פסקי דין על יעקב מרוז | פסקי דין על אפרים סנה | פסקי דין על סעיד סרסור | פסקי דין על אס.או.איי אינרגי | פסקי דין על unibin resources |

29780-08/17 א     05/03/2020




א 29780-08/17 יעקב מרוז, אפרים סנה נ' סעיד סרסור, אס.או.איי אינרגי בע"מ, unibin resources








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 29780-08-17 מרוז ואח' נ' unibin resources
ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
20

בפני

כבוד השופטת הלית סילש


מבקשים

1
.
יעקב מרוז

2
.
אפרים סנה


נגד

משיבים

1. סעיד סרסור
2. אס.או.איי אינרגי בע"מ
3.
unibin resources


החלטה


לפני בקשת התובעים להורות כי הקלטות ותמלילי הקלטות המצויים ברשותם, יומצאו לידי הנתבעים
רק לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם שני הצדדים.

כתבי הטענות

1.
ברקע הבקשה כתב תביעה אשר הוגש על ידי התובעים ובמסגרתו טענה להתקשרות חוזית לאיתור הזדמנויות השקעה בתאגידים בתחום חיפושי הגז והנפט (להלן: "המיזמים"), עבור הנתבע 2 , וקבלת תמורה כנגד התקשרותו בפועל בהסכמים ביחס לאותם מיזמים.

2.
לשיטת התובעים, הם פעלו על בסיס ההסכמות, היוו את הגורם בעל התרומה המכרעת למימוש התקשרות של הנתבעים או מי מהם בהסכם השקעה באחד המיזמים, וזכאים לקבל את התמורה המוסכמת, ולרבות דמי ייעוץ.

3.
במסגרת כתב ההגנה הכחישו הנתבעים את כלל טענות התובעים והוסיפו וטענו כי התובעים הפרו את התחייבויותיהם החוזיות תוך מניעת קשר ישיר בין הנתבעים לבין הגורמים המוסמכים לצורך ההתקשרות במיזם הרלוונטי, ניתקו עצמם מהמגעים בשלבים שונים של ההליך, ולבסוף אף פעלו תוך כוונה לטרפד את העסקה המתגבשת.
בהינתן האמור, לא נותר לנתבעים אלא להמשיך לקדם את ההתקשרות במיזם באופן עצמאי.

4.
לאחר התקשרות הנתבעים או מי מהם במיזם, התקיימה פגישה בלונדון במסגרתה הגיעו הצדדים לכלל הסכמה על דרך של פשרה לעניין התמורה לה יהיו התובעים זכאים, הגם בשיעור והיקף שונה מזה הנטען, אלא כי התובעים חזרו בהם מהסכמות אלו.

5.
כפועל יוצא של התנהלות זו כמו גם הפרות נוספות הוגשה כנגד התובע 1 תביעה לבית המשפט באנגליה, ורק לאחריה - הוגשה התביעה הנוכחית.

הבקשה לעיון מאוחר בראיות.

1.
במסגרת הבקשה טענו התובעים כי בכוונתם לבסס את טענותיהם על ראיות הכוללות, בין היתר, הקלטות של שיחות בין התובעים לבין הנתבע 2, וכן עם צדדים שלישיים.

2.
לטענת התובעים בהינתן המעשים המיוחסים לנתבעים במסגרת כתב התביעה, ומהות המחלוקות, ככל וייחשפו ההקלטות קודם הגשת תצהירי העדות הראשית, יינקטו הנתבעים צעדים פסולים , לצורך התאמת גרסאותיהם לנקוב באותן קלטות.

3.
מאידך, מקום בו הנתבעים מודעים לקיומן של ההקלטות, לא ייגרם להם נזק כלשהו מגילוי מאוחר של תוכנן.

התשובה לבקשה

4.
המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי דינה להידחות על הסף, מקום בו לא צורף תצהיר בתמיכה ליסודותיה העובדתיים.

5.
עוד נטען על ידי הנתבעים כי הסעד המבוקש חריג מאוד וכי לא מתקיימים בתיק זה התנאים המקדמיים אשר נקבעו על ידי כב' בית המשפט העליון על מנת שיתאפשר אותו גילוי מאוחר.
כך לדוגמא נטען כי לא קיים חשש ממשי לתיאום גרסאות, ומקום בו עומדת לנתבעים זכות בסיסית להיחשף למידע והמסמכים המצויים בידי הצד שכנגד, יהא במתן הצו כדי פגיעה מהותית בזכויותיהם.

לשיטת הנתבעים, לא קיים וממילא לא הוצג מצע עובדתי וראייתי המלמד על קיומו של חשש ממשי שהעיון בקלטות יביא לשיבוש ראיות או יפגע בעשיית הצדק.

6.
מקום בו בעלי הדין , הם צד להקלטות נשוא הבקשה, אין לעכב את הגילוי, וודאי מקום בו חלקים מאותן הקלטות כבר נחשפו בשלבים מוקדמים יותר, ובמסגרת כתבי הטענות.

