פסקי דין על שרון וילץ | פסקי דין על פרינס אקססוריז | פסקי דין על צבי סגל |
5355-05/19 סעש 09/02/2020
סעש 5355-05/19 שרון וילץ נ' פרינס אקססוריז בע"מ, צבי סגל
administrator
administrator
1
0
2020-02-19t12:51:00z
2020-02-19t12:51:00z
2
2204
11021
microsoft corporation
91
26
13199
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית
הדין האזורי לעבודה חיפה
סע"ש 5355-05-19
לפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם
התובעת
:
שרון
וילץ
ע"י ב"כ: עו"ד זריהן
-
הנתבעים
:
1
.
פרינס אקססוריז בע"מ
2
.
צבי סגל
החלטה
מונחות לפני שלוש בקשות שהגישו הנתבעים – האחת
– 'תגובת הנתבעים להחלטת כבוד השופטת בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים'. השניה
– בקשה לגילוי ועיון מסמכים בבית הדין לעבודה. השלישית – בקשה למחיקת נתבע
2 – צבי סגל –
מכתב התביעה. התובעת הגיבה
לבקשות אלו במרוכז ביום 26.1.20. הנתבעים הגישו תשובתם לתגובת התובעת ביום
30.1.20.
מנגד הגישה הנתבעת ביום 10.1.20 'בקשה
למתן
פסק דין
בהעדר הגנה'.
אדון בבקשות אלו במאוחד.
למען הזהירות אבהיר ואדגיש, כי כל העובדות
המפורטות להלן, מוצגות ברמה הלכאורית בלבד, באשר טרם התקיים דיון הוכחות בתיק.
להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית:
1.
ביום 2.5.2019, הגישה התובעת תובענה דנן בה דורשת זכויות הנובעות,
לטענתה, מתקופת עבודתה אצל הנתבעת 1 (1.2.2011 ועד 4.11.18). בין רכיבי התביעה –
פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה, גמול שעות נוספות עבור שבע שנים אחרונות, פיצוי בגין
העדר הפקדות לקרן פנסיה, לרבות אי העברת כספים שנוכו משכרה, חלק עובד, לקרן הפנסיה.
לעניין רכיב התביעה האחרון, טענה התובעת כי יש בו כדי להקים עילת תביעה אישית כנגד
הנתבע 2 – והפנתה לפסיקה התומכת בטענתה.
2.
כתב הגנה מטעם נתבעת 1 הוגש ביום 11.7.19 במסגרתו עלתה בקשה לסילוק התביעה
על הסף כנגד הנתבע 2. הנתבעים אינם מיוצגים ע"י עורך דין ובכתב ההגנה (ס' 49)
טענה הנתבעת 1 כי אין לה אפשרות כלכלית לממן ייצוג.
3.
ביום 6.10.19 התקיים דיון מוקדם.
4.
במעמד הדיון התובעת הסכימה לשלם עבור הפקת תלושי שכר[1]
.
5.
ביום 29.10.19, הגישה התובעת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. בין
היתר דרשה עיון וגילוי בתלושי שכר ודוחות נוכחות. טענתה המרכזית כי הנתבעים מתנים
מסירת המסמכים בתשלום סכום שאינו ריאלי.
6.
ביום 29.10.19, הגישו הנתבעים תגובתם בת עמוד אחד וטענו כי התשלום עבור
הפקת התלושים הינו בהתאם לדרישת רוה"ח שהפיק בעבר את תלושי שכר התובעת, ללא אסמכתאות
התומכות בטענותיהם.
7.
ביום 31.10.19, הגישה התובעת תשובתה לתגובת הנתבעים מיום 29.10.19
הנ"ל וטענה כנגד דרישת התשלום וכן צירפה מכתבה של גב' ענת גוראל – רו"ח (עו"ד),
לפיו עלות העתק תלוש שכר שהופק במשרדה עומדת על 0-1 ש"ח לכל תלוש.
8.
ביום 13.11.19, ניתנה החלטתי המפורטת אשר קיבלה את עמדת התובעת לעניין
תשלום בגין מסירת תלושי שכר. קבעתי תשלום בסך 2 ₪ עבור כל תלוש מאחר וסברתי כי לא
נדרשת הפקה או עריכה מחדש לתלושים אלא הדפסה או העברה באמצעי אחר. עבור דוחות
הנוכחות קבעתי כי ימסרו לתובעת ללא עלות.
9.
