פסקי דין על גבריאל נגר | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

59335-12/16 תצ     08/03/2020




תצ 59335-12/16 גבריאל נגר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 59335-12-16 נגר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ



לפני
כבוד השופט
רחמים כהן

מבקש
גבריאל נגר
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל בך
ורון לדרמן


נגד

משיב
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר גיל אוריון
, יאנה רבינוביץ
וגלית פרנק



פסק דין
בקשה לאישור הסכם פשרה לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן
–
חוק תובענות ייצוגיות).
המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך של 10,000,000 ₪ (להלן – בקשת האישור) נגד המשיב, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
(להלן – המשיב או הבנק הבינלאומי) בטענה, כי
u-bank
(להלן – יו-בנק), אשר בשנת 2015 מוזג אל תוך הבנק הבינלאומי, ומשנת 2004 היה שייך לקבוצת הבנק הבינלאומי כחברה בת שלו, גבה מלקוחותיו תשלומים/ עמלות שלא כדין בגין פעילות לקוחותיו בניירות ערך בבורסות חו"ל.
בבקשה לאישור נטען, כי התשלומים שנגבו ביתר היו בגין הוצאות סוכן ו/או ברוקר זר ו/או צד ג' אחר (להלן – הוצאות צד ג'). לחלופין, כי היו אלה תשלומי עמלה אשר נגבו ללא עיגון בדין ובחוזה וללא היתר בתעריפון. לטענת המבקש, עמדו הפרות המשיב אף בניגוד מוחלט לחובות תום הלב, האמון, הנאמנות והזהירות המוגברות החלות על בנק במערכת היחסים המתקיימת עם לקוחותיו.
תמצית טענות הצדדים
כפי המתואר בבקשת האישור, לצורך ביצוע פעולות בניירות ערך בבורסות חו"ל עבור לקוחות הבנק, יש צורך להיעזר בצדדים שלישיים, סוכן, ברוקר זר או אחר. בהתאם לתעריפון העמלות של הבנק, בו מפורטות העמלות אשר רשאי הבנק לגבות מלקוחותיו, ואשר מבוסס על התעריפון האחיד בתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח – 2008, רשאי הבנק לגבות עמלה בגין כל פעולה בניירות ערך מול בורסות חו"ל. עמלה זו נהוג לגבות באחוזים מגובה התמורה בעסקת ניירות הערך. בנוסף, רשאי הבנק לגבות תשלום לצורך כיסוי ההוצאות שנדרש לשלם לצד ג' בו נעזר במסגרת ביצוע הפעולה בבורסת חו"ל, וזאת על פי החיוב בו חויב הבנק בפועל. לטענת המבקש, יו-בנק גבה מלקוחותיו סכומי הוצאות צד ג' פיקטיביים, בשיעור של מאות ואף אלפי אחוזים מגובה הסכום ששילם לצד ג', כאשר ברור, כי אלה אינם הסכומים ששילם הבנק בפועל.
במסגרת בקשת האישור פנה המבקש לבית המשפט ועתר להשבת הסכומים שגבה הבנק מלקוחותיו ביתר כהוצאות צד ג', וכן בנוסף או לחלופין להורות על השבת סכומים שגבה יו-בנק מלקוחותיו שלא כדין, שכן עמלה זו אינה מופיעה בתעריפון.
לטענת המשיב, יוצא המבקש מנקודת הנחה שגויה אשר מובילה אותו לשורת מסקנות שגויות. שכן, לא נגבות עמלה נוספת או הוצאות צד ג' ביתר, אלא מדובר בהצגה מפוצלת של אותה עמלה, תוך רישומה בשתי שורות נפרדות. במסגרת הצעת העמלות שיו-בנק הציע ללקוחותיו מובהר, כי עמלת מכירה וקנייה של ניירות ערך בחו"ל נגבית תוך הצגתה בשני חלקים. בנוסף טוען המשיב, כי סכום שתי השורות בהן צוינה העמלה היה לעולם נמוך מסכום העמלה שפורסמה בתעריפון, כך שאינו חורג מהמוסכם. זו אינדיקציה לכך, שמדובר בעמלה אחת אשר פוצלה לשני חלקים.
