פסקי דין על רמת איתרי | פסקי דין על אבנר חגי | פסקי דין על רשם העמותות | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על מר דוד מילגרום | פסקי דין על יו"ר העמותה ויו"ר הועד | פסקי דין על הרב נתן קמינצקי |

225/03 בשא     05/04/2006




בשא 225/03 רמת איתרי , אבנר חגי, רשם העמותות נ' כונס הנכסים הרשמי, מר דוד מילגרום, יו"ר העמותה ויו"ר הועד, הרב נתן קמינצקי




1

1

בתי המשפט
בש"א 225/03
פש"ר 850/03
בית המשפט המחוזי בירושלים
כבוד השופט יוסף שפירא

בפני
:

רמת איתרי
(ע"ר 580026102
באמצעות המפרק הזמני עו"ד אבנר כהן

בעניין:
העמותה

הקונים

"הרשם"
הכנ"ר

"מר מילגרום"
המשיבים
אבנר חגי

סלים שבו
יוסף שבו
שרבני יהושוע
ע"י עו"ד ד' עזריאל
רשם העמותות

ע"י עו"ד מירית כנרי
כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד צ' סולומון
מר דוד מילגרום

ע"י עו"ד ת' בזק
1. חברי העמותה
2. ועד העמותה
3. יו"ר העמותה ויו"ר הועד
, הרב נתן קמינצקי

ע"י ב"כ נ' תל צור

ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:


החלטה


האם על מפרק זמני לדון ראשית, ולהחליט, בתביעות חוב של הנושים, ורק לאחר מכן למכור את נכסי החברה, או שמא ההפך? זו השאלה המרכזית בבקשה זו.

לפני בקשה לאשר מכירת מקרקעין השייכים לעמותה (חלק מחלקות 2, 6, 25-7, 34-31, 106 בגוש 30287) (להלן - המקרקעין), לקונים, בהתאם להסכם מכר שצורף לבקשה, ולהתיר למפרק הזמני לבצע את כל הפעולות הנדרשות לביצוע המכר.

ההליך
1. ביום 10/1/06 אישרתי את המכר וקבעתי כי פסיקתא תיחתם בתוך 8 ימים, אלא אם כן תתקבל התנגדות מי מהצדדים.
ביום 29/1/06 הוגשה התנגדות למכר מטעם "מנכ"ל העמותה", וביום 1/3/06 הוריתי על צירוף חברי עמותה כצד להליך דנן. אף קבוצה זו מתנגדת לאישור המכר, כמפורט בהתנגדותם שהוגשה ביום 20/3/06.
במהלך הדיון ביום 21/3/06 הודיע עו"ד מ' לדור המייצג את מוסדות מגדל-אור ממגדל העמק, כי גוף מטעמם מציע סכום הגבוה ב- 10% מהסכום המוצע על ידי הקונה, ובאותם תנאים, וכי מרשיו העבירו בו ביום לחשבון המפרק הזמני סכום של 1,783,000 ₪, זאת על פי שיחה עם המפרק הזמני שביקש הפקדת סכום זה "כדמי רצינות".
במהלך הדיון, תוך בירור עם הבנק, הודיע המפרק הזמני שהסכום אכן הועבר.
לאחר עיון ראשוני בבקשות, איפשרתי לצדדים, בהחלטה נפרדת, להשלים את טענותיהם. והבאת אסמכתאות, ותשובת המפרק הגיעה לשולחני רק ביום 3.4.06.

רקע כללי
2. כמפורט בהחלטתי בדבר הצירוף (בש"א 426/06), המדובר בעמותה שהתאגדה כדין ביום 12.5.83 ואשר מטרותיה הינן לקדם לימוד תורה בארץ ישראל ולתת תמיכה ללומדיה, תוך כדי הקמת והחזקת מוסדות חינוך תורניים, ומציאת פתרונות דיור לבני תורה מבני ארץ ישראל ומבני חו"ל, ובעיקר מארצות רווחה, כמו ארה"ב, צרפת ואנגליה.