7.
בנוסף, נוכח הפירוט בכתבי הטענות לא קיים חשש לתיאום גרסאות, ההכרעה בשאלת קיומן של השיחות לא יהא בה כדי להביא להכרעה בתיק.

התגובה לתשובה

8.
במסגרת התגובה לתשובה שבו התובעים על טענותיהם והדגישו את חששם כי העיון התוכן ההקלטות, בשלב זה של ההליך, יוביל לתיאום גרסאות, שימוש ראיות ופגיעה בחקר האמת.

לשיטת התובעים נוכח מעשי המרמה אשר אפיינו את פעולותיו של הנתבע 2 במגעיו עמם, החשש לתיאום גרסאות, הוא חשש ממשי.

עוד ביקשו התובעים להפנות לפער הלכאורי הקיים בין גרסאות הצדדים ולצורך לרדת לחקר האמת.

9.
אציין כי לאחר קבלת טיעוני הצדדים נדרשו התובעים להעביר לעיוני , בשלב זה במעטפה נפרדת, את העתקי התמלילים אשר ביחס אליהם הוגשה הבקשה.

בתחילה הועברו לעיוני מספר מצומצם של תמלילים, ובהמשך הועבר חלק נוסף, תוך שהובהר כי ביחס ליתרת התמלילים, אין התובעים מתנגדים לעיון בהם כבר בשלב זה.
משכך, החלטתי ניתנת ביחס לתמלילים שהעתקם הומצא לעיוני, ואלו בלבד.
בהתייחס ליתר התמלילים, ניתן להניח כי הללו הומצאו בפועל לידי הצד שכנגד.

דיון.

10.
תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, קובעת את "דרך המלך" ביחס לסדר הטיעון והבאת הראיות ובמסגרתו על התובעים-המבקשים, לגלות ראיותיהם ראשונים. אל תקנה זו נלוות תקנות נוספות בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, שעניינן גילוי ועיון במסמכי כל צד.

11.
נקודת המוצא הינה כי על התובע לגלות את מכלול ראיותיו, בבחינת ניהול ההליך "בקלפים גלויים", כאשר אין הוראות הדין או בתי המשפט עושים לצורך כך אבחנה בין מסמך "מועיל" ל"מזיק".

12.
ואולם, לכל כלל ישנם חריגים. שיקול הדעת נותר על שולחנו של בית המשפט תוך בחינת השאלה האם גילוי ראייה מסוימת, בשלב מוקדם, יכול שיסכל את אפשרות בית המשפט לחשיפת האמת ( ראה רע"א 10551/02 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' אבוטבול (פורסם במאגרים), וכן רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ פ"ד נה(1) 515).

13.
משכך, ייתכנו מקרים שבהם "דרך המלך" תידחה בפני
האינטרס של גילוי האמת תוך שבית המשפט "סולל" דרך נוספת, אלטרנטיבית ביחס לאותו תיק פרטני.

14.
ואולם, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות קודם שיהפוך את החריג לכלל ועל המבקש הנטל להסביר מדוע קיימת דווקא בתיק זה הצדקה לסטייה מאותו כלל.

15.
כב' השופטת גרסטל (כתוארה דאז), קבעה בבר"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד
(פורסם במאגרים):

" .. נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מירבי שתכליתו לחתור לחקר האמת. בעל דין שטוען שיש לחרוג מן הכלל, עליו הנטל להסביר מדוע יהא זה צודק
ויעיל שלא לאפשר לצד שכנגד לבדוק ביסודיות ולהתייחס בפירוט בגרסתו העובדתית אל המסמכים שמבוקש לדחות את העיון בהם. נסיבות מעין אלו הוכרו , דרך כלל, בתביעות נזיקין המתנהלות נגד חברות הביטוח, במצבים שבהם התובע, שהיה נוכח בשעת האירוע נשוא התביעה, מחזיק בתמונה העובדתית במלואה, ועל חברת הביטוח ללקט באמצעיה כל בדל של ראיה כדי להגיע לחקר האמת. במצבים כגון דא, ראוי לאפשר דחייה גילוי ראיות שיש בהן כדי להפתיע את התובע ולסתור את גרסתו העובדתית שלו"

16.
בבואי לשקול האם קיימת הצדקה בתיק זה לאפשר לתובעים להציג את התמלילים לאחר הגשת תצהירי הנתבעים נתתי דעתי לנתונים שונים לרבות מהותה של התביעה המתנהלת בין הצדדים, תוכנן של הראיות אשר התבקש גילויים המאוחר, נוסח כתבי טענות הצדדים והיקפם, ההליכים המוקדמים שנתקיימו בין הצדדים והשלכתם של אלו על שאלת ההצדקה בגילוי מאוחר של התמלילים.