יתר על כן, הראיות אותן מביא המבקש משוללות יסוד, שכן הוא משווה בין אחד משני חלקי העמלה לבין הוצאות צד ג' שנגבו על ידי בנקים אחרים, כבין תפוחים לתפוזים. כמו כן, הכתבה העיתונאית שצירף המבקש, בניסיון להציג את התעריף המקובל לגביית הוצאות צד ג' במסחר בניירות ערך מול בורסות חו"ל, משוללת כל משקל ראייתי. בנוסף, מציג המבקש שינוי בין אופן גביית העמלות ביו-בנק לפני המיזוג עם הבנק הבינלאומי לאופן הגבייה לאחר המיזוג, על מנת להראות כי הדבר מעיד על כך שהיו אלה הוצאות פיקטיביות שתוקנו לאחר המיזוג. באשר לכך טוען המשיב, כי השינוי נבע אך מהצורך להשלים את המיזוג כראוי ולהביא את שתי היחידות העסקיות לפעול כיחידה אחת.
עוד מוסיף המשיב, כי טענות המבקש יכולות להתייחס ללקוחות יחידים ולעסקים קטנים בלבד ולא לעסקים גדולים, שכן ליחידים ולעסקים קטנים תעריפון שונה מזה של עסקים גדולים והוראות הדין מחילות את כללי העמלות אך ורק על עסקים קטנים. ביחס לעסקים גדולים רשאי הבנק לגבות עמלות שאינן מצויות בתעריפון שפרסם נגיד בנק ישראל בכללי העמלות.
כיוון שהעמלה שנגבתה בגין ביצוע פעולות בניירות ערך בבורסות חו"ל הייתה נמוכה מזו שהופיעה בגין שירות זה בתעריפון, בעצם הצגתה בשני חלקים לא נגרם למבקש כל נזק. בנוסף, אין הבקשה מצביעה על קיומה של קבוצה החולקת שאלות משותפות של עובדה ומשפט, סיכוייה קלושים, היא אינה הדרך היעילה לבירור טענות המבקש ואיננה מבטיחה ייצוג עניינם של חברי הקבוצה באופן הולם ובתום לב.
המבקש הגיש תגובה לתשובת הבנק בה טען, בין היתר, שפיצול עמלה אחת לשני רכיבים מנוגדת להוראות הדין ואף איננה מתיישבת עם מסמכי הבנק.
המשיב הגיש "בקשה למשיכת נספחי התשובה לתגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולהוצאתם מתיק בית המשפט", שעיקרה התנגדותו של הבנק לטענות חדשות והרחבות חזית, לטענתו, אשר נמצאו בתגובת המבקש.
ביום 22 באפריל 2018 התקיים קדם משפט, שבמהלכו הותר למשיב להגיש תשובה משלימה מטעמו לתגובת המבקש.
בתשובה המשלימה טען הבנק, כי המבקש ניצל את תגובתו לשם ביצוע "מקצה שיפורים" בבקשתו. לטענתו, כיוון שאופן הצגת העמלות במפוצל במסמך הצעת העמלות הובא לידיעת המבקש מבעוד מועד, הוא אינו רשאי לטעון בתגובה, כי קיים איסור על הצגת העמלה באופן מפוצל, כיוון שזו טענה חדשה.
כמו כן הוסיף וטען, כי טענות המבקש אינן יכולות להתייחס לעסקים גדולים, ובתוך כך אינן יכולות להתייחס ללקוחות "לוקלים" או לגופים מוסדיים בעלי כושר מיקוח גבוה ומתוחכמים אשר מתקשרים עם יו-בנק בהסכמים פרטניים. לקוחות אלה אינם יכולים להיכלל בין חברי הקבוצה.
הסכם הפשרה
לצורך יישוב המחלוקות החלו הצדדים לנהל ביניהם משא ומתן במסגרת הליך גישור, בפני
המגשר עו"ד ורו"ח יצחק מרציאנו (להלן – המגשר). בסיומו של הגישור הגיעו הצדדים להסכם פשרה והגישו בקשה למתן תוקף של