העמותה מחזיקה ישיבה שבמסגרתה לומדים כ-114 תלמידים (רווקים), וכן בכולל בו לומדים כ-15 אברכים (נשואים). העמותה דואגת לפתרונות דיור לתלמידים הלומדים בישיבה ב"קמפוס" העמותה, ולחלק מאברכיה.
ביום 19.2.04 ניתנה החלטה על ידי סגנית רשם העמותות
, עו"ד אביטל שרייבר, לפיה בשל מידע ותלונות אשר הגיעו לרשם העמותות
בדבר התנהלות העמותה, מונה רו"ח פנחס כנעני לרו"ח חוקר מטעם רשם העמותות
ביחס לעמותה, וביחס למספר נוסף של עמותות הקשורות לעמותה שבפירוק זמני.
ממצאי דו"ח רו"ח החוקר העלו תמונה קשה, לפי הטענה, באשר לאופן ניהול העמותה והשימוש בכספיה ונכסיה. ממצאי החקירה העלו, כי לכאורה העמותה פעלה בניגוד לחוק העמותות ולכללי מינהל תקין, העמותה לא פעלה לקידום מטרותיה והיה קיים חשש כי יוברחו חלק מנכסי העמותה.

ביום 22.6.04 מינה בית המשפט , בהסכמת הצדדים, את עו"ד פנחס רובין כמנהלה המיוחד של העמותה וביום 8.9.05 מינה בית המשפט את עו"ד אבנר כהן
כמפרקה הזמני של העמותה.

בהחלטת בית המשפט, נאמר:

"והעיקר מהחומר המונח בפני
י עולה כי עקב מחלוקות בין נושאי התפקידים בעמותה והאשמות הדדיות קשות, קשה לסמוך כי אמנם העמותה תוכל להתנהל ללא נושא משרה. הדברים מתבטאים בחומר הרב המצוי בתיקי ביהמ"ש, לרבות בכתב אישום שהוגש נגד מנהלים של העמותה הקשורה בעמותה דנן ואשר כפי שעולה ממנו הוצאו מן העמותה במרמה סכומי כסף אדירים. כמו כן מתבטא הדבר במכתבו של מנהל העמותה הרב אליפנט המדבר בעד עצמו".
בעמותה שני מחנות, האחד של הרב וייס והשניה של הרב אליפנט, ואולם לדעת המפרק הזמני "שייכים כולם למחנה אחד מהמחנות אשר פעלו במסגרת העמותה".

טענות הצדדים
התנגדות ב"כ דוד מילגרום
3. עו"ד ת' בזק
בשם מר מילגרום טוענת כי המפרק הזמני לא מונה על מנת לחסל את עסקי העמותה, אלא להפעילה כעסק חי ובעיקר לטפל בתביעות החוב, חרף זאת אצה לו הדרך למכור את הנכס הגדול ביותר שבבעלות העמותה, חרף שאף ישנם כספים נזילים, וישנם נכסים קטנים יותר שניתן למכור.
במיוחד נכון הדבר, לטענתה, כשמדובר בנכס שהצפי לעליית ערכו הוא רב, באשר המקום נמצא בהליכי תכנון בייזום הוועדה המקומית.

טיעוני המתנגדים

4. מדובר בנכס העיקרי של העמותה אותו רוצים לממש, שעה שאין צורך בכך.
היקף תביעות החוב עומד למעשה על סך כ- 1.75 מ' ש"ח בלבד. כנגד תביעת מ.א.כ.ל בהיקף 5 מ' ש"ח ישנה תביעה שכנגד.
תביעות החוב טרם נבדקו, ולפיכך לא ידוע היקפן.
לענין סדר הפעולות הנכון שיש לנקוט בהליכי פירוק בכלל, ובפירוק זמני שמטרתו להחזיר את העמותה לפעילות תקינה בפרט, טוענים המתנגדים כי יש לפנות לפקודה ולתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1995 (להלן: "התקנות") לפרק "תביעות חוב", לפיו הסדר הינו הגשת תביעות חוב, בדיקתן והחלטה, הליך ערעורי, ורק אח"כ חלוקת נכסים.
גם הדין באנגליה קובע כי ראשית יש לבדוק את תביעות החוב.
(ראו ian f.fletcher, the law of insolvency (1990) pp.265-267 )
(כן ראו ה"פ 10511/02 (ת"א) חברת נמל בזל בע"מ נ' עיריית טייבה, דינים מחוזים לג (5), 758 (להלן: 'פרשת בזל'); פש"ר 1307/01 (ת"א) ליבאי נ' בנק משכן, דינים מחוזי לג(3), 603; י' בהט, דיני הבראת חברות, תשנ"ה).
מפרק זמני לא אמור, לדברי המתנגדים, לממש נכסים ולהביא את החברה לפירוק, ורצוי לא לנקוט בצד בלתי הדיר ובלתי מידתי.

