פסקי דין על אבי בן דוד יוסף | פסקי דין על לידור בן דוד יוסף | פסקי דין על ילנה וסילייב

46882-12/19 תק     08/03/2020




תק 46882-12/19 אבי בן דוד יוסף, לידור בן דוד יוסף נ' ילנה וסילייב








בית משפט לתביעות קטנות ברמלה


ת"ק 46882-12-19 בן דוד יוסף ואח' נ' וסילייב ואח'




תיק חיצוני:





בפני

כבוד הרשמת בכירה אביגיל פריי


תובעים ונתבעים שכנגד

1
.
אבי בן דוד יוסף

2
.
לידור בן דוד יוסף


נגד

נתבעת ותובעת שכנגד
ילנה וסילייב

פסק דין


לפני תביעות הדדיות שעניינן נזקים שנגרמו לכל אחד מן הצדדים בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.9.19 בצומת באזור מחלף נשרים. כל אחת מהנהגות המעורבות טוענת כי הסיעה רכבה למופע אור ירוק ואילו הרכב השני נסע בחסות מופע אור אדום ולפיכך התאונה הינה באחריות הצד שכנגד.

שתי הנהגות המעורבות ואביה של הנתבעת 2 שהיה עימה ברכב העידו לפני ושטחו את גירסאותיהם.

התובעת 2 העידה כי רכבה היה במצב עצירה למופע אור אדום, כשהוא במסלול הקיצוני משמאל מבין שלושה. עם התחלפות האור לירוק החלה בנסיעה כשלפתע הגיח משמאלה רכב ופגע בפינה השמאלית קדמית ברכבה תוך שהוא גורם נזק לפגוש ומושך את לוחית הרישוי ממקומה. התובעת הבהירה כי לא שוחחה בטלפון הנייד בזמן התאונה, כי בלמה את רכבה כשהבחינה ברכב הנתבעת מופיע וכי כלל לא נסעה במהירות שכן יצאה ממצב עמידה ומטרתה היתה פניה שמאלה בצומת הסמוכה ולפיכך בכל מקרה לא היתה אמורה לפתח מהירות גבוהה.

הנתבעת העידה כי הגיעה לרמזור בנסיעה רצופה של 60 קמ"ש אולם האטה כדי נסיעה של 40 קמ"ש טרם הכניסה אליו והבחינה באור הירוק המופיע בו. כן העידה כי טרם נכנסה לצומת ראתה שלושה טורי מכוניות מצידה הימני ממתינים לתורם להיכנס לצומת כאשר לפתע החלה הנהגת בנתיב האמצעי בנסיעה תוך שהיא אוחזת בידה דבר מה. הנהגת המשיכה בנסיעה עד שפגעה ברכב הנתבעת. התובעת יצאה מרכבה כשהיא אוחזת בידה במכשיר הטלפון הנייד שלה תוך שהיא אומרת לנתבעת כי כלל לא הבחינה בה, דבר שהביא את הנתבעת לסבור כי הייתה מרוכזת בדבר מה אחר ולא הבחינה בה בכניסה לצומת.
הנתבעת הבהירה כי רכב התובעת הוא שפגע ברכבה, בצידו הימני וכי המדובר היה ברכב חדש שרק יום טרם התאונה נמשך מהחנות ולפיכך נהגה במשנה זהירות.

אביה של הנתבעת התקשה בעדותו להבהיר האירוע בשל מחסום השפה אולם העיד כי טרם נכנסו לצומת נסעו במהירות של 60 קמ"ש והאטו את מהירותם לפני הכניסה לצומת ל40 קמ"ש. כן העיד כי הבחין בשלוש מכוניות מצידו הימני של הצומת וכי טרם הכניסה לצומת ראה
כי האור ברמזור היה ירוק וגם לאחר התאונה ראה כי האור מהבהב לירוק.

כלל נקוט במשפט האזרחי, כי "המוציא מחברו – עליו הראיה", כלומר: על התובע להוכיח את תביעתו באמצעות ראיה ממשית, כדי שיוכל לקבל סעד בבית המשפט.

בענייננו, כאשר הובאו לפני גרסאות סותרות, המכחישות זו את זו, בלא שהובאה כל ראיה חיצונית נוספת שיש בה כדי לתמוך ולחזק את גרסת מי מהתובעות, ומבלי שצד כלשהו הצליח לטעת ספק בגרסת הצד שכנגד, המשמעות היא שאף אחד מהצדדים לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח את תביעתו.