פסק דין
להסכם הפשרה (להלן - הבקשה לאישור הסכם הפשרה).
להלן עיקרי ההסכמות שהושגו בין הצדדים:
1.
הגדרת הקבוצה אשר עליה יחול הסכם הפשרה היא כדלהלן: "כל לקוח שאינו "לוקל" או לקוח מוסדי (כהגדרתם להלן) אשר נגבתה ממנו במהלך התקופה הרלוונטית עמלה בגין פעילות ניירות ערך בבורסות חו"ל שהוצגה באופן מפוצל, בתקופה שתחילתה שבע שנים קודם להגשת הבקשה לאישור (28 בדצמבר 2009) וסיומה במיזוג בין יו-בנק לבין הבנק הבינלאומי וחיסול יו-בנק, קרי, ביום 1 באוקטובר 2015".
2.
בהמשך לסעיף 1, להלן פירוט באשר ללקוחות עליהם לא יחול הסכם הפשרה: לקוח "לוקל" הוא שחקן נוסטרו ממונף שהיקף מסגרת האשראי שלו ביו-בנק בהתייחס לפעילות בשוק ההון עמד בתקופה הרלוונטית בממוצע על לא פחות ממיליון דולר ארה"ב; לקוחות מוסדיים הם חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות ותעודות סל.
3.
אישור הסכם הפשרה יהווה מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה המיוצגת, שלא נתנו הודעת פרישה מטעמם ביחס לעילות ולסעדים המפורטים בבקשה לאישור וקשורים בנסיבות המפורטות בה.
4.
הבנק הבינלאומי ישיב לכל לקוח מקבוצת התובעים המאושרת במסגרת הסכם הפשרה 80% מסכום גביית היתר אשר נטען כי נגבה ממנו.
5.
הרכיב העליון המוצג בשורה הראשונה בדפי החיוב, ייקרא לצורך הסכם הפשרה רכיב ה-
x
. הרכיב השנוי במחלוקת בין הצדדים, הוא הרכיב השני, המוצג בשורה השניה בדפי החיוב,

וייקרא רכיב ה-
y
. כאמור, באשר לרכיב האחרון, טוען המבקש, כי הוא מייצג גביית תשלום נוסף מעבר לעמלה בגין הפעילות בניירות ערך, ואילו המשיב טוען, כי שני הרכיבים מהווים הצגה מפוצלת של אותה עמלה. סכומי גביית היתר הנטענים הם הסכומים

שגבה יו-בנק מחברי הקבוצה במסגרת רכיב ה-
y
, זאת, בהפחתת הוצאות צד ג' בגין אותן עסקות והחזרי עמלות ללקוח.

סכומים אלה עומדים על סך של 12,815,270 ₪.
6.
סך ההשבה אשר נבחן על ידי המגשר בהתאם לנתונים שהועמדו לעיונו על ידי הבנק הבינלאומי, יעמוד על 10,252,216 ₪ (להלן – סכום ההשבה הכולל).
7.
ההשבה תתבצע באופן אינדיבידואלי. כלומר, בתוך 60 יום מאישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט, יעביר הבנק את סכום הפיצוי האינדיבידואלי לחשבונו הפרטי של כל חבר קבוצה שהוא לקוח בעל חשבון פעיל בבנק הבינלאומי.
8.
מתן הפיצוי לחברי קבוצה אשר אינם לקוחות הבנק הבינלאומי ושסכום ההשבה האינדיבידואלי לו הם זכאים עולה על 75 ₪, יתבצע בתוך 60 יום מאישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט, על דרך משלוח המחאה לפרטי הכתובת השמורים בספרי הבנק הבינלאומי (ככל שפרטים אלה קיימים). אם בתוך 60 יום לא תיפדה ההמחאה, יועבר סכומה כתרומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד

(סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות)
,
בתוך 30 יום נוספים.
9.
בחלוף 8 חודשים, יגיש המשיב לבית המשפט דוח מאומת בתצהיר על אודות תשלום סכום ההשבה הכולל, תוך פירוט הכספים אשר הושבו לחברי קבוצה שהם בעלי חשבון פעיל בבנק הבינלאומי, הכספים שהושבו לאלה שאינם בעלי חשבון בבנק זה ויתרת הסכום שהועברה לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד (ככל שהועברה) (להלן – הדוח הסופי).
10.
הצדדים סבורים, כי אין צורך למנות בודק בנסיבות העניין. זאת בין היתר, כיוון שהמגשר (רו"ח בהכשרתו), בחן את תחשיב גביית היתר שערך המשיב ואת הנתונים שבבסיסו.
11.
הצדדים ממליצים, ששכר טרחת עורכי הדין המייצגים יעמוד על סך 2,007,384 ₪ (המהווים 19.58% מסכום ההשבה הכולל) בצירוף מע"מ כדין, וכי הגמול לתובע המייצג יעמוד על סך של 401,886 ₪ (המהווים 3.92% מסכום ההשבה הכולל) בצירוף מע"מ כדין.






