פסקי דין על איתי כהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
16142-09/19 בל 02/03/2020
בל 16142-09/19 איתי כהן נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2020-03-09t09:34:00z
2020-03-09t09:34:00z
2
916
4580
microsoft corporation
38
10
5486
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
ב"ל 16142-09-19
02 מרץ 2020
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
ה
מערער:
איתי כהן
ע"י ב"כ: עו"ד
אורי רייך
-
ה
משיב
:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד
איילת ברעם
פסק דין
לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית
לעררים (נכות כללית) מיום 14.5.19 (להלן – הוועדה), אשר קבעה, כי נכותו
הרפואית המשוקללת
של המערער היא
בשיעור 52%
בהתאם
לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת
דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).
העובדות:
1.
המערער,
יליד 1972 הגיש תביעה לקצבת נכות כללית. באבחון רפואי שנערך למערער ביום 21.11.18
נקבע, כי נכותו המשוקללת של המערער היא בשיעור 10%. המערער הגיש ערר על ההחלטה.
2.
בתחום
הנפשי, הוועדה
האזינה לטיעוני המערער,
ערכה בדיקה פסיכיאטרית, וקבעה כי נכותו של המערער היא בשיעור 5%. בתחום האורתופדי
הוועדה ערכה התייעצות עם יועץ אורתופד וקיבלה את מסקנותיו.
3.
החלטת
הוועדה היא
מושא הליך זה. הערעור מתייחס לנכות בתחום הנפשי והאורתופדי.
טענות הצדדים בתמצית:
4.
טענות
המערער
:
א.
ועדה רפואית בענף נפגעי עבודה קבעה למערער ביום
31.1.12 נכות נפשית בשיעור 10% בגין תאונה מיום 16.11.09.
ב.
היה על הוועדה להתייחס במנומק לקביעת הוועדה בענף
נפגעי עבודה.
ג.
הוועדה
לא הסבירה מדוע היא קובעת נכות מותאמת.
ד.
הוועדה לא התייחסה לבדיקות סי.טי. מיום 3.6.11
ומיום 16.8.14 המלמדות על ממצא של בלטי דיסק.
ה.
הוועדה טעתה כאשר לא קבעה נכות אורתופדית או
נוירולוגית בגין ליקויים בגב או בצוואר.
5.
טענות
המשיב:
א.
לא נפל בהחלטה פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
ב.
המערער חולק על שיקול הדעת הרפואי של הוועדה.
ג.
בתחום
הנפשי הוועדה לא הופנתה לקביעה של ועדה בענף נפגעי עבודה ומדובר בהחלטה שניתנה 7
שנים קודם לבדיקת הוועדה. החלטה של ועדה בענף אחד אינה מחייבת ועדה אחרת.
ד.
בתחום הנפשי נערכה בדיקה מפורטת, הוועדה ציינה כי
המערער נוטל תרופות טבעיות,
והסבירה
קביעתה להעניק נכות מותאמת.
ה.
הוועדה התייחסה לבדיקת סי. טי.
משנת 2014 שהיא הבדיקה העדכנית וממילא בדיקה
משנת 2011 לא מצויה בתיק.
ו.
על פי
הלכה פסוקה בדיקה קלינית גוברת על ממצאי בדיקת ההדמיה והוועדה ערכה בדיקה ולא
נמצאה הגבלה.
דיון והכרעה
המסגרת המשפטית:
6.
בהתאם לסעיף 213 לחוק
הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן-
החוק) במסגרת ערעור על החלטות ועדות
לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.
7.
בהליך
הביקורת השיפוטית בוחן בית-הדין, האם הוועדה הרפואית לעררים טעתה בשאלה שבחוק,
חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, התעלמה מהוראה המחייבת אותה, סטתה מהוראות
החוק והתקנות, או שנפל פגם
בסדרי עבודתה
(עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לבטוח לאומי, פד"ע לד 213 ).
ומן
הכלל אל הפרט:
8.
לאחר
ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי
דין
הערעור להידחות. להלן אפרט טעמיי.
9.
לעניין נכות נפשית הוועדה
בישיבה מיום 26.2.19 קבעה כך:
"פסיכיאטר – הכרה והתמצאות
תקינים אפקט לחוץ. אינו פסיכוטי. בוחן שיפוט ותובנה שמורים. היה בטיפול מ2010 עד
2013 ואח"כ 7/15, 1/17 ולפני שבוע הומלץ לשינה לקחת תרופות טבעיות ואבחנתו
כנראה דיסטמיה . נכותו 5% לפי 34(ב) (1) – (2) מ-2010 מעל 15 חודש".
10.
