פסקי דין על סלע עופר מוניות | פסקי דין על עופר סלע | פסקי דין על יצחק קליין

48905-05/19 סעש     22/01/2020




סעש 48905-05/19 סלע עופר מוניות בע"מ, עופר סלע נ' יצחק קליין








בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת


סע"ש 48905-05-19




בפני
כב' הנשיא שמואל טננבוים
נציג צי
בור עובדים –
מר אפרים ויגדר
נציג ציבור מעסיקים – מר מרדכי בסר


התובעת והנתבעת שכנגד:
הנתבע שכנגד:

1. סלע עופר מוניות בע"מ
2. עופר סלע
ע"י ב"כ עו"ד דן אל אגליק


-


הנתבע והתובע שכנגד
:

יצחק קליין
ע"י ב"כ עו"ד עדי פינלט לוי



החלטה


1.
לפניי בקשות הדדיות למחיקת התביעה והתביעה שכנגד על הסף.

הרקע וטענות הצדדים -

2.
ביום 21.5.2019 הגישה התובעת, סלע עופר מוניות בע"מ
(להלן – התובעת) כתב תביעה כנגד הנתבע – יצחק קליין
(להלן – הנתבע). התביעה מבוססת על טענות בדבר גניבת עובד מידי מעסיקתו במסגרת יחסי עבודה שהתקיימו בין התובעת לנתבע, ועיקרה שלילת פיצויי פיטורים מהנתבע.

3.
עם הגשת כתב התביעה, הגיש הנתבע הודעה ולפיה הוא מצוי בהליך פשיטת רגל בתיק פש"ר 14912-04-15 (להלן – תיק הפש"ר) בו ניתן צו כינוס ביום 13.4.2015.

4.
ביום 1.9.2019 הגיש הנתבע כתב הגנה אליו צורף צו הפטר שניתן בתיק הפש"ר מיום 19.5.2019. על בסיס צו ההפטר עתר הנתבע לסילוק התביעה נגדו על הסף, מחמת היותו פושט רגל שהופטר מחובותיו.

5.
בד בבד להגשת כתב ההגנה, הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד, ובו עתר לתשלום גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות להן הוא זכאי לטענתו מהתובעת, בגין תקופת עבודתו אצלה. יצוין כי כתב התביעה שכנגד הוגש כנגד התובעת וכן כנגד מר עופר סלע
, בעלים ומנהל בתובעת (להלן – סלע).

6.
התובעת הגישה תגובה לבקשת הנתבע ובה התנגדה לסילוק התביעה שהגישה. בתגובתה טענה התובעת כי היא כלל לא ידעה על כך שהנתבע מצוי בהליכי פשיטת רגל, על אף שתקופת ניהול הליך פשיטת הרגל חפפה כולה לתקופת העסקתו של הנתבע אצלה. התובעת טענה כי צו הפטר משמש להגנה מפני תביעות בגין חובות שעילתן גובשו טרם מתן צו הכינוס, בעוד שהתביעה שהוגשו מתייחסת לחובות של התובע אשר נוצרו לאחר צו הכינוס. עוד טענה התובעת כי תביעות שמקורן בפעולת גניבה אינן חוסות תחת הגנת הליך הפש"ר.

7.
ביום 6.11.2019 הגישה התובעת כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד. בכתב ההגנה שכנגד עתרה התובעת לסילוק התביעה האישית שהוגשה כנגד סלע, מחמת היעדר יריבות, וכן עתרה לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה נגדה, מחמת היותו של הנתבע פושט רגל (לאחר הפטר).

8.
בתגובה שהגיש הנתבע לבקשת התובעת לסילוק התביעה שכנגד, טען הוא כי יש להותיר את התביעה על כנה. אשר לתביעה כנגד סלע נטען כי הלה הינו בעלים ומנהל של התובעת ובנסיבות העניין יש להרים את מסך ההתאגדות החוצץ בין התובעת לסלע, ובכך לחייבו באופן אישי בחיובי החברה. אשר לתביעה כנגד התובעת – הנתבע טען כי צו ההפטר פוטר את החייב מחובות שנתבעים ממנו במסגרת הליכים שונים, אך הוא אינו מנוע מלהגיש תובענות בנוגע לחובות שנוצרו לזכותו.