ביום 22.11.19, הגישה התובעת 'בקשה להתרות בנתבעים טרם מחיקת כתב הגנתם',
בו הודיעה התובעת לבית הדין שהנתבעים טרם מסרו לידה את תלושי השכר ודוחות הנוכחות
ולכן דורשת היא הסעד לגבי מי שלא נענה לצו גילוי מסמכים – מחיקת כתב הגנתו.
10.
ביום 2.12.19, הגישו הנתבעים 'תגובת
הנתבעת להחלטת כבוד השופטת לגילוי מסמכי ספציפיים והבקשה להתרות בנתבעים וכן בקשה
למחיקת נתבע 2 מכתב התביעה'. בתגובה שהתפרשה הפעם על פני 4 עמודים, נטענו טענות
המבוססות על תשתית עובדתית חדשה, שלא נטענה בתגובתם המקורית.
11.
ביום 11.12.19, הגישה התובעת תשובתה
לתגובה מיום 2.12.19 בה חזרה על טענותיה. עוד הדגישה כי התביעה כנגד הנתבע 2 הוגשה
על יסוד כך שהנתבעת 1 ניכתה משכרה ולא העבירה הניכויים לקרן הפנסיה ודי בכך להקים
עילה להרמת מסך.
12.
ביום 19.12.19, נתתי החלטתי החוזרת, המורה
לנתבעים לקיים החלטתי מיום 13.11.19 ולהעביר תלושי השכר לתובעת. שם קבעתי שלאחר
המצאת המסמכים לתובעת יגיש הנתבע הודעה המפרטת את עלות הפקת/ הדפסת המסמכים בצירוף
חשבונית כנגד הסכום ששולם.
13.
ביום 9.1.20, הגישו הנתבעים את הבקשה
הראשונה כאמור בכותרת -
'תגובת
הנתבעים להחלטת כבוד השופטת בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים', אלא שרק הדף הראשון
נסרק למערכת.
14.
ביום
10.1.20, הגישה התובעת בקשה למתן
פסק דין
בהעדר הגנה על בסיס הנימוק כי הנתבעים
אינם מקיימים את החלטות בית הדין מיום 13.11.19 ומיום 19.12.19
.
15.
ביום 12.1.20 נתתי החלטתי בה הובהר כי
"הנתבעים יקיימו את החלטות בית הדין מ-13.11.19 ו-19.12.19 עד יום 15.1.20,
אחרת ימחק כתב הגנתם".
16.
באותו היום, 12.1.20, הנתבעים הגישו 'בקשת
הבהרה דחופה' אליה צירפו את שלוש הבקשות שבכותרת, תוך שהם ציינו שהבקשות הוגשו עוד
ביום 9.1.20, אלא שרק הדף הראשון נסרק. עוד ציינו כי אין למחוק את כתב ההגנה באין באפשרותם
להמציא המסמכים. כן נרשם שם "אני חש כי בהעדר ייצוג משפטי הולם, דבריי נופלים
בין הכיסאות ולא זוכים להתייחסות וכן בא כוחה של התובעת מנצל את זה בחוסר תום
לב".
17.
ביום 14.1.20, בקשות הנתבעים הועברו
לתגובת התובעת.
18.
ביום 17.1.20, התובעת הגישה בקשה חוזרת
למתן
פסק דין
בהעדר הגנה. ביום 26.1.20, הגישה התובעת תגובתה לבקשות הנתבעים. ביום
30.1.2, הגישו הנתבעים תשובתם כאמור.
אפרט בקצרה את בקשות הצדדים וטענותיהם ואדון בכל אחת בסדרה -
בקשת התובעת למתן
פסק דין
בהעדר הגנה
19.
בבקשתה, מסתמכת התובעת על תקנה 44(3)
לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "תקנות סדרי
דין"), לפיה בית הדין מוסמך למחוק כתב טענות של בעל דין הנדרש לבצע פעולה
בקשר אליו וזו לא בוצעה. מאחר וכך ולאור החלטות בית הדין המפורשות, טוענת התובעת
כי יש למחוק את כתב ההגנה וליתן
פסק דין
כנגדם.
20.
הנתבעים
– לא הגיבו קונקרטית לבקשה זו, אלא הגישו בקשות
נגדיות מהן עולה כי הם עומדים בתוקף על אי מחיקת כתב ההגנה.
דיון והכרעה
21.
תקנה 44 לתקנות סדר
הדין קובעת כדלקמן:
"בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או
אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה:.......................(3)
בעל הדין נדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע
אותה במועד. "
22.
