פסקי דין על הליכוד תנועה לאומית ליבראלית | פסקי דין על מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב | פסקי דין על רב אלוף (מיל') גבי אשכנזי | פסקי דין על ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפט לממשלה ואח' |

56521-02/20 א     23/02/2020




א 56521-02/20 הליכוד תנועה לאומית ליבראלית נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב, רב אלוף (מיל') גבי אשכנזי, ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפט לממשלה ואח'




לפני: כבוד השופט גיא אבנון
המבקשת: הליכוד תנועה לאומית ליבראלית
נ ג ד

המשיבים: 1. מדינת ישראל - פרקליטות מחוז תל אביב
(פלילי)
2. רב אלוף (מיל') גבי אשכנזי

3. ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפט לממשלה
4. עו"ד יהודה וינשטיין
5. רב ניצב (דימ') דודי כהן
6. תא"ל (מיל') ארז וינר

החלטה

מונחת לפניי בקשה שהוגשה היום - 23.2.20 "להסיר את צו איסור הפרסום, שהוטל על קלטות, הידועות בשם שיחות אשכנזי עם וינר ומנדלבליט, וכן שיחות מנדלבליט עם וינר ואשכנזי, שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל בתקופת כהונתו של המשיב 2, גבי אשכנזי, כרמטכ"ל, המהוות חלק מהחומרים ב"פרשת הרפז"".

1. לטענת המבקשת, "תוכן הקלטות צריך להתפרסם ולהיות מובא לפני הבוחרים - עוד לפני הבחירות לכנסת ה- 23, שנועדו ליום ה- 2 במרץ 2020, על מנת שיהיו חלק משיקוליהם בעת גיבוש הצבעתם בבחירות - שבמהלכן הוגשו כתבי האישום נגד ראש הממשלה".

2. בפתח בקשתה עמדה המבקשת על הליכים קודמים שהתנהלו עד לאחרונה ממש בבקשתם של ברוך קרא ומערכת תוכנית "המקור" - החדשות 13, להסיר את צו איסור הפרסום מעל חלק מן החומרים הקשורים ב"פרשת הרפז" (להלן בהתאמה: הבקשה הקודמת, המבקשים בבקשה הקודמת). ביום 31.3.19 ניתנה החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (מותב זה) בגדרה נדחתה הבקשה הקודמת (פ"ר 13-08-14473). ביום 7.4.19 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד סגן הנשיאה השופט א' סטולר, אשר דחה את הערעור על החלטתי בבקשה הקודמת (ע"ח 19-04-2471). ביום 2.1.20 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (רע"פ 2783/19) בגדרו דן בית המשפט במותב תלתא, הרכב כבוד השופטים נ' סולברג, ד' מינץ, א' שטיין, בבקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, נעתר לבקשה לדון בערעור לגופו, ומצא לדחות את הערעור. לאחר קבלת פסק הדין הגישו המבקשים בבקשה הקודמת בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון - דנ"פ 464/20. ביום 22.1.20 הורתה כבוד הנשיאה, השופטת א' חיות, כי המשיבים יגיבו לבקשה לדיון נוסף עד ליום 1.3.20.

3. סקירה קצרה זו של ההליכים האחרונים מלמדת כי בית המשפט נתן דעתו בשלוש ערכאות, לרבות בהרכב של שופטי הערכאה הבכירה ביותר, למכלול טענות שמטרתן אחת, הסרת צו איסור הפרסום מעל הקלטות ותמלילים של שיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל (במיל') גבי אשכנזי. הערכאות כולן הגיעו לאותה המסקנה, כי אין הצדקה להסיר את צו איסור הפרסום.

4. בבקשה שלפניי ביקשה המבקשת להדגיש כי "הסרת צווי איסור הפרסום מעל הקלטות, אינה כרוכה בפגיעה בפרטיותם של המשיב 2, ח"כ גבי אשכנזי, ושל המשיב 3, היועץ המשפטי לממשלה, ואף לא בפגיעה בעניינים ביטחוניים, שכן מידע הנוגע לנושאים אלה לא יושמע ולא יתומלל". דא עקא, המבקשת לא פירטה ולא ביססה את טענתה זו, ולו באופן ראשוני. במה הדברים אמורים?

א. בקשתה של המבקשת אינה מגודרת ומסויגת. עתירתה להסיר את הלוט מעל "הקלטות": "מאות אלפי שיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל. ההקלטות בוצעו לצרכים צבאיים פנימיים, בעקבות פקודה שניתנה לפני כניסתו של אשכנזי לתפקיד" (רע"פ 2783/19, פסקה 19), זאת בניגוד לבקשה הקודמת שם התבקש בית המשפט לחשוף 12 שיחות למטרת שידור כתבת תחקיר.

ב. בית המשפט העליון עיין בתמלילי 12 השיחות והגיע "לכלל מסקנה כי פרסומן יביא לפגיעה חמורה בפרטיותו של אשכנזי, ובפרטיותם של המשוחחים הנוספים" (שם, פסקה 21).

