פסקי דין על משרד עו"ד עמית פולק מטלון ושות' | פסקי דין על עו"ד משה מטלון | פסקי דין על עו"ד גל אורן ואח' | פסקי דין על יאיר הולנדר ואח'

56884-03/17 א     18/02/2020




א 56884-03/17 משרד עו"ד עמית פולק מטלון ושות', עו"ד משה מטלון, עו"ד גל אורן ואח' נ' יאיר הולנדר ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 56884-03-17 הולנדר ואח'
נ' ושות' ואח'







מספר בקשות:78, 79
לפני
כבוד השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקשים


1
.
משרד עוה"ד עמית, פולק, מטלון ושות'

2. עו"ד משה מטלון
3. עו"ד גל אורן

4
.
עופר וילוז'ני
5.
עו"ד ענת שטרנליב-מולכו
6. עו"ד עפרה כהן

7
.
עו"ד רנית קסוס
13. פרנקל אספקטס בע"מ
14. יצחק פרנקל

נגד


משיבים
1.
יאיר הולנדר
ו- 83 תובעים אחרים


החלטה


1.
שתי בקשות לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות חלק מהנתבעים, הן הבקשות דנא. בקשה 78 היא בקשת הנתבעים 1- 7 להפקיד ערובה בשיעור של 10% מסכום התביעה, קרי, 600,000 ₪, ובקשה 79 היא בקשת הנתבעים 13, 14 להפקיד ערובה בסך של 150,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם.

2.
84 תובעים הגישו תביעה כספית נגד 14 נתבעים בכללם המבקשים, מהטעם שאלה ניצלו את התובעים ושכנעו אותם להצטרף לקבוצת רכישה לבנית פרויקט שינוהל על ידם באמצעות בעלי מקצוע "מהמובילים במדינה – עורכי דין, שמאים, ורואי חשבון יהוו שומרי הסף של התובעים ..." (סעיף 2 לכתב התביעה) ותחת זאת גרמו הנתבעים, כך נטען, לנזקים כספיים כבדים ולעגמת נפש לתובעים. כך בין השאר תארו התובעים
כי הנתבעים 1-7 עורכי הדין ידועי-שם, פעלו בניגוד לחובתם כנאמני התובעים וכשלוחיהם, כי הפרו חובות חקוקות, כמו חוק הנאמנות, חוק השליחות, חוק החוזים, חוק לשכת עורכי-הדין ועוד... כן נטען כלפי עורכי-הדין הנתבעים, כי פעלו ברשלנות מקצועית חמורה, כי השתמשו שלא כדין בתמורת שווי הקרקע להפחתת עלות הקרקע עבור הנתבע 13 שהוא אחד המבקשים בבקשה דנא, ועוד טענות - כי עלויות שונות שהנתבע 13 היה אמור לשלם שולמו על ידי הנאמן וכי על הנתבע 13 להשיב לתובעים את הסכומים ששולמו עבורו ובמקומו. עיקר טענות התובעים מופנה כלפי היזמים (שהם גם בין הנתבעים בכתב התביעה) אשר לטענת התובעים, הטעו אותם, הפרו את ההסכמים וגרמו נזק לתובעים. התובעים טוענים כי הנתבעים וביניהם עורכי-הדין, הציגו בפני
הם מצג שווא לפיו עלות הקרקע היא כ-28 מיליון ₪ והצפי הוא לבניית 77 יחידות דיור, אך בסופו של דבר, עורכי-הדין, כנאמנים וויתרו על האופציה להשיג היתר שיתאים להיקף הבנייה הצפויה, וגרמו לירידה בערך הקרקע. בהתאם לכך, נגרם נזק כספי לתובעים, בעוד היזמים, שהיו מיוצגים על ידי הנתבעים 1- 7 הרוויחו מעמלת סיחור האופציה. לתובעים טענות שונות כלפי עורכי-הדין במסגרת פעילותם כנאמנים. בין היתר טוענים התובעים כי הנאמנים פעלו בניגוד עניינים בכך שייצגו בו זמנית בעלי אינטרסים מנוגדים.
לציין כי במקביל להליך זה מתנהל הליך בוררות בין השאר גם נגד המבקש בבקשה 79, והתובעים הצהירו כי "בכל מקרה לא תתבצע גבייה כפולה לגבי הסכומים ככל שיפסקו בעילות זהות, בהליך הבוררות ובהליך" דנא ... (סעיף 16 לכתב התביעה).

4.
הגשת הבקשות דנא בעת הזאת הוא השלב שלאחר הגשת ראיות התובעים, התבקשה לטעם המבקשים מאחר שהתברר כי התובעים לא הגישו תצהירי עדות ראשית וכי כל שהוגש הם שני תצהירי עדות ראשית של 'נציגות' קבוצת הרכישה שאינה אישיות משפטית, ומשכך בהעדר ראיות מטעם התובעים להוכחת התביעה ולכימות הנזקים האישיים של התובעים, המוכחשים כשלעצמם, מחייבים הפקדת ערובה להוצאות הנתבעים שכן מדובר לטענת המבקשים בתביעת סרק. שתי הבקשות מתייחסות להעדר ראיות רלוונטיות לעילות התביעה של התובעים.

והכרעתי

5.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בבקשות, בתגובה ובתשובות ראיתי לחייב את המשיבים להפקיד ערובה בסך 300,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים בהליך דנא וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליך.