בית הדין
משתמש במשורה ובזהירות רבה בסנקציה של סילוק כתב הגנה על הסף. צעד של מחיקת כתב
טענות על הסף אינו ננקט על נקלה, שהרי - "דרך המלך אינה סילוק תביעה על
הסף, ודאי כך הוא מקום בו ניתן לתקן את הפגם בהליך."
[2]
23.
לעניין זה נקבע - "הנה כי כן, על
פי הוראת תקנה זו, לא בשל כל מחדל של בעל הדין בקשר עם החלטת בית הדין ניתן להורות
על מחיקה על הסף. רק כאשר המחדל כרוך בביצוע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש אותו בעל
הדין, או אז רשאי יהיה בית הדין האזורי להורות על מחיקת כתב הטענות על הסף"[3]
.
24.
הנתבעים נדרשו לבצע פעולה בקשר לבקשה
לגילוי מסמכים של התובעת מיום 29.10.19. אני סבורה כי תקנה 46(ד) מתאימה
יותר למקרה עסקינן. תקנה זו קובעת כי "לא קיים בעל דין צו שניתן על פי
תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק
את כתב טענותיו."
25.
לגופו
של עניין, איני סבורה כי במקרה דנן ולאור בקשות הנתבעים (בהן נדון בהמשך), ראוי
למחוק את כתב הגנתם וליתן
פסק דין
לטובת התובעת בהעדר הגנה. זאת, בשים לב לכך
שפועל יוצא מהאמור בבקשותיהם ובתגובות לבקשת התובעת מיום 29.10.19, שהם מבקשים
עיון חוזר בהחלטות בית הדין המתייחסות לחיוב בתשלום שכר טרחת רוה"ח, הרי
שבידי הנתבעים כלל לא מצויים תלושי השכר ועלות הפקתם מחדש גבוהה מאד.
לעניין זה נאמר: "מקום,
כמו ענייננו אנו, שבו צד מצהיר כי מסמך שגילויו מתבקש לא מצוי ברשותו, אין ניתן
לקבוע לגביו – כל עוד העניין לא בורר עובדתית לא נקבע כי הצהרתו כוזבת – כי אותו
צד לא קיים את אותה הפעולה בקשר לכתב טענותיו (גילוי המסמך)."[4]
26.
במקרה זה,
לא מצאתי לנכון למחוק את כתב ההגנה של הנתבעת 1. הבסיס המשפטי שהוצג לא נכון, כמו
גם, אני סבורה כי נוכח בקשות ותגובות הנתבעים אין זה המקום לנקוט בסנקציה כה
חמורה. אשר על כן, הריני דוחה את בקשת התובעת.
אעבור לדון בבקשות הנתבעים:
בקשה 1
– תגובת הנתבעים להחלטת כבוד השופטת בבקשה לגילוי מסמכים
(
סעיף
ref
_
ref31709524 \r \h
\*
mergeformat
16
08d0c9ea79f9bace118c8200aa004ba90b02000000080000000d0000005f00520065006600330031003700300039003500320034000000
לעיל).
27.
בבקשה זו
שכונתה תגובה, חזרו הנתבעים על טענות עובדתיות שהועלו בבקשה דומה שהוגשה על
ידם ביום 2.12.19 (ראה סעיף
ref
_
ref31709557 \r \h
\*
mergeformat
10
08d0c9ea79f9bace118c8200aa004ba90b02000000080000000d0000005f00520065006600330031003700300039003500350037000000
לעיל), ואשר נדחתה ביום 19.12.19. בתמצית אציין העובדות –
27.1.
מחשב הנתבעת 1 הותקף בדרישת כופר וכל
המידע עליו אבד.
27.2.
לאחר דרישת הכופר, הצליחו לשחזר רק חלק
מדוחות הנוכחות של התובעת – ואלו הועברו אליה, באיכות נמוכה, ככל שהצליחו לשחזר.
27.3.
לעניין תלושי השכר, עלות הפקתם 960 ₪ כולל
מע"מ מראש לפי דרישת רו"ח שהפיק בעבר התלושים. כיום לנתבעת 1 אין עמו
קשר עסקי יותר.
27.4.
בשל 'הגבלה חמורה' על חשבון הבנק של
הנתבעת 1, אין באפשרותה לשלם את עלות הפקתם.
27.5.
החנות האחרונה ברשת נסגרה באפריל 2019 ואין
פעילות מסחרית בחברה.
28.