ג. בית המשפט העליון עמד על משמעות האפקט המצנן - החשש מפני השלכות רוחב עתידיות של חשיפת תוכן השיחות שהתנהלו בלשכת הרמטכ"ל.

"פרסומן יפגע בפרטיות המשוחחים, כמו גם באינטרס הציבורי לאפשר שיח פתוח בלשכות בכירים בכלל, ובלשכות ביטחוניות בפרט. לצרכי הניהול השוטף של הצבא, נדרש הרמטכ"ל לקיים שיחות והתייעצויות פרטיות. הידיעה על כך שיש 'אוזניים לכותל', המקשיבות לכלל השיחות היוצאות והנכנסות אל קווי הטלפון של הרמטכ"ל, כמו גם הקלטה רציפה של המתרחש בתוך כותלי הלשכה, לצד חשש מפני שהחומרים יודלפו לצדדים שלישיים ויפורסמו לרשות הרבים - עלולה ליצור אפקט מצנן משמעותי; וזאת ידע כל אדם המצוי תחת מעקב. הרמטכ"ל יחויב לשקול כל תג ותג, לחשוב על השפעות הרוחב של אמירותיו, גם כאשר מדובר בשיחות שגרתיות בענייני דיומא, עם יועציו הקרובים ביותר. תהא זו מגבלה קשה שעלולה לפגוע בתפקודו, וכפועל יוצא מכך, בתפקוד הצבא כולו. הדעת נותנת, כי למען ניהול תקין של הצבא (ושל רשויות ציבור וארגוני ביטחון אחרים), עלינו לשמר מתחם שבו ניתן לדבר בחופשיות, בפרטיות, מבלי שתאפיל על המשוחחים עננה מתמדת בדמות חשש מפני פרסום אמירותיהם. אמנם מדובר בשיחות פרטיות-מקצועיות, ולא בשיחות פרטיות בנושאים אישיים, ויש בכך כדי להפחית קמעא מעוצמת הפגיעה, אך עובדה זו אינה משנה את המסקנה העקרונית בנוגע לפגיעה בפרטיות" (שם, פסקה 21).

ד. בית המשפט העליון לא סגר את הגולל בפני
בקשות נוספות להסרת צו איסור הפרסום הגורף או לצמצומו, אך הדגיש כי "בהתחשב בנסיבות הייחודיות שבהן הוקלטו השיחות, אם אכן יוגשו בקשות שכאלה, יִדָּ רשו המבקשים להצביע על טעמים חזקים אשר יצדיקו סטייה מן האיזון שנקבע עד כה" (שם, פסקה 25).

5. מהמקובץ לעיל למדנו: (-) כי הבקשה כנוסחה איננה בשלה, וכי לכאורה אין הלימה בין הבקשה הגורפת לקבלת "הקלטות" לבין הטענה כי "הסרת צווי איסור הפרסום מעל הקלטות, אינה כרוכה בפגיעה בפרטיותם של המשיב 2, ח"כ גבי אשכנזי, ושל המשיב 3, היועץ המשפטי לממשלה, ואף לא בפגיעה בעניינים ביטחוניים". מפסיקת בית המשפט העליון עולה ההיפך הגמור. (-) כי הנטל הרובץ לפתחה של המבקשת כבד ביותר, להצביע על טעמים חזקים אשר יצדיקו סטייה מן האיזון שנקבע עד כה. (-) כי על המבקשת להבהיר הכיצד ידון בית משפט השלום בבקשה, הדומה בעקרונותיה להליך שהתנהל בבית המשפט העליון, בשעה שזה לכאורה טרם הסתיים סופית, קרי, טרם התקבלה הכרעה בבקשה לדיון נוסף. (-) אם לא די בכל אלה, המבקשת הגישה את בקשתה היום - 23.2.20, שמונה ימים בלבד לפני מועד הבחירות לכנסת, ועתרה לקבל הכרעה בהולה באופן שיאפשר חשיפת הקלטות לציבור עוד לפני הבחירות לכנסת. ללא קשר לתוצאה הסופית של הדיון בבקשה, ברי כי סד הזמנים המבוקש איננו ריאלי כלל ועיקר.

6. מכאן, בטרם תתבקש תגובתם של המשיבים לבקשה, תואיל המבקשת ותיתן מענה מפורט ומנומק להערות בית המשפט המפורטות בסעיף 5 לעיל.

ניתנה היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהיעדר הצדדים, ותישלח אליהם.
המזכירות מתבקשת לעדכן את סוג ההליך (פ"ר), ולקשור אותו להליך קודם - פ"ר 13-08-14473.
גיא אבנון
, שופט

בית משפט השלום בראשון לציון

ת"א 20-02-56521 הליכוד נ' מדינת ישראל
3 מתוך 3








א בית משפט שלום 56521-02/20 הליכוד תנועה לאומית ליבראלית נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב, רב אלוף (מיל') גבי אשכנזי, ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפט לממשלה ואח' (פורסם ב-ֽ 23/02/2020)