17.
כאמור, הראייה שגילוייה המאוחר מתבקש במקרה זה הינה תמלילי שיחות שנערכו בין בעלי הדין וכן שיחות בין מי מבעלי הדין לצדדי ג'.

18.
לאחר שעיינתי בתמלילים, בכתבי הטענות , בבקשה, תשובה ותגובה לתשובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

19.
כאמור, נקודת המוצא הינה גילוי, ומתן החלטה לעיון מאוחר, היא החריג.

20.
אקדים ואציין כי היו אלו התובעים אשר מצאו לנכון לצטט חלק נטען של השיחות בין הצדדים, והגם שאני ערה לעובדה כי מדובר בציטוט חלקי, מתוך חלק מהשיחות, קיים קושי ממשי שלא לאפשר לנתבעים להתמודד עם הנקוב בכתב התביעה ביחס לאותן שיחות, שלא על דרך של המצאת התמלילים במלואם.

21.
זאת ועוד, כתב הגנתם של הנתבעים מפורט וברור בתוכנו, והוצגה במסגרתו גרסה מסוימת לרבות לעניין היקף מעורבותם של התובעים בקידום ההתקשרות במיזם (במיוחד התובע 1), כמו גם היקף ההתחייבות לתמורה בגין פעולות התובעים או מי מהם.

על כך יש להוסיף את ניהולה של הבקשה לסילוק על הסף אשר השליכה אף היא, הגם במידה מוגבלת, על גרסאות הצדדים.

בנסיבות אלו, היכולת המעשית של הנתבעים להביא לשיבוש הראיות, הוא מצומצם (וזאת מבלי להידרש לעת הזו לטענות התובעים בדבר מעשים או מחדלי עבר של הנתבעים).

22.
יש להוסיף ולזכור כי הנתבע 2 הוא צד לחלק לא מבוטל אותן שיחות, ומשכך משליכה באופן ישיר על זכויותיו להיחשף לראיות התביעה קודם שיוגשו ראיותיו.

23.
נהיר כי מכלול של הראיות אשר יוצגו על ידי שני הצדדים, הם שירכיבו את הפאזל העובדתי הנוגע לתביעה זו. עם זאת, איני רואה מקום ליצירתו של יתרון דיוני לתובעים על פני הנתבעים באמצעותם של תמלילים אלו.

24.
עיון בפסיקה (בין היתר זו אליה הפנו הצדדים) מלמדת כי מרבית המקרים בהם התיר בית המשפט גילוי ועיון בראיות בשלב מתקדם היו בתביעות נזיקין בהן קיים חוסר שוויון בין התובע לחב' הביטוח.

25.
אומנם בתי המשפט הכירו באפשרות להתרת גילוי ראייה בשלב מתקדם גם בתביעות "מסחריות-אזרחיות" ועל ידי התובע, אך נראה כי היתר זה נעשה במשורה ורק במקרים נקודתיים (בעניין זה ראה הלכת סוויסה שנזכרה לעיל וכן
בר"ע (ת"א) 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד (פורסם בנבו) ובר"ע ת"א 13882/97 בנק למסחר בע"מ ואח' נ' עמיר כהן (פורסם בנבו )).

26.
משנתתי דעתי לכלל הטענות, והגם שאני ערה לפער הלכאורי אליו הפנו התובעים בבקשתם באשר לגרסאות, לא מצאתי כי נקודת האיזון מצויה על דרך של מתן היתר כה חריג לגילוי מאוחר של הראיות, ולאחר הגשת תצהירי הנתבעים.

עוד אציין כי המשמעות הפרקטית של התרת אי גילוי התמלילים לעת הזו, הינה הגשת תצהירי הצדדים ולאחר מכן "סבב נוסף" של תצהירי תובעים ונתבעים כמענה לאותם תמלילים. מדובר בסרבול שלא לצורך של ההליכים, שלא נמצאה לו הצדקה מהותית בהינתן הנתונים הנקובים לעיל.

27.
כפועל יוצא אני מורה לתובעים להעביר לידי הנתבעים את העתקי כל ההקלטות, והתמלילים שנערכו על ידם וזאת בתוך 10 ימים מהיום.

28.
תצהירי התובעים יוגשו בתוך 20 יום מהיום, והתנצלותי בפני
שני הצדדים על המועד המאוחר למתן ההחלטה בעניין זה.
תצהירי הנתבעים יוגשו בתוך 60 יום ממועד הגשת תצהירי התובעים.


29.
בהינתן החלטתי זו, יבהירו הצדדים בתוך 7 ימים מהיום, מדוע לא תדחה ישיבת קדם המשפט עד לאחר הגשת התצהירים.

משימה למתן החלטה בעוד 10 ימים.
המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ט' אדר תש"פ, 05 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 29780-08/17 יעקב מרוז, אפרים סנה נ' סעיד סרסור, אס.או.איי אינרגי בע"מ, unibin resources (פורסם ב-ֽ 05/03/2020)