פסקי דין על שמואל גייזלר | פסקי דין על לילה גייזלר | פסקי דין על מנשה גייזלר | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב
54630-07/19 בבנ 23/02/2020
בבנ 54630-07/19 שמואל גייזלר, לילה גייזלר, מנשה גייזלר נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב
administrator
administrator
1
0
2020-02-27t09:30:00z
2020-02-27t09:30:00z
2
998
4990
microsoft corporation
41
11
5977
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו
בב"נ 54630-07-19 גייזלר ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב
תיק חיצוני: צו
1281/19
בפני
כבוד השופט דן סעדון
מבקשים
1
.
שמואל
גייזלר
2
.
לילה גייזלר
3
.
מנשה גייזלר
ע"י עו"ד שמואל גייזלר
נגד
משיבה
ועדה מקומית לתכנון ובניה
תל אביב
ע"י
עו"ד קלודין ג'ובראן
החלטה
לפני
בקשה לביטול צו הריסה מנהלי ( להלן: "הצו").
המבקשים
הם בעלי זכויות בנכס מקרקעין בקומת הקרקע בבניין ברחוב גאולה 36 תל אביב ( גוש
6915 חלקה 36). ביום 25.6.19 הוצא צו על תוספת בנייה, הנבנית לכאורה ללא היתר
בנייה כדין, הכוללת הגבהה בשטח של כ- 12.87 מ"ר וסביב לה 3 גדרות מבלוקים
באורך של כ11 מ' וגובה של כ- 1.35 מ'.
ברקע הדברים יצוין כי לנכס ניתן היתר בנייה מס' 1292 ביום 21.3.1955 [
להלן: "ההיתר המקורי"].
על פי ההיתר המקורי, כמצוין בצו,
אמורה
להיות הגבהה ממפלס 00 עד לכ-
1.2 מ'
לאורך כל חזית המבנה בהתאם לשיפוע
הקרקע. בצו צוין כי על פי ממצאי המפקח חלק מהבנייה האמורה נבנה בשטח המיועד לגינה.
במסגרת
הבקשה לביטול הצו מעלים המבקשים שלוש טענות עיקריות: הראשונה, כי על הבנייה
מושא הצו חל ההיתר המקורי. שנית, מדיניות האכיפה שנוקטת המשיבה כלפיהם היא
בררנית שכן לאורך רחוב גאולה קיימות גדרות בגבול המגרש והמרפסות. הטענה שלישית
היא כי מדובר בשיהוי באכיפה. דוחות הביקורת שעל יסודם הוצא הצו נערכו ביום 18.6.19
אך הצו ניתן לאחר חודש ימים וכך נוצר מצב בו העבודות הושלמו.
אומר כבר כעת כי לטעמי דין הטענה השלישית
להידחות. הצו נחתם ביום 25.6.18, שבעה ימים בלבד, לאחר עריכת דוחות הביקורת כנטען
על ידי המבקשים.
מדובר בפרק זמן קצר יחסית
שאינו מבסס טענה לשיהוי באכיפה. זאת ועוד, שיקול חשוב לצורך הקביעה אם מדובר
בשיהוי הוא האינטרס הציבורי באכיפת החוק. אינטרס זה עשוי להביא שגם אם הייתה
השתהות בפעולת הרשות, אין בה כדי ליצור מניעת מלאכוף את החוק . דברים אלה יפים גם
בענייננו, מה עוד שלטעמי המבקשים היו יכולים לדעת כבר מהליכים קודמים ביניהם (
מפנה בעניין זה להחלטה והליכי הערעור בב"נ
11649-07-19 ) כי המשיבה בדעה (שאושרה לימים על ידי בית המשפט המחוזי ובית
המשפט העליון) כי להיתר המקורי אין כל תוקף. פועל יוצא מן האמור הוא, כי פעולות
האכיפה בהן נקטה הרשות לא נפלו על ראש המבקשים כרעם ביום בהיר. מדובר בשיקול
רלוונטי שיש לשקול אותו במכלול השיקולים לצורך הקביעה אם אכן קיים שיהוי באכיפה
(ראו לעניין זה: רע"פ 1520/01 שוויצר נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון
ובניה, פ"ד נו(3)
595 (2002)).
לאור האמור אני סבור כי דין טענת השיהוי באכיפה להידחות.
כרקע
חשוב לחלק מטענות המבקשים בהליך זה אציין כי במסגרת ערעור שהוגש בעניינו של צו
למניעת פעולות שביקשה המשיבה, קבע בית המשפט המחוזי ביחס להיתר המקורי, כי תוקפו
של זה פקע זה מכבר שנים ( ראו: עפמ"ק 16202-09-19 הועדה המקומית לתכנון
ולבנייה נ' גייזלר; פסק דינו של בית המשפט המחוזי אושר בבית המשפט העליון
ברע"פ 8205/19 גייזלר נ' הועדת המקומית לתכנון ולבניה תל אביב יפו).
במסגרת
הדיון בבקשה נחקרו המבקש 1 עו"ד שמואל גייזלר [ להלן: "העד"
או "מר גייזלר"] והמפקח אוסקר קלריקון מטעם המשיבה [ להלן:
"המפקח"]. מעדותו של מר גייזלר עולה כי הבנייה שכונתה על ידי
ב"כ המשיבה
בכינוי "מרפסת"
מהווה לשיטתו בניית גדרות שנבנו "בהקטנה מההיתר (הכוונה להיתר המקורי –ד.ס.)