על סמך עובדות אלו טוענים הנתבעים כי "הנתבעת
(כך במקור) קיבלה את התלושים ואיבדה אותם, היא צריכה לשאת באחריות לאובדנם".
29.
התובעת
בתגובתה, מסתמכת על החלטות בית
הדין מיום 13.11.19, 19.12.19 ו-12.1.20 וטוענת כי יש למחוק את כתב ההגנה מאחר
והמסמכים טרם הומצאו לידה.
עוד הפנתה
לבג"ץ 8783/18 איתן לידור פרויקטים בע"מ – ירקוני לפיו חלה חובה
על מעסיקה להעביר תלושי שכר עובד, אף אם הופקו בעבר ונמסרו לעובד.
דיון והכרעה
30.
אין חולק כי בהליך זה ניתנו שלוש החלטות
הנוגעות לעיון וגילוי תלושי השכר ודוחות הנוכחות לידי התובעת. (החלטותיי מ-
13.11.19, 19.12.19 ו- 12.1.20), בהחלטתי
האחרונה אף התריתי בנתבעים כי אם המסמכים לא יומצאו כאמור בהחלטתי – כתב הגנתם יימחק.
31.
על אף החלטות מפורשות אלו, הנתבעים לא
העבירו המסמכים, ומגישים הם בקשות חוזרות ונשנות.
32.
עוד הוסיפו הנתבעים עובדות, טענות
ואסמכתאות שלא בא זכרן בתגובה המקורית של הנתבעים לעניין זה. כזכור, התגובה
הראשונית הייתה לאקונית, קצרה וחסרה פן עובדתי מהותי.
33.
יודגש כי החלטתי מיום 19.12.19
בה נדרש התובע להעביר את המסמכים לתובעת ולהמציא לתיק בית הדין חשבונית להוכחת
התשלום עבור הפקת תלושי השכר, ניתנה לאחר עיון בטענות החדשות שהעלו הנתבעים. לפי
העלות האמיתית בה יחויבו, יידרש בית הדין מחדש לעלות בה תחויב התובעת.
34.
הנתבעים טענו טענות לעניין מצבה הכלכלי של
הנתבעת 1. יוזכר לנתבעים כי התביעה הוגשה אף לגבי הנתבע 2 – באשר
אליו, לא נטען כי אין לו אפשרות כלכלית לשלם עבור תלושי השכר.
35.
בנסיבות אלו, משהנתבעים אינם מיוצגים
ואינם בקיאים בסדרי הדין ובדרך ההתנהלות הנכונה בבית הדין, אני סבורה שמחדלם לא
נבע מזלזול או רשלנות. נוכח העובדה כי אנו בשלב הטרום הוכחתי החלטתי להאריך להם את
המועד לקיום החלטותיי פעם נוספת ואחרונה עד יום 20.2.20, אחרת יחויבו בהוצאות.
לענין זה ראו
ע"א 189/66 עזיז ששון נ' קדמה בע"מ,
פ"ד כ
(3)
477 (1966) –
הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה
מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או
כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא
האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית
תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין
האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון
אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות
נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של
אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן
לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה
ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול."
36.
הנתבעים
ימציאו לתובעת את תלושי השכר שניתן להפיק עד יום 20.2.20. והודעה על כך תוגש מטעמם
לבית הדין עד יום 25.2.20 בצירוף חשבונית כנגד תשלום.
בקשה 2
– מחיקת נתבע 2 מכתב התביעה
37.
הנתבע 2 –
צבי סגל – הגיש
בקשה נוספת למחיקתו מכתב התביעה זאת בהתבסס על עיקרון האישיות הנפרדת של בעל
המניות. ייאמר תחילה כי בקשה זו הועלתה כבר בכתב ההגנה. בבקשתו טוען הנתבע 2 כי
הוכיח כי הכספים הנתבעים מצויים בקופות התובעת (הכוונה כפי הנראה לקופות
הפיצויים).
38.
התובעת
מנגד,
הפנתה
לפסיקה המצדיקה, לגישתה, את הרמת המסך הנטענת.
39.
תקנות 44
ו-45 ל
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)
,
תשנ"ב-1991, מסמיכות את בית הדין
למחוק או לדחות תביעה על הסף. ההלכה היא כי יש לנקוט במשנה זהירות בסילוק על הסף
מאחר ומדובר בסעד קיצוני הניתן במקרים חריגים בלבד ובמשורה (ראו -
בר"ע (ארצי) 59941-11-14
אטורה תעשיות בע"מ
– שיטרית
(19.10.15).
