלק מהפורשים זה המצב (וכאמור – הנחה זו לא הוכחה), המבקש אינו מי שצריך
לדאוג לאינטרס של אותם פורשים. בכלל זה לא המבקש הוא זה שצריך לתת את הדעת אודות
השלכות המס האפשריות שיחולו על מי מחברי הקבוצה כתוצאה מפרישתם מהקבוצה. כל אחד
מחברי הקבוצה אמון על ענייניו שלו, ובכלל זה על מכלול ההשלכות של הוויתור שלו על
האפשרות להימנות עם חברי הקבוצה על כל הכרוך בכך.
19.
ככל שיסתבר למי מחברי
הקבוצה כי הוא טעה או כי מר דנקנר הטעה אותו, ככל שאחד או יותר מהם יטענו כי הם
חתמו על הודעת הפרישה כתוצאה מלחץ שהופעל עליהם, הם יהיו רשאים כמובן לפעול בדרכים
המשפטיות הפתוחות בפני
הם, ובכלל זה לתבוע את מר דנקנר או לבקש לבטל את הודעות
הפרישה מטעמם.
אולם, בלא שקיימת כל
ראיה או ראשית ראיה ביחס ללחצים אסורים או להטעיה לגבי הודעת הפרישה, כאשר מדובר
בחברי קבוצה שעל פני הדברים אין כל סיבה להניח כי נפל פגם כלשהו ברצונם כאשר הם
ביקשו לפרוש מהקבוצה (או כי חסר להם מידע אודות התוצאות של פרישתם ובכלל זה השלכות
המס של הפרישה), אין מקום לחייב את הפורשים, במסגרת הודעות הפרישה, להוסיף פרטים
מעבר לאלה שנזכרו בתקנות תובענות ייצוגיות ובטופס שצורף אליהן.
20.
מטעמים דומים אין גם מקום
לזמן את הפורשים לחקירה אודות הנסיבות שהביאו לחתימתם על הודעות הפרישה. זאת בין
היתר משום שחקירות כאלה יסרבלו את הדיון בשאלות שאינן נוגעות למערכת היחסים בין
המבקש לבין הפורשים, ולאור מכלול הנימוקים שפורטו לעיל אודות מעמדו של המבקש והעדר
ראשית ראיה ביחס לטענות שהועלו על-ידיו.
21.
ככל שהדבר נוגע להודעות
פרישה של חברות – אני סבורה כי יש להוסיף להודעה הבהרה לפיה ההחלטה אודות הפרישה
מהקבוצה התקבלה כדין בחברה על-ידי מוסדותיה. מעבר להבהרה זו, אינני סבורה כי
נדרשים פרטים נוספים. גם בהקשר זה, אם יסתבר כי ההחלטה אודות הפרישה לא התקבלה
כדין, יהיו אותם נושאי משרה שקבלו אותה חשופים לאפשרות של תביעה נגדם.
22.
באשר לחברי הקבוצה
שביקשו לשמור על אנונימיות – אינני סבורה גם כי ניתן לקבל הודעות פרישה של
חברי קבוצה בלא ציון הפרטים שנזכרו בתקנות ובטופס 1, היינו ללא חשיפה של שמו של
הפורש ומספר תעודת הזהות שלו.
זיהוי חבר הקבוצה המבקש
לפרוש הוא חשוב כדי לוודא כי מדובר במי שהוא אכן חבר קבוצה, כדי שהמבקש יוכל לבדוק
זאת ולברר גם בעצמו את כמות האחזקות של הפורש במניות החברה. מובן כי יש חשיבות
לזיהוי גם כדי שלא יתעוררו מחלוקות או אי-הבנות בהמשך ביחס לזהותו של החבר הפורש
ולהסכמתו האותנטית לפרוש מהקבוצה.
23.
אכן, כדי למנוע מחלוקות
בעתיד אודות זהות הפורש, ניתן היה להורות על הפקדת הודעת הפרישה בכספת בית-המשפט.