בשל הנסיבות" (ע' 5 ש' 1). לדברי עד זה, ההגבהה הייתה מותרת גם על פי ההיתר
המקורי. העד הסכים כי הבנייה מושא הצו היא "בנייה חדשה בהתאם להיתר משנת
55'" (ע' 5 ש' 6-7).
המפקח
ציין כי בביקור בשטח הבחין בהגבהה
ו- 3
קירות או גדרות שיצרו מסגרת למרפסת למבנה וכן פתח למבנה המאפשר יציאה למרפסת החדשה
[ ע' 7 ש' ש' 25-27]. לבנייה זו לא היה היתר בנייה כדין ולא התבקש בגינה היתר
בנייה. לטענת המפקח, אילו היו המבקשים מעוניינים לבנות בהתאם להיתר הבנייה המקורי
הרי שהיה עליהם לבנות משטח משופע ללא גדרות. שינוי מפלס, בין בתוך הנכס ובין מחוצה
לו, כמו גם יצירת שטחים חדשים מחייבים קבלת היתר בנייה כדין. במקרה זה, נטען כי
העבודות שבוצעו על ידי המבקשים יצרו שטח למעין "מרפסת" שלא היה קודם לכן
[ ע' 8 ש'
29-30]. בהתייחס לטענת
המבקשים כי הם בנו את הגדרות בהתאם להיתר
המקורי ובהתחשב באילוצים השוררים אמר המפקח כי "הוא בונה ללא היתר וגם הוא
חושב שיש לו זכות לחשוב מה הוא יכול לתת לציבור ומה לא" [ ע' 9 ש' 1].
בהתייחס לבנייה ברחוב גאולה 23 ו- 24 עליה השתיתו המבקשים טענתם לאכיפה בררנית אמר
המפקח כי "כל הבנייה שנעשה זה לפי היתרים שיש שם – גם למרפסת ב- 24 וגם לזו
ב- 23" [ ע' 9 ש' 16-18].
דיון
והכרעה
לאחר
ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות אני מוצא לדחות את הבקשה. נקודת המוצא שלי
לדיון זהה, אך הפוכה, מזו של המבקשים. המבקשים בסיכומיהם ובבקשתם
יוצאים מהנחה כי ההיתר המקורי משנת 1955 הוא "ההיתר התקף ואין בלתו".
לעומת זאת, אני סבור כי לאור קביעות בית המשפט
המחוזי ואחריו בית המשפט העליון כפי שציינתי לעיל ההיתר המקורי פקע זה מכבר ולא
ניתן להסתמך עליו לצורך הבנייה שבוצעה על ידי המבקשים כמפורט בצו.
תקנה 16 (1) לתקנות בניין ערים (רישיונות) שהיא
הדין שעמד בתוקף בעת מתן הרישיון המקורי, קובעת כי כוחו של רישיון בנייה שהוצא יפה
למשך שנה ממועד נתינתו. לפיכך אין מנוס מן המסקנה כי ההיתר המקורי, עליו סמכו
המבקשים את עיקר טענותיהם, פקע זה מכבר כפי שציין גם בית המשפט המחוזי והדבר אושר
בבית המשפט העליון.
אשר על כן, אין מנוס מן
המסקנה כי כלל הבנייה מושא הצו נבנתה ללא היתר כדין. זאת ועוד, גם אילו היה
מקום לספק בעניין תוקף ההיתר המקורי, דומה כי אין מקום לקבוע כי הבנייה במקרה זה,
וכפי שהוכח לי, תואמת את ההיתר.
ראשית, לא
הוכח כי יש בהיתר המקורי התייחסות למרפסת או בנייה דמוית מרפסת. שנית, בתוכנית
קיימת גדר אחת רצופה המקבילה לקו המגרש ולא 3 גדרות כפי שהוכח שנבנה בפועל על ידי
המבקשים.
טענת
האכיפה הבררנית שמעלים המבקשים סומכת על בניית מרפסות ברחוב גאולה 23, 24. דא עקא
שמעדות המפקח עולה בבירור כי מרפסות אלה, בניגוד מובהק ל"מרפסת" שנבנתה
במסגרת הליך זה, נבנו על פי היתרי בנייה כדין. לטעמי די בכך כדי לשמוט את הבסיס
לטענת האכיפה הבררנית. טענת אכיפה בררנית עוסקת בהפליה בין שווים. במקרה
זה מדובר בהשוואה בין שונים. בעוד שהמרפסות
ברחוב גאולה 23, 24 נבנו, על פי עדות המפקח, על פי היתר בנייה כדין
ל"מרפסת" שנבנתה על ידי המבקשים אין ולא היה היתר בנייה כדין. מכאן שאין
כל בסיס ל"שוויון" בין המקרים העשוי להוליד טענה להפליה בלתי מוצדקת.
לאור
כל האמור
- אני דוחה את הבקשה.
בהתחשב
בעובדה שלרשות המבקשים עמד די והותר זמן על מנת לבקש ולקבל היתר בנייה כדין כבר
לפני תחילת העבודות,
לא מצאתי ארכה לביצוע
עצמי של הצו החורגת מן הסביר בנסיבות. על כן אני מאשר את צו ההריסה לביצוע החל מ
23.3.20
ניתנה היום, 23.2.20, בהעדר הצדדים.
בבנ בית משפט לעניינים מקומיים 54630-07/19 שמואל גייזלר, לילה גייזלר, מנשה גייזלר נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם ב-ֽ 23/02/2020)