פסקי דין על אליהו אמיר חסידים | פסקי דין על ריל - טיים רדיוגרפי | פסקי דין על מיכאל פוסטרנק מפרק ריל - טיים רדיוגרפי | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים |
30619-09/12 פרק 01/03/2020
פרק 30619-09/12 אליהו אמיר חסידים נ' ריל - טיים רדיוגרפי בע"מ, מיכאל פוסטרנק מפרק ריל - טיים רדיוגרפי בע"מ, כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
administrator
administrator
1
0
2020-02-27t11:50:00z
2020-03-08t11:31:00z
2020-03-08t11:31:00z
2
1719
8598
microsoft corporation
71
20
10297
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר"ק 30619-09-12 דגן ואח' נ' ריל - טיים רדיוגרפי בע"מ ואח'
מספר בקשה:
40
בפני
כבוד השופט אביגדור דורות
המבקש:
אליהו אמיר חסידים
ע"י
עו"ד רועי רבינוביץ
נגד
המשיבים:
1. ריל - טיים רדיוגרפי בע"מ
ע"י עו"ד גדעון פודים
2. מיכאל פוסטרנק, מפרק ריל
- טיים רדיוגרפי בע"מ
3
. כונס
הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
ע"י עו"ד איתמר שמעוני
החלטה
לפני בקשה של אליהו אמיר חסידים (להלן: "חסידים")
להורות למפרק, עו"ד מיכאל פוסטרנק (להלן: "המפרק") לקזז מסכום
חוב שנפסק נגד חסידים בפסק הדין של בית משפט השלום בירושלים, סכום שאושר לטובת
חסידים על ידי המנהל המיוחד, עו"ד יעקב בניטה בהחלטתו מיום 27.9.2016.
רקע
והליכים קודמים
1.
החברה שבפירוק,
ריל-טיים רדיוגרפי בע"מ (להלן: "החברה"), היא חברת היי-טק
שעסקה בפיתוח מוצר רפואי (גלאי רנטגן). החברה הוקמה בשנת 1998, אך לא ייצרה הכנסות
והתקיימה מהשקעות של משקיעים עד שנפתחו נגדה הליכי חדלות פירעון בשנת 2012. עד לשנת
2002 החברה נוהלה על ידי מייסדה מר זאב הראל. משנה זו ואילך החברה נוהלה על ידי מר
שאול דיוקמן.
2.
חסידים הועסק
בחברה כסמנכ"ל כספים בשנים 2001-2006. לאחר פרישתו של חסידים מהחברה מונתה במקומו
גב' רחל מעיין, אשתו של שאול דיוקמן.
3.
בחודש יולי 2010
הגישה החברה נגד חסידים תביעה לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 34513-06-10) בגדרה
נטען כי חסידים הוציא מהחברה כספים ונכסים במרמה. החברה עתרה להשבת הסכומים שהוציא
חסידים מהחברה שלא כדין, שעמדו בהתאם לכתב התביעה, נכון ליום הגשתה, על סך 1,737,788
₪. חסידים כפר בטענות החברה וטען כי כל הסכומים שקיבל מהחברה מגיעים לו בדין.
4.
מנגד וכעולה מפסק הדין של בית משפט השלום
מיום 24.4.2018 (כב' השופטת מרים קסלסי)
הגיש חסידים ביום 7.10.2010 נגד חברה תובענה על סך 2,310,556 ₪ בגין הפרשי
שכר, פיצויי פיטורין, אי מתן אפשרות למימוש אופציות ואי ביצוע הפרשות לזכויות
סוציאליות.
5.
ביום 9.12.2012
הגישו מספר עובדים של החברה בקשה לפירוק החברה ובקשה למינוי מפרק זמני. ביום
10.10.2010 נעתר כבוד השופט דוד מינץ לבקשה ומינה את עורך הדין מיכאל פוסטרנק
כמפרק זמני של החברה. ביום 3.7.2014, ניתן צו פירוק נגד החברה. בהחלטה של השופט
מינץ מאותו יום מונה עו"ד מיכאל פוסטרנק כמנהל מיוחד של החברה ועו"ד
יעקב בניטה (להלן: " עו"ד בניטה") כמנהל מיוחד לבדיקת
תביעות החוב של העובדים.
6.
ביום 17.11.2013
הגיש המפרק לבית משפט זה בקשה כי עו"ד גדעון פודים ייצג את החברה בתביעה נגד
חסידים בת"א 34513-06-10 בבית משפט השלום בירושלים. ביום 10.12.2013 הבקשה
התקבלה (החלטת כבוד השופט כרמי מוסק).
7.