40.
הכלל שחברה
היא אישיות משפטית משל עצמה ונפרדת מבעלי המניות שלה – (ראו סעיף 4 ל
חוק החברות
, התשנ"ט – 1999;
ע"ע (ארצי) 3903-05-11
איפראימוב - ר-צ פלסט
בע"מ
(4.12.2014)).
אולם, סעיף 6 ל
חוק החברות
, התשנ"ט – 1999, קובע עילות
המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות כנגד בעל מניות בחברה, מקום בו זה עשה שימוש לרעה במסך
ההתאגדות - "(א)
באופן שיש בו
כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב)באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה
לפרוע את חובותיה".
41.
הפסיקה מקנה
לעובדים מעמד של נושה מיוחד "אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת
אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי העבודה" (ראו –
ע"ע (ארצי) 129/10
זוננשיין -
g.s.s
. ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ
(31.10.2011). התובעת טוענת
להפרת חובות מעסיקתה כלפיה במידה המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות נגד בעלי המניות.
הכרעה בטענת התובעת להרמת מסך
מחייבת בירור עובדתי. לפיכך, איני סבורה כי ראוי להיעתר לבקשת הנתבע 2 למחוק אותו
מהתביעה כבר בשלב זה ובטרם ניתנה לתובעת הזדמנות להוכיח את טענותיה.
42.
אשר על כן
אני דוחה את בקשת נתבע 2, למחוק את התביעה נגדו בשלב זה, בטרם התבררו טענות התובעת.
43.
מאחר והנתבע
2 לא הגיש כתב הגנה ועל מנת לאפשר לו להתמודד עם טענות התובעת. הריני
מאפשרת לו להגיש כתב הגנה מטעמו עד ליום 20.2.20.
בקשה 3
– גילוי ועיון מסמכים בבית הדין לעבודה
44.
בבקשתם
השלישית דורשים הנתבעים מהתובעת להמציא לעיונם את המסמכים הבאים –
44.1.
אישור על הסמכה כאופטומטריסטית
– זאת כדי לחשב את השכר העודף שקיבלה התובעת
כמתחזה, כטענת הנתבעים.
44.2.
תלושי שכר ממקומות
עבודה בהם עבדה התובעת במקביל.
44.3.
אישורי מס הכנסה על
תיאום מס –
אחרת ייאלצו לפנות
למס הכנסה.
45.
התובעת מאידך
, הציגה בתגובתה, את כל המסמכים המבוקשים על ידי
הנתבעים לגילוי ועיון.
46.
מכאן, כי בקשת
הנתבעים מתייתרת.
לסיכום
47.
בקשת התובעת למתן
פסק דין
בהעדר נדחית.
48.
הנתבעים
ימציאו לתובעת את תלושי השכר שניתן להפיק עד יום 20.2.20. והודעה על כך תוגש מטעמם
לבית הדין עד יום 25.2.20 בצירוף חשבונית כנגד תשלום.
49.
מחיקת נתבע
2 מכתב התביעה נדחית.
על הנתבע 2 להגיש
כתב הגנה עד ליום 20.2.20.
50.
בקשת הנתבעים לגילוי ועין במסמכים התייתרה
עקב צירוף המסמכים לתגובת התובעת.
51.
כל צד יישא בהוצאותיו.
52.
על התובעת להגיש
תצהיר עדות ראשית מטעמה לא יאוחר מיום 15.3.20.
53.
על הנתבעים להגיש גרסה
בכתב מטעמם לא יאוחר מיום 15.4.20.
54.
דיון ההוכחות יישאר
בתאריך הקבוע בתיק – 20.4.20.
55.
מעקב תצהירי תובעת
ביום 16.3.20.
ניתנה היום, י"ד שבט תש"פ,
(
09 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
[1]
ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 19+20 וכן שורות 30+31
[2]
ע"ע (ארצי) 30283-10-15 דינה קליינבלט - מדינת ישראל (15.2.17)
[3]
בר"ע (ארצי) 59901-06-19 מורן
בלילתי - רשות הטבע והגנים הלאומיים (3.7.19)
[4]
בר"ע (ארצי) 20591-06-14 אוחיון -
abraham dawit
(16.6.14)
סעש בית דין אזורי לעבודה 5355-05/19 שרון וילץ נ' פרינס אקססוריז בע"מ, צבי סגל (פורסם ב-ֽ 09/02/2020)