דיון והכרעה -

בקשת הנתבע לסילוק על הסף של התביעה -
9.
תחילה אדון בבקשה לסילוק על הסף שהגיש הנתבע, שעניינה מחיקת התביעה שהוגשה נגד פושט רגל לאחר קבלת צו הפטר.

10.
בסעיף 1 לצו ההפטר הורה בית המשפט של פש"ר כי יש "לפטור את החייב מהליכי פשיטת הרגל בכל הנוגע לחובות ולחיובים שצמחו עד ליום מתן צו הכינוס".

11.
כתב התביעה בענייננו מתייחס לחובות וחיובים שנוצרו, כביכול, על ידי הנתבע במהלך תקופת העבודה שארכה תשע שנים מיום 1.4.2010 ועד ליום – 18.4.2019. מכאן, ובשים לב למועד מתן צו הכינוס, תקופת העבודה חלה בחלקה לפני מתן צו הכינוס ובחלקה לאחר מתן צו הכינוס ועד למועד הסמוך למתן צו ההפטר. יוצא, כי לצורך ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף יהיה על בית הדין לברר מתי בדיוק נוצרו החיובים הנטענים בכתב התביעה, שכן ככל ויתברר כי אלה נוצרו לפני מועד מתן צו הכינוס - ביום 13.4.2015, הרי שצו ההפטר פוטר לכאורה את הנתבע מתשלומם, ואילו ככל שיתברר שמדובר בחיובים שנוצרו כולם לאחר מועד מתן צו הכינוס – אזי לכאורה אין הם חוסים תחת צו ההפטר וניתן יהיה לבררם. ואולם, בשלב מקדמי זה של ההליך, בטרם הוצגו ראיות ונשמעו עדויות הצדדים, ברי כי לא ניתן לקבוע האם מדובר בחובות שנוצרו לפני מועד צו הכינוס או לאחריו. רק בשל כך, יש לדחות את בקשת הנתבע לסילוק על הסף.

12.
זאת ועוד - סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן – פקודת פשיטת הרגל), קובע כי צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל. אולם הסעיף כאמור מונה שלושה מצבים בהם צו ההפטר לא יפטור את פושט הרגל מחוב בר תביעה בפשיטת רגל, ואלה הם (הדגשה הוספה- ש.ט.) –

"(1)
חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
(2)
חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;
(3)
חבות לפי

פסק דין
לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה
".

בענייננו, הואיל ועילת התביעה עוסקת בחיובים שנוצרו לכאורה כתוצאה ממעשי מרמה שביצע הנתבע, הרי שחל החריג הקבוע בסעיף 69(א) לפקודת פשיטתה הרגל. מכאן, ככל ויתברר כי הנתבע אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב התביעה בתקופת הליך פשיטת הרגל וככל שהנתבע יחויב בגין מעשים אלה, הרי שמדובר בחוב שאינו חוסה תחת צו ההפטר.

13.
בשולי הדברים יצוין כי בבקשה שלפניי לא התעוררה כל מחלוקת בנוגע להגדרת המושג "חוב בר תביעה" ביחס לחיובים הנתבעים על ידי התובעת. לפיכך, ומאחר וממילא נמצא כי הדיון בבקשה אינו יכול להיעשות בשלב מקדמי זה, לא נדרשתי לבחון האם החובות, לכאורה, בגינן הוגשה התביעה, הינן חובות ברות תביעה בהתאם לסעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל, ואם לאו. כמו כן, ער אני לטענת התובעת כי לאורך כל תקופת העבודה היא לא ידעה על הליכי הפש"ר שהתנהלו בעניינו של הנתבע, אולם, לאור קביעתי כי יש לברר את התביעה שהוגשה על ידי התובעת, אין אני נדרש, בשלב זה, לשאלת ידיעתה של התובעת על הליכי הפש"ר.

14.
מכל מקום, לצורך ההכרעה בשאלה האם החובות הנטענים חוסים תחת צו ההפטר ואם לאו, בית הדין נדרש לערוך בירור עובדתי על בסיס שמיעת ראיות. המדובר בבירור שיש לעשותו במסגרת הדיון בתביעה גופה, ולא במסגרת בקשת סף בשלב כה מוקדם של ההליך.

