פסקי דין על לילך טל | פסקי דין על אורלי גיא | פסקי דין על יעקב גיא | פסקי דין על שרון רבי |

11439-05/19 א     26/02/2020




א 11439-05/19 לילך טל נ' אורלי גיא, יעקב גיא, שרון רבי








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 11439-05-19 טל נ' גיא ואח'






לפני
כבוד השופטת
רות רונן


המבקשת:

לילך טל
ע"י ב"כ עוה"ד

דרור ומנצ'ל


נגד


המשיבים:

1. אורלי גיא
1. יעקב גיא
2. שרון רבי
ע"י ב"כ עו"ד מילשטיין ובן-נחום




החלטה

1.
בקשה לגילוי ולעיון במסמכים.

2.
המבקשת, בעלת מניות בחברת דפני מוצרי שיער בע"מ (להלן: "החברה"), הגישה תביעה כנגד המשיבים, בעלי מניות הרוב בחברה. התביעה היא חוליה נוספת בשרשרת של הליכים משפטיים המתנהלים בין הצדדים (ובכלל זה ת"א (כלכלי) 60975-09-16 טל נ' דפני מוצרי שיער בע"מ, ערעור וערעור שכנגד על פסק הדין והליך בבית הדין לעבודה).

עניינה של התביעה, בתמצית, הוא בעתירתה של המבקשת לחייב את המשיבים לרכוש את מניותיה בחברה בהתאם לשווין בימים הסמוכים למועד פרוץ הסכסוך בין הצדדים. המבקשת טוענת בתביעתה, בין היתר, לקיפוח מתמשך מצד בעלי מניות הרוב, לעושק המיעוט ולהעברה והסטה של הכנסות ורווחים מהחברה למשיבים ולגורמים הקשורים אליהם.

המשיבים כפרו בטענות המבקשת וטענו בין היתר כי המבקשת לא קופחה, כי הסעדים שנתבעו על ידיה הם דרקוניים וכי התביעה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. הם ציינו כי בהליך הקודם בין הצדדים הופעל מנגנון של השבת מניות שהוסכם על הצדדים, והמבקשת השיבה חלק יחסי מהמניות שהוקצו לה.

הבקשה
3.
בבקשה הנוכחית עותרת המבקשת למתן צווים לגילוי מסמכים כללי ולגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים המפורטים בבקשה. המבקשת התייחסה בבקשה ל-43 מסמכים וסוגי מסמכים שונים שלטענתה רלוונטיים לבירור ההליך - הן לגבי עילת הקיפוח עצמה והן לגבי שווי מניות המבקשת בחברה.

בתשובה לבקשה טענו המשיבים כי רשימת המסמכים המבוקשים ארוכה, כוללנית וכללית, ומהווה למעשה דרישה לקבלת גילוי מסמכים כללי – העברת "כל המסמכים" לידי המבקשת. עוד טענו המשיבים כי מדובר בדרישה מכבידה ובהיקף מסמכים רב ביותר ללא רלוונטיות להליך, כאשר הבקשה כוללת גם מסמכים שאינם ברשות המשיבים או שכבר הועברו למבקשת וניתן מענה לגביהם. בנוסף טענו המשיבים כי המבקשת, כבעלת מניות בחברה, זכאית לעיין אך ורק במספר מוגבל של מסמכים בהתאם לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") והבקשה דנן היא ניסיון להרחיב שלא כדין את זכאותה.

בתגובה לתשובה עמדה המבקשת על כך שהתשובה לבקשה, כמו גם המענה לחלק מהדרישות עצמן, הוגשו ללא תצהיר התומך בהם ועל כן יש להתעלם מהאמור בהם, לרבות בכל הקשור לטענת ההכבדה. עוד טענה המבקשת כי אין מניעה לבקש גילוי ספציפי של סוגי מסמכים. בכל הנוגע לטענת המשיבים בדבר זכאותה של המבקשת לקבלת מסמכים כבעלת מניות, טענה המבקשת כי הבקשה דנן איננה בקשה של בעל מניות לקבלת מסמכים בהתאם לחוק החברות אלא דרישה של בעל דין לגילוי מסמכים הרלוונטיים לבירור תביעה שהגיש, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" או "התקנות").

דיון
4.
בטרם יידונו סוגי המסמכים השונים שהמבקשת עתרה כי המשיבים יגלו לה, יש לבחון את הטענה הכללית של המשיבים הנוגעת לזכותה המוגבלת של המבקשת לקבל מסמכים של החברה כבעלת מניות. אכן, ב"כובעה" כבעלת מניות יש למבקשת זכות מוגבלת לעיון במסמכים, וזאת בהתאם להוראות חוק החברות (ס' 184 ו-185 בו).

אולם, המבקשת הגישה את הבקשה הנוכחית לא כבעלת מניות בחברה, אלא כבעלת דין המנהלת תובענה, ומכוח הוראות תקנות סדר הדין האזרחי. את הבקשה יש לבחון לכן בהתאם להוראות התקנות (סימנים ג' וד' לחלק ט' בהן) ולא בהתאם להוראות חוק החברות שלצורכי הבקשה הנוכחית אין להן כל רלוונטיות. היקף המסמכים שבעל מניות זכאי לקבלם ככזה מכוח חוק החברות עשוי להיות רחב יותר או צר יותר מהיקף המסמכים שבעל דין זכאי להם, והקריטריונים לבחינת כל אחד מהם הם שונים.