אולם, לטעמי אין מקום לקבל אפשרות זו. לטעמי וכפי שהבהרתי לעיל, המבקש זכאי לדעת
את זהותו של החבר הפורש. לכן אני סבורה כי כדי שבקשה להגיש הודעת פרישה
"בעילום-שם" באמצעות בא כוחו של החבר הפורש תתקבל, על המבקש לעשות כן
לנמק אותה בנימוקים כבדי משקל. העובדה שהפורש איננו מעוניין ששמו יתפרסם בציבור,
איננה מהווה כשלעצמה נימוק מספק.
24.
כידוע, הכלל ביחס להליכים
משפטיים הוא ניהול דיון בפומבי (ר' ס' 68 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד
– 1984). הגם שהודעות הפרישה נמסרות לתיק בית-המשפט ולאו דווקא במהלך דיון, אני
סבורה כי חובת הפומביות חלה גם עליהן (ור' בהקשר זה גם את תקנה 4 לתקנות בית-המשפט
ובתי- הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003, והפסיקה הקובעת כי זכות העיון
היא נגזרת של עיקרון פומביות הדיון – בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח
בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009)). הסתרה של פרטים שהם חלק מהליך משפטי, היא
החריג. משום כך לטעמי אין מקום להורות על חיסיון פרטיהם של הפורשים.
25.
בא-כוחו של מר דנקנר טען
בהקשר זה כי יש לכבד את רצונם של אותם חברי קבוצה המבקשים לפרוש בעילום-שם, שכן
מדובר בבקשה לפרוש מקבוצה ומהליך שמלכתחילה לא הם יזמו אותם. הוא הוסיף כי אלמלא
כן, יהיו אותם פורשים חשופים לפרסום שמם בתקשורת, כפי שקרה ביחס להודעות הפרישה
הקודמות. הוא הדגיש כי האינטרס הציבורי מחייב מתן פתרון מספק במקרה כזה, וכי אם
יימצא פתרון – יוגשו הודעות פרישה נוספות.
אני סבורה כי אין לקבל
את הטענה. כאמור, העובדה שמאן דהוא אינו מעוניין כי העובדה שהוא פרש מהקבוצה
תתפרסם, איננה טעם מספק לכך שיתאפשר לו להגיש את הודעת הפרישה שלו בעילום-שם ובלא
שהמבקש והציבור ייחשפו לזהותו.
26.
יתרה מזאת, אף לו היה מקום
לשקול בקשה כזו ביחס לאחד מהפורשים שהיו לו נימוקים כבדי משקל נוספים לבקשתו, ודאי
שלא ניתן לעשות כן כאשר מי שמבקש את הבקשה ומנמק אותה הוא מר דנקנר עצמו ולא חבר
הקבוצה המבקש לפרוש.
27.
סיכומו של דבר, אני מקבלת
את כל הודעות הפרישה האישיות שהוגשו למעט שתי ההודעות שהוגשו בעילום-שם שאינני
מקבלת אותן (ניתן יהיה להגישן פעם נוספת באותו נוסח בו הוגשו ההודעות האחרות).
ביחס לחברות שהגישו
הודעות פרישה - יהיה עליהן להגישן פעם נוספת עם הבהרה לפיה ההחלטה אודות הפרישה
התקבלה כדין במוסדות החברה.
משלוח הודעות צד שלישי
28.
ביום 28.4.2019 הגישו
המשיבים 2-3 (שיכונו להלן יחד: "שטרום") בקשה להגיש הודעת צד
שלישי נגד ה"ה עדי ומאיה שלג וכן נגד חברת סיטי ברוקר בע"מ. בהמשך, ביום
10.7.2019 הגיש גם מר דנקנר בקשה דומה להודעות צד שלישי נגד אותם צדדים שלישיים. במסגרת
הבקשות התבקש בית-המשפט להתיר למבקשים לשלוח הודעות צד ג' וכן להורות כי ההודעות
יידונו במאוחד עם בקשת האישור. בבקשה הבהירו המבקשים את עילות התביעה העומדות להן
לטענתם נגד הצדדים השלישיים.