6.
הגם שזכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה, הרי ככל זכות גם היא
מוגבלת ואל מול זכות זו עומדת לנתבעים זכות שלא להיות מוטרדים בתביעות סרק ויש להבטיח למצער "כי לא יצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו" (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09)).
לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, היא הוראת הדין הרלוונטית, נקודת המוצא היא כיבוד זכות הגישה לערכאות והגנה על היותה זכות יסוד ועל כן על מי שמבקש להגביל זכות זו בדרך של הכבדה על התובע באופן שיהיה עליו להקדים ולהפקיד ערובה להוצאות כתנאי לניהול ההליך, עליו הנטל להוכיח כי מוצדק בנסיבות התיק להטיל על התובע חיוב זה.
התקנה אינה קובעת קריטריונים לחיוב התובע להפקיד ערובה להוצאות הנתבע ועל בית המשפט לפעול במתינות תוך הפעלת שיקול דעת זהיר (רע"א 544/89 אוויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ (5.2.90)). נקבע בפסיקה כי לצד המטרה של מניעת הגשת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאות הנתבע כשסיכויי התביעה אינם גבוהים, על בית המשפט לשקול גם את מידת הפגיעה בזכות הקניין של בעל דין כשמוטלת ערובה על התובע וכן לשקול את זכותו היסודית לגישה לערכאות, כן נקבע שלבית המשפט שיקול דעת רחב ועליו להביא בחשבון "גם שיקולים נוספים, כגון: סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה וכן מיהות הצדדים. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך" (רע"א 10376/07 הנ"ל, פיסקה 9).

7.

משאמרתי דברים אלה, אני רואה לציין כי לאחר שעיינתי בבקשות ובכתבי הטענות, נתתי דעתי לתצהירי עדות ראשית, להליכים שהתנהלו עד כה, למהות הסכסוך ולעובדה כי מתנהל הליך בוררות שחלקו לכאורה מקביל לזה המתנהל כאן, והגעתי למסקנה כי יש מקום לחייב את התובעים להפקיד ערובה להוצאות המבקשים. לטעמי יש לתת משקל לעובדה שמדובר ב-84 תובעים עובדה רלוונטית לאפשרות גביית ההוצאות במקרה שהמבקשים ידרשו לגבותן בסיום ההליך ככל שתידחה התביעה נגדם, אין ספק כי גבייה שתדרש מ-84 תובעים היא הכבדה ממשית על מי שיצטרך לממש את זכותו לקבל את ההוצאות שיפסקו לטובתו במקרה של דחיית התביעה וממש לשם כך נועדה התקנה – להבטחת ההוצאות, ולשם כך יש להפקיד ערובה שתהיה בטוחה וזמינה.

נתתי דעתי כי ידרשו הוצאות לא מועטות להתגונן מפני תביעה בהיקף של 6 מיליון ₪, וגם לעובדה כי כבר התקיימו מספר דיונים, והוגשו בקשות לא מעטות, ומתנהל הליך בוררות במקביל להליך דנא. הבאתי בשיקול גם את השלב בו מתבקשת הבקשה – לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, תצהירים שהוגשו מטעם שני מצהירים "בכובעם כנציגות קבוצת הרכישה", שנגדה נטען כי כלל אינה אישיות משפטית, וברור כי התשובה היא מכרעת בעניין תוצאת ההליך.

8.
לציין כי אינני קובעת מסמרות בדבר סיכויי ההצלחה, והגם שהמבקשים סבורים כי לא רק שאין סיכויים לתביעה אלא שאף יש לסלקה על הסף, לא ראיתי לדון בעת הזאת בסיכויי התביעה ודי אם אומר שלא אוכל לומר כי מדובר בתביעת סרק וגם לא אקבע ממצאים בדבר הסיכויים כבר עתה (למשל רע"א 10376/07 הנ"ל; רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (8.2.11)) ואיני נדרשת להיכנס לפני ולפנים הראיות והתשתית שהונחה לפני בעת הזאת וממילא איני נדרשת לבחון את סיכויי ההליך ודי לי שהשתכנעתי כי לא מדובר במקרה קיצון שבו הסיכויים גבוהים במיוחד או קלושים מאוד.

9.
בשלב זה של ההליך עלי לתת דעתי להבטיח את הוצאות המבקשים שנתבעו בהליך זה ונאלצים בעת הזאת להתגונן מפני תביעה בסדר גודל כאמור.
האיזון לו אני נדרשת לפי תקנה 519, בין הפגיעה בזכות התובעים לגישה לערכאות לבין הפגיעה בזכות של המבקשים להיפרע בהוצאות שיפסקו לטובתם, מביא למסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על הפקדת ערבות זמינה ובטוחה כתנאי להמשך התובענה.

לאחר ששקלתי הדברים באתי למסקנה כי על התובעים להפקיד ערובה שתמלא את מטרתה קרי, תהיה זמינה ובטוחה, מחד גיסא, ומאידך גיסא שלא תפגע בזכות הגישה לערכאות, וכפי שציינתי לעיל הערובה תעמוד על סך 300,000 ₪.

10.
התובעים יפקידו תוך 30 ימים סך של 300,000 ₪ שאם לא כן תדחה התביעה.

ת"פ לבדיקת ההפקדה 20.3.20.

11.
ככל שהסכום יופקד יגישו הנתבעים, כולם, תצהירי עדות ראשית תוך 30 ימים ממועד הפקדת הערובה או מיום הת"פ, לפי המאוחר ביניהם.

במועד הת"פ יקבע גם מועד לקד"מ מסכם – הכל לאחר הפקדת הערובה.

ניתנה היום, כ"ג שבט תש"פ, 18 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 56884-03/17 משרד עו"ד עמית פולק מטלון ושות', עו"ד משה מטלון, עו"ד גל אורן ואח' נ' יאיר הולנדר ואח' (פורסם ב-ֽ 18/02/2020)