עמדת היועץ המשפט לממשלה

הסכם הפשרה נשלח ליועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד לו מהסיבות שלהלן:
1.
לדידו, קביעת סכום מינימום של 75 ₪ לצורך ביצוע השבה פרטנית למי שאינו בעל חשבון בבנק הבינלאומי הראשון, הוא סכום גבוה מדי, שאינו מידתי. בהקשר זה ביקש, כי יציגו הצדדים נתונים בפני
בית המשפט, באשר למספר חברי הקבוצה שאינם נמנים עוד על לקוחות הבנק וסכום ההשבה המגיע להם נמוך מ- 75 ₪. כמו כן ביקש להציג את סכום הגביה המצטבר מכל אלה.
בתוך כך מפנה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ל

פסק דין
בעניין ת"צ 38200-07-10 רויאל גרדן נדל"ן בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ, בו נקבע, כי אף רף נמוך יותר למשלוח המחאות ללקוחות עבר (50 ₪), אינו מידתי. כמו כן, מפנה לעניין ת"צ 27496-06-15 סלע – שיכון, ייזום וניהול נדל"ן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בו הסכימו הצדדים להוריד את רף המינימום מ-200 ₪ ל- 100 ₪, בעקבות העמדה שהוגשה מטעם המדינה. גם במקרה זה סבר היועץ המשפטי לממשלה כי רף כספי מינימלי למשלוח המחאות ללקוחות עבר העומד על 100 ₪ הוא איננו מידתי, וכי "גם 50 ₪ הוא סכום שיש להשיב".
2.
עוד סבורה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה
בעניין מתן הפיצוי
ללקוחות עבר, שעל הבנק הבינלאומי לפנות למרשם האוכלוסין לצורך איתור כתובות חברי קבוצה, אשר לא יפדו את ההמחאה שתישלח אליהם.
3.
ביחס לתוקף ההמחאה הבנקאית אשר תישלח לחברה הקבוצה סבורה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, כי יש להאריכה ל- 90 יום לכל הפחות, זאת, חלף תקופת 60 הימים המוצעת בהסכם הפשרה.
תגובת הצדדים לעמדת היועץ המשפטי לממשלה

מתגובת הצדדים עולה, כי מספר חברי הקבוצה שאינם נמנים עוד על לקוחות הבנק וזכאים להשבה בסכום הנמוך מ- 75 ₪ הוא 348, כאשר הסכום המצטבר המגיע להם הוא 12,258 ₪
–
סכום בהיקף קטן ביחס לפיצוי הכולל לחברי הקבוצה העומד על
10,252,216 ₪
. כמו כן, הסכום שלא יושב ללקוחות אלה, יועבר
לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד
ולא יישאר בידי הבנק.

לאור האמור סבורים ב"כ הצדדים, כי
רף כספי מינימלי של
75 ₪
, לצורך ביצוע השבה פרטנית למי שאינו בעל חשבון בבנק הבינלאומי הראשון,
הוא מידתי וסביר. כמו כן, פשרה מטבעה היא קניה של סיכון, כך שלא כל צד יכול לצאת עם מלא תאוותו בידו.


בנוסף, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, האמור בסעיף 20(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות ("מצא בית המשפט כי פיצוי לחברי הקבוצה כולם או חלקם אינו מעשי (...) רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר") אינו מגביל את ההעברה לקרן בענייננו, שכן עלויות איתור ודיוור כלולות בסעיף זה ("... בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת"), וכן הוכרו בפסיקה כנסיבות אשר בעטיין ניתן לפסוק סעד לטובת הציבור, חלף השבה פרטנית.