השלב שבו בוחן בית המשפט אם התביעה עמדה בנטל השכנוע, הוא שלב פסק הדין, קרי, לאחר שמיעת הראיות כולן, ותוך שקילת שיקולי מהימנות, משקל ראייתי, ובדיקת דרישת דיות הראיות (קדמי, בעמ' 1445). בשלב זה יבחן בית המשפט האם עמד התובע בחובה שהוטלה עליו והביא די ראיות בכדי לעמוד בהטיית מאזן ההסתברויות והאם הוכיח, בסבירות שמעל 51% כי גרסתו שלו היא הנכונה, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 49% לכל היותר.
על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (לא פורסם, 5.10.06); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13)].
פסק דינו של בית המשפט מושתת ונקבע על פי השאלה – האם הצליח התובע להוכיח תביעתו מעבר למאזן ההסתברויות, הרי שההחלטה שתינתן על ידי בית המשפט תהיה לצדו, ואולם באם לא הצליח התובע לעמוד בחובת ההוכחה שהוטלה עליו, הרי שתביעתו עתידה להידחות, ייתכן שהלכה למעשה גרסתו של התובע למערכת ההתרחשויות היא המתארת את המציאות בצורה האמיתית והקרובה ביותר, אך בעניין זה, כבולות ידיו של בית המשפט, ועליו להכריע בהסתמך על העובדות שהוכחו בפני
ו ולהתעלם מכל מה שלא הוכח, גם אם נטען בכתבי בי-הדין או בדיון.

ואולם, במקום בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים התובע והנתבע הינן שקולות, היינו, מקרה של "ספק שקול" או "תיקו ראייתי", יפעל הספק לחובת התובע (אליהו ארנון, דיני ראיות, חלק ראשון 187-193, וכן 200-201, (הדפסה שביעית) 1987; ע"א 2076/09 ח.י. בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (לא פורסם)) ותביעתו תידחה.

בענייננו, שתי הנהגות המעורבות הינן תובעות (תובעת ותובעת שכנגד) ולפיכך על כל אחת מהן מוטל נטל השכנוע להוכחת גירסתן. לתביעה לא צורפו ראיות חיצוניות כלשהן; לא חוות דעת ולא תוכנית רמזורים המבוארת ע"י בוחן תנועה ומהמידע שנמסר לי ע"י התובעת, תיק המשטרה נסגר מחוסר ראיות ואף העתקו לא הובא לפני כך שאין בידי מידע האם הגיע למקום התאונה בוחן תנועה ומה היו מסקנותיו. כל אחת מהנהגות העידה כי הבחינה באור ירוק טרם כניסתה לצומת- התובעת שהגיעה ממצב עמידה והנתבעת שהיגעה במצב נסיעה והאטה לטענתה את מהירות נסיעתה.

בנסיבות אלה איני יכולה לקבל את טענת הנתבעת כי התובעת נסעה במהירות, ואף לא במהירות יחסית- שכן התובעת הגיעה ממצב עמידה, והיה בכוונתה לפנות ברמזור הסמוך לצומת זו שמאלה. הדעת נותנת כי מהירות נסיעתה לא יכלה להיות מהירה בנסיבות אלה.

יתכן וטענת התובעת כי הנתבעת ביקשה לבצע מחטף רמזור היא הנכונה, אולם טענה זו מסתמכת רק על העובדה כי הנתבעת הגיעה לצומת בנסיעה רציפה ולא נתמכה בתוכנית רמזורים או חוו"ד בוחן כאמור לעיל ולפיכך ייתכן ואין סמיכות בין מופע אור ירוק ברמזור מהכיוון אליו הגיעה לבין מופע הרמזור בכיוון נסיעת התובעת.

כך גם העובדה כי לטענת הנתבעת הגיחה התובעת מהמסלול האמצעי ואילו התובעת טוענת כי עמדה במסלול השמאלי ביותר. לשאלת מיקום רכב התובעת משמעות ביחס לאפשרות התובעת להימנע מן התאונה טרם כניסתה לצומת כאשר ברור כי ככל ורכב התובעת מצוי במסלול קרוב יותר לכיוון נסיעת רכב הנתבעת, כך ייקשה עליו למנוע את התאונה או למזער תוצאותיה.

זהות המידע העובדתי בין גירסת הנתבעת לגירסת אביה, עד לרמת המינוח, ובהתחשב בקשר המשפחתי בין הצדדים, אינו מאפשר לי להסתמך על עדותו כעדות מסייעת לעניין זה ומותיר לפיכך את כפות המאזניים מאויינות.

בנסיבות אלה אני קובעת כי לא הורם נטל הראיה ע"י מי מהצדדים המעורבים ולפיכך אני דוחה את התביעה הדדית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

ניתנה היום, י"ב אדר תש"פ, 08 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 46882-12/19 אבי בן דוד יוסף, לידור בן דוד יוסף נ' ילנה וסילייב (פורסם ב-ֽ 08/03/2020)