29.
הצדדים השלישיים הגיבו
לבקשות והתנגדו להן. לטענתם, ה"ה דנקנר ושטרום לא הציגו בסיס ולו לכאורה
לחבותם כלפיהם. הבקשות הוגשו, כך נטען, רק כדי לנקום במר שלג (שהיה עד מדינה בהליך
הפלילי) ולהתיש את הצדדים השלישיים. הצדדים השלישיים הוסיפו כי ברור שלמר שלג אין
אפשרות לפרוע את הסכומים שנתבעו ממנו, אף אם הבקשות יתקבלו.
עוד צוין כי צירוף
הצדדים השלישיים יביא רק להכבדה בניהול ההליך. כך, בקשת האישור נסמכת על פסקי-הדין
בהליך הפלילי ולכן מדובר בהליך פשוט שכמעט אינו כרוך בבירור כלשהו. שאלת אחריותו
האפשרית של מר שלג היא שונה, היא לא נדונה בפסקי-הדין בהליך הפלילי ולא היה מקום לדון
בה.
עוד ציינו הצדדים
השלישיים כי לא קיים חשש מפני הכרעות סותרות גם אם ה"ה דנקנר ושטרום יגישו
נגדם תביעות נפרדות. הטענות נגד הצד השלישי הן שונות מאלה המועלות כלפי דנקנר
ושטרום, ואין גם חשש כי הצדדים השלישיים יבקשו לפתוח מחדש סוגיות שהוכרעו בהליך
הפלילי.
30.
לחלופין טענו הצדדים
השלישיים כי אם הבקשה להגשת הודעת צד ג' תתקבל, יופרד הדיון בהודעה מהדיון בבקשת
האישור. הם ביקשו שבית-המשפט יקבע כי הצדדים השלישיים אינם נדרשים להגיש כתבי הגנה
להודעות לגופן, אלא רק את עמדתם ביחס לבקשת האישור. כתב הגנה יוגש רק אם בקשת
האישור תתקבל.
דיון
31.
בית-המשפט העליון התייחס
בהרחבה לשאלת האפשרות לשלוח הודעות צד שלישי במסגרת הליך של בקשה לאישור תביעה
ייצוגית בפסק-הדין המנחה ברע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' רז
(להלן: "עניין קורל תל"). באותו עניין נקבע כי התכליות העומדות
בבסיס ההודעה לצד שלישי עומדות בעינן גם בתובענה ייצוגית, כאשר התכלית של מניעת
החשש מפני הכרעות סותרות אף מתעצמת בהליך הייצוגי נוכח סכומי העתק שנתבעים לא אחת
בתביעות כאלה. כן חלות התכליות של חיסכון במשאבים והתכלית של צמצום פרק הזמן
שיחלוף בין חיוב הנתבע כלפי התובע לבין ההכרעה בטענות הנתבע כלפי הצד השלישי.
לכן, וחרף החסרונות
האפשריים במתן אפשרות למשלוח הודעת צד ג' במסגרת הליך של תביעה ייצוגית, נקבע בפסק-דין
קורל תל כי אין לאסור זאת. בהקשר זה צוינה על-ידי בית-המשפט האפשרות למתן
הוראות ביחס לאופן הדיון בהודעה לצד השלישי, על-מנת להבטיח דיון יעיל וענייני. כך
הודגש כפי שיפורט גם להלן, כי בית-המשפט יוכל להורות על הפרדת הדיון בתובענה
הייצוגית מהדיון בנושאים נוספים המתעוררים אך בהודעה לצד השלישי.
32.
בהתייחס לשיקולים הנוגעים
למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', ציין בית-המשפט את השאלה האם הנתבע הציג בבקשתו
בסיס ראוי לחבות הצד השלישי כלפיו. יחד עם זאת הובהר כי אין מקום בהקשר זה לבירור
עובדתי מעבר לאמור בכתבי הטענות. כן ישקול בית-המשפט את השאלה האם ההודעה נשלחה
כצעד אסטרטגי גרידא וכדי להתיש את התובע המייצג, ולא מתוך מטרה כנה להיפרע מהצד
השלישי.