15.
משאלה הם פני הדברים, בשלב זה הבקשה לסילוק על הסף שהגיש הנתבע – נדחית.

בקשת התובעת לסילוק על הסף של כתב התביעה שכנגד -
16.
כאמור, בכתב ההגנה שהוגש נגד התובעת וסלע, עתרה התובעת למחיקת סלע מכתב התביעה שכנגד מחמת היעדר עילה. לטענת התובעת, סלע לא העסיק את הנתבע באופן אישי אלא באמצעות התובעת שבבעלותו וכתב התביעה שכנגד אינו מגלה כל עילת תביעה אישית נגדו.

17.
הנחת היסוד בדיני חברות היא כי חברה היא ישות משפטית נפרדת מזו של בעלי מניותיה. הרמת מסך משמעה הטלת אחריות על בעלי המניות של החברה היא תרופה קיצונית וחריג לכלל זה. תכליתה של הרמת המסך למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

כך, סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 מאפשר לבצע הרמת מסך אך במקרים חריגים -שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. על כן, הרמת מסך אינה מעשה שבשגרה ולשם קיומה על התובע להוכיח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, על בסיס תשתית עובדתית מקיפה ומלאה במסגרת כתב התביעה.

18.
באשר להרמת מסך בבתי הדין לעבודה - ההלכה הפסוקה הגמישה את דוקטרינת הרמת מסך בתביעות עובדים כנגד מעסיקיהם, והרחיבה את תחום הנסיבות בהם יורם מסך ההתאגדות, תוך שקילת עקרון תום הלב. כך קבע בית הדין הארצי בע"ע 129/10 אופיר זוננשיין -
g.s.s
. ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ
, 31.10.2011 - "בהקשר של דיני עבודה, ניתן בפסיקתנו מעמד מיוחד לעובדי החברה כנושים לצורך בחינת ההצדקה להרמת המסך, ונקבע כי מדובר בנושה מסוג מיוחד אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי העבודה [ראו עע 1201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות) – אילת בע"מ ואח' (לא פורסם, 17.12.2002)]. בכך הורחבה גדר הנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך, תוך שקילת עקרון תום הלב במקרים המתאימים" (ראו גם - ע"ע 1179/99 פרידמן נ' יוניוב ירחמיאל ובניו חברה קבלנית לבניין בע"מ, פד"ע ל"ח 817 (2003), ע"ע 1137/02 אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, מיום 19.1.2003, ע"ע 185/08 אופיר סטרוגו סוכנות לביטוח (1990) בע"מ נ' ברגר, מיום 14.10.2009, ע"ע 14199-12-10 אלי קליין תכשיטנים בע"מ נ' יורצ'נקו, מיום 1.3.2012).


19.
נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה, כאשר על בית הדין לבחון אם בהנחה שהתובע יוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו. במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה, נדרש בית הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312).

20.
בענייננו, לאחר שעיינתי בכתב התביעה, ונוכח ההלכה שפורטה לעיל, ובפרט בנוגע להרחבת דוקטרינת הרמת מסך בבתי הדין לעבודה בהתאם לעיקרון תום הלב, באתי למסקנה כי כתב התביעה שכנגד אכן מגלה עילת תביעה לכאורית כנגד סלע שיש לבררה.

אין כל מחלוקת כי הנתבע הועסק על ידי התובעת. אין אף חולק כי סלע הינו בעל מניות יחיד בתובעת. אכן, המסכת העובדתית המגוללת בכתב התביעה שכנגד, המתייחסת לסלע, אינה מתארת סיפור הונאה או קיפוח, אשר פוגע בתכלית החברה, ועל פניו הובהר כי מדובר בחברה סולבנטית ולא ניכר מכתב התביעה שכנגד כי התנהלותו של סלע נעשתה תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת התובעת לפרוע את חובותיה. יחד עם זאת, כתב התביעה שכנגד מתאר התנהלות חסרת תום לב, אשר כוללת, לכאורה, ניצול הנתבע לביצוע פעולות בחברה ושימוש בשירות הנתבע לצורך צרכיו האישיים של סלע (סעיפים 16-13 לכתב התביעה שכנגד). התנהלות זו, כפי שהיא מתוארת בכתב התביעה שכנגד, צריכה להיבחן עובדתית, כאשר ייתכן כי ככל ויוכחו הטענות העובדתיות כאמור, בנסיבות מסוימות, ונוכח ההגמשה של דוקטרינת הרמת מסך בבתי הדין לעבודה, יטה בית הדין להרים את מסך ההתאגדות החוצץ בין התובעת לסלע. כך או כך, המדובר בנושא שדרוש בירור ויש לאפשר לנתבע לעשות זאת במסגרת הליך זה.