מהתיאור
שהובא עולה, כי
הוועדה ערכה דיון
תוך שפירטה את ממצאי הבדיקה הקלינית והתייחסה
לתיעוד הרפואי, להיעדר רצף טיפול נפשי, ולטיפול התרופתי שניתן בתרופה טבעית לשינה.
11.
השגות
המערער נוגעות לגובה הנכות, נושא בו בית הדין ככלל אינו מתערב, אלא אם קיימת כאמור
טעות גלויה על פניה. לא כך הם פני הדברים
במקרה זה
(דב"ע
(ארצי) לג/0 – 40 יוסף דוזלר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 407).
12.
המערער
נבדק על ידי הוועדה, ותוארו הממצאים, ואבחנה של
דיסטמיה. תיאור הוועדה מהווה את ההסבר הנדרש לדרגת הנכות שנקבעה, שהרי
הוועדה קובעת את שיעור הנכות בראש ובראשונה על יסוד ממצאי בדיקתה הקלינית.
13.
אשר
לטענה, כי הוועדה לא התייחסה לקביעת ועדה רפואית בענף נפגעי עבודה - דינה להידחות.
הוועדה לא הופנתה להחלטה שניתנה בעניינו של המערער בשנת 2012. די בכך לקבוע כי לא
חלה כל חובת התייחסות לאותה החלטה. מעבר לדרוש, ידוע כי ועדה אחת אינה מחויבת
לקביעת ועדה אחרת, ולכל היותר חלה חובת התייחסות. אותה חובה מותנית בכך שהוועדה
הייתה ערה לקביעת הוועדה האחרת ובמקרה זה המערער לא טרח ליידע את וועדה בנושא.
הוועדה ציינה כי לאחר שנת 2013 למעשה המערער לא
היה בטיפול נפשי רציף, ואף אינו מקבל תרופות. ההחלטה אליה הפנה המערער ניתנה בשנת
2012, היינו עת היה המערער בטיפול, וגם באותה החלטה מצוין כי המערער מטופל בתרופות
אנטי דיכאוניות. מצב זה שונה בתכלית מהמצב שתואר על ידי הוועדה.
אין כל מקום להשיב את המקרה לצורך התייחסות
להחלטה שלא הובאה לפני הוועדה וניתנה על בסיס מצב רפואי שהיה נכון כ-7 שנים קודם
להחלטת הוועדה מושא הליך זה
ושונה באופן
ברור מהמצב המתואר על ידה .
14.
לסיכום,
אין
הצדקה להתערב
בקביעת הוועדה בנוגע לנכות הנפשית.
15.
באשר
לטענה הנוגעת לבדיקת ההדמיה משנת 2011,
די
בטענת המשיב (שלא נסתרה) כי הבדיקה משנת 2011 אינה מצויה בתיק על מנת לדחות את
הערעור בעניין זה.
16.
היועץ
האורתופד
ביצע ביום 31.1.19 בדיקה קלינית,
ציין כי אין הגבלות בצוואר ("תנועות צוואר חופשיות") וכן ציין את ממצאי
הבדיקה בגב . לאור ממצאים אלה קבע היועץ כי אין נכות אורתופדית בגין כאבי גב
וצוואר. היועץ היה מודע לתוצאות בדיקת ההדמיה מיום 15.8.14 שכן ציין כי עיין
בה.
בסיכום הבדיקה האמורה נרשם כי קיימים
שינויים ניווניים ולא אובחנו בלטי דיסק.
17.
ידוע,
כי בסמכות הוועדה להעדיף את ממצאי הבדיקה הקלינית על פני ממצאי בדיקות הדמיה
אשר כשלעצמם אינם מקנים נכות על פי התקנות ( (
ראו:
רע"א 8233/11 בנימין כהן
נ' מדינת ישראל (27.9.12) וכן
ברע
(ארצי) 46484/12/10 סלומון אדרי – המוסד לביטוח לאומי (15.3.11)). לאור
זאת, לא מצאתי כי נפל פגם
בהחלטה לקבוע כי
הנכות על פי הבדיקה הקלינית, קל וחומר כאשר בבדיקת ההדמיה נמצאו שינויים ניווניים
בלבד כמפורט בסיכום פענוח הבודק.
18.
לסיכום
סוגיה זו, לא נפל כל פגם גם בקביעת היועץ האורתופד ובהתאמה בקביעת הוועדה שהחליטה
לאמץ את חוות דעתו.
סוף דבר:
19.
משלא
שוכנעתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטה, הערעור נדחה.
20.
כמקובל
בהליכים מסוג זה, אין צו להוצאות.
על
פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת
רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
ניתן
היום, ו' אדר תש"פ, (02 מרץ 2020
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
בל בית דין אזורי לעבודה 16142-09/19 איתי כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 02/03/2020)