מסקנה אחרת תגרום לכך שזכותו של בעל מניות שהוא בעל דין בתביעה לגילוי ועיון במסמכים של החברה (שהם רלוונטיים לתביעה), עשויה להיות מצומצמת יותר מזכותו של כל בעל דין אחר המנהל תביעה נגד החברה. בעוד בעל דין שאינו בעל מניות יוכל לקבל לעיונו מסמכים שונים של החברה – כל עוד מסמכים אלה הם רלוונטיים לניהול התביעה, יהיה בעל דין שהוא גם בעל מניות – זכאי רק לאותם מסמכים שהוא זכאי לקבלם מכוח ס' 184 ו-185 לחוק החברות. מסקנה כזו איננה סבירה וממילא אין לקבלה.

5.
מהו אם כן היקף המסמכים לו זכאית המבקשת כבעלת דין בהליך דנן? כפי שבית המשפט העליון קבע לא אחת -
"כידוע, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, עליו לבחון בראש ובראשונה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שהותוו על ידם במסגרת כתבי הטענות. ככלל, נוהגת הפסיקה לפרש את דרישת הרלוונטיות באופן רחב, וזאת על מנת לקיים את ההליך המשפטי, ככל הניתן, 'בקלפים פתוחים', ולהגיע אל חקר האמת ... עם זאת, עקרון הגילוי איננו חזות הכול – אל מולו ניצבים שיקולים נוספים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה, ביניהם יעילות ההליך והיקף ההכבדה של הליך הגילוי על בעל הדין שכנגד" (רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' וטשטיין (4.2.2020)).

השיקול המרכזי בבחינת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים במסגרת הליך אזרחי הוא אם כן שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לבירור וייעול ההליך ולחקר האמת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב בפסיקה, ובהתאם - הגישה ביחס לחובת הגילוי היא גישה ליברלית ומרחיבה.

6.
עם זאת, בבחינת בקשה לגילוי מסמכים ועיון בהם על בית המשפט לבחון גם את השאלה של מידת ההכבדה הכרוכה בגילוי, וכן לבחון האם ישנם מסמכים שאין מקום להורות על גילוים מטעמים של סודיות, חיסיון המסמכים המבוקשים ופגיעה אפשרית בצדדים שלישיים.

7.
במקרה דנן, ביקשה המבקשת כאמור גילוי מסמכים כללי וכן היא עתרה לגילוי ועיון ב-43 מסמכים וסוגי מסמכים ספציפיים בטענה כי הם רלוונטיים לצורך בחינת טענת הקיפוח שהיא העלתה ושווי מניות החברה.

המשיבים לא התייחסו לבקשת המבקשת למתן צו גילוי מסמכים כללי, ויש מקום לקבלה. על המשיבים להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי במסגרתו יהיה עליהם לגלות את כל המסמכים המצויים בחזקתם ובשליטתם שהם רלוונטיים להליך הנוכחי, תוך שהתצהיר ינוסח בהתאם לנדרש בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי. ממילא יהיו חלק מהמסמכים נושא הבקשה לגילוי ספציפי – חלק מתצהיר גילוי המסמכים הכללי. אף-על-פי-כן, ולמרות שככלל מוטב לדון בבקשה לגילוי ספציפי רק לאחר הגשת התצהיר הכללי, אדון גם ביתר טענות הצדדים הנוגעות לגילוי הספציפי.

8.
ניתן לחלק את טענות המשיבים בקשר לבקשה לגילוי ועיון ספציפי במסמכים למספר סוגי טענות: טענה כי המבקשת מנסה לעקוף את הוראות חוק החברות לעניין זכאותה לעיין במסמכי החברה; טענה כי הבקשה היא כללית; טענת הכבדה; טענה כי המסמכים כבר נמסרו למבקשת או כי הם אינם ברשות המשיבים; וטענה כי המסמכים אינם רלוונטיים לבירור ההליך. למעט הטענות הנקודתיות (כי המסמכים כבר נמסרו או כי הם אינם ברשות המשיבים), כל יתר הטענות נטענו באופן גורף לגבי מרביתם של המסמכים.

9.
כאמור לעיל, יש לדחות את טענת המשיבים הנוגעת ל"עקיפת" הוראות חוק החברות וזכותה של המבקשת לקבלת מסמכים כבעלת מניות.

יש לדחות גם את טענת המשיבים בדבר "כלליות" הבקשה. הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים היא ממוקדת דיה, והיא מתייחסת – כנדרש – למסמכים שישנו סיכוי סביר שהם קיימים (רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור (1.7.2012) (להלן: "עניין רשות השידור").