בעניין עמדת היועץ המשפטי לממשלה בדבר החיוב לפנות למרשם האוכלוסין על מנת לאתר חברי קבוצה אשר לא ייפדו את ההמחאה שנשלחה אליהם – סוברים הצדדים, כי הבקשה לחקור ולהתחקות אחר פדיון ההמחאות, מטילה נטל כבד שאינו סביר על הבנק.

באשר לטענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, כי יש להאריך את תוקף ההמחאה הבנקאית מ-60 ל-90 יום, טוענים ב"כ הצדדים, כי מדובר בדרישה שלא נומקה וכן אינה מוצדקת. כמו כן, לא ברור מהי חשיבותה כאשר חברי הקבוצה מקבלים את ההמחאה ישירות לביתם, וכל שנדרש מהם הוא להפקיד את ההמחאה בסניף הבנק.

בתשובה לתגובת הצדדים, הודיעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, כי עמדת המדינה נותרה בעינה במישור העקרוני, אך הוחלט להותיר את ההכרעה לשיקולו של בית המשפט.

דיון
לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה, בעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה וביתר כתבי הטענות סבורני, שיש לאשר את ההסכם, בשינויים המפורטים להלן.
הסכם הפשרה אשר התגבש בין הצדדים ראוי והוגן הוא, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, הן באשר לאופן ביצוע ההשבה לחברי הקבוצה והן באשר להיקף ההשבה. זאת, נוכח מורכבות ההליך, המחלוקות השוררות בין הצדדים ואי הוודאות הטמון בניהול הליכים ממושכים, וכן בשים לב לחיסכון במשאבים ציבוריים ובזמן שיפוטי.
ההסכם מבוסס על השבה ישירה בסך של 80% מתוך סכום גביית היתר הנטענת, שהם אחוזי השבה גבוהים ביחס להסכמי פשרה בתובענות ייצוגיות אחרות. סכום הפשרה נשען על נתונים שסופקו על ידי הבנק ואשר נבחנו ואושרו על ידי המגשר שהוא גם רואה חשבון בהכשרתו. זאת, תוך שערך ביקורים במשרדי הבנק הבינלאומי, קיים ישיבות עם הגורמים המקצועיים אשר ערכו את התחשיב וקיבל מהם הסברים מפורטים באשר לנתונים הגולמיים וביחס לתחשיבים שבוצעו. סכום ההשבה הסופי התגבש תוך בחינת מכלול הסיכויים והסיכונים של הצדדים על ידי המגשר ובהתאם להמלצותיו.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה מיקדה את התנגדותה בנקודות ספציפיות בלבד ולא התנגדה לליבת ההסכם. סבורני,
שרף מינימלי של
75 ₪
לצורך ביצוע השבה פרטנית למי שאינו בעל חשבון בבנק הבינלאומי,
הוא אכן מידתי וסביר בנסיבות המקרה דנן. זאת בהתחשב בכך, בין היתר, שחברי קבוצה אלה מעטים והסכום המצטבר המגיע להם נמוך ביחס להיקף הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה (12,258 ₪).

עוד
סבורה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שעל הבנק הבינלאומי לפנות למרשם האוכלוסין לצורך איתור כתובות חברי הקבוצה שלא יפדו את ההמחאה, חלף העברת כספים אלה לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד.


לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה סבורני, שיש לפנות למרשם האוכלוסין לצורך איתור כתובותיהם העדכניות של חברי קבוצה אשר זכאים להשבה בסכום השווה או הגבוה מ- 200 ₪. הסדר שאינו מאפשר השבת סכומי כסף משמעותיים, באופן יחסי, לחברי קבוצה אשר זכאים לכך, אינו ראוי ואינו הוגן. כל שכן, כאשר ניתן לאפשר את ההשבה בעלות זניחה ביחס לגובהה.

בהתאם לכך, הבנק ישלח המחאות לחברי הקבוצה, שאינם לקוחות בעלי חשבון פעיל, כאמור בסעיף
13.1 לבקשה לאישור הסדר הפשרה. ככל שלא יפרעו המחאות שסכומם שווה או עולה על 200 ₪, יפנה הבנק למרשם האוכלוסין, לצורך בירור כתובת חברי הקבוצה הזכאים לכך. לאחר איתור כתובותיהם העדכניות תישלח המחאה חלופית לחברי קבוצה אלה.
אם בתוך 60 ימים נוספים לא תיפדה ההמחאה, יועבר סכומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד.