טיעוני המפרק הזמני
5. בסיכומיו המשלימים טוען המפרק הזמני כי הדין אינו מציב תנאים מוקדמים למימוש נכסים. פקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג - 1983 (להלן: "הפקודה") מורה כי המפרק מוסמך לעשות כל דבר לשם כינוס נכסי החברה וחלוקתם.
אף סעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ב - 1980, קובע כי הנאמן רשאי למכור נכסי פושט הרגל, כולם או מקצתם במכירה פומבית או בחוזה פרטי. בהוראות הנ"ל אין תנאי מוקדם לרבות בנושא בדיקת תביעות חוב.

לעצם המכירה טוען המפרק הזמני, כי הליכי טרום המכירה (פרסום, קיום התמחרות ומכר, בכפוף לאישור בית המשפט) אושרו כבר ביום 8.9.05 (בש"א 1844/05).

יש אמנם בקופה 2.6 מ' ש"ח, אולם סכום של 300,000$ מופקד בנאמנות לטובת עמותת ח.ש.ב.ר בהתאם להחלטת בית המשפט.
יש גרעון שוטף של 100,000 ₪ לחודש, וישנם חובות לעובדים וספקים שנבדקו על ידי מזכיר העמותה וכן חובות לחברת החשמל, עיריית ירושלים ומינהל מקרקעי ישראל.

דיון
6. עו"ד א' כהן מונה כמפרק זמני ביום 8/9/05. עוד טרם מינויו, ביקש המנהל המיוחד, עו"ד פ' רובין, בקשה לשכור שירותי שמאי ולפרסם הזמנה למציעים לרכישת המקרקעין נשוא בקשה זו. אף המפרק הזמני פעל לקבלת חוות דעת שמאי בדבר ערך המקרקעין, וביום 28/10/05 פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הזכויות, שהייתה 'פתוחה' עד ליום 30/11/05, והוארכה על ידו עד 15/12/05. המציעים הוזמנו להתמחרות למשרדו של המפרק הזמני ביום 22/12/05, וההצעה הגבוהה ביותר לאחר ההתמחרות עמדה ע"ס 3 מ' דולר + מע"מ, שעלתה על הערכת השמאי שהיתה ע"ס 2.8 מ' דולר + מע"מ. לאור זאת נחתם ביום 29/12/05 הסכם עם הקונה, אותו מבוקש לאשר בבקשה דנן.
אין מחלוקת שמפרק חברה או נאמן בפשיטת רגל אמור לפעול לפרעון החובות המוצדקים של החברה, יחד עם זאת עליו לשמור על האינטרסים של החברה שבפירוק.

נבדוק תחילה מהו סדר הפעולות הרצוי והמצוי.
המיתווה הנורמטיבי


7. תקנה 53 לתקנות החברות (פירוק) תשמ"ז-1987, מפנה לפרק ז' לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985 בכל הקשור לזכויות נושים, תביעות חוב וחלוקת דיבידנד (להלן: תקנות פש"ר).
תקנה 93 לתקנות הפש"ר, בסימן ה' של פרק ד' קובעת:

"(א) הנאמן יבדוק כל תביעת חוב ועל מה היא מסתמכת ויחליט אם לאשרה כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש ראיות נוספות לה ; תוך תשעים ימים מיום שהתביעה הגיעה לידיו חייב הנאמן להמציא לנושה החלטתו המנומקת.
(ב) הכונס הרשמי רשאי להאריך את המועד האמור בתקנת משנה (א).
(ג) הגבלת הזמן האמורה בתקנת משנה (א) אינה חלה על הכונס הרשמי בשמשו כנאמן."

על החלטת נאמן בתביעת החוב ניתן לערער, כמפורט בתקנה 96 לתקנות אלה.
ההוראות בדבר חלוקת נכסים מופיעות בסימן ו', דהיינו לאחר ההוראות בעניין תביעות החוב. יתכן שזהו הסדר ההגיוני של הדברים, בבחינת דע את סכום החוב ובהתאם תממש נכס מתאים.