ביום 14.2.2016
הגיש חסידים לעו"ד בניטה תביעת חוב על סך 1,634,979 ₪ בעד שכר עבודה, הלנת
שכר, פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת וימי חופשה. ביום 27.9.2016 אישר עו"ד
בניטה את תביעת החוב במלואה.
8.
בשל מורכבות הכרעת החוב של עו"ד
בניטה, המוסד לביטוח לאומי לא אישר אותה. לכן, הוציא עו"ד בניטה ביום
7.11.2016 הכרעת חוב חדשה, בגדרה אושר חוב בסך 139,224 ₪ לטובת חסידים. המוסד
לביטוח הלאומי אישר ביום 10.11.2016 את הכרעת החוב. ביום 23.11.2016 שלח עו"ד
בניטה לחסידים מכתב ובמסגרתו הוא הודיע לחסידים שבהתאם לחוק הביטוח הלאומי הוא לא
אישר חלק מהרכיבים בתביעה. בשל כך הפנה עו"ד בניטה את חסידים להגיש למפרק
תביעה בגין הרכיבים שלא שולמו לו על ידי החברה. חסידים לא פנה בשל הודעה זו לא
למפרק ולא לבית המשפט.
9.
פסק דין
שניתן על
ידי בית משפט השלום ביום 5.2.2017 דחה בית המשפט את התביעה של החברה נגד חסידים
בשל היעדר סמכות עניינית תוך שנקבע כי הסמכות לדון בתביעה היא של בית הדין האזורי
לעבודה. ערעור של החברה על
פסק דין
זה התקבל על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית
משפט לערעורים אזרחיים. בישיבה מיום 18.6.2017 הסכימה ב"כ חסידים שהערעור
יתקבל, פסק הדין של בית משפט השלום יבוטל והתיק יוחזר אליו לשם כתיבת
פסק דין
לגופה של המחלוקת.
10.
ביום 24.4.2018
ניתן
פסק דין
על ידי בית משפט השלום המכריע במחלוקות בין החברה וחסידים. בית משפט
השלום ביסס את הפסק, בין היתר, על שני הסכמי שכר בין החברה ובין חסידים מהימים
1.7.2001 ו- 31.5.2004. בית המשפט דחה את טענת החברה למעשי זיוף ומרמה שבוצעו על
ידי חסידים וקבע שלא הוכח שהסכמי השכר על נספחיהם אינם תקפים. בהמשך, בחן בית משפט
השלום האם כל הכספים שהועברו לחסידים הועברו לו בהתאם להסכמי השכר ובהתאם לדין.
בית משפט השלום דחה חלק נכבד מטענות החברה בתביעה אך מצא כי חסידים קיבל לכיסו
סכומים אחדים ללא שיהיה זכאי לכך. כך מצא בית משפט השלום שהחברה פרעה לחברת ליסינג
סך של 57,000 ₪ שפרעונו היה מוטל על חסידים בהתאם להסכמות בינו ובין החברה; שחסידים
קיבל סכום הלוואה על סך 200,000 ₪ שבפועל היה צריך להיות מועבר לחשבון החברה;
ושחסידים חייב להשיב שווי רכב שבו הוא המשיך להחזיק לאחר פרישתו מבלי שהיה זכאי
לכך. בית המשפט קבע כי שווי הרכב נכון יום 19.1.2006 עמד על סך 100,000 ₪. בנוסף,
חייב בית משפט השלום את חסידים בהחזר אגרה חלקי ובתשלום הוצאות. ביחס ליתר רכיבי
התביעה קבע בית משפט השלום שהתובעת לא חזרה עליהם בסיכומיה ולא חקרה את ה.
לגביהם ובכל מקרה חסידים ועדיו סיפקו לגביהם תשובות סבירות.
11.
הן חסידים והן
החברה ערערו על פסק הדין של בית משפט השלום (ע"א 54604-05-18 וע"א
20855-06-18). בהחלטה של בית המשפט המחוזי (הרכב הנשיא, אהרן פרקש, והשופטים עודד
שחם ואברהם רובין) שניתנה ביום 22.10.2018 נקבע שיש ממש בטענות החברה כי בפסק הדין
של בית משפט השלום לא התקיים דיון של ממש בשורה של עניינים שנטענו בכתב התביעה ובסיכומים
מטעם החברה. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט המחוזי, שאין מנוס מהחזרת העניין לבית
משפט השלום להשלמת פסק הדין באופן מנומק בנקודות אלה. בהחלטתו, הורה בית המשפט
המחוזי לערכאה הדיונית גם לקבל ראיות שחסידים ביקש להגיש בשלב הערעור בעניין טענת
פירעון הלוואה ובעניין טענת הקיזוז שהוא העלה. בית המשפט המחוזי קבע עוד שלאחר
קבלת פסק הדין המשלים, ימסרו הצדדים עדכון ביחס לשאלה כיצד פסק הדין המשלים ישליך
על הערעור התלוי ועומד בפני
ו.