בחינת סבירותו והוגנותו של ההסכם מבוססת בעיקרה על בחינה והערכה משפטיים המבטאים את מורכבות המחלוקות שבין הצדדים. לאור טיב התובענה והסעד שהוענק במסגרת הסכם הפשרה, ונוכח בחינת המגשר (שהוא בעל הכשרה ומיומנות חשבונאית) את התחשיבים שהתבצעו, לא ראיתי מקום למינוי בודק.
במסגרת קביעת הגמול למבקש ושכר הטרחה לבאי כוחו נלקחו בחשבון השיקולים הבאים: העבודה והמאמצים הרבים שהושקעו בהכנת התובענה, הגשת בקשת האישור ויתר כתבי הטענות, בניהול הליך התובענה ותהליך הגישור וכן בגיבוש הסכם הפשרה; האינטרסים שהוגשמו על ידי הבקשה לאישור, בעיקר - מבחינת היקף הפיצוי הכספי במסגרת הסכם הפשרה והתועלת שצמחה לחברי הקבוצה; נכונות המבקש ובאי כוחו להביא את המחלוקות לכדי סיום בצורה יעילה ומהירה, מבלי להידרש להכרעה סופית במסגרת התובענה; הסיכון אותו נשא המבקש לטובת ציבור חברי הקבוצה בהגשת בקשת האישור, בשים לב, בין היתר, לחשיפתו לכך שייפסקו נגדו סכומי הוצאות ניכרים במקרה בו הייתה נדחית בקשתו וכן להוצאות שהוציא לצורך ביסוס בקשת האישור.
בהתחשב בשיקולים המוצגים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות סבורני, כי יש לקבל את המלצת הצדדים לעניין שכר הטרחה והגמול בהסכם הפשרה. נראה, כי הסכומים שהוצעו סבירים ותואמים את הסעד שניתן במסגרת הסכם הפשרה וכן את מידת ההשקעה בניהול ההליכים באופן יעיל ומושכל ולפיכך, מאושרים.
לאור כל האמור סבורני, כי יש לאשר את הסכם הפשרה, בתוספת השינוי המפורט לעיל.
כמו כן, נקבע כדלהלן:

א.
ניתן בזאת להסכם הפשרה תוקף של

פסק דין
.

ב.
חברי הקבוצה המיוצגת הם:
"כל לקוח שאינו "לוקל" או לקוח מוסדי (כהגדרתם בהסכם הפשרה) אשר נגבתה ממנו במהלך התקופה הרלוונטית עמלה בגין פעילות ניירות ערך בבורסות חו"ל שהוצגה באופן מפוצל, בתקופה שתחילתה שבע שנים קודם להגשת הבקשה לאישור (28 בדצמבר 2009) וסיומה במיזוג בין יו-בנק לבין הבנק הבינלאומי וחיסול יו-בנק, קרי, ביום 1 באוקטובר 2015"


ג.
מלוא הגמול למבקש וכן 70% משכר הטרחה לבאי כוחו ישולמו תוך 30 ימים מהיום. יתרת שכר הטרחה (30%) תשולם בתוך 30 ימים מיום אישור הדוח הסופי על ידי בית המשפט. הדוח יצביע על תום חלוקת הפיצוי בהתאם להוראות ההסכם, לרבות העברת שארית הכספים לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד.

ד.
המשיב יפרסם הודעה לציבור בהתאם להוראות
סעיף 25(א)(4)

ל
חוק תובענות ייצוגיות

, בנוסח שיוגש לאישור בית המשפט, תוך 7 ימים מהיום.

ה.
הודעה אודות אישור הסכם הפשרה תפורסם על ידי המשיב, ועל חשבונו, בשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית, תוך 7 ימים מיום אישור נוסח ההודעה על ידי בית המשפט. גודל האותיות לא יפחת משני מילימטרים.

ו.
פסק הדין יוצר מעשה בית דין ביחס לקבוצת התובעים וביחס לעילות התובענה.

5129371
ניתן היום, י"ב אדר, תש"פ, 8 מרץ, 2020, בהעדר הצדדים.













תצ בית משפט מחוזי 59335-12/16 גבריאל נגר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/03/2020)