21.
ער אני לכך כי עילת התביעה המתגלה במסכת העובדתית המגוללת בכתב התביעה שכנגד, בנוגע להרמת מסך, אינה מובהקת וברורה. יחד עם זאת, לאור ההגמשה הפסיקתית בנושא בבתי הדין לעבודה ונוכח המדיניות הנהוגה בבתי המשפט ובפרט בבתי הדין לעבודה, להעדיף בירור תביעות על פני סילוקן על הסף (דב"ע נא/3-31
חיפה כימיקלים בע"מ נ' אברהם רמי כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' עמיחי סגל, פד"ע כג 274), הנני סבור שבנסיבות העניין אין להורות על מחיקת התביעה מחמת היעדר עילה. יצוין, כי ככל ויתברר בסופו של הליך כי התביעה כנגד סלע הינה תביעת סרק חסרת כל בסיס, הרי שהנתבע ממילא מסתכן בפסיקת הוצאות כנגדו. כמו כן יובהר, כי בקביעה זו אין כדי להביע עמדה בסיכויי התביעה להרמת מסך ולא מן הנמנע שגם במקרה בו הנתבע יצליח להוכיח את טענותיו העובדתיות בנושא, לא יהיה בכך די כדי להרים את מסך ההתאגדות.

22.
נוכח האמור, הבקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד שהוגשה כנגד סלע – נדחית.

23.
אשר לבקשה למחיקת התביעה שכנגד מחמת שזו הוגשה על ידי פשוט רגל בהפטר – התובעת לא הצביעה על מקור נורמטיבי השולל מחייב בפשיטת רגל שהופטר מחובותיו את הזכות להגיש תביעה. אף צו ההפטר אינו מגביל את הנתבע מלהגיש תביעות בשמו.

לפיכך, אף דין בקשה זו להידחות.

24.
יחד עם זאת, סעיף 5 לצו ההפטר מטיל על הנתבע חובת דיווח בנוגע לנכסים או זכויות השייכים לו אף לאחר מועד מתן צו ההפטר. נוכח זאת, משמדובר בהליך המתנהל על ידי מי שהיה בעברו חייב בפשיטת רגל, ונוכח סמיכות הזמנים בין קבלת צו ההפטר להגשת התביעות בהליך זה, מצאתי להורות לנתבע ליידע את בית המשפט של פש"ר אודות ההליך המתנהל כאן.

לאור כל האמור הנני קובע כלהלן –

25.
הבקשה לסילוק על הסף שהגיש הנתבע – נדחית.

26.
הבקשה לסילוק על הסף שהגישו התובעת וסלע – נדחית.

27.
לאור התוצאה אליה הגעתי – כל צד יישא בהוצאותיו.








28.
עד ליום 30.12.2020, יגיש ב"כ הנתבע לבית משפט של פש"ר הודעה ובה יידע את בית המשפט של פש"ר על קיומו של ההליך שבכותרת, לרבות התביעה שכנגד שהגיש. העתק מההודעה תוגש לבית הדין עם הגשתה לתיק הפש"ר.


לעיוני ביום 2.2.2020.

ניתנה היום, כ"ה טבת תש"פ, (22 ינואר 2020
)
, בהעדר הצדדים.









מר אפרים ויגדר
נציג ציבור (עובדים)

שמואל טננבוים
, נשיא



מר מרדכי בסר
נציג ציבור (מעסיקים)










סעש בית דין אזורי לעבודה 48905-05/19 סלע עופר מוניות בע"מ, עופר סלע נ' יצחק קליין (פורסם ב-ֽ 22/01/2020)