Google

בנק דיסקונט לישראל בע"מ - ברוידא ושות', בבלי ברוידא, צבי גרשגורן, "ר אייל סולגניק

פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ | פסקי דין על ברוידא ושות' | פסקי דין על בבלי ברוידא | פסקי דין על צבי גרשגורן | פסקי דין על "ר אייל סולגניק |

5334/06 בשא     09/04/2006




בשא 5334/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ברוידא ושות', בבלי ברוידא, צבי גרשגורן, "ר אייל סולגניק




1


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בחיפה
בשא 005334/06

בתיק אזרחי 001009/00
בפני
:
כב' השופטת ב. גילאור
- נשיאה
תאריך:
09/04/2006




בעניין:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
ר. אברמוב
המבקש

- נ ג ד -


1. ברוידא ושות'
, רואי חשבון
2. בבלי ברוידא
, רואי חשבון
3. צבי גרשגורן
, רו"ח
4. ד"ר אייל סולגניק
, רו"ח


ע"י ב"כ עו"ד
א. הרטמן
המשיבים

נוכחים:
בשם המבקש – עו"ד אברמוב

בשם המשיבים – עו"ד הרטמן


החלטה

בקשת התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ
, להתיר הגשת מסמכים מהנהלת החשבונות של חברת מגאסון הולדינגס בע"מ, אשר אוזכרו בתצהיר גילוי המסמכים של רו"ח משולם פרידמן מיום 17/2/02. התצהיר הוגש ביום 12/4/05 וסומן נ/16.

הרקע לבקשה התנגדותו של ב"כ הנתבעים להצגת מסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים של רו"ח פרידמן לעיונו של המומחה רו"ח עקביה בחקירתו מיום 2/4/06.

לטענת התובע, מאחר שתצהיר גילוי המסמכים הוגש על ידי הנתבעים בשלב חקירתו הנגדית של רו"ח פרידמן, וסומן כראיה מטעם הנתבעים – נ/16, ומכיוון משנמסר לנתבעים בשלביה המוקדמים של התביעה, ומאחר שכל החומר הועמד אז לרשותם לעיון וצילום, אין מקום להתנגדותם של להגשת המסמכים. עוד הוא טוען, כי משמוגש תצהיר גילוי מסמכים לבית המשפט, רשאי בעל דין להסתמך על מסמכים אלו, ולא מוטלת עליו חובה להגיש כל מסמך בנפרד, ובמיוחד לאור ההיקפים בהם מדובר.

הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי הכללת מסמך במסגרת תצהיר גילוי מסמכים אינה הופכת את המסמך לראיה במשפט. עוד הם טוענים כי אין די בכך שמסמך פלוני נזכר במסגרתו של מוצג שהוגש על מנת שיהיה אף הוא ראיה בתיק.

תצהיר גילוי המסמכים הוגש עת ביקש ב"כ הנתבעים לברר מפיו של העד האם עמדו בפני
ו מסמכים חדשים כאשר חתם על תצהירו המשלים מיום 15/8/05. במסגרת אותו עניין נשאל רו"ח פרידמן האם במסגרת תפקידו כמנהל הכספים של כינוס הנכסים של חברת מגאסון ידע אילו מסמכים נמצאים בשליטתו של הבנק, וענה:

ת. "ידעתי על המסמכים שנמצאים בכינוס. מה שיש בבנק דיסקונט לא יכולתי לדעת. כלומר, השאלה למתי. אני יודע שבבנק דיסקונט יש דפי בנק ודברים מהסוג הזה, מאזנים."
ש. "אבל כל המסמכים שהיו בידי כונס הנכסים ובכינוס אתה ידעת עליהם."
ת. "כן. אז הייתי צריך לדעת אליהם."
(עמ' 336 לפרוטוקול)
ש. "לא רק זה אלא שאתה גם נתת תצהיר גילוי מסמכים..."

ובהמשך ביקש ב"כ הנתבעים להגיש את תצהיר גילוי המסמכים.