בהתייחס לסרבול האפשרי
בהליך, על בית-המשפט להשוות אותו לאפשרות של הגשת הליך נפרד ולמשמעות של הגשת הליך
כזה. בהתייחס לשוני בין הטענות נקבע כי אין בעובדה שבכל אחד מהמישורים מועלות
טענות מסוג אחר, כדי להביא, מיניה וביה, לדחיית הבקשה להגיש הודעה לצד שלישי.
33.
בית-המשפט הוסיף והבהיר את
החשיבות שיש בצירוף הצד השלישי בשלב מוקדם ככל האפשר בהליך. זאת מאחר שצירופו לאחר
שהגשת התובענה הייצוגית אושרה, מונעת מהצד השלישי את ההזדמנות להתמודד עם טענות
התובע המייצג עוד בשלב בקשת האישור.
בשולי פסק-דינו הבהיר
בית-המשפט העליון את החשיבות במתן הוראות ביחס לאופן הדיון בהליך העיקרי ובהודעת
הצד השלישי. ככלל, האפשרות העדיפה ברוב המקרים היא האפשרות של "הפרדה
נושאית" בה בית-המשפט יורה על הפרדה בין הדיון בהליך העיקרי לבין הדיון
בהודעת הצד השלישי.
בשלב בירור ההליך
העיקרי ניתנת לצד השלישי אפשרות להשתתף ולהשמיע את קולו. לכן הוא יהיה כפוף
לתוצאות ההליך העיקרי. הטענות במישור היחסים בין הצד השלישי לבין הנתבע יתבררו רק
לאחר ההכרעה בהליך העיקרי ורק אם התוצאה בו היא של חיוב הנתבע כלפי התובע. כך
מוגשמת מטרת ההודעה לצד שלישי – כבילת הצד השלישי לתוצאות ההליך העיקרי. בה בעת
מושגת יעילות דיונית, והתובע אינו מוטרד בטענות הנוגעות ליחסי הנתבע עם הצד
השלישי.
34.
בהתייחס להודעת צד ג'
בהליך ייצוגי, בית-המשפט מציין כי כאשר ניתנת האפשרות להגיש הודעה לצד שלישי, על
בית-המשפט לתת הוראות ביחס לשילוב הצד השלישי בדיון. ההוראה המתבקשת היא מתן
אפשרות לצד השלישי לקחת חלק פעיל בדיון בבקשת האישור של התביעה הייצוגית, אם כי
בשלב זה הוא לא יוכל להעלות טענות בקשר למערכת היחסים בינו לבין הנתבע. רק אם
מאושרת התביעה הייצוגית בית-המשפט ייתן הוראות ביחס להמשך בירור ההליך (כאשר הוא
עשוי להחליט על איחוד מלא או אל הפרדה נושאית).
35.
לאחר ששקלתי את כל האמור
לעיל, אני סבורה כי מן הראוי להתיר לה"ה דנקנר ולשטרום להגיש הודעת צד שלישי
נגד הצדדים השלישיים. אינני סבורה כי זהו השלב הנכון לבחון לעומקן את טענות הצד
השלישי ביחס לחבותו האפשרית כלפי ה"ה דנקנר ושטרום ואת טענות הנגד של
ה"ה דנקנר ושטרום בהקשר זה. שעתה של בחינה זו תגיע בהמשך, ככל שיהיה בכך
צורך. בנוסף לא השתכנעתי כי הבקשה להגשת הודעת צד שלישי הוגשה על-ידי המבקשים רק
מטעמים טקטיים של נקמנות נגד מר שלג. כן לא הוכח בשלב זה כי מר שלג לא יוכל לשלם
ולו חלק מהסכום הפסוק, אם התביעה תתקבל והודעות הצד השלישי יתקבלו.