הבקשה
שלפני
12.
כאמור, בבקשה
שלפני מבקש חסידים כי בית המשפט יורה למפרק לקזז את סכום תביעת החוב שאושר על ידי
עו"ד בניטה כנגד החוב של חסידים כלפי החברה, כפי שנפסק בפסק הדין של בית משפט
השלום.
13.
המפרק טוען מנגד
כי עו"ד בניטה ביטל את הכרעת החוב הראשונה ובמקומה יצאה הכרעת חוב מתוקנת על
סך 139,224 ₪ בלבד. המפרק הוסיף שעו"ד בניטה מסר לחסידים בזמן אמת כי ביחס
ליתר טענותיו עליו לפנות למפרק. המפרק הפנה גם את בית המשפט להודעה של עו"ד
בניטה שהוגשה לבית המשפט ביום 18.7.2018 ושבה הסביר עו"ד בניטה את הרקע
לשינוי ההכרעה.
14.
במענה לטענה זו טען
חסידים כי עו"ד בניטה פעל שלא כדין משום שתקנה 95 לתקנות פשיטת הרגל,
תשמ"ה – 1985 (להלן: "תקנות פשיטת הרגל" או "התקנות"),
קובעת שהסמכות לביטול הכרעה בתביעת חוב מסורה לבית המשפט.
דיון
והכרעה
15.
השאלה הראשונה
שיש להידרש לה נוגעת לשאלת החוב שאושר ע"י עו"ד בניטה כמנהל מיוחד. אין
מחלוקת כי עו"ד בניטה אישר לחסידים תחילה את תביעת החוב על סך 1,634,979 ₪.
הדבר גם עולה מאישור מיום 27.9.2016 ₪ ששלח
עו"ד בניטה למוסד לביטוח לאומי לצורך תשלום גמלה לחסידים. המפרק אינו חולק על
הטענה כי קיימת הכרעת חוב של עו"ד בניטה המאשרת תביעת חוב של חסידים בסכום של
כ- 1.6 מליון ₪, כל שהוא טוען שהכרעה זו בוטלה מאוחר יותר.
16.
בהמשך שינה
עו"ד בניטה מהחלטתו והוריד את סכום התביעה שאושרה לחסידים לסך 139,224 ₪.
עדות לכך ניתן לראות באישור ששלח עו"ד בניטה למוסד לביטוח לאומי ביום
7.11.2016. במסמך זה לא התייחס עו"ד בניטה להכרעתו הקודמת ולא ציין שהיא
בוטלה על ידו. על ביטול החלטתו הקודמת ניתן ללמוד רק ממכתב שהוא שלח לחסידים ביום
23.11.2016. במכתב זה הוא כתב:
"1.
מצ"ב
החלטה המל"ל בתביעתך.
2.
לידיעתך חלק מהרכיבים
בתביעתך לא אושרו על ידי בהתאם להוראות חוק הביטול הלאומי. הינך מופנה איפוא להגיש
למפרק החברה, כל תביעה שתמצא לנכון בגין רכיבים שלא שולמו לך לטענתך ע"י
המעבידה."
17.
במכתב זה לא
התייחס עו"ד בניטה להכרעתו הקודמת ולא ציין שהיא בוטלה. יחד עם זאת, לצורך
הדיון בבקשה זו אצא מנקודת הנחה כי עו"ד בניטה ביטל את הכרעת החוב הראשונה שניתנה
על ידו.
18.
תקנה 95 לתקנות פשיטת הרגל אמנם בוטלה
במסגרת תיקון תשע"ט-2019 לתקנות, אך היא חלה בענייננו מאחר שמדובר במחלוקת
שהדין הישן חל עליה. תקנה 95 קובעת כלהלן:
"(א)
מצא הנאמן שתביעת חוב אושרה שלא כיאות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת
הנאמן ואחרי הודעה לנושה התובע, לבטל את התביעה או להפחית את סכומה.
(ב)
נמנע
הנאמן מלהגיש לבית המשפט בקשה כאמור, רשאי החייב, או כל נושה, או הכונס הרשמי,
לבקש מבית המשפט לבטל תביעה שאושרה שלא כיאות או להפחית את סכומה"
19.
תקנה 95 אם כן
מעניקה את הסמכות לביטול הכרעה בתביעת חוב לבית המשפט בלבד ואין היא מעניקה סמכות
כזו לבעל תפקיד שאישר את תביעת החוב.
