פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל - חיפה | פסקי דין על ישראל כץ שר התחבורה | פסקי דין על נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה | פסקי דין על ריאד ח'אזן |

44640-03/16 א     24/02/2020




א 44640-03/16 רשות מקרקעי ישראל - חיפה, ישראל כץ שר התחבורה נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, ריאד ח'אזן








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 44640-03-16 ח'אזן נ' רשות מקרקעי ישראל
חיפה ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
59

לפני
כבוד השופט ד"ר מנחם רניאל

המבקשים:
1
.
רשות מקרקעי ישראל - חיפה

2
.
ישראל כץ שר התחבורה


נגד

המשיבים:
1. נתיבי ישראל -
החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
2. ריאד ח'אזן




החלטה


זו בקשת המדינה לביטול החלטתי מיום 26/1/2020 בבקשת התובע להבהיר את פסק הדין.

ביום 31/10/2019 ניתן על ידי

פסק דין
לפיו חויב המבקש לשלם לתובע סכומים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בקשת התובע להבהרה הוגשה עקב מחלוקת בין הצדדים אם המונח "הפרשי הצמדה וריבית" הוא לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, או לפי סעיף 8 (א) לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד-1964. ביום הגשת הבקשה החלטתי כי המונח "הפרשי הצמדה וריבית" שעליו דובר בפסק הדין הוא כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

המבקש מבקש לבטל את ההחלטה בטענה שמדובר בבקשה בכתב לפי תקנה 241, ועל פי הדין יש למבקשת, המשיבה באותה בקשה זכות להגיש תשובה לבקשה, ודינה של החלטה שניתנה ללא זכות תשובה לצד שכנגד, להתבטל (רע"א 5802/08 חיים נתנאל נ'
special metal
(ניתן 8/7/08). בנוסף נטען, כי הדין החל על חישוב רכיבי ריבית והצמדה בגין ההפקעה שנדונה בתביעה הוא החוק לתיקון דיני הרכישה.

התובע התנגד לבקשה וטען שבקשת ההבהרה הוגשה כ-3 חודשים לאחר פסק הדין, ומטרתה הבהרת פסק הדין שכבר ניתן. על כן לא היה מקום לתגובה מצד המבקשת, שכן הבקשה נועדה להבהיר מה שכבר נפסק בפסק הדין עצמו. בנוסף על כך נטען שמכיוון שמדובר בהכרעה שכבר ניתנה בפסק הדין, לא היה המבקש רשאי להגיש בקשה לביטול, וככל שרצה לערער על פסק הדין, היה עליו להגיש ערעור, אך הזמן להגשת ערעור כבר עבר. עוד נטען, כי הבקשה לביטול מנוגדת להסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה, לפיו התחייב הנתבע 3 לשלם את הסכומים שייקבעו על ידי בית המשפט.
המבקש השיב לתשובה וטענה ששילמה לתובע את הסכום התואם את מה שפסק בית המשפט, בצירוף ריבית והצמדה לפי החוק לתיקון דיני הרכישה. לטענתו אין בסיס חוקי להגשת בקשה להבהרת פסק הדין, שכן מדובר במחלוקת משפטית ולא בבקשה לתיקון טעות סופר או השמטה מקרית בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט. הדרך להבהרת פסק הדין קבועה בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, ומעבר לכך אין בדין הוראה המאפשרת לבית המשפט לאחר מתן פסק הדין להבהיר את פסק הדין. עוד נטען, כי יש לבטל את ההחלטה בשל החשיבות הרבה בהענקת זכות טיעון שווה לשני הצדדים. מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד, ויש לבטלה על מנת לאפשר למבקש לטעון את טענותיו, על ידי הענקת זכות תגובה לבקשה.

בניגוד למשתמע לראשונה בתשובה לתשובה מטעם המבקש, הבקשה לא היתה לבטל את ההחלטה מיום 26/1/2020 משום שאין הליך של הבהרת

פסק דין
ובית המשפט אינו מוסמך לתקן את פסק הדין, אלא משום שלא ניתנה למבקש זכות תגובה לפי תקנה 241. איני סבור שעל פי הדין יש למבקש זכות תשובה לבקשה, לפי תקנה 241. אמנם הבקשה הוכתרה כבקשה להבהרת

פסק דין
, אך אני ראיתי אותה כבקשה לתיקון השמטה מקרית לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט. על פי ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פד"י לט (2) 222 (ניתן 9/5/85), היעדר הוראה ב

פסק דין
בדבר הצמדה וריבית אינו אלא השמטה מקרית במובן סעיף 81 לחוק בתי המשפט. על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, מוסמך בית המשפט לתקן טעות בפסק הדין. הטעות תתוקן בהחלטה מנומקת, "ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין בעניין זה". מכיוון שמדובר בטעות או השמטה שבית המשפט הוא היודע אם עשה אותה, בעקרון היא אינה מוכרעת לפי טענות הצדדים. זו הסיבה לכך שהאפשרות לשמוע את טענות בעלי הדין לא נקבעה בדרך של זכות דיונית במובן תקנה 241, אלא בדרך של רשות לפי סעיף 81. כך ראיתי את הבקשה, כבקשה לתיקון השמטה מקרית על מנת לגשר את הפער שבין כוונתי לבין הביטוי שלה בפסק הדין (וראו: גבריאלה שלו, דיני חוזים – החלק הכללי (תשס"ה) עמ' 301. לפיכך, לא ראיתי מקום לשמוע את טענות המבקש קודם למתן החלטתי, בהנחה שהוא לא יכול לומר דבר על הפער בין כוונתי לבין ביטויה.

על כן, אין מקום לבטל את ההחלטה עקב כך שאינה עומדת בכללי תקנה 241, שכן תקנה 241 כלל אינה חלה.

למרות זאת הגעתי למסקנה שעלי לבטל את החלטתי מיום 26/1/2020, שכן סעיף 81 (א) קובע שהתיקון ללא הסכמת הצדדים יכול להיעשות רק בתוך 21 ימים מיום פסק הדין. מכיוון שהתיקון נעשה יותר מ-21 ימים מיום נתינתו, אני מבטל את החלטתי מיום 26/1/2020. יהיה על הצדדים להידיין בשאלה מה פירוש הביטוי "הפרשי הצמדה וריבית" בפסק הדין, אם בהוצאה לפועל ואם בדרך אחרת. אציין בהקשר זה, שהביטוי "הפרשי הצמדה וריבית" אינו מוגדר בסעיף 8 לחוק לתיקון דיני הרכישה, אלא רק בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט שבט תש"פ, 24 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 44640-03/16 רשות מקרקעי ישראל - חיפה, ישראל כץ שר התחבורה נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, ריאד ח'אזן (פורסם ב-ֽ 24/02/2020)