36.
מנגד, אני סבורה כי יש
תועלת במתן אפשרות לה"ה דנקנר ולשטרום להגיש את הודעות הצד השלישי שהם מבקשים
להגישן. כך, האפשרות האחרת, אם לא יינתן להם אישור לעשות כן, היא כי דנקנר ושטרום
יגישו תביעות נפרדות נגד הצד השלישי. גם הגשה של תביעות כאלה (שהצד השלישי איננו
יכול למנוע אותה) תחשוף את הצד השלישי להוצאות.
יתרה מזאת, אם ההליך
נגד הצד השלישי יתנהל בנפרד – הרי שכפי שהבהיר בית-המשפט העליון בעניין קורל תל,
הצד השלישי לא יהיה כפוף למסקנות בית-המשפט בהליך של התביעה הייצוגית. כתוצאה מכך
עלולים הנתבעים (דנקנר ושטרום) למצוא את עצמם "קרחים מכאן ומכאן". מעבר
לכך, אפשרות כזו תחייב את מערכת המשפט לנהל שני הליכים נפרדים, והיא עלולה להביא
לתוצאות עובדתיות ומשפטיות סותרות.
37.
אם יתנהל הליך אחד בו
יידונו הן בקשת האישור והן ההודעה לצד השלישי, יוכל הצד השלישי להחליט האם הוא
מבקש לכפור בטענות נושא הבקשה לאישור התביעה הייצוגית אם לאו. אם הצד השלישי יחליט
שהוא איננו מבקש לחלוק על אחריותם של דנקנר ושטרום כלפי חברי הקבוצה, הוא יוכל להימנע
מהוצאת הוצאות בטרם תתברר בקשת האישור לגופה. יחד עם זאת, הצד השלישי יהיה רשאי גם
– כפי שאפרט להלן – לקחת חלק בהליך של בקשת האישור, ולהתנגד לה.
38.
באשר לטענות הנוגעות
לסרבול ההליך של בקשת האישור, אני סבורה כי ניתן לפתור נושא זה באמצעות מתן הוראות
אודות הפרדת הדיון. לכן, בשלב הראשון תידון בקשת האישור. הצדדים השלישיים יהיו
זכאים להגיב לבקשה ולקחת חלק בדיון ככל שימצאו לנכון. לאחר שתתקבל החלטה בבקשת
האישור, יינתנו – ככל שיהיה בכך צורך – הוראות ביחס להמשך ניהול ההליך.
באופן זה יושגו המטרות
של משלוח ההודעה לצד שלישי כפי שהן פורטו בעניין קורל תל – הצדדים השלישיים
יהיו כבולים בהכרעה שתתקבל ביחס לחבות הנתבעים כלפי חברי הקבוצה; מערכת המשפט לא
תיאלץ לנהל שני הליכים מקבילים; ובירור התביעה הייצוגית יוכל להיעשות בנפרד, כמעט
ללא הכבדה וסרבול.
39.
סיכומו של דבר, אני מתירה
את הגשת הודעות הצד השלישי הן על-ידי מר דנקנר והן על-ידי שטרום. הצדדים השלישיים
רשאים להשיב לבקשת האישור תוך 30 יום מהיום. המשיבים והמבקשים יהיו רשאים להגיב
לתשובותיהם 30 יום לאחר מכן.
40.
התיק יועבר לתז"פ ביום 19.4.2020.
במועד זה ייקבע מועד
לישיבת תזכורת לצורך קביעת היקף החקירות שיהיה מקום לנהל במסגרת הדיון בבקשת
האישור אם בכלל.
בשלב זה אינני עושה צו להוצאות, ונושא
ההוצאות יישקל בשלב הבא של ההליך.
ניתנה
היום, י' שבט תש"פ, 05 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
תצ בית משפט מחוזי 67187-11/18 אריה רהב נ' נוחי דנקנר, איתי אהרון שטרום, קלוס טריידינג בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 05/02/2020)