יחד עם זאת, אין הוראה הקובעת איזו פעולה יש לבצע ראשונה, האם טיפול בתביעות החוב או מימוש נכסי החברה או פושט הרגל? יתכן אף מצב שהפעולות תעשנה במקביל, והכל בהתאם לענין.


המחברים ש' לוין וא' גרוניס בספרם פשיטת רגל, מהדורה שניה תשס"א- 2000, מציינים כי חלוקת דיבידנד תעשה:

"משהחליט הנאמן בתביעות החוב ומשמומשו נכסי פושט הרגל, כולם או חלקם על הנאמן לחלק דיבידנד לנושים שתביעותיהם הוכרו." (שם, 282).

אף מדברים אלה אפשר ללמוד כי תחילה יש לבדוק את תביעות החוב על מנת לדעת מהו היקף הנשייה, או אז להחליט איזה נכס יש למכור בהתאם.

מפרק זמני


8. ככלל הרציונל במינוי מפרק זמני הינו כדי למנוע הברחת נכסים, כשהחברה אינה סולוונטית, או כאשר החברה אינה יכולה לתפקד בשל נסיבות פנימיות כגון שמנהליה או בעלי מניותיה אינם מסודרים יחדיו ופעולת החברה משותקת, והדבר עלול להביא נזק לה עצמה או לנושיה.
צ' כהן בספרה, פירוק חברות תש"ס-2000 מציינת:

"מטרת המינוי של מפרק זמני היא להגן על מבקשי הפירוק מפני שינוי לרעה של מצבם. שינוי כזה יכול להיגרם הן בעקבות הברחת נכסים על-ידי נושאי המשרה בחברה ועל-ידי שימוש בכספי החברה וברכושה לטובתם ולטובת אלה, שהם חפצים ביקרם והן על-ידי המשך הניהול הכושל על-ידי בעלי השליטה, שדירדרו את החברה עד למצב של פירוק. הדברים האחרונים נכונים, כמובן, למקרים של פירוק חברה מטעמים של חוסר יכולת פירעון". (שם, 233).
ובהמשך:


"ואכן, הפסיקה הכירה בכך, שבסוג המקרים האחרון, של בקשה לפירוק חברה סולבנטית מטעמי צדק ויושר - אין זה רצוי למנות מפרק זמני לפני החלטת בית המשפט בדבר מתן צו לפירוק החברה. כאשר מתבקש בית המשפט למנות מפרק זמני לאחר הגשת הבקשה לפירוק ולפניה דיון בבקשה לגופה, עליו לאזן בין אינטרסים מתנגשים: מצד אחד, רצונו של מבקש הפירוק להגן על רכוש החברה, כדי שיהיה לו ממה להיפרע לאחר מתן צו הפירוק, ומהצד האחר, האינטרס של החברה להמשיך את ניהול עסקיה באמצעות האורגנים המוסמכים שלה" (שם, 233).


מפרק זמני אינו מפרק במצב של "פירוק קלאסי" לדעת המתנגדים, שמטרתו לממש נכסים ולהביא בסופו של יום לפירוק. י' בהט, בספרו הנ"ל, מציין:

"בדרך כלל לא מוסמך המפרק הזמני לעשות שימוש בנכסים, כמו מכירתם וחלוקת תמורתם. עם זאת, נראה כי הדבר מותנה בניסוח הצו, אם כי דומה שבכל מקרה לא יורשה לחלק הרכוש."
(שם, 362).
ב'פרשת בזל' הנ"ל מציינת כב' השופטת ו' אלשיך, כדלקמן:

"הרציונל העומד מאחורי הוראות פקודת פשיטת הרגל הינו פשוט; הגנה על זכותו של החייב להבהיר את מצבת חובותיו המדויקת ולהסתמך עליה בדרכו להציע הצעת הסדר או לבקש הפטר, בכדי לפתוח דף חדש בחייו."

ו'בפרשת ליבאי' הנ"ל, מוסיפה היא:

"בעמדות הנושים... על פניו, יש טעם גם בטענות כי לאחר בדיקה
אובייקטיבית קיים סיכוי סביר כי תביעות החוב יוקטנו..."