כאמור, בדיון מיום 2/4/06 טען ב"כ התובע שכרטסת הנהלת החשבונות הנזכרת בתצהיר גילוי המסמכים היא חלק מחומר הראיות במשפט, ועל כן בקש להציגה לעד ולחקור על פיה. לאור התנגדותו של ב"כ הנתבעים והחלטתי שם (עמ' 1592 לפרוטוקול), הוגשה הבקשה הנוכחית.

אף שתנאי ראשוני להגשת מסמך פלוני כראיה הוא כי זה נזכר בתצהיר גילוי מסמכים, הרי גילויו של מסמך אינו עולה כדי הגשתו כראיה במשפט. הליך גילוי מסמכים נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוואנטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. לא כל מסמך שנזכר בתצהיר גילוי יזכה למעמד ראייתי במשפט. על מנת שמסמך פלוני יוכר כראיה עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בדיני הראיות, הן לגופו והן באופן הגשתו - על בעל דין להגישו באמצעות "עד מאמת", כך שתינתן הזדמנות לבעל הדין שכנגד לטעון נגד ההגשה ו/או נגד תוכנו של המסמך.

השאלה המתעוררת בעניינינו היא האם יש בהגשתו וסימונו של תצהיר גילוי מסמכים כדי להכשיר את המסמכים הנזכרים בנספחיו. משמע, האם די בעובדה שהפך למוצג כדי להעניק מעמד ראייתי לכל אחד מנספחיו?
יש להשיב על כך בשלילה. סימונו של התצהיר אינה משנה את מעמדם של המסמכים הנזכרים בו, ואין בהגשתו הוכחה לכשירותם. הכשרת מכלול המסמכים הנזכרים בתצהיר עלולה להכשיר מסמכים הפסולים מלשמש כראיה. כאמור, בתצהיר גילוי המסמכים על בעל דין לפרט אילו מסמכים שנוגעים לעניין הנדון מצויים ברשותו או אותרו על ידו. מטבע הדברים, רשימה שכזו כוללת מסמכים רבים שאינם כשרים לשמש כראיה במשפט, מסמכים שלו נתבקשה הגשתם הפרטנית יתכן והייתה נשמעת התנגדות מוצדקת להגשתם, ככל שהגשתו של מסמך פלוני אינה בהתאם לדיני הראיות. הכשרתם הגורפת של מסמכים הנזכרים בתצהיר שסומן כראיה, כשיטתו של המבקש, עלולה להוביל למצב שמסמכים פסולים יוכשרו מבלי שנערך דיון במעמדם.

תצהיר גילוי המסמכים שערך רו"ח פרידמן הוגש על ידי ב"כ הנתבעים על מנת להוכיח שהמסמכים הנזכרים בו היו בידיעתו עת ערך את תצהיר עדותו הראשית. אין בכך כדי להכשיר את המסמכים המפורטים בו כראיות. רו"ח פרידמן הצהיר כי אלו מסמכים שנמצאו בחזקתו או בשליטתו.
לאחר סימונו של המסמך שאל ב"כ הבנק האם התקבלה הראיה על נספחיה, ונענה על ידי ב"כ הנתבעים שיגיש את המסמך המלא. למיטב הבנתי כוונתו של ב"כ הנתבעים הייתה שהגשת המסמכים עצמם במהלך הדיון תאפשר בחינת טיבו של כל מסמך ודיון בהתנגדות להגשתו, לו תידרש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה תהיינה חלק מהוצאות התביעה העיקרית.

ניתנה היום י"א בניסן, תשס"ו (9 באפריל 2006) בהעדר. ההחלטה נמסרה לצדדים באולם.


ב. גילאור
, שופטת
נשיאה











בשא בית משפט מחוזי 5334/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ברוידא ושות', בבלי ברוידא, צבי גרשגורן, "ר אייל סולגניק (פורסם ב-ֽ 09/04/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים