פסקי דין על שעיה גולדמן | פסקי דין על אריאלה גולדמן | פסקי דין על אלברטו רוזנמן

73804-01/19 א     11/03/2020




א 73804-01/19 שעיה גולדמן, אריאלה גולדמן נ' אלברטו רוזנמן








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 73804-01-19 גולדמן ואח' נ' רוזנמן

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי


תובעים

1
.
שעיה גולדמן

2
.
אריאלה גולדמן


נגד

נתבעים
אלברטו רוזנמן



החלטה

בפני
בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בי דין.

רקע

1.
התובעים מזה והנתבע מזה, מתגוררים בדירות המצויות בבית משותף, הממוקם ברחוב החבצלת 10, בנצרת עילית, והידוע כגוש 16556, חלקה 124.

2.
ביום 29.1.2019 הגישו התובעים את התביעה דנן.

3.
במסגרת התביעה עתרו התובעים לקבלת שני סעדים: הסעד הראשון הוא חיוב הנתבע בתשלום מחצית מעלות איטום הגג המשותף, בה נשאו, כפי טענתם, והעומד על סך 2,500 ₪; הסעד השני הוא חיוב הנתבע בתשלום פיצוי עבור הנזקים שהנתבע גרם, על פי הנטען, לדירתם, בחודש ספטמבר 2016 בערך, והמסתכמים בסך של 25,000 ₪, להערכתם (הנזקים הנטענים הם: סדקים במדרגות בכניסה לדירה שלהם; מריחת דבק בכניסה לדירה שלהם מצד ימין; מריחת סיליקון לאורך כל מדרגות הכניסה של הדירה שלהם ללא הסכמתם; הותרת זיהום במדרגות הכניסה לדירה שלהם שלא ניתן להסרה ונזק לפרגולה).

4.
בין הצדדים התנהל בעבר הליך בפני
כבוד המפקח על רישום המקרקעין, יובל וסרקרוג (להלן: המפקח), במסגרת תיק מס' 9/124/2016 (להלן: התיק הקודם). באותו הליך, הנתבע בהליך דנן, שהיה התובע בתיק הקודם, הגיש תביעה נגד התובעים כאן, למתן צו עשה לביצוע תיקונים, וכן לקבלת פיצויים, בגין נזקי רטיבות שטען שנגרמו לדירתו בעקבות ליקויים בדירת התובעים דנן. וביום 19.11.2017 ניתן

פסק דין
בתיק הקודם המקבל את התביעה.

5.
במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידם, בתיק הקודם, התייחסו התובעים, בין היתר, לחלק מהנזקים הנטענים כאן (ראו ההתייחסות לסדקים במדרגות ולנזק לפרגולה בכתב ההגנה בתיק הקודם, פס' 11). כן התייחסו לזכאותם למחצית מעלות איטום הגג המשותף שנעשה, כפי טענתם, על ידי בעל מקצוע מטעמם ונשאו בה לבד (כתב ההגנה בתיק הקודם, פס' 17). וטענו כי הם שומרים על זכותם לתבוע את התובע שם (הנתבע כאן) בגין נזקים אלו או לחילופין לקזז אותם מהסכומים שיחויבו לשלם לו, ככל שיחויבו לעשות כן (כתב ההגנה בתיק הקודם, פס' 20).

6.
נוכח המחלוקת בין הצדדים בתיק הקודם בדבר מקורות הליקוי ובשאלה האם עבודות שביצע התובע או מי מטעמו הם שגרמו לנזקי הרטיבות (פסק הדין בתיק הקודם, פס' 5), מונה מומחה על ידי המפקח, שקבע, בין היתר, כי נמצאו מספר מוקדי רטיבות בדירת התובע שם (הנתבע כאן), שנובעים רובם מדירת הנתבעים (התובעים כאן), למעט הרטיבות במטבח דירת התובע שנמצא באחריות התובע (הנתבע דנן; ראו חוות הדעת, סע' 14). כן קבע המומחה את עלות תיקון נזקי הרטיבות שמקורם בדירת הנתבעים שם (התובעים כאן; חוות הדעת בתיק הקודם, סע' 14.4).

7.
בסיכומים שהוגשו מטעמם בתיק הקודם, התובעים (בתיק דנן) לא חלקו על עלות תיקון נזקי הרטיבות שנקבעה על ידי המומחה, והודיעו כי הם מסכימים לבצע את התיקונים כפי שנקבעו בחוות הדעת של המומחה, אך טענו כי הם שומרים על זכותם להגיש תביעת נזיקין נפרדת נגד התובע (הנתבע דנן) על סך של 25,000 ₪ בגין הנזקים שנטען שגרם לדירתם, ועתרו לקיזוז סכום זה מסכום הנזק שנקבע על ידי המומחה בתיק הקודם (סיכומי הנתבעים בתיק הקודם, פס' 4 ו- 6). כן עתרו בסיכומיהם לקזז מחצית מעלות תיקון איטום הגג המשותף, שנטען שנעשה על ידם, מסכום הנזק שנקבע על ידי המומחה בתיק הקודם (סיכומי הנתבעים בתיק הקודם, פס' 5).

8.
במסגרת פסק הדין שניתן בתיק הקודם נדחתה טענת הנתבעים (התובעים בתיק דנן) לקיזוז הנזקים בסך 25,000 ₪ מאחר והטענה לא הוכחה ולא פורטה, הועלתה לראשונה בסיכומים, ללא תימוכין או אסמכתאות למעט תמונות, ונדחתה הטענה לנזקים שנטענו בכתב ההגנה מבלי שכומתו (ראו פסק הדין בתיק הקודם, פס' 16-14).

9.
כן נדחתה הטענה לקיזוז מחצית מעלות איטום הגג המשותף, מאחר ולא הוכח שהתקיימו התנאים לחיוב התובע שם (הנתבע כאן) בהם, וכן מאחר והמומחה קבע בחוות דעתו כי קיימים ליקויים באיטום הגג (פסק הדין בתיק הקודם, פס' 19-18).

10.
מי מהצדדים לא הגיש ערעור על פסק הדין בתיק הקודם.

הבקשה

11.
הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה דנן מחמת מעשה בי דין, מאחר ולטענתו, בפסק הדין שניתן בתיק הקודם יש התייחסות מפורטת לטענות התובעים בתביעה דנן, והם אף נדחו שם. ולטענתו, התנאים להתקיימות השתק פלוגתא מתקיימים בעניננו.

12.
עוד טוען הנתבע כי ידועה ההלכה לפיה על הנתבע להציג את מלוא טענות ההגנה שעומדות לו בקשר לעילת התביעה, וכאשר הוא בוחר לא לעשות כן, אין הוא רשאי להעלותן בהליך מאוחר יותר, ומתקיים כלפיו "השתק הגנה".

13.
התובעים טוענים כי יש לדחות את הבקשה כי לא מתקיים מעשה בי דין. לטענתם, לא הוגשו ראיות ולא הוגשה תביעה נפרדת למפקח בגין הסעדים המבוקשים בתביעה דנן.

14.
לטענת התובעים טענת מעשה בי דין יש להעלות בתום לב ובהגינות, ולא כפי שנוהג הנתבע.

15.
עוד טוענים התובעים כי במקרה דנן חל השתק שיפוטי, כי הנתבע טען בתיק הקודם שהמפקח נעדר סמכות ענינית להכריע בתביעות נזיקין, ובפרט נעדר סמכות ענינית לדון בטענתם לקבלת פיצוי בסך 25,000 ₪, וטען בתיק הקודם כי לא הוגשה נגדו תביעה נפרדת בענין. אך עתה לאחר שהוגשה התביעה דנן, טוען הנתבע טענה הפוכה, לפיה המפקח כבר הכריע בענין, ואף עותר לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בי דין. בהתייחס לטענה זו טוען הנתבע כי לא ניתן לטעון נגדו השתק שיפוטי מאחר והמפקח התייחס בתיק הקודם לטענת הקיזוז, חרף טענתו להיעדר סמכות ענינית, והתובעים דנן לא ערערו על פסק הדין שניתן בתיק הקודם בטענת חוסר סמכות.

16.
התובעים טוענים בנוסף כי אם אכן המפקח נעדר סמכות ענינית לדון בעילות הנזיקיות, אזי כל אשר נקבע בפסק הדין שניתן בתיק הקודם בטל.

17.
ביחס לטענה להשתק הגנה, טוענים התובעים כי לא ברור כיצד קבלת התביעה הנוכחית תאיין את פסק הדין בתיק הקודם.


הכרעה:

18.
טרם אבחן את טענות הנתבע, אדון בטענת התובעים להשתק שיפוטי.

השתק שיפוטי

19.
מוסד ההשתק השיפוטי קובע כי בעל דין שטוען טענה בהליך והטענה התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו בהליך אחר, ולטעון טענה הפוכה, גם נגד יריב אחר (ע"א 513/89
interlego a/s
נ'
exin-lines bros. s.a
, פ"ד מח(4) 133, 194 (1994); רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625 (8.3.2005)).

20.
אכן בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבע דנן בתיק הקודם (התובע שם), נטען, בין היתר, כי הטענה לנזקים בסך של 25,000 ₪ נטענה בעלמא, אינה מבוססת על חוות דעת, וכי המפקח נטול סמכות ענינית לדון בתביעה נזיקית שאינה בעילת השגת גבול (סיכומי התובע בתיק הקודם, פס' 15-14). אך עיון בפסק הדין שניתן בתיק הקודם מעלה כי לא היתה בו התייחסות לטענת חוסר הסמכות, והמפקח אף דן בטענת הקיזוז בסך 25,000 ₪, ודחה אותה משלא הוכחה בפני
ו.

21.
נוסף על כך, מי מהצדדים לא הגיש ערעור על פסק הדין (לא בנימוק של חוסר סמכות ולא בשל טענות אחרות).

22.
משטענתו של הנתבע דנן לחוסר סמכות ענינית לא התקבלה בתיק הקודם, אין מקום לתחולת מוסד ההשתק השיפוטי, והנתבע אינו מנוע מלטעון למעשה בי דין.

23.
משנדחתה הטענה להשתק שיפוטי אעבור לדון בטענות הנוספות שהועלו.

האם מתקיים בעניננו מעשה בי דין מסוג השתק פלוגתא

24.
על פי ההלכה הפסוקה נדרש שיתקיימו ארבעה תנאים להחלת כלל זה: א. הפלוגתא המועלית היא אותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים; ב. התקיימה התדיינות בפלוגתא בין הצדדים; ג. סיום ההתדיינות בהכרעה מפורשת או מכללא, תוך קביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מהקביעה של חוסר הוכחה; ד. ההכרעה בפלוגתא חיונית לצורך פסק הדין שניתן בהליך הראשון, להבדיל מהכרעה שאינה נדרשת לצורך מתן פסק הדין (ע"א 9211/09 איזוטסט בע"מ נ' דריזין, פס' 10 (4.7.2020)).

25.
על מנת לבדוק אם פסק הדין בתיק הקודם שניתן על ידי המפקח יכול ליצור מעשה בי דין נדרש תחילה לבחון את כוחו המחייב.

26.
חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 מסדיר את תפקידו וסדרי עבודתו של המפקח על רישום מקרקעין, וסעיף 76 לחוק המקרקעין קובע כי דינו של

פסק דין
שניתן על ידי המפקח על רישום מקרקעין כדין

פסק דין
שניתן על ידי בית משפט שלום.

27.
סעיף 72(א) לחוק המקרקעין קובע את השאלות שנמצאות בסמכותו הייחודית של המפקח על רישום מקרקעין, וסעיף 72(ב) קובע את השאלות אשר למפקח יש סמכות מקבילה לדון בהן לזו הניתנת לבתי משפט השלום.