20.
עו"ד בניטה
לא פנה לבית המשפט בבקשה לביטול הכרעת החוב הראשונה. גם המפרק לא פנה בבקשה כזו,
על אף שעקרונית, הדין לא מגביל בזמן את אפשרות הפניה (ראו: עש"א (מחוזי
ת"א) 3835-07-18 מרים עזרי נ' אברהם עזרי (17.01.2020) פסקה 28).
נוכח
זאת, החלטת עו"ד בניטה לבטל את הכרעת חוב שהוא עצמו נתן היא פעולה שנעשתה בחוסר
סמכות, ועל כן בטלה.
21.
טוען המפרק
שחסידים לא הגיש ערעור על החלטת עו"ד בניטה להפחית את תביעת החוב. כמו כן,
הוא טוען שחסידים נהנה מהכרעת החוב וקיבל לידיו תגמולי מל"ל המבוססים על אותה
הכרעה. לפיכך, טוען המפרק, כי אין לקבל את טענת חסידים כי ההכרעה המחייבת בעניינו
היא ההכרעה הראשונה. טענות אלה של המפרק אינן יכולות לשנות מהעובדה שביטול הכרעת
החוב הראשונה בעניינו של חסידים נעשה ללא סמכות ועל כן לא ניתן להכשיר את ביטול
הכרעה זו מהסיבות שהובאו על ידי המפרק.
22.
המפרק טען כי גם אם עו"ד בניטה היה מודיע
לבית המשפט כי הכרעתו הראשונה שרירה וקיימת, היה מקום להפעיל את תקנה 95(ב) שכן
הכרעה כזו שהתקבלה במעמד צד אחד, התקבלה מבלי שנדרשה עמדת החברה ומבלי ליידע את
המפרק. הכרעה כזו הייתה מרוקנת למעשה את קופת הפירוק ופוגעת באינטרסים של כל נושי
החברה מבלי שניתנה לחברה או לנושים זכות טיעון בעניין. לכן, נטען כי היה מקום
לקבוע שתביעת החוב אושרה שלא כיאות. המפרק מוסיף כי נוכח הודעתו של עו"ד
בניטה נראה כי טיעון זה אינו רלוונטי.
23.
אני סבור כי המפרק שגה עת סבר כי פניה
לתקנה 95 לתקנות פשיטת הרגל אינה רלוונטית בענייננו. פניה לתקנה זו היא הדרך
היחידה לבטל את הכרעת החוב הראשונה של עו"ד בניטה. ניתן להעיר כי שימוש בתקנה
95 לתקנות אינו מוגבל בזמן והמפרק רשאי להגיש בקשה בעניין זה אם ימצא לנכון לעשות
כן.
24.
נוכח המסקנה אליה
הגעתי, הכרעת החוב הראשונה של עו"ד בניטה עדיין שרירה וקיימת. מכאן יש לעבור
לסוגיית הקיזוז. המפרק טען כי בית משפט השלום דחה את טענת הקיזוז של חסידים. טענה
זו אמנם נכונה, אולם בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית משפט השלום וקבע כי בית
המשפט ידון בטענת הקיזוז של חסידים, לאחר שהאחרון יגיש לבית המשפט ראיות בעניין
זה.
25.
הצדדים הקדישו
חלק נכבד מטיעוניהם לעניין הדין החל בעניין קיזוז חובות הדדיים של צדדים והקדישו
חלק נכבד לגופה של טענת הקיזוז. עניינים אלה אינם נדרשים לענייננו.
לנוכח הוראת בית משפט זה בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים (החלטה מיום 22.10.18), על פיה, יוגשו בעניין זה ראיות לבית משפט
השלום, אשר ישלים את פסק דינו תוך התייחסות לראיות אלה, אין אני דן בטענת הקיזוז.
סוף
דבר
26.
התוצאה היא כי הכרעת החוב הראשונה של
עו"ד בניטה שרירה וקיימת. שאלת הקיזוז תידון ותוכרע בפסק דינו המשלים של בית
משפט השלום, בהתאם להחלטת הרכב הערעורים של בית משפט זה (22.10.18), כאמור לעיל.
בנסיבות
העניין, אין צו להוצאות.
המזכירות
תשלח את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ה' אדר תש"פ, 01
מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
אביגדור דורות, שופט
פרק בית משפט מחוזי 30619-09/12 אליהו אמיר חסידים נ' ריל - טיים רדיוגרפי בע"מ, מיכאל פוסטרנק מפרק ריל - טיים רדיוגרפי בע"מ, כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (פורסם ב-ֽ 01/03/2020)