בהתייחס לטענת ההכבדה – אינני סבורה כי יש לקבלה ככזו, שכן המשיבה עצמה לא הבהירה את טענת ההכבדה די הצורך, וכאשר היא העלתה את הטענה באופן גורף, ללא פירוט וללא תמיכה בתצהיר על אף היותה טענה עובדתית (והשוו עניין רשות השידור). יחד עם זאת, בבחינת היקף המסמכים שלגביהם יינתן הצו בהמשך, אקח בחשבון את העובדה שהבקשה היא רחבה מאוד ונוגעת למסמכים רבים.

10
בכל הנוגע לטענת המשיבים כי חלק מהמסמכים כבר גולו למבקשת או כי הם אינם נמצאים ברשותם – ככל שמסמכים גולו, אין מקום לגלותם פעם נוספת. מעבר לכך, לא חלה על בעל דין חובה לגלות מסמכים שאינם ולא היו ברשותו. לכן, על המשיבים להצהיר בתצהיר ערוך כדין אילו מסמכים גולו על ידיהם בעבר ובאיזה מסגרת (תוך הפניה מדויקת למסמכים); וכן אילו מסמכים אינם ולא היו ברשותם. האמור לעיל נוגע למסמכים שהתבקשו בסעיפים 28- 30, 34- 35, 43, 45- 46, 48, 55 ו-59 לתגובה לתשובה.

ככל שישנם מסמכים שגולו למבקשת רק באופן חלקי (כגון פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, כלל הדו"חות הכספיים או התחזיות של החברה שהוכנו עד ליום 6.1.2016), על המשיבים להעביר למבקשת נוסח מלא של המסמכים.

11.
ביחס ליתר המסמכים המבוקשים, נותר אם כן לבחון האם הם רלוונטיים להליך. אני סבורה כי בשלב זה ניתן להורות על גילוי המסמכים וסוגי המסמכים המפורטים בסעיפים 31- 33, 36, 38- 40, 47, 49- 51, 57 ו-60 לתגובה לתשובה בהיותם רלוונטיים לבירור ההליך. מסמכים אלה קשורים ישירות למחלוקת בין הצדדים כפי שהיא הותוותה בכתבי הטענות. מדובר כפי שהובהר לעיל בטענות של המבקשת לקיפוח בגין דילול מניות והעברת והסטת כספים על ידי המשיבים. כן יהיה מקום לברר במסגרת ההליך את שווי מניות החברה במועד פרוץ הסכסוך בין הצדדים, ולכן גם מסמכים שהם רלוונטיים לצורך זה – הם מסמכים רלוונטיים לבירור התביעה.

בנוגע לסוג המסמכים המבוקש בסעיף 37 לתגובה לתשובה, ככל שהמסמכים נוגעים להסכמים בין החברה לבין בעלי מניותיה או חברות שבבעלותם, הרי שסוג המסמכים כבר התבקש בסעיף 3(יא) לבקשה. עם זאת, על המשיבים לגלות את שלושת ההסכמים הספציפיים המבוקשים בסעיף 3(יב) לבקשה.

באשר למסמכים המבוקשים בס' 54 לתגובה לתשובה – יגלו המשיבים בשלב זה את הדוח הרשמי של פרטי החברות האמורות בסעיף – שממנו ניתן לראות מיהם בעלי מניותיהן והדירקטורים שלהם.

12.
ביחס לסעיפים 41- 42, 44, 52- 53, 56, 58, 61 ו-62 לתגובה לתשובה, אינני סבורה כי גילוי המסמכים המפורטים שם עשוי לתרום בשלב זה לבירור המחלוקת בין הצדדים במסגרת ההליך דנן וזאת בין היתר על רקע ההכבדה הכרוכה בגילוי. המסמכים אף לא יסייעו ככל הנראה בשלב זה בהוכחת טענת הקיפוח או הוכחת שווי מניות החברה נכון למועד פרוץ הסכסוך. ככל שבהמשך בירור ההליך ייווצר צורך בגילוי מסמכים נוספים מהמסמכים שלעיל – ניתן יהיה לבחון את האפשרות להורות על גילוים.

13.
סוף דבר - לאור האמור לעיל אני מורה למשיבים:
o
לערוך ולשלוח למבקשת תצהיר גילוי מסמכים כללי ערוך בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי.
o
לערוך ולשלוח למבקשת תצהיר גילוי ספציפי בו יפורטו המסמכים שגולו למבקשת תוך הפנייה למסמכים אלה ולחלופין להצהיר באופן מפורש וספציפי כי המסמכים אינם נמצאים בחזקתם או בשליטתם בהתאם לנוסח בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי.
o
לגלות למבקשת ולאפשר לה לעיין במסמכים בהתאם לאמור בסעיף 11 לעיל.

כל האמור יבוצע על ידי המשיבים בתוך 30 ימים.


14.
לאור התוצאה האמורה, אני מחייבת את המשיבים בהוצאות המבקשת בגין הבקשה בסך 2,500 ₪ וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך.

התיק יועבר לתז"פ ביום 2.4.2020.
עד מועד זה תודיע המבקשת לבית המשפט האם הליך גילוי המסמכים הסתיים.


ניתנה היום, א' אדר תש"פ, 26 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 11439-05/19 לילך טל נ' אורלי גיא, יעקב גיא, שרון רבי (פורסם ב-ֽ 26/02/2020)