28.
ער אני לפסיקה שקובעת כי אין המפקח על רישום מקרקעין מוסמך לדון בתביעות שעילותיהן נזיקיות, וכי הסמכות לדון בתביעות מהסוג הנזכר נתונה בידי בית המשפט (ד"נ 20/73 שמע נ' סדובסקי, פ"ד כח(1) 730, 732; עש"א (מחוזי ת"א) 34810-10-18 רבין נ' נציגות הבית ברח' רמז 35 תל אביב (15.4.2019)). כן ער לדעה לפיה, טענת קיזוז, שמטבעה טענת הגנה היא, ניתן להעלות גם בערכאה שאינה מוסכמת לדון בה (רע"א 5561/11 קפלן את לוי בע"מ נ' עיריית רמלה (8.9.2011)), ולעמדה לפיה רשאי המפקח לדון בגררא בשאלה שהכרעתה נדרשת לבירור המחלוקת שבפני
ו (ע"א 10112/03 פת נ' קטלן-אסן, פס' 23 (4.10.2009)).

29.
אבל, מבלי להידרש לשאלת תוקפן של ההכרעות שניתנו בשתי טענות הקיזוז שהעלו התובעים בהליך הקודם, עיון בפסק הדין שניתן בתיק הקודם מעלה כי הן הטענה לקיזוז מחצית מעלות איטום הגג הן הטענה לקיזוז 25,000 ₪, נדחו בשל היעדר הוכחה, זאת להבדיל מדחייתן תוך קביעת ממצא פוזיטיבי (ראו ע"א 126/51 פלמן נ' שחב, פ"ד(ו) 313, 323 (1952) ו- ע"א 10117/17 אטראד נ' עיזבון המנוח ח'אלד חסן חוסיין גנאיים (טראד) ז"ל (17.6.2019) המאזכר את ההלכה שנקבעה בענין פלמן). בנסיבות אלו, שעה שהתנאי השלישי להחלת כלל השתק פלוגתא לא מתקיים, אין צורך לבחון את יתר התנאים ויש לדחות את הטענה להשתק פלוגתא.

השתק הגנה

30.
כלל זה קובע כי: "אם בתביעה מאוחרת הנתבע מעלה טענה שהיה ניתן להעלותה כטענת הגנה לתביעת התובע נגדו או לחלופין במסגרת תביעה שכנגד, באופן שאם תתקבל התביעה המאוחרת יאוין פסק הדין שניתן כנגד הנתבע בתביעה המוקדמת, תושתק תביעתו המאוחרת של הנתבע בהשתק עילה" (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי (2015), ע' 515).

31.
כאמור, המחלוקת בין הצדדים בתיק הקודם נגעה למקור נזקי הרטיבות בדירת הנתבע דנן, ומי הצד שחייב לתקנם ולשאת בעלות תיקונם. בפסק הדין שניתן בתיק הקודם נקבע כי רוב נזקי הרטיבות מקורם בדירת התובעים דנן וחייב אותם בתיקונם. משכך, אף בהנחה שהתביעה דנן תתקבל בסוף, ואינני מביע שום עמדה בענין זה, אין בכך כדי לאיין את פסק הדין שניתן בתביעה המאוחרת, ואפילו העובדה שקבלת התביעה דנן עלולה לקזז את תוצאות התביעה המוקדמת, אינה מספקת לצורך קבלת טענה זו (ע"א 4576/16
air via ood
נ' השטיח המעופף בע"מ
, פס' 28 (18.12.2018).

סוף דבר

32.
הבקשה לדחייה על הסף נדחית. כן נדחות הטענות להשתק הגנה והשתק שיפוטי.

הוצאות
הנתבע ישלם לתובעים הוצאות הליך זה סך של 2,300 ש,ח.

התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית בתוך 45 יום מהיום והנתבע בתוך 45 יום לאחר מכן.
קובע את התיק להוכחות ליום 21.10.20 שעה 11.30.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 73804-01/19 שעיה גולדמן, אריאלה גולדמן נ' אלברטו רוזנמן (פורסם ב-ֽ 11/03/2020)