(לניתוח מעמיק של תפקיד הנאמן או מפרק זמני ואחריותם, ראו דברי כב' השופט י' לויט בפש"ר (ת"א) 40/97 אילן שביט נ' רביב עמק חפר, תק-מח 99(2), 65535.
מן הכלל אל הפרט

9. במקרה דנן הפירוק הזמני לידתו בסכסוך בין חברי העמותה והחשדות לאי סדרים. המפרק הזמני נכנס לתפקידו כשבקופת העמותה 2.7 מיליון ש"ח.
עולה מן הדיון שקוים בבקשה, כי ישנם נכסים נוספים שניתן לממש. בין אם הנכס המוצע על ידי המתנגדים (גני זהבה), אכן שווה 700,000$, ובין אם פחות, אין זו הנקודה החשובה ביותר בשלב זה.
למעשה לא ניתן לשלול את גישת מי מהצדדים בדבר מכירת הנכס הנדון מבחינת תשלום החובות טרם גיבושן, זאת כשישנה הסכמה, או כאשר מדובר בהזדמנות בלתי חוזרת למוכרו באופן שייטיב עם העמותה ללא קשר להיותה בפירוק זמני.
אולם, אין זה המצב בבקשה שלפנינו. מחד גיסא, מצב החובות אינו ברור עדיין, ומאידך גיסא, מדובר בנכס שהוא בבחינת "גולת הכותרת" של העמותה.

10. הנה כי כן, בעת הדיון הוצעה הצעה הגבוהה בסכום של 300,000$ מזו המוצעת על ידי הקונה שהמפרק הזמני חתם עימו על הסכם. ייתכן שלאור התעוררות השוק ניתן אף לקבל מחיר גבוה יותר, במיוחד לאור חוות הדעת בדבר הצפי להשבחת הנכס עקב שינוי ייעוד צפוי, בהסתייגות שיכול להיות שהמחיר המוצע כיום מגלם את הפוטנציאל הנ"ל.

יוצא, איפוא, שראוי לברר את תביעות החוב, במקרה דנן, וכאמור על פי תקנה 93(א) לתקנות, יש לבדוק הוכחת חוב תוך 90 יום מיום שהתביעה הגיעה לידי הנאמן.
במקרה דנן, חלפו חודשים רבים מאז מינוי המפרק הזמני והדבר לא נעשה. המפרק הזמני מציין כי מזכיר העמותה בדק את תביעות החוב אשר נמצאו מאומתות "(ברמה עובדתית בלבד) בסך של 742,657 ₪". (סעיף 19 לסיכומיו המשלימים).
אין זה תפקיד המזכיר אלא של בעל התפקיד, שאף אמור לנמק את החלטתו (תקנה 93(א) סייפא).

11. אשר לטענת המפרק הזמני שבית המשפט אישר את המיתווה שהוצע על ידו, אדגיש כפי שכבר נאמר לעיל, כי כל עוד ישנה הסכמה של מי שעלול להנזק ממהלך שכזה, הרי אם הסכום המוצע עולה על הערכת השמאי, אין כל סיבה לא לאשר את המכירה. במקרה דנן, משהוגשה התנגדות של מרבית חברי העמותה, והוגשה אף חוות דעת שערך הקרקע צפוי לעלות, עובדות שלא היו לפני בית המשפט כשאישר את המיתווה הנ"ל, הרי שיש מקום לשנות ההחלטה.

סוף דבר
12. התוצאה היא איפוא שאינני מאשר את המכר כמבוקש על ידי המפרק הזמני.
אני מורה למפרק הזמני לבדוק מיידית את תביעות החוב וליתן החלטתו בהם, בתוך כך ישקול הוא אם יש מקום להאריך המועד להגשת תביעות חוב נוספות שלא הוגשו במועד, באופן פרטני.
אני מתיר למפרק הזמני לבדוק כבר עתה את האפשרות של מכירת נכס אחר של העמותה.
לפני נעילה
13. משפוטר מנהל העמותה, ומשחלף זמן רב מאז ננקטו הליכים בתיק זה, ראוי יהיה לשקול ליתן לחברי העמותה האפשרות לחזור להגה הספינה, באופן, בצורה, ובזמן שיאפשר לה לצעוד בדרך המלך.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום ז' בניסן, תשס"ו (5 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.
_______________
יוסף שפירא
- שופט








בשא בית משפט מחוזי 225/03 רמת איתרי , אבנר חגי, רשם העמותות נ' כונס הנכסים הרשמי, מר דוד מילגרום, יו"ר העמותה ויו"ר הועד, הרב נתן קמינצקי (פורסם ב-ֽ 05/04/2006)